כתב-פוראט,מנהל האתר

סערה בנמל העיר פיר

ריי ופליים היו באמצע דרכם למכון הראשון. הדרך הייתה מעניינת במיוחד וריי ופליים נהנו מאוד להכיר איש את רעהו. במיוחד לפליים שכבר נמאס לו להכיר לעצמו את עצמו. "אז אתה מהעיר דרוופילד?" שאל ריי. "כן. אני הבן של לינגור פיינד. הוא הפרופסור המפורסם של העיר דרוופילד." ענה פליים בגאווה גלויה. "גם העיר דרוופילד מפורסמת מאוד." הוסיף ריי. "שמעתי שהיא העיר של ההתחלות הרשמיות של מחוז סיטו*." "נכון" אמר פליים. "בעיר דרוופילד אפשר להתחיל עם פוקימון מים, אש או עשב. לשלושת הפוקימונים יש שלושה התפתחויות." "בעיר פיינט אפשר לבחור בין חמישה פוקימונים נורמליים." העיר ריי. "פליים, אני מבין שאתה קיבלת את זוורזי ולא את אחד הפוקימונים משם." "זה בגלל שזוורזי הוא פי אלף על כל פוקימון!" "אני לא כל כך בטוח..." ריי הזעיף פנים. "אגב, אני לא בטוח שפליים זה שמך האמיתי. אני צודק?" "כן..." פליים נראה נבוך "פליים הוא רק כינוי. שם שהענקתי לעצמי. "למה?" תמה ריי. "שמי האמיתי הוא פרד פורדדו פיינדר." סינן פליים. "אבל קרא לי פליים." ריי כמעט סדק את צלעותיו בניסיון שלא לצחוק אך הוא הבליע את צחוקו בכך שהוציא את המפה מתרמילו והביט בה. "העיר הבאה היא העיר פיר." אמר. "אתה לא צריך להגיד את זה." אמר פליים. "מדוע?" תמה ריי. "כי כתוב בשלט שמלפננו. אנחנו ליד העיר." פליים הצביע על שלט שעמד ליד רבי קומות ובתים. "אפילו לא הרגשתי בזה. רגע אחד היינו ביער ורגע אחד בעיר." קירקור קטן נשמע מאחורי שני הילדים והזכיר להם שהפוקימונים שלהם רעבים. "אני מציע שנלך למרכז הפוקימונים. ומתחיל להחשיך." אמר פליים. ריי הנהן. -------------------------------------- ראלף עמד על סיפון ספינתו וחילק פקודות לכל מי שרק ראה. הסערה הייתה חזקה ביותר. ברקים הבזיקו בכל עבר ורעמים הדהדו בקול עצום. גשם זלעפות ירד והציף את הספינה "בתולת הים". הספינה הטלטלה כל הזמן והספנים התקשו שלא לעוף ימינה או שמאלה ובוודאי שלא להשתלט על הספינה. רק ראלף הצליח איכשהו למנוע מהספינה להתרסק לחתיכות. ראלף, קפטן הספינה, היה אדם גדול מימדים וחזק מאוד. ראלף שמע רעש זעיר מאחוריו. הוא גילה שאחד המלחים קרא לו. המלח לא נשמע כמעט מעל קול הרעמים וההמולה שיצרו הגלים. "קפטן, מחסן הסחורה נפגע מסירטון ויש חור גדול!" צעק המלח. "שלח את המהנדסים לתקן אותו!" רעם ראלף. ספינת "בתולת הים" היתה ספינת מסע עצומה שנסעה סחורה רבה לערים השונות. היא היתה גדולה, משוכללת וחזקה וזו הסיבה שהספינה החזיקה מעמד עד כה בסערה הנוראית. ספינה קטנה יותר שהייתה מפליגה בסערה שכזו הייתה נשברת לרסיסים. "מהנדסי הספינה עסוקים כרגע בניסיון לתקן את המנוע הצדדי." צעק המלח. "שלח אותם לתקן את החור! עדיף לנו מנוע אחד פגום מאשר טביעה ברורה!" אמר ראלף. הוא לא נאלץ לצעוק כמו המלח. קולו הרעים אף מעבר לרעמים העזים. ראךף חזר להגה בעוד המלח רץ, נפל ועף חלופות לעבר מהנדסי הספינה. ברק הבזיק לפתע ופגע בסיפון הראשי. קול פיצוץ עצום נשמע ושלושה מנועים כבו כליל. הסיפון החל לעלות באש. "הביאו מהר את צינורות הכיבוי!" קרא רלף וכמה מלחים מיהרו לרוץ. "אזעקה. אזעקה." קרא קול אלקטרוני. "נא להתפנות לסירות ההצלה במהירות." עוד ברק הבזיק ופגע בירכתי הספינה. כמה ספינות הצלה נתלשו ממקומם עוד מקודם ועכשיו נתלשו עוד. גל ענקי פגע בספינה והיא הוטחה לימין. כמה מלחים נפלו לים וחבריהם שהוטחו על חלק המעקה שנותר שלם מיהרו לשלוח אליהם גלגלי הצלה. מלח אחד פגע בראלף ושניהם נפלו על רצפת הסיפון והחליקו לצד ימין. ראלף מיהר להחזיק בקיר של תא שהיה לידם ובכך הציל גם את חייו של המלח. הספינה עמדה על צידה הימני עדיין כמו מחליטה לאיזה צד לפנות- להתאזן לשמאל או ליפול לגמרי לצד ימין. כנראה הספינה החליטה שלא להרוג עדיין את נוסעיה כי היא התאזנה בחזרה. "קפטן!" נשמע קולו של המלח הסגן. "איבדנו כליל את המנועים." "מה לגבי סירות ההצלה?" שאל ראלף. "כולן התנתקו וממילא אי היה אפשר להיעזר בהם. הסערה חזקה מידי." ענה המלח. "בסדר.." אמר ראלף. "עכשיו אנחנו תלויים בגורל..." ---------------------------------------< בשניה בה נכנסו ריי ופליים למרכז הפוקימונים החל לרדת גשם. "פיו. מזל שנכנסו עכשיו." אמר פליים. הם הלכו למרכז להביא את זוורזי וסנטרט לטיפול אצל האחות ג'וי ואז הלכו לסעוד את ליבם בפינת האוכל שבמרכז. פינת האוכל הייתה נעימה להפליא. אש בערה באח והאירה את המקום יחד עם המנורות שאורן לא היה חזק מידי. הם התיישבו על כורסאות נוחות מול שולחנות עץ ואכלו את האוכל שהמרכז הציע. לא היו רבים במרכז הפוקימונים. האנשים היחידים שהיו כעת במרכז היו ריי, פליים, שלושה נערים שדיברו בלהט ועוד איש מגודל שנראה כמו מישהו ששום דבר לא יכול לשבור אותו. האיש המגודל דיבר עם איש אחר שכנראה היה חברו. שני האנשים ישבו שולחן ליד שני הילדים כך שריי ופליים קלטו מעט מהשיחה שלהם. "ראית את הסערה הזאת?" שאל האיש השני. "כן רוג'ר. אני לא הייתי רוצה להיות בסערה שכזאת על ספינה! וגם מתחיל להחשיך. זה מסוכן מאוד!" ענה האיש המגודל. "על זה בידיוק דיברתי." אמר חברו. "למה אתה מתכוון רוג'?" שאל האיש המגודל. "הספינה בתולת הים." אמר רוג'ר. "מה איתה? היא כבר הגיע לא?" שאל האיש המגודל. "לא היא לא! קפטן הספינה הודיע שהם בדרכם לכאן ואז אחרי שעה כשניסנו ליצור איתם קשר גילינו שהקשר נותק." "אולי הם חנו על איזה חוף יפה וניתקו את הקשר כדי שלא יפריעו להם לעשות חיים." האיש המגודל ניסה להסתיר את דאגתו אך הוא התחיל גם הוא לדאוג." "אדי תהיה הגיוני." אמר רוג'ר והוסיף "אתה יודע מה הספינה נושאת?" הוא שאל. "כן," אמר אדי. "סחורה ויבואה עצומה לעיר. אתה יודע איזה נזק יקרה אם היא תטבע?" "אני יודע רוג'." השיב אדי. "אבל חשוב על זה, היא ספינה כזו גדולה וחזקה... וגם במזח שלנו לא נראתה כלל סערה!" "כן, אבל החזאים מסרו שתהיה סערת ענק!" התווכח רוג'ר. "חזאים, שמזעים." נפנף אדי את ידו בביטול. "אף פעם לא צריך להקשיב להם." השיחה הופסקה בפיתאומיות כשהאחות ג'וי הגיעה כשבידיה שישה פוכדורים. "הפוקימונים שלך התאוששו אדוני" היא אמרה לאדי. "יופי!" הוא שמח ולקח את הפוכדורים. "אני חושב שכדי להוציא אותם להתרעננות באמת. קדימה מלחים שלי, צאו!" הוא הטיל את הפוכדורים ושישה פוקימונים אדומים ואחידים יצאו מהם. "ספונג'!" אמרו כולם יחדיו. "וואוו אילו מן פוקימונים אלו?" התלהב ריי והחל להוציא את הפוקדע כאשר אמר פליים "אלו ספונג'ים. פוקימוני מים ספוגיים. קשה נורא לתקוף ספונג' כיוון שהם רכים וספוגיים. הספונג'ים גרים במעמקי הים וניזונים מ-" "וואוו" קטע אותו ריי והחזיר את הפוקדע למקומו. "אתה ממש פוקדע מהלך! מאיפה אתה יודע את זה?" "אבא." ענה פליים. "אה... אני מניח שכל בן של חוקר פוקימונים יודע גם הרבה." "אז אתה אוהב את הספונג'ים שלי ילד?" שאל אדי. "הם באמת פוקימונים מצוינים!" "למה אתה משתמש בהם אדוני?" שאל פליים. "אתם יכולים לקרוא לי אדי. ואני משתמש בהם כעוזרי בנמל." אמר אדי. "אה. אתה מלח?" שאל ריי. "אני עובד בנמל" ענה אדי. "לי קוראים רוג'ר." אמר רוג'ר. "אני אחד מהטכנאים של הנמל." "אם אתם אוהבים אותם. אתם יכולים עוד לבוא היום לנמל ולראות איך אני משתמש בהם שם." אמר אדי. "אנחנו נשמח." ענה פליים. עובדי הנמל. שני הילדים אספו את זוורזי וסנטרט לאחר מחצית השעה והלכו אל הנמל של העיר פיר. הם רצו כל הדרך כיוון שהגשם שהיה מקודם לא פסק ואף הפך לגשם זלעפות. הם הגיעו לנמל כשהם נוטפים מים ורטובים עד שד-עצמותם. השעה הייתה שבע בערב. השמים היו אפורים לגמרי. אדי נראה באזור. הוא נפנף אליהם את ידו בהתלהבות וסימן בעזרת ידו על מעלית. המעלית הופעלה על ידי משקל. כמו מוזנים. היה צורך בדבר כבד על צד אחד כדי להעלות לצד השני. על צד שמאל של המעלית היה ארגז עצום שנראה כבד מאוד. לאחר מכן הוא הצביע על המים. ספונג' אחד בדיוק נכנס לשם. אדי קרא לעברם מנסה להתגבר על קולו של הגשם. "עכשיו ראו, ילדים, דוגמא לעזרה שהספונג'ים מסוגלים להציע." הספונג'ים חזרו בחזרה מהמים. מים נראו שספוגים בהם. הם נעמדו על צד ימין של המעלית. הצד של הארגז עלה אט אט עד שהגיע למעלה שם אספו אותו עובדי נמל. "אני מבין!" מחה פליים בידו בהתלהבות. "הספונג'ים הם קלים מאוד אך כמו ספוג, ברגע שהם נכנסים למים המון מים נספגים בהם והם נהיים כבדים מאוד!" "מגניב." אמר ריי. "יש לספונג'ים עוד המון שימושים כאן בנמל. הם עוזרים לי מאוד!" אמר אדי. "למשל הם יכולי-" "עובד הסיפון הראשי אדי מתבקש לעלות למגדלור." קול שבה ממכשיר קשר כלשהו קטע את אדי. "אנחנו נבוא איתך" אמר ריי ופליים פה אחד. הם עלו עם אדי למגדלור. אחד האנשים שעמדו שם פנה אל אדי. "יופי שהגעת." "מה קרה?" שאל אדי. "קלטנו עצם גדול מאוד במכ"ם. זה נראה כמו ספינה ענקית." אמר האיש. "אתה חושב שזו בתולת הים?" שאל אדי. "אני לא יודע." ענה האיש. "ניסינו להשקיף ולראות אך לא הצלחנו לראות כלום מבעד לערפל הסמיך." "הפעלתם את אור המגדלור למקרה שזו אכן היא?" שאל אדי. "כן." ענה האיש. "אם כך אין סיבה לדאגה." אמר אדי. "הם בוודאי עברו את המסע בשלום. כמו שאמרתי לרוג'ר, זו ספינה חזקה ו-" אחד העובדים שהביט במכ"ם צעק לפתע. "איבדנו קשר! לא רואים את הספינה!" "מה?" קרא אדי בבהלה. "בלתי הגיוני! זה היה יכול לקרות רק אם..." הוא השתתק. "מה? זה היה יכול לקרות רק אם מה?" שאלו ריי ופליים. "רק אם כל המנועים כבו..." ---------------------------------------< הספינה שהייתה כמעט שבורה לחלוטין הטלטלה בגלים הגדולים כאשר הסגן הופיע מתוך הסיפון התחתון וצעק במלוא גרונו, לא מעז לצאת לסיפון העליון שם היה ראלף. "קפטן, המנוע הראשי שפסק לפני שעה לעבוד ורק טרטר פסק גם מלטרטר." "למי אכפת?!" קרא ראלף בזעם. הוא איבד היכולת לשלוט בספינה סופית. הוא ידע שזה סופם אך עדיין ביקש מכל המלחים שהיו עדיין על הספינה לשמור על מחסן הסחורה והיבוא. ראלף ידע שקברו יהיה בים. ואולי אפילו לא ימצא כשקריאת שמחה הקפיצה אותו. "קפטן, אני רואה אור!" זה היה המשקיף. "איזה אור?" שאל ראלף בהתרגשות. "מגדלור! אור מגדלור!" השיב המשקיף. ואכן הם יכלו לראות מבין הערפל הסמיך והאפור נצנוצים של מגדלור. כל המלחים קפצו על רגליהם והריעו. כמה פתחו בקבוקי וודקה ולגמו בשמחה. אחרים הרימו את ראלף באוויר והריעו לו. הספינה הצליחה איכשהו להיסחף לחוף. הגלים וסחף המים הכבד הובילו את הספינה במהירות לחוף. המלחים ידעו שהם יגיעו לחוף מבטחים על בטוח. הספינה המשיכה לשוט. ראלף חזר לעשתונתיו אחרי שצהל ורקד והחל לחלק פקודות. "אתם שם. יש לנו מטען להוריד. התחילו לקשור את ארגזי המסע! ואתם, תכינו את הגשר." כל המלחים לא נראו ששים לעבוד. הם שמחו, רקדו והריעו וראלף החליט שבעצם, למה לא? הוא החליט שלא להתחיל את העבודה עכשיו. המלחים צריכים מנוחה וגם הוא שמח נורא ולא שש לעבוד ברגע זה. אך קריאות השמחה וההרעות הפכו לבהלה. הספינה לא עצרה וגם לא עמדה לעצור. הסחף הכבד סחף אותו במהירות לנמל. הספינה נסחפה במהירות לכיוון הנמל... והעיר. ----------------------------------------------- "אני רואה אותם!" הודיע אחד מעובדי הנמל כשהביט במשקפת. "יופי, תגיד להם להאט." אמר אדי. העובד הביט במשקפתו עוד פעם וצעק בבהלה. "אדוני, הספינה כלל לא נעה על ידי מנועים! כנראה מנועי הספינה התקלקלו. לכן לא ראינו אותה במכ"ם!" "מה?!" הזדעזע אדי. "אבל אם הם נעים רק על ידי הסחף הם עוד יתנגשו בנו!" "נראה לי שנזק מספינה כזו ענקית יכול להוריד את כל העיר אם היא לא תעצור." אמר פליים שרכן להביט במשקפת. "מה נעשה?" שאל העובד בפניקה. "אנחנו חייבים לעצור את הספינה!" אמר אדי. "אבל איך?" שאל ריי. "אולי הספונג'ים שלי יכולים!" אמר אדי בנחישות ושרק לששת הספונג'ים שהופיע בין רגע. הוא רכן אליהם. "ספונג'ים, יש לכם תפקיד חדש." "ספונג'?" הם שאלו בתמיהה. "אתם צריכים לשחות לספינה ההיא שם ולעצור אותו!" הוא פנה אל ריי ופליים "הספינה לא תיהרס. גופם של הספונג'ים ספוגי ורך והוא יוכל אולי לבלום את הספינה." הספונג'ים הסתכלו על הספינה הענקית שהחלה להיראות והתאספו זה לצד זה מפוחדים. "קדימה!" אמר אדי. "אין זמן! לכו לשם!" הספונג'ים נכנסו למים באי רצון ובפחד והחלו שוחים לכיוון הספינה. "אין טעם." אמר פליים ביאוש. "הם קטנים מידי. הם גם פוחדים מהספינה הענקית. הם לא יעזו לעשות זאת!" "הם לא!" אמר אדי בזעם. הספונג'ים המתינו, צפים קרוב לספינה שהתקדמה אליהם במהירות. עם כל רגע שהספינה התקרבה כך הספונג'ים נראו יותר מפוחדים. "זה הרגע." אמר אדי. הספינה עמדה להתקע בששת הספונג'ים הקטנים. הספונג'ים זעקו בקפצו מעט באוויר לרגע ואז נבלעו בפחד במי הים. אדי נראה שבור ומיואש. "אמרתי לך." ענה פליים. "זה משאיר את זה לי ולך זוורזי!" "זוורא!" הנהן זוורזי. "זוורזי" קרא פליים. "השתמש בקרן קרח כדי ליצור חומת מגן מקרח כדי שהספינה תיעצר!" "זוראאא" זוורזי פתח את פיו. "זייייי" זוורזי ירה קרן קרח והחל לחסות את המים בסליל של קרח שיצר מעין חומת קרח. הספינה התקרבה במהירות והרסה את חומת הקרח ללא קושי. היא המשיכה הלאה כמו ברצון להרוס את העיר פיר. "זה הסוף!" צעק אדי וכיסה את עיניו. עיגול אדום בלט מהמים. אחד הספונג'ים זינק חזרה ועמד בדרך של הספינה. אחריו יצאו עוד חמשת הספונג'ים. "אולי זה לא הסוף." אמר ריי. "אתה רציני? הם קטנים מידי בשביל לעצור את "בתולת הים"!" אמר פליים. "אולי שישתם קטנים מידי." אמר ריי "אך עוד ספונג'ים זה כבר יותר כוח!" פליים ואדי הסתכלו בתמיהה לכיוון בו ריי הצביע. עוד ספונג'ים החלו לצאת מהמים. "חזיז ורעם!" קרא אדי בתדהמה."יש פה מושבת ספונג'ים!" עוד ועוד ספונג'ים הגיחו מהמים עד שמספרם הגיע לכמה עשרות. "הם קראו לחבריהם!" אמר אדי בעיניים דומעות. "ידעתי שהם לא יאכזבו אותי!" הספינה עמדה להיתקל בכוח בספונג'ים. הספונג'ים נראו מפוחדים אך היו יציבים ולא זזו. הם החזיקו כל אחד את ידיו של רעהו. הספינה נתקלה בכוח בחומת המגן של הספונג'ים. כל הספונג'ים החלו נסחפים יחד עם הספינה אך לא עזבו ידיים. הספינה החלה להאט עד שבסוף עצרה כליל, כמה סנטימטרים מול הנמל. כל עובדי הנמל וכל המלחים של הספינה הריעו יחדיו לספונג'ים שהצילו את הספינה, את הסחורה ואת כל העיר. -------------------------------------- "טוב אדי, אני חושב שנלך כעת." אמר ריי. ריי פליים ואדי עמדו בבוקר בפתח העיר. "כן, היה נורא מעניין. לא ידעתי את כל זה באמת עד שראיתי את זה במו עיני." אמר פליים. "להתראות!" הם קראו ביחד. "להתראות! בהצלחה במסע הפוקימון!" נפנף להם אדי בהתלהבות. "ספונ פונג'!" נפנפו הספונג'ים בידיהם. גיבורנו יצאו שוב לדרכם, למכון הראשון, בדרך לליגת סיטו. המשך יבוא *סיטו- מחוז. כמו קנטו וג'וטו.