כתב-פוראט,מנהל האתר

אתגר הפנטום גיבורנו בדיוק הגיעו לעיר אקווטיל. עיר הנמל המפורסמת. "תראה ריי," אמר פליים. "אתה רואה את הספינה הענקית ההיא שם?" הוא הצביע על ספינה גדולה שנראתה משוכללת. "מה איתה?" שאל ריי. "זוהי הסנט סירונה. הספינה הזאת משוכללת וגדולה נורא. היא מיועדת להפלגה למחוזות אחרים, כמו ג'וטו, למשל." התלהב פליים. "מגניב." אמר ריי. "אני מנחש שהיה לנו מזל שהיא כאן ויכולנו לראות אותה לא?" "ריי, עכשיו חורף! הים כאן מלא קרחונים ויש סערות! איך אתה מצפה שהספינה תפליג?" שאל פליים בציניות. "אהה..." גמגם ריי. "בידיוק, אי אפשר!" "אז אני מניח שלא כדי לנו ללכת לחוף..." התאכזב ריי. "למה לא? אפשר לעשות שם פיקניק. נוכל לתת לפוקימונים לשחק קצת ולנוח." הציע פליים. "רעיון טוב." אמר ריי. --------------------------------------------- "סנטרט!" סנטרט בלע את החתיכה האחרונה של התפוח. "נו, אז בסוף זה היה רעיון טוב לא?" אמר פליים. "כן." הסכים ריי והביט אל הים הגדול שעליו היו זרועים כמה קרחונים. "חבל רק שלא יכולנו לשחות..." "לפחות מישהו אחד כאן שוחה." אמר פליים והביט אל המים. זוורזי ניראה מאוד שמח מהשחייה המרעננת שלו במים הקפואים. "לא חוכמה, הוא אחרי הכל פוקימון קרח. הוא אוהב לשחות במים כאלו." אמר ריי. "הם אספו את המצרכים ש הפיקניק לתרמיל, שמו את הזבל בפח האשפה והלכו לכיוון זוורזי . "זוורזי בוא." קרא אליו פליים. "הולכים." "זוורא..." זוורזי נראה עצוב לעזוב את המים אך הוא שחה לכיוון החוף. לפתע הוא נתקע במשהו. "זוורא?" "טאאאר!" פוקימון כחול קפץ מתוך המים בזעם. "זה טארטייל!" התרגש ריי. "כמו זה שראינו אצל אבא שלך." "והטארטייל הזה לא נראה שמח מזה שזוורזי התנגש בו." העיר פליים. "טייל!" טארטייל ירק זרם של מים שפגע בזוורזי והעיף אותו. "זוורזי, תן לו מתקפת דחיפה!" קרא פליים. "זוורזי!" זוורזי נכנס בכוח בטארטייל. טארטייל עף לאחור אך חזר עם מתקפת שריטה. "זוורזי, עוד דחיפה!" קרא פליים. "למה אתה לא משתמש גם בנשיפה קפואה כמו שעשית על דנדרואיד פליים?" שאל ריי. "מתקפות קרח לא טובות נגד מים." ענה פליים. "זוורא!" זוורזי דחף את טארטייל אך טארטייל נכנס לשריון שלו וזוורזי נבלם. "טאר!" טארטייל ירק אקדח מים נוסף על זוורזי. "זוורזי, התחמק!" קרא פליים. "זוורא!" זוורזי התחמק הצידה. "עכשיו תיכנס בו! מכת ראש!" קרא פליים. "זווראאא!" זוורזי פגע בטארטייל והעיף אותו לפני שהלה הצליח להיכנס לשריון או להתחמק. טארטייל נבלע במים. "עכשיו השאלה היא איך הוא יצא משם..." אמר פליים בשקט. "הנה, הבט!" ריי הצביע למקום במים שבועות החלו לצאת ממנו. טארטייל יצא מהמים. הוא נראה נחוש להילחם אך עין אחת של הייתה סגורה מהכאב והוא נשך בחוזקה את השיניים העליונות והתחתונות, מנסה לשמור שלא יתעלף. "זה הזמן." אמר פליים ושלף פוכדור מחגורתו. "פוכדור צא!" הוא זרק בחוזקה את הפוכדור על טארטייל. באור חזק ואדום, טארטייל נשאב לתוך הפוכדור. הכדור רטט. האור האדום הבהב והכדור לא הפסיק לנוע מצד לצד. ריי עצר את נשימתו. פליים קימץ את ידיו והביט בתקווה בפוכדור הרוטט. ההבהובים הפכו להיות זוהרים אף יותר ואז, בפתאומיות, האור כבה והיה רעש של לכידה. טארטייל נלכד. "יש!" קפץ פליים. "תפסתי את הפוקימון הראשון שלי!" "כל הכבוד פליים." אמר ריי. "כדי שנלך עכשיו אל מרכז הפוקימונים לרפות את זוורזי ואת טארטייל." --------------------------------------------- ריי, פליים, סנטרט וזוורזי, שחזר מחדר ההחלמה לפני כמה דקות, ישבו בחדר האוכל של המרכז ואכלו את ארוחת הצהריים שלהם. "לא יכולת לקחת טארטייל אחד מאבא שלך?" שאל ריי. "אני לא לוקח פרוטקציות!" הכריז פליים. "אני אתפוס את כל הפוקימונים שלי בעצמי ולא אשתמש בייחוס שלי בשביל להשיג פוקימונים טובים יותר!" "בטח..." אמר ריי בציניות, תוך כדי שהוא מסתכל על זוורזי. פליים החוויר והאדים חלופות. "זה לא נחשב!" "לא פליים." אמר ריי בנועם. "אתה לא לוקח פרוטקציות. רק פרוטקציות גדולות." המשפט הזה היה יכול לגרום לריי לעוף דרך החלון אלמלא נכנסו באותו רגע כמה נערים רעשניים במיוחד למרכז הפוקימונים. "זאת רק אגדה!" אמר אחד מהם. "נו באמת, פוקימון פנטום עם אתגר כזה. עזוב, זה לא אמיתי." "זה כן נכון!" אמר נער אחר. "אבל יש עוד פוקימונים כאלו. למה להם אין אתגרים כאלו?" שאל הנער הראשון. "אולי הפוקימון הזה לא הכי נדיר, אבל אתה חייב להודות שקשה מאוד לתפוס אחד. הם נורא מהירים. אם סוף סוף יש לך דרך לתפוס אחד בלי שהוא יתחמק ממך שווה ללכת על זה." אמר אחד שלישי. "אני לא מאמין דן!" התפלא הנער הראשון. "גם אתה מאמין באגדה השטותית הזאת?" "זאת, לשם שינוי, לא אגדה. הרי צופים מקצועיים ראו אותו שם. הם סיפרו גם לך נכון? כולם יודעים שהוא מגיע לשם בחודש זה של השנה!" אמר הנער השני. "ואתה מאמין להם?" שאל הראשון בליגלוג. "כל אחד יודע שהם לא צופי פוקימונים אמיתיים." "אתה כזה אנטי." אמר הנער השני. "אולי תלך בעצמך לקרחון הגדול שבים ואז תראה בעצמך שיש שם ווייאקסר!" אמר השלישי. הנערים נעלמו בדלת שהובילה לחדרים של המרכז. היה רגע של שתיקה ארוכה עד שריי החליט לשבור אותו. "שמעת את זה?" הוא שאל. "ווייאקסר..." פליים חיכך את סנטרו. "הוא פוקימון שדי קשה לתפוס. הם חמקניים ביותר ואין להרבה אנשים אותם מהסיבה הזאת. אם מישהו יודע על ווייאקסר שכמו שהבנתי, נותן אתגר לאנשים לנסות לתפוס אותו בלי לברוח, אז זאת הזדמנות טובה מאוד לתפוס אותו." הוא השתהה מעט. "בוא ריי!" הוא אמר. "אתה רוצה לתפוס גם את ווייאקסר?" שאל ריי. "למה לא? בוא כבר!" פליים רץ ליציאה מהמרכז. "חכה! גם אני אולי רוצה לתפוס אותו!" ריי יצא גם הוא מהמרכז. ----------------------------------------------- "הנה זה." אמר פליים לריי. "זה הקרחון הכי גדול שיש בנמל." שניהם שטו בסירת מנוע קטנה שהם שכרו. "זה הקרחון הכי גדול?!" שאל ריי בתמיהה. "הוא לא נראה גדול במיוחד. "טוב, זה לא מקום כזה קר. המים לא הפכו לקרח והכל. חוץ מזה," הוסיף פליים. "זה בגודל של משטח של בית. זה לא גדול מספיק?" "לא יודע..." אמר ריי. "כשהנערים האלו אמרו גדול דמיינתי משהו גדול באמת!" הסירה הקטנה עגנה על הקרחון ושניהם ירדו ממנה. "טוב..." אמר ריי. "אם השמועה נכונה הוא אמור להיות כאן." "בוא נחפש." אמר פליים. הם חפשו וחפשו אך הם לא מצאו אף פוקימון. "אולי השמועה שגויה? אולי צופי הפוקימונים טעו?" ניחש פליים. "או אולי עינו בתאריך? הנערים אמרו שהוא בא רק פעם בשנה וזה בחודש הזה. אולי הם טעו בתאריך." אמר ריי. "סנטרט." הנהן סנטרט. "זוורזי." הסכים גם זוורזי. "ווייאקסר!" פוקימון כחול קפץ מצוק הקרחוני שהיה מולם והבהיל את כולם. "זה הוא!" אמרו ריי ופליים ביחד. "ווייאקסר, באתי הנה בשביל להזמין אותך לקרב ולנסות לתפוס אותך!" אמר פליים. ווייאקסר הנהן. ריי הדליק את הפוקדע. -"וויאקסר, פוקימון המסכה. לפוקימון זה ישש ראש דמוי מסכה, ידיים דמויי כפפות, ורגליים דמויי מגפיים. הוא יכול לשנות אותם בהתאם לרצונו. פוקימון מים זה חמקמק מאוד."- "בסדר גמור, אני בוחר בטארטייל!" קרא פליים והטיל את הפוכדור של טארטייל. "טארטייל!" קרא הפוקימון בצאתו מהפוכדור. "טארטייל השתמש במתקפת דחיפה!" קרא פליים. טארטייל זינק אל ווייאקסר שהתחמק ממנו בקלילות. "ווייאקסר!" ידיו דמויי הכפפות של ווייאקסר זהרו באור לבן בוהק והפכו לשתי צבתות ארוכות וחדות שהיו באותו צבע של ידיו. הוא זינק אל טארטייל. "טארטייל לשריון!" קרא פליים. טארטייל נכנס לשריון במהירות. ווייאקסר פגע בשריון עם צבתותיו. הדבר סדק את השריון של טארטייל. "הוא שוב משנה את הידיים!" ריי הצביע על ווייאקסר ששינה את ידיו שוב. הפעם הם הפכו להיות אגרופים גדולים שנראו כבדים במיוחד. הוא הלם בכוח בשיריון. טארטייל עף באוויר ונחת, מעולף, על הקרחון. ווייאקסר שינה בחזרה את ידיו. "אוי לא!" זעק פליים. "טארטייל חזור." הוא החזיר את טארטייל לפוכדור. "עכשיו תורי לנסות." אמר ריי. "סנטרט צא!" "סנטרט!" סנטרט נעמד מול ווייאקסר. ווייאקסר הביט בסנטרט לרגע אחד ואז שינה את ידיו לשני אגרופים גדולים כמו מקודם. "סנטרט מתקפת דחיפה!" קרא ריי. סנטרט וווייאקסר קפצו שניהם באותה שניה אחד לעבר השני. המכה שהלכה לקרות התקרבה והתקרבה. "קנאק." צבת שיצאה מהמים תפסה את ווייאקסר ומשכה אותו בכוח אל המים. "מה קורה כאן?" זעק ריי. כלי ים כלשהו יצא מהמים הקרים. דלת עליונה נפתחה מתוך הכלי. "חחח היכונו לצרות!" ג'סי יצאה מהפתח ולידה ג'יימס. "חחח כפולות ומכופלות!" קרא ג'יימס. "כדי להגן על העולם מהרס חסר תקנה." "כדי לאחד את כל תושבי המדינה." "כדי לכבוש את היבשה, האוויר והמים." "כדי להגיע אף לכוכבים שבשמים!" "ג'סי!" "ג'יימס!" "צוות רוקט במהירות האור ללא רחם." "תיכנע עכשיו ילד או שתאלץ להילחם!" "מיאו בידיוק!" מיאו יצא בקפיצה מהפתח. "והיינו שמחים להמשיך לדבר עמכם ילדים אבל יש לנו ווייאקסר להעביר לבוס!" אמרה ג'סי. "להתראות!" ג'סי, ג'יימס ומיאו קפצו בחזרה למכונה והדלת נסגרה. "תחזירו לכאן את ווייאקסר! אני עמדתי לתפוס אותו!" קרא ריי בזעם. ג'סי דיברה מתוך מיקרופון בצוללת."המוצא שומר והמפסיד מקטר!" "ואם כבר מדברים אז למה שלא ניקח גם את הפוקימונים שלכם." אמר ג'יימס. צבת אחד אחז את ווייאקסר. צבת אחר נשלח אל סנטרט. "סנטרט!" סנטרט התחמק הצידה. הצד זינקה שוב לעברו אך הוא שוב התחמק. "ג'יימס תפוס אותו כבר!" צעקה עליו ג'סי. "זהו, אין לנו את כל היום!" התרגז גם מיאו. "זוורזי, עכשיו!" קרא פליים. "זוורזי?" שאלה ג'סי בתמיהה. "איפה באמת זוורזי?" "ג'סי, רצפת הצוללת הופכת לקרח!" זעק ג'יימס. "מה?!" "זוורא!" זוורזי, שהקפיא את רצפת הצוללת, שבר חלק מהקרח בעזרת הקרן שעל ראשו. מים החלו לחדור לצוללת. "גרר... הפוקימון השפל הזה! תפסו אותו!" צעקה ג'סי. אך זה היה מאוחר מידי. זוורזי ברח למים שוב. המים הקרים כבר היו בגובה במגפיים של צוות רוקט. "עבודה מצוינת זוורזי! הראתה להם!" קרא פליים משחזר אליו זוורזי. "היי, תראו מה קורה לצוללת!" קרא אליהם ריי. המים הקרים נכנסו אל המכשירים של הצוללת וחשמל החל לרצד על הצוללת. "זה הולך להתפוצץ!" קרא פליים בבהלה. "ווייאקסר! הצבת של הצוללת עדיין אוחז בו!" זעק ריי. היו עוד ניצוצות חשמליים ואז הצוללת התפוצצה. "צוות רוקט שוב מתפוצץ!" קראו צוות רוקט בעודם עפים באוויר. ווייאקסר נפל למים ואיבד את הכרתו. הוא החל לשקוע. "ווייאקסר!" ריי קפץ לתוך המים. "ריי!" פליים רץ למקום. המים היו שקטים. לא נראה כלום בתוך המים הקפואים. עברה מחצית הדקה ואז נראו לפתע בועות. ריי יצא מהמים הקפואים כשווייאקסר, שהתעלף, בידיו. הוא שחה אט אט, בעזרתו של זוורזי, לעבר הסירה הקטנה שהוא ופליים שכרו. "מהר, למרכז הפוקימונים!" אמר ריי בשארית כוחותיו ונשכב באפיסת כוחות על הסירה כשכולו רועד מקור. --------------------------------------------------- פליים, זוורזי וסנטרט המתינו במרכז הפוקימונים לבדם. ריי נח בחדר השינה, טארטייל שהה בחדר ההחלמה וווייאקסר היה עדיין בטיפול. "זה היה חתיכת יום." אמר פליים לזוורזי. "זוורא." הנהן זוורזי בהסכמה וקפץ על פליים. "חח, גם אתה חושב כך זוורזי?" פליים ליטף את זוורזי שהתרפק על ברכיו. "נו, אז מה קורה?" ריי הופיע מהמסדרון שהוביל לחדרי המאמנים. בדיוק אז האור של הנורה האדומה של חדר הטיפול כבה והדלת נפתחה. האחות ג'וי וווייאקסר עמדו בפתח. "ווייאקסר, אתה בריא!" שמח ריי. "וויי!" הנהן ווייאקסר בשמחה. "טארטייל!" טארטייל הופיע מאחוריהם. "טארטייל!" שמח פליים. "טוב, זה היה חתיכת יום עמוס. אני מניח שאנחנו נלך עכשיו." אמר ריי בעצב. "להתראות חברי הפנטום חובש המסכה." הוא נופף לווייאקסר בעצב. "וויי..." ווייאקסר נראה גם הוא עצוב. דלת מרכז הפוקימונים נסגרה כשפליים וריי שראשו היה מורכן היו בחוץ. "לא נורא ריי." אמר פליים. "יש הרבה דגים במים." "ובכן, אם כך אז ווייאקסר היה דג מיוחד מאוד..." השיב ריי בעצב. "אני מנסה להגיד שתתעודד!" אמר פליים מנסה להישמע עליז ומעודד. "אני אתעודד..." אמר ריי. "אבל דווקא אהבתי אותו..." וברוח אממ... רוח זו גיבורנו ממשיכים בדרכם לעיר ליברגרוב שם נמצא המכון הראשון בדרכם לליגת סיטו. המשך יבוא