כתב-פוראט,מנהל האתר

אור נגד חושך היום, או ליתר דיוק הלילה, גיבורנו מוצאים את עצמם בתוך יער סבוך ומפחיד. "לא כדי ש... שנעצור לעצ..לעצירה ריי?" שאל פליים בגמגום. "ישנת כבר בצהריים. וגם מסוכן לישון פה. אל תגיד לי שאתה פוחד." ענה ריי בלגלוג. "פוחד? אני? איזה שטויות!" כעס פליים. "נו אז בוא נמשיך. צריך להגיע לפחות למקום ראוי לשינה." אמר ריי. פליים הלך עם ריי בלית ברירה. לפתע נשמעו יללות. "מה... מה זה היה?" שאל פליים בפחד. "אולי זה היה איזה פוקימון לילי. אולי באמת כדי לעצור כאן ולהדליק מדורה." אמר ריי. "בסדר, אני מתנדב לשמור ראשון!" הכריז פליים. "גם ככה אני לא אצליח להירדם כאן..." "זה בסדר מבחינתי." אמר ריי ופרס את שק השינה שלו. הם הדליקו מדורה, הכינו קרשים ליד וריי פרש לשק השינה שלו לישון. ריי נכנס לשק השינה שלו. "תעיר אותי בשלוש בלילה להחלפת משמרות בסדר?" "בסדר." ענה פליים והתיישב על שק השינה שלו. כעבור שעתיים הוא כבר הפסיק להיבהל מהקולות והיללות. העיניים שלו נעצמו אט אט כנגד רצונו. הוא כמעט נרדם לגמרי כשקלט לפתע שמישהו מחטט בתרמיל שלו. "לך משם!" פליים ידה אותו באבן. "תסתלק!" המישהו פלט יללת כאב ואחר כך חשף את שיניו. -אופס... זה כנראה לא היה רעיון כל כך טובב.- חשב פליים. המישהו התקרב על ארבע לכיוון פליים ואור המדורה האיר את פניו. -הנדאוור!- חשב פליים בבהלה. "דאר!" הפוקימון נבח והמשיך להתקרב אל פליים. -אוי לא אוי לא!- חשב פליים בפניקה. לפתעע הוא הזדקף. "בסדר הנדאורר, אני לא אשקשק מפחד! התרמיל הזה שייך לי ואני אגן עלי אם תתקוף אותי! טארטייל, צא!" קרא פליים וזרק את הפוכדור של טארטייל. "טארטייל!" טארטייל יצא מהפוכדור. הנדאוור קפץ על טארטייל. "אקדח מים!" קרא פליים. "טארטייל!" טארטייל ירק סילון של מים שהעיף את הנדאוור לאחור. "דאאאר!" הנדאוור התרומם וירק אש על טארטייל. "טארטייל לשריון!" קרא פליים. טארטייל נכנס לשריון. הלהבות לא הזיקו לו במיוחד. "מצויין טארטייל, עכשיו צא ותדחף אותו בכוח!" קרא פליים. "טאייל!" טארטייל יצא מהשריון וקפץ בכוח רב על הנדאוור. הנדאורר התחמק לצד. "דאאאאר!" הנדאוור קפץ על טארטייל מאחור ודחף אותו בעוצמה. לרוע מזלו הוא נפגע מעט מהקוצים שבשריונו של טארטייל. טארטייל קם מהאדמה והסתובב אל הנדאוור. "דאאאר!" הנדאוור ירק אש מפיו. טארטייל נפגע באופן קשה. הוא התרומם בקושי רב, מבט רצחני בעיניו. "זהו הנדאוור חזק טארטייל. צריך להשתמש באסטרטגיה אחרת. יש לי רעיון מצוין. נסה להשתמש באקדח המים שלך באופן סיבובי כדי שיפגע בהנדאוור. "טאאאר!" טארטייללא נראה כמקשיב בכלל לפליים. רק דבר אחד הוא רצה- את הנדאוור. טארטייל זינק על הנדאוור והעיף אותו. לאחר מכן הוא החל נותן לו אגרופים ושריטות. הוא חבט בו שוב ושוב. הנדאוור לא הצליח להתעשת וכבר באה אליו עוד חבטה. טארטייל בעט בו בכוח מימין. לאחר מכן הוא הלם בו ישר לפרצוף. עוד מכה מימין. הנדאוור צנח לאחור בכאב, חצי מעולף, אך זה לא הפריע לטארטייל. הוא המשיך לבעוט בו גם כשהיה על הרצפה. "טארטייל מספיק!" צעק אליו פליים. "הוא כבר נכנע, התעלף, עזוב אותו!" טארטייל המשיך לבעוט בהנדאוור. ביד אחת הוא אוחז בכוויה בכתפו ובידו השניה הוא מכה את הנדאוור. "טארטייל, הפסק מיד!" צעק פליים. טארטייל אפילו לא הגיב. פליים היה אדום מכעס. הוא שלף את הפוכדור של טארטייל. "זהו זה טארטייל! חזור!" קרן אור אדומה יצאה מהפוכדור וטארטייל חזר לתוך הפוכדור. "פוכדור צא!" קרא פליים והטיל פוכדור על הנדאוור. הפוכדור הסתובב מעט ונעצר. האור האדום כבה. הנדאורר נלכד. "יופי, עכשיו צריך למצוא מרכז פוקימונים, ומהר." אמר פליים לעצמו. "אני אחליף אותך או אנטוש אותך בפעם הראשונה שיצא לי!" התיז פליים אל הפוכדור של טארטייל. "יש פתגם סיני עתיק- צריך להקריב כדי להיות מקורב." ריי הופיע ממקום כלשהו. "ריי?" תמה פליים. "אתה ער?!" "כן, ממזמן." ענה ריי. "מי לא יתעורר מכל הבלגן שהיה פה?" "ממתי התחלת לדעת פתגמים סיניים?" שאל פליים. "סבא שלי לימד אותי הרבה." השיב ריי. "אתה לא מתכוון לזרוק את טארטייל רק בשביל בעיית משמעת קטנה, נכון?" "דווקא כן!" ענה פליים. "פוקימון שברשותי הוא פוקימון שנבחר מאחרים. אם הוא לא רוצה להקשיב לי אז אני לא צריך לאמן אותו. זה הדדי. לא רק מאמן צריך לאהוב פוקימון אלא גם פוקימון צריך לאהוב מאמן." "מי אמר שטארטייל לא אוהב אותך? הוא הרי הקשיב לך." אמר ריי. פליים התרגז "רק בהתחלת הקרב. רק עד ש-" "עד שהנדאוור פצע אותו." השלים ריי את המשפט. "אתה הרי יודע שלטארטיילים יש אופי עצבני. אתה צריך לעבור את המשבר הזה עם טארטייל, ביחד. אתה יכול לעזור לו להתגבר על האופי הזה." "אולי אתה צודק." נרגע פליים. "אני אנסה. אבל צריך גם קצת הקרבה מצידו. וגם-" לפתע ריי נדרך. "מה קרה?" שאל פליים. "ששש..." היסה אותו ריי. הוא נראה כמאזין למשהו ואז הוא הזיז את אחד השיחים. לעיניהם נתגלו צוות רוקט שהלכו אחרי פוקימוני חרק מעופפים שגולת אור גדולה בקצה זנבם. "הפוקימון, זה גלווינג." לחש פליים לריי. "ג'יימס, למה אנחנו הולכים אחרי הגלווינגים האלו?" שאלה ג'סי. "אמרתי לך כבר," ענה ג'יימס. "הגלווינגים ביערות עפים הלוך ושוב, בלילה, לאורך היער, כדי להיות לעזר לחוצי היער. ממש נחמד מצידם לפי דעתי." "אני ממש לא בטוחה בכל העניין הזה." אמרה ג'סי. "תרגעי ג'סי. למען האמת ג'ימי נערי אין לך כלל מושג!" אמר מיאו. "הגלווינגים ערים בלילות ולמען האמת, אין להם הרבה טעם בהעברת אנשים שנקלעים ליער לצד האחר. גם אם זה נחמד עדיין לא יוצא להם מזה כלום. הגלווינגים פשוט נורא סקרנים. כל פעם שנכנסים תושבים חדשים ליער שלהם הם עפים לראות ולחקור קצת ואחר כך הם חוזרים שוב לאיזור המחיה שלהם, שבקצה הנגדי של היער, מה שלא קורה הרבה כי לא הרבה מאמנים נכנסים ליערות אחרי רדת החשכה. ולכן כדי שנגביר את הקצב לפני שהם יעלמו לנו!" את המשפט האחרון אמר מיאו בצריחה. "וואוו, מיאו, מאיפה אתה יודע את כל זה?" שאל ג'יימס בפליאה. "אתה לומד הרבה כשאתה יודע לדבר עם פוקימונים." ענה מיאו בגאווה. ריי ופליים עזבו את השיחים והסתכלו אחד בשני. "אם נעקוב אחרי צוות רוקט נגיע לקצה השני של היער." אמר ריי. "אבל אם הם יתפסו אותנו נהיה בצרות!" טען פליים כנגדו. "אתה מעדיף לבלות את המשך הלילה כאן?" שאל ריי והרים גבה. "נקודה טובה!" אמר פליים והם החלו לעקוב אחרי צוות רוקט. לפתע הופיע מאין שם דמויות שחורות וחסמו את הדרך אל צוות רוקט. "מ.. מי אתם?" שאל פליים. "דאאאר!" דמות שחורה יצאה ונתגלתה כהנדאוור שחשף את שיניו. "נדמה לי שהם מחפשים את החבר שלהם..." לחש ריי אל פליים. "הוא שלי! שיחפשו חברים חדשים!" ענה פליים ברוגזה. "דאר!" ההנדאוור שנראה כמו המנהיג של החבורה סימן לשאר. כל השאר התקרבו והמשיכו להתקרב כשהם נוהמים. היו שם כעשרה הנדאוורים. "א... אני חושב שהרגזת אותם..." לחש ריי. "לברוח!!!" צעק פליים. ריי, סנטרט, פליים וזוורזי החלו בורחים לכיוון לא נודע בעוד ההנדאוורים המהירים רודפים אחריהם. "הם ישיגו אותנו!" צעק פליים. "אולי לא." אמר ריי והצביע לפנים. לפניהם היה נחל. "פוקימוני אש שונאים מים!" אמר פליים. "קדימה, מאמץ אחרון. צריך לקפוץ לנחל!" אמר ריי. הם רצו בכל כוחם. ההנדאוורים כמעט השיגו אותם כשהם הגיעו לנחל וקפצו לתוכו. הם שחו ככל יכולתם עד שהגיעו למרחק שלהנדאוורים לא היה טווח אש אליהם. "דאאאר..." ההנדאוור המנהיג נהם. כמה אחרים יבבו. לבסוף הם הלכו משם. "פיו... ניצלנו." נאנח פליים בהקלה. "סנטרט? סנטרט?!" ריי הביט סביב בבהלה. הוא עמד לצלול אבל פליים החזיק אותו. "תירגע ריי." אמר פליים. "סנטרטים אמורים לדעת לשחות. הנה, תראה, הוא לידי." הוא הצביע אל עבר סנטרט ששחה להנאתו. "אה... באמת?" שאל ריי. "כן." ענה פליים. "כמעט כל פוקימון מסוג נורמל יודע." הוא החל לשחות אל הגדה השניה של הנחל וריי, סנטרט וזוורזי אחריו. הם יצאו מהנחל. ובדיוק אז נראו אורות מרחוק. "גלווינגים!" קבע פליים. "קדימה, אל האור!" הם רצו אחרי האור עד שהגיעו לעדת גלווינגים שכנראה היו בדרכם חזרה לאזור מחייתם בקצה השני של היער. "נלך אחריהם." אמר פליים לריי. -------------------------------------------------- עברה חצי שעה וגיבורנו עדיין הלכו אחרי הגלווינגים. "אתה בטוח שהם לוקחים אותנו לקצה השני של היער ולא למקום אחר?" שאל ריי. "אני מקווה כך. הרגליים שלי הורגות אותי." ענה פליים. לפתע הגלווינגים החלו לעוף יותר מהר,והסדר שבו הם עפו החל להתפזר. "מה קרה להם?" שאל ריי. "לפי המהירות והצורה בה הם עפים והטון הלחוץ בו הם מדברים נראה שהם מרגישים מאוימים." ענה פליים בהרהור. ריי הנהן "אבל מה יכול לגרום להם את ז-" "דאאאאר!" חבורת ההנדאוורים יצאה מאי שם. "או או." אמר ריי. "תראה מי חזרו." "לא שוב!" החזיק פליים את ראשו. "רוץ!" קרא ריי. הם החלו רצים בעוד ההנדאוורים אחריהם ואחרי הגלווינגים. "בוא נרוץ אחרי הגלווינגים." אמר פליים בהתנשפות תוך כדי ריצה. "הם בוודאי מכירים את היער טוב וידעו באיזו דרך לברוח." הגלווינגים פנו אחרי שורת עצים ימינה. הילדים פנו אחריהם. לפניהם נתגלה צוק שחסם את הדרך. צוק נוסף חסם את הפניה לשמאל. ההנדאוורים חסמו את שני הכיוונים הנוספים. הגלווינגים עפו לפסגת הצוקים וחיכו שם. "צדקת." אמר ריי. "הגלווינגים מכירים את היער היטב. ולכן הם ידעו שאם הם יגיעו לפה ההנדאוורים לא יוכלו לתפוס אותם. אבל מה איתנו?!" ההנדאוורים התקרבו בצעדים איטיים אל הילדים. "אין לנו ברירה אלא להילחם!" אמר פליים. "אין לנו סיכוי." אמר ריי ביאוש. "תמיד יש סיכוי!" אמר פליים בנחישות."לא אמור להיות לך פתגם סיני שלמדת מסבא שלך בשביל זה?" "דאאאר!" נבח אחד ההנדאוור המנהיג והתקר אליהם. "מובן שיש אבל אני מדבר בהגיון." אמר ריי. "היי... אני מדבר כמוך! לא טעינו במקרה בשורות?" "דאאאר!" " זה לא סרט קולנוע ריי!" כעס פליים. "דאאאאר!" "או, חזרת להיות פליים הישן!" קרא ריי. "דאאאאר!" פליים שם את ידו על מצחו וניענה את ראשו. "הנקודה היא, שנוכל לנצח אותם." "דאאאאר!" "רק צריך להשתמש באסטרטגיה." "דאאאאר!" "למשל אם נשתמש ב-" "דאאאר" "אתה לא רואה שאנחנו מתייעצים?! סתום את הפה לשניה!" פליים בעט בהנדאוור שעף לאחור. ההנדאוור יבב וחזר לשורת ההנדאוורים. "כך טוב יותר. בכל מקרה יש לי שני פוקימוני מים." המשיך פליים. "יש לי הנדאוור.לא, בעצם זה לא רעיון טוב כל כך. בכל אופן יש לנו גם את סנטרט. זה שני פוקימוני מים ופוקימון נורמל על עשרה. פלוס האסטרטגיה שלי ו-וואלה- ננצח!" "דאאאאר!" הנדאוור אחד ירק אש ושרף את ראשו של פליים. "אתה עדיין משוכנע שננצח?" שאל ריי. "לחלוטין..." אמר פליים בכל חנוק ונפל על האדמה. "טוב, עכשיו זה תלוי בנו. סנטרט, זוורזי," הוא הוציא את הפוכדור של טארטייל מחגורתו של פליים והוציא ממנו את טארטייל. "טארטייל, צאו לעמדות קרב!" סנטרט, זוורזי וטארטייל נעמדו מול ההנדאוורים. ההנדאוורים החלו לתקוף. "זוורזי, טארטייל, אקדחי מים צא!" קרא פליים שקם ביינתים. "סנטרט, דחף!" קרא ריי. טארטייל וזוורזי הדפו כמה הנדאוורים באקדח המים והעיפו אותם לאחור. סנטרט דחף הנדאוור שזינק על זוורזי וטארטייל. "עבודה מצויינת חברה!" קרא ריי. "אמרתי לך שננצח!" אמר לו פליים. "דאאאר!" כמה הנדאוורים ירקו אש שפגעה בעוצמה בזוורזי. "זוורזי!" צעק פליים. כמה הנדאוורים התקרבו אל טארטייל. "טארטייל היזהר! השתמש באקדח מים!" קרא פליים. טארטייל ירק סילון מים אך ההנדאוורים התחמקו ופגעו בו בעוצמה. טארטייל עף לאחור אך הצליח לעמוד שוב. "יפה טארטייל, כשאני אגיד לך תתחמק ואז תתקוף עם דחיפה!" "טייל!!!" טארטייל לא הקשיב. הוא זינק על אחד ההנדאוורים בזעם אך עף לאחור, שוב, מלהביור של הנדאוור אחר. טארטייל התעלף. "אוף, הוא נשאר עצבני, חזור טארטייל!" פליים החזיר את טארטייל לפוכדור. "סנטרט דחיפה!" קרא ריי. "סנטרט!" סנטרט דחף בכוח את אחד ההנדאוורים אך הלה התעשט במהירות והשיב לסנטרט דחיפה חזקה. "קום סנטרט!" קרא ריי. "דאאאר!" אחד ההנדאוורים קפץ על סנטרט. "סנטרט, תתכדרר!" קרא ריי. סנטרט התכדרר וההנדאוור שפגע בו לא הסב לו הרבה נזק. זוורזי, שקם ביינתים, השתמש באקדח מים והעיף את ההנדאוור הצידה. נותרו רק שישה הנדאוורים. כולם ביחד ניסוגו לאחור ואז ירקו אש על סנטרט וזוורזי. "סנטרט, נסה להתחמק!" צעק ריי. "זוורזי, ברח משם!" צעק פליים. אך זה היה מאוחר מידי. היה פיצוץ גדול. אחרי שהעשן התפזר, נראו זוורזי וסנטרט, שוכבים על האדמה, מעולפים. "אוי לא!" קראו ריי ופליים ביחד ואספו את סנטרט וזוורזי אליהם. "דאאאר!" ההנדאוורים התקרבו יותר ויותר אל ריי ופליים. "תחזיר להם את ההנדאוור שתפסת!" התחנן ריי. "ואתה חושב שזה יעשה אותם פחות עצבניים?!" שאל פליים. לפתע ירדו אורות בוהקים מהשמיים ותקפו את ההנדאוורים. "לא יאומן!" קרא פליים. "זה הגלווינגים!" היו תריסר גלווינגים. כל שניים תקפו הנדאוור אחד. אך ההנדאוורים לא ששו להיכנע. "דאאאאר!" מנהיג ההנדאוורים השתמש בלהביור. קו אש ענקי יצא מפיו. "גלוו!!!" שני הגלווינגים שתקפו אותו נפלו על האדמה, מעולפים. ההנדאוורים האחרים גם הם ירקו אש על הגלווינגים. לבסוף נותרו שלושה גלווינגים שנמלטו. "אוי ואבוי." אמר פליים. "זה הסוף!" אמר ריי ביאוש. ההנדאוור המנהיג התקדם לעברם ושאר ההנדאוורים אחריו. "דאאאר!" המנהיג זינק עליהם. ריי גונן על ראשו. פליים עצם את עיניו. ההנדאוור פער את פיו. לפתע הוא הוטח על עץ. פליים פקח את עיניו. ריי מצמץ. הוא לא הבין מה קרה. ההנדאוור גם הוא נראה מבולבל. "דאאאר!" המנהיג קרא לאחרים. "דאאאר!" ההנדאוורים רצו אל ריי ופליים. לפתע גם הם הוטחו לאחור. הפעם ריי ראה. היה זה אקדח מים. והפוקימון שירה אותו קפץ מהצוקים היישר לפני ריי ופליים כדי לגונן עליהם. ריי זיהה אותו. "ווייאקסר!" קרא ריי בשמחה. "וויי!" הנהן ווייאקסר ונעמד מול ההנדאוורים בכעס. "דאאאר!" ההנדאוור המנהיג סימן לשאר ההנדאוורים וכולם ביחד ירקו להביורים שהפכו ללהביור אחד גדול. ווייאקסר ירק סילון מים שפגע בלהביור הענקי אך אקדח המים רק האט את הלהביור. "וויי.. אק..." אגלי זיעה נראועל פניו של ווייאקסר. "הוא לא יחזיק הרבה זמן!" אמר ריי בבהלה. "גלווינג!!!" שלושת הגלווינגים שברחו מקודם חזרו. הם תקפו בכוח את ההנדאוורים. "דאאאאר!" מנהיג ההנדאוורים צעק משהו שנמשע כמו פקודה. ההנדאוורים התעלמו מהגלווינגים והתמקדו בלהביור שעמד כעת כמה סנטימטרים מווייאקסר. "גלוו!" הגלווינגים התאחדו והשתמשו במתקפת דחיפה משולשת על ההנדאוור המנהיג. "דאאאר!" ההנדאוור המנהיג עף לצד ביללה והתעלף. מיד החלו ההנדאוורים האחרים לאבד את עשתונותיהם. "תברחו גלווינגים!" צעק פליים. ההנדאוורים ירקו אש אל הגלווינגים וניסו לפגוע בהם. עד כה הגלווינגים הצליחו להתחמק מהאש אך ניראה היה שזה לא הולך להישאר כך הרבה זמן. "ווייאקסר נסה לחפות על הגלווינגים! השתמש באקדח המים שלך!" קרא ריי. "וויי!" ווייאקסר השתמש באקדח מים והעיף את אחד ההנדאוורים. ההנדאוור נפל והתעלף. "דאאאר!" הנדאוור אחד ראה את הסכנה ורץ אל ווייאקסר. "יש לי ראיון ווייאקסר!" קרא אליו ריי. "שנה את רגליך לרגליים ענקיות!" ווייאקסר הנהן ורגליו בהקו באור לבן. הם השתנו עד שהפכו להיות גדולות יותר ונראו כמו מגפי רעם כפי שכינה זאת ריי. ההנדאוור קפץ על ווייאקסר. "תחכה לרגע הנכון ואז תבעט בו!" קרא ריי. "וויי... קסר!" ווייאקסר בעט בהנדאוור בעוצמה והעיף אותו רחוק משם. "עבודה מצוינת ווייאקסר! עכשיו אקדח מים על הנותרים!" קרא ריי. ווייאקסר ירק סילון מים אל ההנדאוורים שנותרו והם החלו בורחים. "גירשת אותם!" קרא פליים. הגלווינגים התרוממו מעט. "תודה רבה לכולכם!" קרא אליהם ריי. "אני בטוח שההנדאוורים האלו לא יתקפו אתכם יותר." "גלוו!" הגלווינגים צהלו. "יש בקצה היער מרכז פוקימונים." אמר פליים. "אם תיקחו אותנו לקצה היער נוכל להביא אתכם לשם. הגלווינגים הנהנו ודיברו בינהם. לבסוף הם הנהנו אל ריי ופליים והחלו להוביל אותם. "ווייאקסר, למה עקבת אחרינו?" שאל ריי את ווייאקסר תוך כדי הליכה. "וויי וויי אקסר!" אמר ווייאקסר וחיבק את רגלו של ריי. "אתה רוצה להיות שלי?" שאל ריי. "וויי!" הנהן ווייאקסר. ריי חייך. הוא הוציא פוכדור. ווייאקסר הנהן. "בסדר, פוכדור צא!" ריי זרק את הפוכדור וווייאקסר נכנס לתוכו. ריי לקח את הפוכדור והניח אותו בכיס שבתוך הג'קט שלו. "יש! ווייאקסר שלי!" קרא ריי והרים את הפוכדור באוויר. "יופי ריי. אבל עדיין לא נפתרה הבעיה." אמר פליים ופנה אל הגלווינגים. "גלווינגים, ההנדאוורים רדפו אחרינו בגלל שתפסתי את אחד מהם. אפשר להבין את זעמם, אבל אני בטוח שהם בסוף ויבינו. הבנתי גם למה הם תקפו אתכם. תמיד כמשגיע מישהו אל היער אתם יוצאים מהטריטוריה שלכם ועפים אל האדם שמגיע. בדרך אתם מאירים את כל היער ומפריעים להנדאוורים לישון. אתם צריכים להתחשב בהנדאוורים. אולי תוכלו למצוא לכם דרך עקיפה? או שתמצאו דרך לא להאיר. אני בטוח שתוכלו למצוא הסדר כלשהו." הגלווינגים דיברו לרגע ביינהם ואז פנה אחד מהם אל פליים. "גלוו". הוא הנהן. "יופי." שמח פליים. "אז הבעיה נפתרה. "וגם הגענו לקצה היער." אמר ריי והצביע לפנים. הם עמדו בקצה היער. "סוף סוף!" שמח פליים. גיבורנו נפרדו מחבריהם החדשים, הגלווינגים, והמשיכו בדרכם אל העיר ליבגרוב. מי יודע אילו הרפתקאות חדשות מצפות להם בדרך. המשך יבוא