כתבה-ופוריאון בת


נא היזהרו מבידרילים

"זהו הלכנו לאיבוד רשמית" נאנחה ג'ודי לבסוף והתיישבה על סלע " תגידי לי משהו שאני עדיין לא יודעת, תזכירי לי למה לא נשארנו על השביל?" שאלה יואנה במרירות , " הייתי בטוחה שראיתי משהו בין השיחים" אמרה ג'ודי בצדקנות ונאנחה בשנית, יואנה נעצרה והתיישבה על אבן מנסה למצוא איזה שהיא דרך מוצא מהתסבוכת שנכנסו לתוכה, " את יודעת זה ממש קלאסיקה, הנערות מאבדות את דרכם ביער האפל והמסוכן בגלל שאחת מהם חיפשה משהו שלא היה שם, מה אחר כך? תקפוץ עלינו מפלצת כדי להכין מאתנו ארוחת צהריים ואז כמו בסרטים יופיע בחור עם פנים יפות, שרירים מנופחים שקורעים את החולצה, ומנת משכל בגודל פידג'י, יעיף את המפלצת ויחכה לנשיקת התודה המיועדת?" אמרה יואנה בעוקצנות מכוונת במיוחד לג'ודי, " דווקא הרעיון הזה מוצא חן בעיניי" אמרה ג'ודי וחייכה, יואנה חבטה בידה על מצחה כשנזכרה שהיא זאת שהציע את הרעיון שג'ודי תצטרף למסעה, ואז אמרה "אני אבקש מקירו שיאתר את הדרך חזרה לשביל" יואנה הוציאה את קירו הספירו ואמרה לו למצוא את השביל, אחרי שקירו עף שאלה ג'ודי את יואנה "נמשיך?" "נמשיך" ענתה יואנה ושתי החברות המשיכו להתקדם ביער., קירו חיפש את השביל ועד שפתאום הוא קלט אותו בין העצים, מאושר, התחיל קירו לחזור ליואנה ולג'ודי כשפתאום חסם את דרכו כדור פורח המזכיר ראש של סניזל, רשת נשלחה מהכדור ותפסה את הספירו המופתע, ומשכה אותו לתוך הכדור הפורח לפני שקירו הספיק להתנגד, "זה רק ספירו עלוב" נשמעה זעקת אכזבה מעל קירו והוא הרים את פניו, מעליו עמדו נער שהשמי את הזעקה ולידו עמדה נערה "אז מה לכול פוקימון יש קונים, אז תפסיק ליבב" אמרה הנערה בכעס הכוון לעבר הנער, " מצטער ניקול, לא חשבתי על זה" אמר הנער בכלימה והשתתק, פתאום נשמע קול חתולי מצידה של הנערה "סניזל, אני רואה שסוף סוף התעוררת" אמר הנער בחיוך לעבר הפוקימון המתמתח, קירו המבוהל מהפוקימון חד הציפורניים החל להשתולל בתוך הרשת וניסה להתעופף משם, סניזל זינק עליו וחתך את הרשת, קירו נחלץ ממנה וניסה לעוף מתוך הכדור פורח, " דריק, תפוס אותו!" קראה ניקול המבוהלת ומיהרה להגן על שערה, סניזל המשיך לנסות לתפוס את קירו אבל הספירו התחמק ממנו בכול פעם, לבסוף הצליח להיחלץ ולעוף מהמקום אך סניזל קפץ עליו ונאחז ברגלו, קירו ניסה לנער אותו, עד שהצליח להוריד את הסניזל מרגלו שנפצעה מציפורניו של הסניזל ולהעיף אותו על הכדור הפורח עצמו, הסניזל הושיט ציפורניו באופן אינסטינקטיבי ונאחז בבד של הכדור, קול קריעה מזעזע נשמע וכדור הפורח צנח בחבטה בין העצים, לקול קריאות הניצחון של קירו שמיהר לחזור ליואנה. " סניזל טיפש!, תראה מה עשית" רגזה ניקול , "מה את צועקת עליי, סניזל נמצא מאחוריך" יבב דריק והצביע על סניזל שישב בנוח על ענף מאחורי גבה של ניקול, פניה של ניקול האדימו ודריק ציפה לתגובה קולנית במיוחד מצד ניקול, " יא חתיכת…" צעקה ניקול אך המשך המשפט לא נשמע בזכות קול זמזום חזק במיוחד, " או או" לחש דריק, קם על רגליו והסתלק משם במהירות האפשרית כשסניזל בעקבותיו, ניקול הנדהמת נשארה שם לרגע אחד ובידריל עף מעל ראשה, בצרחות אימים ברחה ניקול לכיוון שאליו נמלטו דריק וסניזל כשהבידרילים עפים אחריה. יואנה וג'ודי עצרו לשמע צרחה הנשמעה מהעצים שמאחוריהן, סקרניות הסתובבו שניהן וקירו עף ישר לידיים של יואנה, "קירו אתה בסדר?" שאלה יואנה למגע גופו הרועד, ספירו נענע בראשו והתנער, מוכן להוביל את יואנה וג'ודי לעבר השביל אבל להקת הבידרילים שהופיעה מולם שיבשה את התוכניות, "רוצו!, כל אדם למען עצמו" צרחה ג'ודי המבועתת וברחה במהירות, תוך זמן קצר יואנה וקירו כבר היו צמודים אליה, בנתיים מצאו ניקול ודריק מקום מחסה בתוך עץ חלול גדול, "חשוך פה" יללה ניקול, "נדמה שיש לי איפה שהוא גפרורים" אמר דריק, ואז בקריאת ניצחון הוציא דריק מכיסו גפרורים, ומיהר להדליק גפרור ולעיני דריק וניקול נגלו עשרות פוקימונים מסתתרים, " זה מכרה זהב" קראה ניקול בשמחה, אבל לפוקימונים היו תוכניות אחרות, במכות נשיכות ושריטות מיהרו הפוקימונים לגרש את שניהם, כשבחוץ ארבו להם בידרילים. יואנה וג'ודי רצו כבר במשך זמן רב והבידרילים לא הרפו מהן, פתאום הם הגיעו למקום סגור בין העצים לקיר אבן עתיק, לחוצות בין הקיר לבידרילים, לא היו להן הרבה ברירות, "קירו , התקף!" קראה יואנה וקירו מיהר לציית, הוא יצר מראה, ההגנה עליהן מפני התקפת הבידרלים, "צא מיסטר מיים" קראה ג'ודי והוציאה את המיסטר מיים שלה "השתמש בבלבול" מיסטר מיים השתמש בבילבול שבלבל את הבידרילים וגרם להם להתנגש אחד בשני, עד שהם נפלו תשושים על הקרקע ואז מיהרו להסתלק, לפני שיואנה הספיקה לזרוק פוכדור כדי ללכוד אחד מהם. "בואו נדבר על זה" הציע דריק וחייך לעבר הבידרילים, והבידרילים בתור תגובה התעופפו למעלה, " נראה שזה הצליח, דריק" קראה ניקול ואז במהירות, הבידרילים תקפו, סניזל קפץ מבין השיחים וחבט בשניים מהבידרילים, " סניזל לאן נעלמת לנו קודם?" קראה ניקול בכעס, " תהיה בשקט ותני לו להיפטר מהבידרילים" אמר דריק, הבידרילים נערכו בשנית כדי להתקיף את סניזל, אך סניזל יצר סופת קרח ההבהילה את הבידרילים וגרשה אותם, " יש, נפטרנו מהם" קראה ניקול בקול ורצה לחבק את סניזל. " טוב הברחנו אותם, בואי נמצא את השביל הזה" אמרה ג'ודי " חבל שלא הספקתי לתפוס בידריל, נו טוב, תראה לנו השביל קירו" אמרה יואנה ושניהן עקבו בעקבות הספירו לשביל.

המשך יבוא