חזרה
פלוטו
השערה על קיומו של פלוטו, הרחוק
מבין כוכבי הלכת, הוצעה מיד עם גיליו של נפטון בשנת 1846, משך עשרות שנים חיפש
האסטרונום פרסיוול לוול אחר כוכב הלכת. למרבה האירוניה, נתגלה פלוטו על ידי קלייד
טובו, בשנת 1930, לאחר מותו של לוול וזאת במצפה הכוכבים על שם לוול. שמו של פלוטו
מורכב מראשי התיבות של פרסיוול לוול. פלוטו מצוי במרחק ממוצע של 39.5294 יחידות
אסטרונומיות מהשמש ומשלים הקפה אחת סביבה במשך 248.54 שנה במהירות 4.74 ק'מ לשניה,
צפיפותו הממוצעת 2.02 ג'ר לסמ'ק. בשל האקסנטריות הגדולה שלו, 0.2481, הוא חוצה את
מסלולו של נפטון. זווית הנטייה שלו היא 17.148 מעלות וזו זווית הנטייה הגדולה ביותר
של מסלול כוכב לכת יחסית למשור המילקה. ציר סיבובו סביב צירו נטוי יחסית למישור
סיבובו סביב השמש ב 122.46 מעלות ומכאן, שתנועתו סביב צירו, הנמשכת 6.3872 ימים,
היא בכוון המנוגד יחסית למרבית כוכבי הלכת, להוציא את נוגה ואורנוס. גודלו של
פלוטו, צפיפותו הנמוכה וצורת מסלולו מרמזים כי מדובר, למעשה, בכוכב שביט ענק ולא
בכוכב לכת. לפלוטו ירח אחד: כארון
