סקירה ספרותית - משתנה א'
 

שאלת החקר:
כיצד השפיעו הבדלי המעמדות באנגליה במאה ה19, על התפתחות רעיונותיו של קארל מרקס

משתנה א':
הבדלי המעמדות
צמיחתו של הפרולטריון – מעמד הפועלים
הפועלים חיו בהרים בתנאי דיור קשים ובשכונות דלות וצפופות. דירותיהם היו קטנות, ולעיתים
לא היו בהם די אור ואוויר.
כשיצאו מפתח ביתם, נתקלו ע"פ רוב במי ביוב מצחינים שזרמו ברחוב. את מרבית זמנם – מלפני
זריחת החמה, ועד סמוך לשקיעה – בילו הפועלים במקום עבודתם. במשך הזמן נוצרה בהרים שכבה
חברתית חדשה של אנשים עמלים; אנשים שמשכורתם דלה ותנאי חייהם דלים עוד יותר. שכבה שאין
לה רכוש ואין לה נכסים. שכבה זו כונתה בשם פרולטריון או מעמד הפועלים.


צמיחת הקפיטליזם והבורגנות
*קפיטליסטים – נגזר מהמילה קפיטל שפרושה: הון.
קפיטליסטים, כלומר בעלי הון שהשקיעו מכספם על תהליך הכלכלי של המהפכה התעשייתית.
כדי ליעל את ניהול עניינם מינו הקפיטליסטים אנשים חרוצים ומוכשרים.
הם הפכו למנהלים, למשגיחי עבודה, למתווכים, לסוחרים ולפקידים.
הם התגוררו בהרים ובמרוצת השנים הפכו לשכבה חברתית שלא הייתה עשירה כמו הקפיטליסטים,
אולם מצבה החברתי והכלכלי היה טוב ומבוסס.
שכבה זו כונתה בורגנות או בורגנים (תושבי העיר).

קפיטליסטים
ניצני הקפיטליזם הופיעו כבר במאה ה16 עם פיתוחה של תעשיית הבדים באנגליה.
ראשית הקפיטליזם כשיטה מאורגנת הייתה במאה ה18. סימניו המובהקים היו יסוד הבורסה הלונדונית,
הקמת הבנק של אנגליה ועלייה במספר החברות הסוחרות מעבר לים. גופים אלה, שהיו אז בבעלות פרטית, הפכו למכשירים יקרים לגיוס הון בצורה מרוכזת. הם גרמו למהפכה פיננסית באנגליה ולהקמת רשת בנקאית מסחרית ענפה.
ההתקפה העיקרית של הקפיטליזם באה מצדו של קארל מרקס שראה בו במערכת המנצלת את המעמדות החלשים בחברה ומאפשרת את שליטת העשירים והמתעשרים ("המעמד הבורגני").
גם בחברות המתנגדות של מרקס התקבלו מעקרונות הביקורת שלו, מאז המאה ה19 הוצבו מגבלות על החופש הפעולה הכלכלי, כגון קביעת מספר מרבי של שעות עבודה לפועלים, שיטה של ניסוי פרוגרסיבי, הטלת איסור על מונופולין והבטחת סעד לחלשים. למרות צעדים אלה עדיין גדול הפער בין השיטה הקפיטליסטית לבין המרקסיזם.

בורגנות
מעמד ביניים גבוה של אנשי העסקים ובעלי מקצועות חופשיים.
אז היה זה כינוי לתושבי הערים, אנשי מעמד הביניים שבין המעמד האצילים לבין העיקרים קארל מרקס עשה בו שימוש מרכזי לתיאור המבנה המעמדי של החברה הקפיטליסטית בחברה זו הבורגנות היא בעלת אמצעי הייצור והכוח הפוליטי.
מבחינה זו מעמד הבורגנות מזוהה עם מושג חירות האדם ועם התפיסה כי קביעת מעמדו של אדם מותנים בהישגו ולא במוצאו מלידה.

פרולטריון
לפי הגישה המרקסיסטית: מעמד הפועלים במשטר הקפיטליסטי, שהם חסרי הון ואמצעי ייצור, ומשתכרים למחייתם על ידי מכירת כוח העבודה שלהם.
הפרולטריון הוא מונח שציין במקורו הרומי את מעמד חסרי היכולת לשלם מס או לשרת בצבע, כלומר המעמד החברתי הנמוך ביותר.
חברי מעמד הפרולטריון נאלצו לשלם את חובותיהם למדינה באמצעות שליחת בניהם לעבוד בשירות המדינה. כלומר, לשלם באמצעות עבודה. במהלך ההיסטוריה זכה המונח למשמעויות קרובות, עד שקארל מרקס נתן לו הגדרה חדשה, זו המקובלת היום, ולפיה הפרולטריון הוא מעמד חברתי המורכב מפועלי הייצור שבהיותם חסרי הון הם נאלצים לעבוד למחייתם. ניגודו של מעמדי הפרולטרי הוא המעמד הבורגני, שהוא מעמד בעלי ההון.
את הקפיטליזם ושני המעמדות, הבורגנות והפרולטריון כאחד, ייעלמו מעל במת ההיסטוריה לחברה אל מעמדית.


סוציאליזם - תנועה רבת זרמים שמטרתה הקמת משטר חברתי מתוקן בו לא יהיו שיעבוד, מעמדות, אפליות בהקשר ללאום, דת, גזע וכדומה, היא מכוונת לעזור להמוני הפועלים, האיכרים והשכבות המרוששות במשטר קפיטליסטי.

קפיטליזם - משטר כלכלי המבוסס על קניין פרטי ויוזמה חופשית בחיי הכלכלה, ההון מתרכז אצל מעטים השולטים על מחנה עצום של שכירים.

קומוניזם – זרם קיצוני, צורה מסוימת של סוציאליזם בדרך הדיקטטורה של פועלים, שאיפה למשטר חברתי ללא ניצול, לביטול הבדלי המעמדות והעברת כל אמצעי הייצור לבעלות הכלל ללא קשר אם כולם רוצים בכך או לא.