סיכום ומסקנות

חייו של קארל מארקס
קארל מארקס (1883-1818) נולד בעיר טרייר שבגרמניה למשפחה יהודית מתבוללת. כשהיה בן שש משפחתו התנצרה, והוא התחנך כנוצרי לכל דבר. כשמארקס התבגר הוא למד משפטים באוניברסיטה, פילוסופיה והיסטוריה. מארקס היה הוגה דעות פוליטי, שרעיונותיו חוללו שנויים מדיניים וחברתיים עצומים, הוא הגה את הסוציאליזם, הוא חשב שהאנשים בעלי הרכוש, (הקפיטליסטים והבורגנים) מתעשרים על חשבון הפרולטריון, מעמד הפועלים.
כשהגה מארקס את הסוציאליזם, הוא דגל בשליטה חברתית, וחירות.
הוא ידע שיום יבוא, והפרולטריון ישתלטו על הרכוש, והמעמדות יבוטלו,
ויקימו חברה שוויונית לחלוטין.
רעיונותיו של מארקס את מקור ההשראה למהפכות בכל העולם.

רעיון המהפכה
הסוציאל דמוקרטים תופסים את רעיון המהפכה בצורה חיובית, הם רוצים לתקן את החברה ע"י ארגונה מחדש. הם רוצים משטר שוויוני, צדק חברתי, ללא ניצול וללא מעמדות, מטרתם היא שהשלטון יתכנן את כל הכלכלה, שיהיה שוויון כלכלי רשמי, והמדינה תהיה הבעלים של מפעלים, מכרות וכדומה. למעשה הם רוצים שכמו קודם מסחר (ולא תעשיה) יהווה את העיסוק הפרטי המרכזי ועובדי התעשייה יחשבו עובדי מדינה ויהנו מתנאים טובים בהרבה מהתנאים של שכירים. הם התנגדו לקפיטליזם ורצו לשנותו. לעומת הסוציאל דמוקרטים הקומוניסטים תופסים את רעיון המהפכה כיצירת חברה חדשה לחלוטין, הם רוצים חברה שבנויה על שיתוף ובה ייעלם הרכוש הפרטי ויהפוך לציבורי. לטענתם קפיטליזם שלא ייעצר סופית יתחזק בכל פעם מחדש ויחמיר את סבל הפועלים עד לכדי מהפכה ועדיף להתחיל במהפכה קודם על מנת להפחית את הסבל. הם מעונינים בשלטון כלכלי דיקטטורי שימנע מכל אדם להתעצם כלכלית ולכן ימנע קיום מעמדות.


הבדלי המעמדות
הבדלי המעמדות שבאנגליה השפיעו על התפתחות רעיונותיו של קארל מרקס בשל הקשר שביניהם קארל מרקס הסתכל סביב וראה מה קורה וזה פתח לו את העיניים ובגלל זה קארל מרקס בנה את הסוציאליזם.
מעמד הפועלים היה ונשאר המעמד הנחות ביותר בחברה, על אף כל המאמצים, המפלגות, השביתות והרצון החזק לא הצליח הסוציאליזם במטרתו ליצור שכבה אחידה ללא מעמדות. הפועלים הוכיחו שהכוח לשנות טמון בהתארגנות הרוב למען מטרה מסוימת, הארגונים והמפלגות גרמו לשינוי ניכר במצבם של הפועלים וביחס אליהם. התיקונים החברתיים יצרו חברה צודקת יותר מקודמתה אך לא חיסלו את הפער בין העשירים ובעלי העסקים לבין הפועלים.
התנועות הסוציאליסטיות השונות הפכו למרכיב קבוע בחברה ובפוליטיקה.
הסוציאל דמוקרטים תופסים את רעיון המהפכה בצורה חיובית, הם רוצים לתקן את החברה ע"י ארגונה מחדש. הם רוצים משטר שוויוני, צדק חברתי, ללא ניצול וללא מעמדות, מטרתם היא שהשלטון יתכנן את כל הכלכלה, שיהיה שוויון כלכלי רשמי, והמדינה תהיה הבעלים של מפעלים, מכרות וכדומה. למעשה הם רוצים שכמו קודם מסחר (ולא תעשיה) יהווה את העיסוק הפרטי המרכזי ועובדי התעשייה יחשבו עובדי מדינה וייהנו מתנאים טובים בהרבה מהתנאים של שכירים. הם התנגדו לקפיטליזם ורצו לשנותו. לעומת הסוציאל דמוקרטים הקומוניסטים תופסים את רעיון המהפכה כיצירת חברה חדשה לחלוטין, הם רוצים חברה שבנויה על שיתוף ובה ייעלם הרכוש הפרטי ויהפוך לציבורי. לטענתם קפיטליזם שלא ייעצר סופית יתחזק בכל פעם מחדש ויחמיר את סבל הפועלים עד לכדי מהפכה ועדיף להתחיל במהפכה קודם על מנת להפחית את הסבל. הם מעונינים בשלטון כלכלי דיקטטורי שימנע מכל אדם להתעצם כלכלית ולכן ימנע קיום מעמדות.