משתנה א':
המהפכה התעשייתית
המהפכה התעשייתית!
הגדרה
מהפיכה התעשייתית כינוי לשינויים הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים, שהחלו
להתרחש באנגליה בסוף המאה ה- 18, והתפשטו מאוחר יותר למדינות אחרות באירופה, לארצות
הברית, ולחלקי עולם אחרים.
מהי המהפכה התעשייתית? לקראת סוף המאה ה-18 החלו באנגליה שינויים בתחום תהליכי
הייצור, והם סימנו את תחילת התהליך הנקרא "המהפכה התעשייתית". המהפכה התעשייתית
הייתה תהליך איטי והדרגתי של מעבר משיטת ייצור מיושנת לשיטת ייצור חדישה. במהלך
המאה ה-19 התפשטה המהפכה למדינות נוספות במערב אירופה ובמרכזה - לצרפת, לבלגיה
ולגרמניה - וכן למדינות במזרח אירופה ודרומה. תהליך התיעוש במערב אירופה ובמרכזה
היה מהיר, יחסית לתהליך התיעוש במזרח אירופה, ובעיקר ברוסיה, שבה התחוללו השינויים
באיטיות.
ראשיתה של המהפכה התעשייתית קשורה בשימוש בקיטור כמקור אנרגיה. בקיטור החלו להשתמש
להפעלת מנועים בתעשייה ובתחבורה, והדבר חולל שינוי מהפכני בכל מה שהיה נהוג ומוכר.
עד אז הייתה הכלכלה מבוססת על עבודת אדמה ועל עבודת כפיים קשה ומאומצת, ויכולת
הייצור הייתה מוגבלת, מעתה החלה הכלכלה להתבסס על ייצור תעשייתי, ייצור בכמויות
גדולות, בעזרת מכונות. תהליך זה נקרא "מיכון". לתהליך המיכון נוספו עם הזמן חידושים
ושכלולים, ואלה זירזו את תהליך הייצור ושיפרו את המוצרים. בתהליך המיכון ייצרו מוצר
מסוים במהירות, בכמות גדולה ובאיכות טובה ואחידה. אבל במקום שכל בעל מלאכה יהיה
אחראי לייצור מוצר שלם אחד - משלב היותו חומר גלם ועד למוצר המוגמר - הרי שעכשיו,
כתוצאה מן התיעוש, נעשה כל פועל מומחה לשלב מסוים, קצר וקבוע, בתהליך הייצור. בעלי
המלאכה לא יכלו להמשיך ולעבוד בבית המלאכה שלהם או בביתם הן בגלל גודל המכונות
החדישות והן בגלל הצורך שנוצר בתהליך הייצור לשותפות בין כמה עובדים, והם עברו
לעבוד בבתי חרושת. אבל להתקדמות התיעוש היה גם צד אחר: הקמת בתי חרושת והשימוש
במכונות חדישות נישלו מעבודתם בעלי מלאכה רבים שלא מצאו את מקומם בתהליך הייצור
החדש. בעלי מלאכה אלה ביטאו את מצוקתם בהתפרצויות לבתי החרושת ובניסיונות חבלה
במכונות החדישות. הורסי המכונות באנגליה נקראו לודיסטים, על שם מנהיגם - נד לוד.
מדוע המהפכה התעשייתית נקראה בשמה?
המהפכה התעשייתית מכונה כך בגלל שקרה מהפך גדול בתעשייה- מבתי מלאכה קטנים וממכונות
פשוטות המופעלות ביד או בכוחן של בהמות ומפה התחיל השינוי העצום בתעשייה ובני האדם
עברו לבתי חרושת גדולים ומפותחים בעזרת מכונות הפועלות בעזרת אנרגיה רבה.
הגורמים למהפכה התעשייתית
המהפכה התעשייתית נגרמה במספר שלבים. תחילה, היה ריבוי טבעי גדול שגרם לכך
שהאוכלוסייה (באנגליה) הכפילה את עצמה. עקב כך, נוצר צורך גדול למזון וביגוד.
במקביל לכך, השתלטו בעלי אחוזות ויזמים על אדמות הציבור במסגרת חוק גידור הקרקעות
שנחקק ב-1760. חוק זה הורה לגדור את אדמות הציבור ולצרפן לשטחיהם של בעלי האחוזות.
האיכרים שאדמותיהם נלקחו מהם, עברו להתגורר בעיר , שם מצאו עבודה בבתי החרושת שיצרו
את הצורך שעליו דובר בתחילת הפסקה.
העיור- תהליך ההגירה של תושבי הכפר לעיר.
תיעוש וגידול האוכלוסייה עודדו את תהליך העיור. הערים התרבו ואוכלוסייתם גדלה ערים
חדשות קמו ונבנו בקרבת מכרות ובקרבת מפעלי תעשייה במהירות מסחררת ובלי תכנון. ערים
קמו ליד נמלים, צמתי תחבורה ראשיים קיבלו תנופת ביטוח והחלו לשגשג ולפרוח. השינויים
שהתחוללו באזורים הכפריים השפיעו בניהם על תהליך העיור כאמור שטחי ציבור נרחבים
צורפו לשטחי האחוזות הגדולות מן האיכרים נלקחו שטחי המרעה שלהם והם נאלצו לעבור את
בתיהם ולנדוד אל העיר. בעיר הם פנו לעיסוקים חדשים והחלו להשתלב בתעשייה מתפתחת.
חוק גידור הקרקעות
חוק גידור הקרקעות נחקק בשנת 1760 באנגליה. חוק זה קבע, לספח לשטחי האחוזות קרקעות
ציבוריות. חוק זה נחקק בהשפעתם של היזמים ובעלי האחוזות שגם נהנו ממנו.
הסבר לפתגם: "הצורך הוא אבי ההמצאה"=
משמעות פתגם זה, היא העובדה שהמצאות לא מומצאות סתם, הן מומצאות כיוון שיש צורך
מסוים. לדוגמא – היה צורך במקור אנרגיה יעיל יותר ולכן הומצא מנוע הקיטור. משמע,
הצורך הוא הגורם להמצאת המצאות.
תנאי החיים של הפועלים
הפועלים עבדו קשה מאוד רוב שעות היום עבודה מפרכת וחזרו
לתנאי חיים קשים ביותר. הפועלים חיו בערים בתנאי דיור קשים ובשכונות דלות וצפופות.
דירותיהם היו קטנות.
לקראת סוף המאה ה-18 החלו באנגליה שינויים בתחום תהליכי הייצור, והם סימנו את תחילת
התהליך הנקרא "המהפכה התעשייתית". המהפכה התעשייתית הייתה תהליך איטי והדרגתי של
מעבר משיטת ייצור מיושנת לשיטת ייצור חדישה, ובסוף המאה ה18 החול לקום תנועות
פוליטיות דמוקרטיות והתארגנויות של הפועלים עצמם, שתבעו רפורמות במצב. הוקמו ועדות
חקירה ממלכתיות, ובעקבות דיווחיהן נחקקו בהדרגה חוקים להגבלת עבודת ילדים ולפיקוח
ממשלתי על תנאיה. במשך הזמן רבו החוקים, המגנים על העובדים ודואגים לזכויותיהם.
עליית מיומנתם של העובדים העלתה גם את גאוותם המקצועית והמעמדית, והם החלו להתלכד
באיגודים מקצועיים לצורך המאבק לשיפור תנאיהם. במהלך המאה ה-19 התפשטה המהפכה
למדינות נוספות במערב אירופה ובמרכזה - לצרפת, לבלגיה ולגרמניה - וכן למדינות במזרח
אירופה ודרומה. תהליך התיעוש במערב אירופה ובמרכזה היה מהיר, יחסית לתהליך התיעוש
במזרח אירופה, ובעיקר ברוסיה, שבה התחוללו השינויים באיטיות .
תנאים מתאימים למהפכה התעשייתית באנגלייה- תהליך התיעוש החל באנגלייה בשל שילוב של
תנאים כלכלים חברתיים ופוליטיים שהיו בה. תנאים אלה יצרו תשתית מתאימה לתחילת
המהפכה התעשייתית. לאנגלייה היה שיא אוניות גדול והיא ניהלה קשרי מסחר עם מדינות
באירופה, באסיה, באפריקה ובאמריקה. הביקוש לסחורות שיצרו באנגלייה ובעיקר לבדי
כותנה הלך וגבר. את הכותנה הגולמית היבאה אנגלייה משדות הכותנה ואיי הודו המערבית
ובמדינות הדרום של ארצות הברית. עבדים חסרי זכויות וללא שכר הולם עבדו בשדות
הכותנה, וכן גרמו להתרחבות השטחים שבהם גידלו כותנה.
המיכון מפתח את התעשייה והתעבורה- במהלך המאה ה-19 הלך וגדל מספר בתי החרושת עד
שבסופה בשנת 1900 כבר נעשה רוב הייצור בבתי החרושת. המוצרים נעשו בייצור המוני
כלומר, הוצרו בכמויות גדולות בעזרת מכונות והפיקו מוצרים זהים ואחידים. תפקידם של
הפועלים היה להפעיל את המכונות או להרכיב את החלקים הנפרדים שיצאו מהם. בתוך שנים
ספורות השתנו ללא הכר פניהם של ענפי ייצור נוספים ובראשם קריעת הפחם. עד המאה ה-17
השתמשו בעיקר בעצים כחומר בנייה וכחומר להספקת תנורים וכבשנים להתכת מתכות, אך
כיוון שמלאי העצים הידלדל מאוד צריך היה למצוא לו תחליף, התחליף שנמצא היה פחם.
הפחם ששימש חומר דלק למנועי הקיטור הניע למעשה את גלגלי המהפכה התעשייתית כולה
וכיוון שאנגלייה הייתה עשירה בפחם, ברזל ומתכות אחרות התפתחה בה התעשייה בקצב מהיר,
בעקבות תעשיות הברזל והפלדה הצטרפו ענפים נוספים אל המיכון ההולך והמתפשט. הפחם
במכרות הובל בקרוניות שהוסעו על פסי ברזל. בקרוניות אלה התפתחו הרכבות למסילות
הברזל ומלאו תפקיד מרכזי בהתפשטות התיעוש. על מסילות הברזל נע הקטר שהונע בכוח
קיטור וגרר אחריו קרונות מסע או נוסעים.
המנהל החברתי המסורתי השתנו- המהפכה התעשייתית שנתנה את המבנה המסורתי של החברה.
לפני המהפכה התעשייתית התקיימו בחברה זה לצד זה 3 מעמדות חברתיים עיקריים האצילים-
בעלי ההון, הבורגנים- העירוניים והאיכרים- העניים. המהפכה התעשייתית זרקה את המבנה
הנ"ל והצמיחה מבנה חברתי ובו 2 מעמדות המאפיינים חברה תעשייתית שהם- מעמד הבורגנים-
העירוניים ומעמד חדש שצמח, מעמד הפועלים-הפרולטריון. 2 המעמדות העיקריים אלו-
הבורגנים והפועלים לא נוצרו כמובן ביום אחד אלה בהדרגה הם היוו את רוב החברה. מעמד
הבורגנות היה מעמד מכותב באופן קיצוני ובראשו עמדו בעלי ההון – הקפיטליסטים ומתחתיו
סוחרים קטנים ובעלי מלאכה, מתחתם התפתח מעמד הפועלים- העובדים במפעלי התעשייה.
בהשפעת המהפכה התעשייתית הלכו והתרחבו הפערים הכלכליים בין המעמדות בחברה לצעד
התעשרותם והתבססותם הכלכלית של הבורגנים- בעלי מפעלים, בנקאים, סוחרים וממציאים בשל
כך שרר בקרב רבים מן הפועלים עוני כבד.
"עידן הממציאים" מתפתח לצד התעשייה- עד שנות ה-40 של המאה ה-19 התרכזה התעשייה
החדשה באנגליה, בחלק מערי צרפת ובלגיה, בחלקה המערבי של גרמניה וכן בצפון מזרח
ארצות הברית.מאמצע שנות ה-40, ובמיוחד משנות ה-50 וה-60 של המאה, הוקמו מפעלי
תעשייה בעשרות ערים נוספות ברחבי אירופה. בד בבד החלו להופיע תעשיות חדשות והמצאות
מסעירות שעתידות היו לשנות את פני העולם. מבול ההמצאות והחידושים העלה את הממציאים
והמדענים לדרגה של גיבורי התקופה. החידושים הוצגו בתערוכות בינלאומיות שנערכו
מ-1851 ואילך בלונדון, פריז ווינה. הציבור הרחב עמד משתאה נוכח העולם ההולך ומשתנה
בלי הרף לנגד עיניו, וההמצאות והחידושים עוררו גאווה ביכולת האנושית, ותקווה כי
הקידמה תשפר את חיי האדם.