נתחיל עם מעט רקע. עוד בתקופתו של פינק, דנוך אהב להיות עם הצוות בכל הזדמנות: בשבטה, בשיזפון
ואף בניווט הרגלי לנג'יל. כבר אז ידענו שכשפינק יעזוב דנוך ירצה לעלות על הצוות. וכך באמת היה. דנוך
לא ידע למה הוא נכנס. הוא חשב שאם היינו סבבה איתו לפני אז נהיה סבבה איתו כשיהיה מפקדנו. הוא
כמובן טעה. עשינו לו ת'מוות. באימונים, בטפל"ש ובשגרה. אנשי הצוות לא הקשיבו לו ואף סרבו לו פקודות
,פעמים רבות (במיוחד ניסים). דנוך הלך להתייעץ עם לנג וזה אמר לו "תן להם יומבה". וכך היה. בבריאל
.(ג'ינג'י ומדישו קיבלו יום ביציאה על זה שלא עזרו לסחוב דברים מהמטווח (בפז"מ של שנתיים ושנתיים ארבע

וחזרה לסיפורינו. בוחן הצוות הגדודי הגיע. דנוך אמר כל הזמן שהוא רוצה שניקח מקום ראשון. אנחנו כמובן
צחקנו עליו ואמרנו שאין סיכוי וגם אם יש אנחנו נהרוס אותו, במיוחד בבריאל שהיה עצבני באותם ימים
ואמר לדנוך שהוא לא מתכוון להשתתף במסלול ואם כן אז לא בתור כוון. דנוך ניסה לעלות את המוטיבציה
.ואמר שהיומבה יבוטל אם הצוות יקח מקום ראשון

.הצוות עבר בכל התחנות ועשה תוצאות מהטובות בגדוד. מקלעים, תקתוק פגזים ואף פריסת תומ"ת ואלפ"א
.דנוך לא הבריק במיוחד בשום תחנה. אפילו במקלעים הוא הצליח איכשהו לפשל
תורנו במסלול עם המג"ד הגיע. ההתרגשות לא הייתה בשיאה והאדישות אפפה את כולנו. חוץ מדנוך שהיה
מלא רעל. בתדריך לפני היציאה הוא גמגם כל מיני שטויות ולא השאיר רושם רב על המג"ד. במסלול עצמו
.הצלחנו פחות או יותר חוץ מכמה פשלות של דנוך כמו לשכוח את שולץ בעמדה
עם סיום המסלול נאמר לנו שאנו צריכים עוד לעשות פריקת אלפ"א. פתאום, בלי הודעה מראש,החליטו
הפזמניקים לקחת על עצמם את הפריקה. דרעי, מילקי, בבריאל, ג'ינג'י, מדישו ניסים וולצמן הגיעו
.למשטח עם נומקס ושכפ"ץ והכינו את האלפ"א. בבריאל הביא איתו את הרדיו למשטח. השעה מאוחרת
.שניה אחרי פתאום כל הסוללה עמדה מאחור ועודדה

יריית הפתיחה נשמעה. ולצמן ודרעי היו בתוך האלפ"א והעבירו לשאר את הפגזים. החבר'ה בחוץ עבדו
.במרץ רב והתחלפו בכל פעם שמישהו התעייף. ניסים תפס את הבלות שירדו והעיף אותן הצידה כמו נוצות
העניין תוקתק כמו בספרים ובלי תכנון מראש. ברקע נשמעו צעקות "גברילי בא, גברילי בלאגן". הצוות היה
כל כך מגובש ועבד בהרמוניה פשוט מדהימה שרק על זה היה מגיע לו לזכות בתואר. האלפ"א נסגרה, הזמן
.נעצר. אנשי הצוות חיבקו אחד את השני והתגאו בתוצאה המדהימה. השיא הגדודי בפריקת אלפ"א נשבר

בערב גדוד שלאחר התחרות הודיעו שאנחנו מקום ראשון והמסיבה החלה. מיד עם הגיענו לסוללה הפעלנו
מוסיקה פיזרנו מנורות צבעוניות והתחלנו להשתולל. הפיקוד העליון והמש"קים הגיעו לחדרנו להאזין לשירי
הצוות שהקלטנו וכמעט ריתקו את מדישו על פריקות הנשק שנשמעו יותר מדי פעמים. את הגביע שקיבלנו
.שמנו בחדרנו עד שמדישו החליט לנפץ אותו על הרצפה. המסיבה נמשכה עד שג'אן החליט לקרוא לדימה

אחרי אותו יום בכל הגדוד התפשטה השמועה שדנוך הוא אחלה של מפקד. מה שהם לא ידעו זה שצוות 1ב
של אותם ימים לא הרגיש צורך במפקד וכשהחפ"שים בשליטה מלאה יכול כל צוות להגיע רחוק. את היומבה
.ששלושה מאנשי הצוות קיבלו דנוך ביטל כמובן וזה מה שבאמת חשוב