סיפורינו התרחש באימון סוללה בדצמבר 1999. מזג האוויר היה חורפי באותה תקופה, אך
באותו שבוע התפזרו להם העננים וגברת שמש יצאה לסיבוב קצר בשמיים, חייכה אלינו
ולשמחתנו גם ייבשה את הבוץ. התאמנו לנו בכיף, דילגנו לפה, דילגנו לשם ולבסוף נכנסו
ללילה. קיבלנו פקודה לדלג למרחב אחר ולנג הוביל אותנו לעמדתנו - המקום היחיד ברמת
הגולן שהיה בו בוץ. התחלנו לבצע כל מיני תרגולות חת"מ ואף פרסנו רשת. לרובנו נכנסו
.מים לנעליים והמצב היה ממש מסריח, כך שדי שמחנו שאמרו לנו לדלג שוב
לאחר שאנדרס נתן לנו של"מ לסדר תנועה התחלנו לקפל את הרשת וביצענו היכון לנוע
לפי הפקל"צ. הבעיות התחילו כשלנג יצא מהתומ"ת וכוון אותנו אחורה. כאן אני נאלץ לעצור
ולהסביר שבזמן כניסה ויציאה מעמדה, ניסים שעמד בצריחון, היה אומר לג'וני לאן לנסוע
.לפי התנועות של לנג שהיה יורד מהתומ"ת ומכוון רגלית
.הסתבר שהזחל היה תקוע עמוק בבוץ ולא יכולנו לזוז. ברמק' נשמעו צעקותיו של אנדרס
הצעקה "1ב קדימה" לא שיכנעה את התומ"ת לזוז ואפילו הצעקה "לא נראה לי שתעמדו
בשל"מ" לא גרמה לשום שינוי. ניסים שהתחיל להילחץ מצעקותיו של הקצין תפס את
."המע"ד וצעק "הקשב אחד, אנחנו שקועים בבוץ
לבסוף התשע הגיע לעזרתנו ושחרר אותנו. מלקחים שהופקו מאותו אירוע הוחלט לשלוח
.את ניסים לקורס קשר עם עלייתנו לרקפת