ביום שבת אחד ברקפת קמנו לעוד כוננות עם שחר משביזה ת'שועלים. מעיין-סי איש
הקפריזות החליט שזהו הזמן האידיאלי להעברת חוטר. תבינו רק דבר אחד, לא קרה
.שהעברנו חוטר כך סתם במשך שהותנו בקו עד כה אל רק אחרי ירי
מעיין-סי שם לב לכך שהראש פודל מג'וייף והתחשק לו נורא להחליף שק פק"ל. באותו רגע
נשבר למדישו והוא התחיל להתווכח עם מעיין על כך שאין שום סיבה לעשות את זה דווקא
ביום שבת. מעיין כמובן דבק בעמדתו שלו ואף אמר "תפסיקו להיות לחוצי שינה" ולנו לא
.הייתה ברירה אלא להסכים
בין לבין נשמעה צעקת חזל"ש, שאר הצוותים חזרו לחדרים והשאירו אותנו לבד. צודדנו
לשעה תשע מינימום והבאנו את החוטר. מדישו החזיק בפרק החוטר שהיה קרוב לקנה
והיה כבר מוכן לדחוף אותו פנימה כשבליבו עדיין קיימת שנאה עזה כלפי מפקדו. לפתע
הוא החליק על הרצפה שהייתה ספוגה ב-9105, נפל על עכוזו והחוטר נפל על ראשו. אנו
.נאלצנו להעביר חוטר ללא מדישו שהלך לחדר להסתמם
זהו סיפורו של מדישו, הקוסם הגדול ועל חיזלושו מהעברת חוטר משביזה ביום שבת אחד
!?בלבנון. קשה שלא להתפעל, אה