לפני שאפתח במונולוג ארוך, עדיף שאציג
את עצמי למי שלא מכיר: שמי גיא אולמר, אני סטודנט שנה שנייה למדעי המחשב
באוניברסיטה העברית ומכהן כסגן יו"ר אגודת הסטודנטים בקמפוס. מקימי אתר המחאה
ושולחי המכתב נעזרו בי רבות כאשר כתבו את המכתב וגם כאשר ניסו לפנות לגורמים באוניברסיטה
המטפלים בנושא.
המכתב עצמו כפי שנשלח, מיועד להפנות את
תשומת ליבם של מתעניינים בלימודים לתואר ראשון באוניברסיטה לעוולות שנעשות
באוניברסיטה העברית. הוא לא מתיימר להזהיר סטודנטים מלימודים לתואר ראשון באופן
כללי כמובן, אלא מתייחס ספציפית לאוניברסיטה העברית על סמך ההיכרות של אותם תלמידי
שנה א' עם המערכת.
ברור כי באוניברסיטאות אחרות ישנן בעיות
לא מעטות: אני באופן אישי נרשמתי לפני שנתיים לאוניברסיטת ת"א בין היתר,
ובסופו של דבר החלטתי לא ללמוד שם בגלל תלונות של סטודנטים שכבר החלו שם את
לימודיהם וסיפרו לי עד כמה רקובה המערכת. עד היום אני מתפלא כי לא נעשה שם דבר
בנוגע להחלטות אוניברסיטה כמו זו שתלמידי חשבונאות חייבים לעבור מבחן מבוא בסוף
הסמסטר הראשון שמאפשר להם להמשיך את לימודיהם. המבחן אינו נכלל בתוכנית הלימודים
ולכן האוניברסיטה גם מארגנת "מכינה" למבחן, שלא רק שאינה מקנה נקודות
זכות, אלא גם עולה 6,000 ₪ לסטודנטים. כמובן שאף אחד לא מעוניין לקחת סיכון ולבזבז
את הסמסטר הראשון שלו – ולכן אין ברירה אלא להירשם ולשלם.
אבל מתפקיד הסטודנטים של תל אביב להתריע
על מה שנעשה אצלם – כמו שמתפקיד הסטודנטים של גבעת רם להתריע מה נעשה כאן. אין מה
לעשות מאחר וזה מה שהסטודנטים כאן מכירים. ומה שנעשה כאן, ואני בטוח שתסכימו איתי
לאחר הקריאה של המסמך המייגע הזה, אינו תקין.
המכתב אשר נשלח מיועד לאותם מתלבטים,
ולא לסטודנטים שכבר לומדים כאן, ולכן הוא אינו כולל הרבה דברים שוודאי יעניינו
אתכם אבל לא אותם. המטרה הייתה לעשות אותו כמה שיותר תמציתי על מנת שלא להלאות
בפרטים. אבל למי שבכל זאת מעוניין – הנה הסיפור כפי שאני מכיר אותו:
אתחיל בזה שאותם יוזמים של המכתב פנו
אלי (מתוקף תפקידי באגודה), על מנת שאנסה לעזור להם. המכתב שאותו הם מעבירים עכשיו
בתפוצת מייל, אינו הפיתרון אותו הם מציעים. הפתרונות הועלו כבר ביותר מפגישה אחת
עם פרופסור האז – סגן הדיקן לענייני הוראה, אך נכון להיום כלום לא נעשה בנידון.
לגבי אנונימיות הסטודנטים, חלקם פשוט
העדיף לעשות זאת בעילום שם, מתוך חשש מיצר נקמה של המערכת. בין אם החשש מוצדק ובין
אם לא, אני מאמין כי יש לכבד את ההחלטה שלהם. לי אין שום בעיה להזדהות בשמי ולציין
כי עזרתי להם בכל התהליך, החל מניסיונות הגישור עם האוניברסיטה ועד להחלטתם לפנות
לאנשים במייל. בכל מקרה, ניתן לפנות אליהם בדוא"ל שמפורסם גם באתר (היא גם הכתובת
ממנה נשלח המייל).
עכשיו, לגבי המבחנים, הממוצעים ושאר
ירקות: אני נמצא באגודה כבר למעלה משנה. במהלך השנה שעברה כבר יצא לי להיכנס
לישיבת הוראה בה חזרו על הדרישה לאכוף את נושא "זליגת הציונים כלפי
מעלה" שקיימת באוניברסיטה במהלך השנים האחרונות ואף החמיאו לחוגים השונים על
אכיפת הנחיית ה"לא יעלה הממוצע מעל 85", תוך דרישה חד משמעית ליישם זאת
בכל מקום בו הדבר עדיין לא יושם.
בקיצור – מצאו פיתרון פשוט לבעיה
מסובכת: הבעיה היא כי הממוצע עולה, הפיתרון הוא להוריד. למה לבדוק מדוע הממוצע
עולה? הרי לא יכול להיות כי רמת התלמידים עולה משנה לשנה. האם התלמידים של היום
חכמים מבעבר? פסלו זאת כמובן על הסף, כי לא יכול להיות שרמת המתמטיקה ב-5 יחידות
בארץ יורדת מצד אחד, אך רמת התלמידים עולה מצד שני.
ועכשיו אנחנו נכנסים למעגל אינסופי:
איפה יכולה האוניברסיטה להוריד את הממוצע בקלות? במקצועות החובה! כי אם
האוניברסיטה תציע מקצועות בחירה עם ממוצע 60, אף אחד לא ירצה לבחור אותם. ומה
עושים התלמידים בתגובה? לוקחים מקצועות בחירה קלים (כמו 8 נקודות בספרדית) והממוצע
שוב עולה. וחוזר חלילה...
אף אחד לא עצר וחשב לרגע איך זה שבעשור
האחרון ממוצע הציונים החל לזלוג כלפי מעלה. את ההנחה כי התלמידים חכמים יותר כבר
פסלה האוניברסיטה על הסף ("להפך!" טוענים שם, "הם יותר
טיפשים!" – וגם לזה אגיע)
הפיתרון, לדעתי, מאד פשוט. התלמידים
היום הם בערך באותה רמת השכלה כמו לפני 10 ו-20 שנה, רק שטכנולוגיית המידע השתפרה
פלאים בשנים האחרונות. לתלמידים היום יש יותר חומר זמין בלחיצת עכבר, גישה למאגרי
מידע אינסופיים באינטרנט ואפשרות להעביר סיכומים אחד לשני בלי שצריך להדפיס עשרות
דפים בכתב יד לא קריא. מאגר המבחנים הולך וגדל אף הוא משנה לשנה ובסה"כ
התלמיד חשוף היום להרבה יותר חומר, הרבה יותר טכניקות והרבה יותר בכלל.
אז נכון, כשיש יותר חומר צריך יותר זמן
בשביל לעבור עליו – אבל בגלל שהאוניברסיטה פועלת להורדת הממוצעים לתלמיד אין
ברירה, ולמבחן כמו אינפי הוא מתחיל ללמוד חודש לפני המבחן עצמו. המעגל לא ישבר כך
סתם – האוניברסיטה תמשיך להקשות, והתלמיד יקדיש חלק יותר ניכר מהחיים שלו ללימוד
דברים מיותרים שישכח ברגע שהמבחן נגמר, העיקר להעלות את הממוצע. התוצאה הישירה
היחידה היא שלתלמיד בגבעת רם יש פחות חיים מכל סטודנט אחר.
סביר להניח כי כעת יגיעו טענות רבות
מסטודנטים בסגנון "מה אתה בעצם רוצה? ממוצע מעל 85 הוא באמת גבוה מידי".
אין לי ספק שאלו טענות מוצדקות ואני תומך בהן. אך נכון להיום, נקבע רף עליון
לממוצע ללא קביעת רף תחתון. ההצעה אשר העלינו בפני האוניברסיטה, היא לקבוע רף
תחתון (שימו לב – הכוונה היא לרף תחתון לממוצע הציונים ולא לציון של כל סטודנט!).
הדבר ימנע בעיה נפוצה שנפוצה מאד כיום:
אם למרצה יש רף עליון אך לא רף תחתון, הוא ישתדל להימנע מלהתקרב לרף העליון. והדרך
הכי פשוטה זאת היא לתת מבחן קשה מהרגיל, או לבדוק את המבחן באופן מחמיר, תוך הנחה
כי "מקסימום יהיה ממוצע ממש נמוך – ניתן פקטור אחרי שנראה את התפלגות הציונים
או שנסדר מבחן קצת יותר קל במועד ב' ". אני מקווה שכולם כאן מסכימים ששיטת
בחינה כזאת היא פסולה לחלוטין והיא פוגעת בעיקר בסטודנטים שאינם יכולים לגשת לאחד
משני המועדים.
שיהיה ברור, הסטודנטים יוזמי המכתב לא
באו רק בטענות. כשהם פנו אלי גם ישבנו יחד וגיבשנו פתרונות מאד פשוטים, שאותם אף
העליתי בפגישה עם סגן הדיקן לענייני הוראה:
1) הנחייה לקביעת רף תחתון לממוצע. לא
מתפקידינו לחשב את המספר – אבל 70 נראה רף תחתון סביר והגיוני.
2) העברת הנחייה למרצים לבנות שני
מבחנים במקביל, כאשר שניהם יוגשו למזכירות החוג לפני מועד א' והמזכירות תבחר
באקראי איזה מהמבחנים יוגש במועד א' ואיזה במועד ב'.
אני אף חשבתי על פתרון שלישי שישמע פחות
פופולארי בעיני רוב הסטודנטים ויצריך רפורמה משמעותית יותר – מתן מועד בחינה אחד
בלבד מתוך שניים: סטודנט שייגש למועד א' לא יוכל לגשת למועד ב' ולהיפך. כל סטודנט
יוכל לבחור אחד משני המועדים. ולפני שכולם עושים עלי לינץ' אני רוצה שיהיה ברור
שיש לזה מטרה אחת ויחידה: לגרום לכך ששני המבחנים יהיו ברמה מקבילה. הדבר גם חייב
להיות מותנה ברפורמה אחרת: שכל סטודנט במסלול רשמי של האוניברסיטה לא יצטרך לגשת ליותר
ממבחן אחד בשבוע. הדבר יהיה שוויוני הרבה יותר כלפי כלל הסטודנטים – מאחר ולא יהיה
יותר מצב בו תלמידי פיסיקה למשל יאלצו לעשות את מועד ב' באינפי 1 ומועד א'
במת"פ 2 בהפרש של יום (כמו שקרה בשנה שעברה). אם באמת כל תלמיד יוכל לגשת
למועד אחד, לא תהיה שום בעיה לבנות לוח מבחנים כזה, שיאפשר לכל סטודנט זמן לימוד
סביר למבחן.
אבל מה יש לנו בינתיים? אוניברסיטה
שמורידה בשיטתיות את הממוצע של תלמידיה על מנת לבצע "רפורמה" שכל מטרתה
לזכות ביותר יוקרה בקרב מוסדות אחרים (נשמע קצת אירוני: ממוצע יותר נמוך = מוסד
אקדמי יותר מכובד. ואני תמיד חשבתי שהמטרה היא להוציא תלמידים יותר טובים, לא פחות
טובים). רפורמת הורדת הממוצע כבר פועלת יפה מאד במקצועות מסויימים: בשנה שעברה
נמחק הציון של קורס בחירה בביולוגיה. לאחר שתלמידים שילמו על הקורס והגישו את
עבודת הסיום הוחלט להפוך את הקורס לציון עובר/לא עובר כי הממוצע היה גבוה מידי.
השנה, שוב היה ממוצע גבוה מידי בקורס כלשהו: ממוצע 88. הממוצע נורמל כלפי מטה ל-84
והתלמידים התמרמרו. אני דווקא מסכים עם טענת האוניברסיטה כי ממוצע כל כך גבוה פוגע
בתלמידים מאחר והוא לא מפריד בין תלמידים יותר טובים לפחות טובים. אבל רגע, מה
לגבי ממוצע 52? מה הוא מראה!?
אם יורשה לי, אני רוצה להיכנס לרגע
ספציפית לממוצע שהיה השנה לקורס "חשבון אינפיניטסימאלי 1" אשר אני מניח
כי חלקכם ראיתם כבר בגרפים שבאתר.
אני נבחנתי בקורס השנה (ועברתי בעור
שיני). מצד אחד אין לי רצון לגשת עכשיו למועד ב', אבל מצד שני אני יודע שהוא פשוט
יהיה הרבה יותר קל וחבל לא לגשת אליו. זה מצב אבסורדי.
ניגשתי למועד א' ויצאתי ממנו בהרגשה לא
רעה בכלל וכך גם רוב התלמידים האחרים שדיברתי איתם אחרי המבחן - הוא לא נראה קשה
במיוחד ואנשים לא הקימו צעקה כשהם יצאו מהמבחן. בשנה שעברה לומעת זאת, כבר יצא לי
לצאת משני מבחנים: באלגברה לינארית 2 ומבני נתונים, כאשר 5 דקות לאחר המבחנים כבר
השתרר תור של סטודנטים ממורמרים למזכירויות החוגים, שגם טרחו לשגר מיילים למרצי
החוג על רמת הקושי ולחץ הזמן הבלתי אפשריים במבחן. מה אתם חושבים שקרה? המרצים
שראו את זרם התגובות הזועמות החליטו להרגיע את הסטודנטים ולהסביר שאם הממוצע אכן
יהיה נמוך כל כך הם יתנו פקטור - מה שאכן קרה בסופו של דבר.
למה הפעם לא נתנו פקטור? אולי קודם כל, כי
אף סטודנט לא בא והתלונן שהמבחן היה קשה/ארוך/נורא מידי. אבל אני בטוח שיש סיבה
אחרת: כבר ציינתי כי האוניברסיטה מאמינה שרמת הסטודנטים יורדת עם השנים, דבר שנמצא
בסתירה לעליית הממוצעים. ואם יש סתירה – אז כמו שכבר ידוע למתמטיקאים שביניכם: או
שהסטודנטים לא פחות טובים כמו שחושבים באוניברסיטה, או שהממוצעים לא יכולים להיות
כל כך גבוהים.
שמעתי האשמות חריפות כלפי הסטודנטים
שרמתם האקדמית יורדת. טענות על כך שבשנים האחרונות רמת הבגרויות ירדה ללא היכר
(בלי להתחשב בעובדה שממוצע חתך האוכלוסייה שמתקבל לאוניברסיטה כנראה לא עשה את
הבגרויות שלו באלף הנוכחי), טענות על כך שביטלו את הפסיכומטרי ועברו לשיטת מצרף
ולכן מגיעים סטודנטים פחות טובים (בסתירה כמובן לכך שהשנה ביטלו את המצרף
והממוצעים עדיין יותר נמוכים משנה שעברה, בה כן קיבלו אנשים עם מצרף). בקיצור,
סטודנטים יקרים: קודם טוענים שאתם טיפשים ואח"כ בודקים לכם את המבחנים בצורה
כזאת שתוכיח את זה.
המבחן באינפי השנה נבדק בצורה מחמירה
ואתם מוזמנים להסתכל על המבחן שלי בשביל לראות זאת בעצמכם (מסתבר שבשביל לראות
מבחנים של סטודנטים שסרקו השנה לאתר של החוג למתמטיקה, כל מה שאתם צריכים זה את
תעודת הזהות שלהם). כדי לראות אם מבחן באינפי נבדק באמת בצורה מחמירה אפשר פשוט
להסתכל על הממוצע בחלק האמריקאי (בו אי אפשר לכסח) ולהשוות לממוצע בחלק של הוכחת
המשפטים (בו אפשר להוריד את כל הנקודות על ירידה לשוליים של הדף אם רוצים). לצערי
אין לי גישה לכלל המבחנים ולממוצע בחלקים השונים, אבל אני מבטיח לכם שאם לכם יש אז
בטוח תגלו שאין התאמה חד חד ערכית. ממה שכן שמעתי, הממוצע בחלק של המשפטים עמד
השנה על 9 מתוך 25 נקודות.
אז השנה מסתבר, התגנבה לאוזני
הפרופסורים שמועה שהסטודנטים חושבים שבמבחן יהיו רק משפטים עם "שם" (זאת
אומרת משפטים כמו "הלמה של קנטור", או "משפט
בולזנו-ויירשטראס" ואחרים). מה עשו? הביאו אותה בהפוכה ונתנו משפטים חדשים
ומפתיעים בלי שם! אחרי שכיסחו בבדיקה הם באים וטוענים: "תראו – הממוצע בחלק
הזה הוא 9! כנראה שהתלמידים באמת חשבו שיהיו רק משפטים עם שם ולמדו רק אותם! אמרנו
לכם שהרמה ירדה!"
אחד המשפטים שהופיע במבחן אגב, הוא בכלל
משפט שחזר על עצמו מלפני מספר שנים. ממש במקרה, יצא לי ומספר חברים לעבור על
מבחנים משנים קודמות ולהוכיח אותו יום לפני הבחינה. אחרי שפתרנו גם השוונו עם
הפתרון שהיה לנו ובדקנו איפה הטעויות שלנו, כך שהגענו די מוכנים וידענו איך לגשת
למשפט הזה בבחינה. עדיין, אני לא חושב שאף אחד מאיתנו קיבל יותר מחצי מהנקודות על
התשובה - תשובה שלפני מספר שנים הייתה מזכה אותנו אולי במלוא הנקודות. כשאתה רואה
משהו כזה אתה אפילו לא מערער, כי אתה מבין מה הייתה המטרה של המרצים: להוכיח את
הטענה שלהם לגבי הסטודנטים – ולא יעזור לך כלום, כי הם לא יודו בטעות.
אגב, פיתרון אפשרי נוסף לבעיות במבחנים
מהסוג הזה הוא לעשות את המבחן אמריקאי. למרות שגם למבחן אמריקאי הבעיות שלו, אין
ספק כי לפחות אז אף אחד לא יוכל לערער על כך שהבדיקה נעשית בצורה מחמירה/מקלה
מידי.
בכל מקרה, כאשר ישבתי עם סגן הדיקן
לענייני הוראה והראיתי לו את התפלגות הציונים ב-5 השנים האחרונות ואת הירידה
ההדרגתית שנה אחר שנה, הוא חזר ואמר לי: "נו, זה בדיוק מה שאני מדבר עליו,
רמת הסטודנטים ירדה והמבחן הזה פשוט משקף את זה. זה גם מה שטוענים בחוג
למתמטיקה!"
אבל לא החוג למתמטיקה ולא סגן הדיקן
התייחסו לעובדות בסיסיות ביותר:
בשנים האחרונות אנו עדים לקיצוצים
מסיביים באוניברסיטה ובגידול בקבוצות התרגול ובכיתות, דבר שפוגע שאופן משמעותי
ביכולת הלמידה
עיצומי המתרגלים בשנה האחרונה פגעו
בסיוע לסטודנטים וביכולת שלהם לקבל פידבק על עבודתם
למרות זאת, ממוצע הבחנים והתרגילים השנה
ובשנה שעברה היה דומה, כך שאין כאן איזשהו סממן מקדים למבחן לחוסר הבנה של
התלמידים את החומר
הכי חשוב: חומר הלימוד השתנה ללא היכר –
שוב במסגרת "רפורמות" באוניברסיטה. בשנה שעברה, יצא מהסילבוס נושא
הטורים והוכנסו במקומו נושאי הפונקציות, נגזרות ואינטגרלים, שמהווים נתח משמעותי
בהרבה בהיקף הלימוד. השנה, גדל העומס אף יותר והוחזר לסילבוס נושא הטורים, למרות
שמספר הנקודות לא השתנה ולא הוצא אף נושא אחר. העומס הזה הוא פשוט לא הגיוני.
המרצים (אגב, כולם מלמדים ברמה מעולה ואין שום תלונות עליהם אלא להיפך) פשוט לא
הספיקו לסיים את החומר בזמן ואת הנושא האחרון – נושא האינטגרלים שהינו המורכב
ביותר, הם פשוט העבירו "בטיסה" על מנת להספיק לסיים. גם בתרגולים נושא
האינטגרלים מעולם לא ניתן בתרגיל בית, למעט תרגיל רשות שלא נבדק בשבוע האחרון.
מיותר לציין שהסטודנטים לא הצליחו להטמיע את החומר ואני אף בטוח שאם יבצעו בדיקה
יגלו שכמעט אף סטודנט לא ענה על שאלות בחירה בנושא אינטגרלים במבחן עצמו.
הבעיה כיום היא כי מאשימים את הסטודנטים
בכשל הנ"ל במקום לבצע בדיקה יסודית ומקפה. אני חושב כי ממוצע ציונים של 52
במבחן צריך להדליק נורה אדומה רצינית בהנהלה האקדמית של האוניברסיטה. אם יש ממוצע
כזה אז או שמשהו לא בסדר במבחן, או יותר חמור: משהו לא בסדר בקורס. קורס עם ממוצע
כזה הוא בפירוש אינו כישלון של הסטודנטים ואי אפשר לפטור אותו לאחר יד תחת תיוג
הסטודנטים כמטומטמים (מה שנעשה כיום). אני מצטער אם זה נשמע חריף, אבל קורס עם
ממוצע כזה הוא כישלון של האוניברסיטה ושל האוניברסיטה בלבד. אם האוניברסיטה לא
הצליחה להטמיע את החומר בקרב 300 סטודנטים, כאשר אוניברסיטאות אחרות עם חתך קבלה
זהה מצליחות לעשות זאת בקורסים מקבילים (והרי אם לא היו מקבילים, אזי האוניברסיטה
העברית לא הייתה מכירה בהם) – אז האוניברסיטה נכשלה בתפקידה כמוסד אקדמי להשכלה
גבוהה. רק עצם העובדה כי הנושא לא מעלה תמיהות והמבחנים לא עוברים בדיקה נוספת של
גורם חיצוני, מעיד על חוסר רצינות של האוניברסיטה. ובשל העובדה הזאת וזאת בלבד,
פונים הסטודנטים למתעניינים בלימודים לתואר ראשון ומזהירים אותם לבל יגיעו לכאן.
ובשל העובדה הזאת החלטתי גם אני לסייע להם איפה שאוכל.
שיהיה ברור, המכתב אינו יצא כצעד קנטרני
של סטודנטים המתוסכלים מהציון שלהם, אלא נכתב רק לאחר שכל שאר הצעדים מוצו, נבדקו
ניסיונות פשרה והועלו פתרונות למצב בפני הגורמים הרלוונטיים. המצב כיום פוגע
בסטודנטים שמתחרים על מקום בשוק העבודה ובלימודי התואר השני מול סטודנטים מאותה
אוניברסיטה משנים קודמות, אשר כמו שניתן לראות מהגרפים, סיימו את אותו קורס בממוצע
גבוה יותר (למרות שחומר הלימוד שונה ללא היכר).
והערה נוספת לגבי טענות כי לממוצעים
שהוצגו באתר אין משמעות מאחר וממוצע השנה האחרונה חושב רק לפי מועד א' בעוד בשנים
קודמות הוא כלל גם את מועד ב' – לצערי אין אפשרות לשלוף את הממוצע של מועד א' בלבד
מהשנים הקודמות ולכן עובדים עם מה שיש. אני חייב לפסול על הסף גם טענות כי הדבר
מהווה דמגוגיה זולה וכי הממוצע ישתנה פלאים לאחר מועד ב'. בשנה שעברה לפחות, עלה
הממוצע בקורס אינפי ב-2 נקודות בלבד לאחר מועד ב' ואם נצפה כאן עליה דומה, עדיין
מדובר בקורס עם ממוצע נכשל. אם לעומת זאת הממוצע יעלה ב-20 נקודות (והוא לא), הדבר
רק יוכיח את הטענה כי מועד א' נבדק בצורה לא ראויה, שהרי שיפור של 20 נקודות
בממוצע הכולל הוא לא הגיוני לפי כל קנה מידה ומצריך אף הוא הדלקה של נורה אדומה.
בכל מקרה, אכן ראוי שההבדל בחישוב הסטטיסטיקות יוצג באופן בולט באתר ואני בטוח כי
הדבר אכן יעשה.
גיא אולמר