|
|
א. שלוניקי העיר
שלוניקי היא העיר השניה בגודלה ביון, אחרי אתונה. היא בירתה של מקדוניה, והיא
שוכנת על מפרץ שלוניקי בים האגאי. העיר נבנתה במאה ה- 4 לפנה"ס, ונקראה על שם אמו
החורגת של אלכסנדר מוקדון. העיר עברה לסירוגין משלטון יווני לשלטון טורקי ולהיפך.
במלחמת העולם השניה היא ניזוקה קשות, אך נמלה שוקם תוך זמן קצר. כיום, העיר שלוניקי
מהווה מרכז מסחרי ותעשייתי חשוב.
ב. היהודים בשלוניקי
בסוף ימי בית שני כבר היתה קהילה יהודית בשלוניקי. הקהילה התקיימה כל ימי הביניים.
לאחר נפילת העיר בידי הטורכים החל שגשוגה של הקהילה היהודית. יהודים רבים הגיעו
אליה מגרמניה, צרפת ואיטליה. לאחר גירוש ספרד הגיע גל נוסף של יהודים,שהיוו את
רובה של הקהילה. במאה ה- 15
היו בשלוניקי כארבעים בתי כנסת. במאה ה- 16 הגיעו אליה אנוסים מפורטוגל שחזרו
ליהדותם, והקהילה נהנתה מעצמאות רבה בניהול ענייניה הפנימיים. בשנת 1515 נפתח בית
דפוס עברי בשלוניקי. במאה ה- 17 עבר משבר חמור על יהודי שלוניקי- חלק גדול מהם נהר
אחרי שבתאי צבי ורבים אחרים התאסלמו והקימו את עדת הדונמה. כשעברה שלוניקי לשלטון
יון בשנת 1912, ישבו בה 80,000 יהודים. היהודים הטביעו את חותמם על העיר- רוב
הבנקים, סוכנויות האניות והביטוח, המסחר, בתי המלאכה והתעשיה היו בידי יהודים. רבים מהם עבדו
בנמל, ובשבת ובחגי ישראל שבתה בו כל מלאכה. בין שתי מלחמות עולם נושלו היהודים
מעמדותיהם בתעשיה ובמסחר והתפתחה תנועה אנטישמית. משנת 1930 ואילך עלו יהודים
משלוניקי לישראל והיו עובדי הנמל הראשונים. ב- 1942 הוקם בעיר גטו, ולמעלה מ-
40,000 יהודי שלוניקי ניספו בשואה .כיום יושבים בעיר 1000 יהודים.
ג.
הקהילות בשלוניקי
המהגרים היהודיים שהגיעו לשלוניקי ונאחזו בה בסוף ימי
הביניים ובמאה ה- 16 ייסדו קהילות נפרדות לפי מוצא הארצות, המחוזות או הערים שמהם
באו. לכל קהילה היתה
אבטונומיה שלימה. בסוף המאה ה- 16 נמצאו בעיר 29 קהילות שלכל אחת מהן היתה הנהגה
עצמית. לכל עדה או קהילה היו סדרים פנימיים שאחדים מהם כבר היו נהוגים בארצות המוצא
או שנערכו מחדש במערכת תקנות. במאה השבע עשרה התאחדו הקהילות לקהילה אחת, אך בתי
הכנסת המשיכו להתקיים למשפחותם ולשמותם והיחידים המשיכו להתפלל בהם וכן לקבל
שירותים שונים במסגרתם.
ד.
החיים הכלכליים
העצמאות הכלכלית של יהודי שלוניקי, כפי שנודעה עד סוף המאה ה- 19 על מוסדותיהם
המסועפים בחרושת, במלאכה ובמסחר ובשליטה על הנמל ועל מרחבי הים, באה להם בגלל
הגורמים הבאים:
א. מעמדה הגיאוגרפי של העיר
ב. יחסם האדיש של השלטונות הטורקים במשך שנים רבות אל חיי הכלכלה ונתינת יד
חופשית לכל יוזמה כלכלית מצד היחיד והציבור
ג. קשריהם ההדוקים של יהודי שלוניקי עם אחיהם במערב אירופה
ד. ריכוזם הגדול של היהודים בשלוניקי, עיסוקם בכל ענפי הכלכלה ושליטה מוחלטת על
המסחר הפנימי והחיצוני
ה. יהודי שלוניקי בשואה
בתשעה באפריל 1941 נכנסו קלגסי גרמניה לשלוניקי, ומאז החלה הגסיסה האיומה של
הקהילה היהודית עד שעלתה על המוקד בשנת 1943. על קידוש ה' מתו 45,861 אנשים, נשים
וטף, בחודשים הראשונים לבואם הסתפקו הגרמנים בעצירת חשובי הקהילה, בהפקעת בתי עשירים
וסגירת העיתונים היהודיים. ביולי 1941 התחילה הפעולה השיטתית של השמדת היהודים ע"י
ריכוז אלפי יהודים מגיל 18 עד 45 ברחבת העיר, ארגונם בקבוצות ושליחתם לעבודות פרך.
במחנות התפשטו מחלות רבות והתמותה היתה נוראה. בעת ובעונה אחת החלו הגרמנים להשתלט
על הספריות העתיקות שבבתי הכנסת ובבתי אנשים פרטיים. בראשון בדצמבר 1942 הם התירו
ליוונים להפקיע את בית הקברות היהודי ולחלל אותו. בפברואר 1943 נגזרו גזירות
אנטישמיות והוקמו שני רובעי גטו. בחודש מרץ נאסרה היציאה מהגטו והתנאים הורעו עד
בלי נשוא. החל מיום 14 במרץ החלו מסעות יהודי שלוניקי לפולין
בקרונות ששימשו לסוסים, בצפיפות רבה ובחוסר כל, בדרכם למחנות ההשמדה ולכבשנים שבאושוויץ ובירקנאו. מסעי המוות נמשכו שלושה חודשים. בסך הכל אורגנו 19 משלוחים
ובהם לפי רשימות הגרמנים 46,061 אנשים נשים וטף. מעטים מבני הקהילה נמלטו אל ההרים אל
ריכוזי הפרטיזנים היוונים, אחרים התחבאו באתונה אצל מכירים יווניים ואלפים ניצלו בזכות
היותם נתינים ספרדיים ואיטלקיים.
|
