נדב בילדותו אהב מאוד להשחיט נבלות חתולים דרוסים בכביש הראשי, תמיד היה גוזר אותם או חותך אותם לאורך השוליים, וזורק אותם לים או יוצר מהם פיתיון לדגים, נדב תמיד היה מסריח ונודף ריח רע מהם והוריו לא הבחינו בכך, הם אמרו לו "נדב!!! לך להתרחץ, כבר מאוחר!!!", והוא לא הקשיב להם, במקום זה יצא לכביש לשחק בחתולים מתים, עד שיום אחד אימו יצאה בחלוק מן המקלחת בעקבות ריח מסריח ביותר השורר בבית וראתה את נדב שורף חתולים באח הביתי שלהם, הוא מאוד נהנה מזה ולא חדל לעשות זאת... אימו צעקה עליו ועשתה לו שיחות עידוד, "נדב, אתה מסריח את כל הבית, לא חבל????? לך תעשה את זה אצל השכנה, לא פה!!!", והוא כמובן לא הקשיב עד שיום אחד אמו פשוט החליטה למסור אותו לאימוץ אצל חווה (המנקה העירונית), אישה מאוד חביבה מלאה כסף אך מחוסרת בית, ואימצה אותו כאילו היה בנה