למשפחה
החדשה שלי...
עדנה
הנה כמשב הרוח חלפו להם החודשים הנפלאים שהיינו ביחד.
נכון שהפגישה הראשונה היתה מלאה חששות, איך, כיצד, האם אוכל, האם לא תהיינה בעיות
לנו המרותקים לכיסאות גלגלים לאנשים הנפלאים אשר באים ללוות אותנו בריקודינו, ואז
מתברר שלא כך הדבר אלא אחרת הכל היה פשוט כלומר השתלבנו נפלא, וזה הודות למארגנים:
קינן שמעון, ראש עירנו מר מאיר ניצן, ח"כ מר אבי יחזקאל, הנפלאה והמיוחדת
במינה המרקידה שלנו גלית חיים, חברים מיוחדים שבאו עם כל הלב לעזור מבית-הלוחם,
סמי, זוהר, איציק ניסן אלי חיים ועוד שכמותם שלא תמיד זוכרת אני את שמותיהם ועמם
הסליחה.
המלאכה לא קלה והעבודה רבה, כי הריקוד על כסאות גלגלים
הרי זה לא אותו הדבר כפי שרוקדים אנשים בריאים. פה ושם קשה להסתובב, הרגל מפריעה,
הגלגל, היד השובבה וכך הלאה והלאה, אבל פשוט כולנו בהרני בדרך אחת ויחידה לא
מותרים, פשוט ממשיכים אפילו עם קצת עייפים כואבים והזיעה ניגרת ממשיכים לשיר ברון
ולרקוד ללא לאות לא אשך ישנה הפסקה קטנה אך כבר מחכים להמשיך הלאה ואם היה אפשר
אפילו עד אור הבוקר .
מקבוצה לא גדולה הפכנו במשך הזמן לקבוצה גדולה האולם
שוקק ושמה וזה ממש נפלא ונהדר. חבר מביא חבר, חברה מביאה חברה וזו גדולתה של
הקבוצה שלנו המיוחדת במינה.
אך אל דאגה, אנחנו יוצאים רק לחופשה, פשוט לעוסקים בדבר
צריך לתת מנוחה, לצבור כה רעיונות להמשך הדרך. כי הדרך ארוכה ארוכה, ואנחנו לא
מוותרים ומחכים בכליון עיניים כבר להרקדה הבאה.
הרשו לי בבקשה לומר רק כמה מילים בשמי: תודה ואלפי
תודות על אשר נתתם לי להרגיש חיה, מאושרת ומכה לכל מפגש ומפגש, אפילו לטלפון קטנטן
מכם.
מתגעגעת כבר עכשיו כי הרי שותפים אנו ברגשות ובתחושות.
כי חברותכם חשובה ומיוחדת, מעריכה אני זאת בכל ליבי.
תודה תודה לכולם ולכל אשר עזרה לי אישית רבים הם.
חופשה נעימה.
( - )
עדנה מוסקוביץ
הוקרא על-ידי עדנה במסיבת הסיום של הריקודים, 29.7.02
לחזרה
לעמוד קודם סגור חלון זה...