הכח משחית! כח בלתי מוגבל = מתכון בלתי נמנע לזוועות!
האם האכזריות מנוגדת לטבע האדם?
ממש לא. יצר לב האדם רע מנעוריו. בורא האדם (באשר הוא: אלוהים, אבולוציה או
אחר) יצר את החי כך שיוכל להתקיים בכוחות עצמו. כדי שזה יקרה עליו לענות על
שתי דרישות עיקריות: 1. שרידות (שמירה על הקיום העצמי), 2. המשכיות (שמירה על
קיום המין). לצורך הקיום העצמי יש את יצרי הקיום השונים ובהם רעב, צמא, פחד,
המנעות מחום וקור, מכאב וגם יצרי הדאגה העצמית השונים ובהם האגואיזם והנהנתנות.
לצורך קיום המין יש את יצר המין כמובן וגם הרגשות.
חבילת יצרים עזים שכזו היא פוטנציאל בלתי נמנע לסדום ועמורה של השתלטות החזקים על
החלשים. הדבר היחידי שיכול למנוע זאת ללא התערבות חיצונית היא תחושת ההזדהות, האיכפתיות, האנושיות, אבל אל מול עוצמת היצרים האגוצנטרים
היא פשוט חסרת כל סיכוי. אם מותר לנו לבקר את הבריאה, אין מנוס מן המסקנה שיצרי קיום
פחות חזקים לא היו פוגעים בקיום, רק הופכים אותו להרבה הרבה פחות אכזר.
ככל שלומדים יותר על מצב האנושות מבינים שהשואה עם כל יחודה היא בעצם שיאו
הבלתי נתפס של הסטטוס קוו. ברירת המחדל של האנושות היא מלחמות, טבח, עינויים,
עבדות, ניצול, אסונות טבע, מחלות, עוני רעב וסבל במימדי ענק, כל הזמן ולאורך כל
ההיסטוריה. תקופתנו איננה שונה ואין בה שום מקור לגאווה. בראשית ברא אלוהים את
השמיים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו, עד כה טרם הצליחה האנושות לעשות סדר
ברמה המניחה את הדעת.
החשש הוא שהשואה יצרה
רף גבוה, וכעת במקום לדרבן את האנושות למגר באופן מיידי
כל פשע כנגד האנושות המתרחש בכל מקום שהוא על פני הגלובוס, העולם נעשה קשוח
יותר ופחות מתרגש מזוועות. כל עוד השואה לא תחזור על עצמה במשמעות של השמדת עם
תעשייתית, אף אחד כבר לא מתרגש. לכן עלינו לעמוד על המשמר פן במקום שלקחה תנוצל
לטובת האנושות, תהפוך השואה דווקא לגורם מעכב.
אם במקום לפעול בכל הכח למען עולם טוב יותר ולהפסיק את הזוועות בדארפור, צפון
קוריאה, סין ועוד, אנחנו נגמד את כל הזוועות האחרות ונתייחס אליהן מגבוה כאילו
שזה "קטן עלינו", הרי שנבצע את החילול הכי נורא והביזוי הכי גדול שיכול להיות
לקורבנות השואה!
ישנם כנראה מקומות בעולם, בהם מתייחסים אל בני אדם כאל תרנגולות. כשם שלנו יש
לולים ורפתות, להם יש מחנות בהם משתמשים בבני האדם המשועבדים לכל מטרה שעולה על
דעתם. זעקת הקורבנות עולה לשמיים אך ללא הועיל. האנושות עסוקה, אין לה זמן, היא
ממהרת קדימה.
אל תעיזו אפילו לחשוב להגיד "לא יעלה על הדעת", מאז השואה המושג הזה בוטל. יש
יותר מדי עדויות לכך שבסין שוחטים אנשים כדי לקחת מהם איברים להשתלה, אסור
להתעלם מהן. למי שראה את הסרט "איילנד", כנראה שהוא לא כל כך דמיוני כפי שנראה
בתחילה.
מישהו צריך לשאת באו"ם נאום חוצב להבות אשר ישים על השולחן את מלוא כובד
האחריות המוטל על האנושות, ואשר יוביל אותה להכריז על מטרת-על במישור המעשי
והמיידי כדלקמן: "האנושות מצהירה כי היא מחוייבת לגורלה בכל מקום בעולם". זאת
משתי סיבות אלמנטריות: א. אף אחד אחר לא יעשה זאת במקומה. ב. אחרת אין לה זכות
קיום.
הכרזת האנושות על מחויבותה לעצמה היא יעד צנוע, טריביאלי ומתבקש, ולכן
אינה פנטזיה אלאברת השגה.
מותר לנו להיות אופטימים משום שכאשר מצליחים לתת לטוב שבאדם לבוא לידי ביטוי,
מופתעים לגלות שיש ממנו המון.
אין צורך להתאבד בגלל תמונה כזו, אבל גם לא להיות מופתע. חובתה של האנושות לדעת
את מצבה. אם היא לא יודעת, מישהו פה התרשל התרשלות חמורה. זכותנו ובמיוחד חובתנו
לדעת קודם כל היכן אנו חיים. הסדר בעולם הינו בגדר אשליה בלבד, רוב העולם מתנהל
בהפקרות מוחלטת! צריך לדעת את זה.
לפני שתתחילו להתרשם כדאי שתבינו: כל זוועה שלא תוכלו להעלות על דעתכם כבר
בוצעה, לא פעם אחת, ואולי אפילו מבוצעת ברגע זה. זאת בשעה שהאנושות עסוקה
ב"ריצה קדימה", או ב"הגנה" על הפלסטינים המסכנים מפני אלימות האימפריאליזם
הציוני. מצב האנושות: כרוניקה של שואות בלתי פוסקות כל הזמן. כתב האשמה הוא לא
כנגד הפושעים (הם לא חייבים לנו כלום), אלא כנגד האנושות שאיננה עושה מאום כדי
לעצור בהם - בדיוק כפי שאמר איינשטיין.
ההבדל בין האמת ובין כל האמת:
האו"ם נכשל בדארפור. יפה מאוד, כל הכבוד, והיכן הוא לא נכשל?
האו"ם נכשל בדארפור, נכשל בקוריאה, בסין, באפריקה, נכשל בכל מקום. האו"ם הוא
כשלון!
כעת השאלה היחידה היא: האם הוא נכשל כי הוא כל כך חלשלוש מסכן וחסר אונים?
או הוא פשוט נכשל משום שמצבם של המסכנים מעניין אותו כשלג דאשתקד?
קידמה: סוף סוף האנושות הצליחה להבין מדוע אנו חיים בעולם שכולו זוועה אחת
גדולה
מעניין למה תמיד האחראים על המציאות בטוחים משום מה שהם שם על תקן של פרשנים,
ושתפקידם אינו להציל את האנושות מזוועות, אלא לנהל פסטיבל מספרי סיפורים...
אפשר לנחש מה תהיה התגלית הבאה: ההתחממות הגלובלית נובעת מה"כיבוש".
מפגינים נגד השתיקה
במקום לחסל את ראשי השלטון, נותנים לנו דוחות
צרפת: עסקים עם השטן
זהו אחד הרגעים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית! צעד קטן לסדאם, צעד גדול לאנושות. סמל לנצחון האנושות על חלאות האנושות. סוף חלאה לתליה - האנושות צריכה להחליט מי ינצח את מי: היא את החלאות או
ההיפך? זה בידיים שלה! האנושות צריכה להשמיד להרוג ולאבד את כל חלאות האדם שבתוכה. זה לא רשות, זו
חובתה!
רשימת
חובבי הזוועות למרבה הצער ארוכה:
רוסיה, איטליה, שוויץ, ספרד, אירלנד, שוודיה, נורווגיה, דנמרק, אוסטריה,
הונגריה, הולנד, אוקראינה...
מי שמרחם על אכזרים - מתאכזר לרחמנים. היום התגלה משפט כואב זה במלוא אמיתיותו.
האנושות יכולה לסמוך על נציגיה בעיניים עצומות
האו"ם בקריאה נרגשת אל מי שמבצע פשעים נגד האנושות:
נו די כבר, אל תהיו כאלו, בחייכם... אתם מדאיגים אותנו
רואנדה
- צרפת מואשמת ברצח עם שהתרחש ב 1994 במדינה
הטענה המועלת לאחר גביית עדויות מעדים מרכזיים
שהצרפתים לקחו חלק פעיל ברצח יותר ממיליון בני שבט הטוטסי .
אימנו את הצבא , וכן אנסו ורצחו בעצמם את האומללים.
צרפת מכחישה באופן מסורתי את חלקה ברצח וההשמדה ,
אולם הפרלמנט הצרפתי הוציא ב 97 הודעה לפיה ייתכן וצרפת תרמה לטרגדיה
האפריקאית.
פערים
בנוסף לסבל ההמוני בעולם השלישי קיימים גם חלשים לא מעטים בעולם הנאור.
על האליטות (הון ושלטון) מוטלת החובה להוכיח שהם לא עושים שימוש בכוחם כדי לנצל
את הכלל.
עד שהם יאספו את הראיות כדי להוכיח שהם לא, אנחנו בינתיים נוכיח שהם כן. למה אפריקה
נשארת מאחור?
בעלי חיים
יש קשר בין התעללות בבע"ח להתעללות בילדים
בעלי חיים אמנם אינם חכמים כמונו, אבל אין זה אומר שהם אינם מרגישים.
מי שאדיש להתאכזרות לבעלי חיים, לא יהיה רגיש גם לסבלם של בני אדם.
עניי עירך קודמים, זה נכון, אבל אפשר להיות בני אדם ולדאוג לכולם במקביל (בסדרי
העדיפות הסבירים, כמובן). חיה זה לא משהו
זה מישהו
חתלתוליםחתול
מוטס
לקט
חיפוש
מקסים לא להחמיץ
ההבדל בין חיה ואדם אינו בתחושת ה"אני". גם כלב חש שהוא קיים, ומפגין רגשות החל
מאהבה ושמחה ועד לפחד וכאב.
המקור הוא: אני חושב משמע אני קיים, האמת היא: אני מרגיש משמע אני קיים, או
בעצם אני אני משמע אני קיים...
ההבדל בין חיה ואדם הוא ברמת המודעות. חיה לא יודעת להגיד "אני", אבל גם אדם עם
פיגור קשה לא, גם תינוק לא.
ככל שהחיה נמוכה יותר בסולם האבולוציוני כך היא פחות מודעת לעצמה. ככל שהיא
גבוהה יותר מודעתה גדלה.
לא נהפוך כולנו לטבעונים, אבל אפשר לשאוף למזער סבל - זו חובתנו כלפי עצמנו
כבני אדם!
אם אנחנו באמת בני אדם...
הפרסומת עם התרנגולת הדוגמנית מזוויעה. מגדלים תרנגולות בתתי תנאים, קוצצים להן
את המקור כדי שלא ינקרו זו את זו מרוב סבל, נותנים להן אנטיביוטיקה כדי שישרדו,
ואחר כך מפרסמים תרנגולת חתיכה ומאושרת שמציגה את עצמה לראווה ומציעה: תאכלו
אותי. זה עושה לכם תיאבון?...
אין ספק שאתם נורא עסוקים. אם אתם עניים אתם מנסים לגמור את החודש, אם אתם עשירים אתם
חייבים לדאוג שהשכן יקנא. לא חשובה הסיבה, אבל אם תצליחו למצוא
שתי דקות גם לדברים אחרים, חשבו על הנקודה הבאה: מיליארדי האנשים שסובלים רוצים מאוד
מאוד להיחלץ מהסבל, אך אינם יכולים. הם חסרי אמצעים או נתונים לחסדי
שוביהם. רק אנו, אנשי העולם החופשי, יכולים לחלצם, אבל משום מה תמיד תופסים אותנו בדיוק
כשאנו עוסקים
בעניינים חשובים הרבה יותר...
תשאלו בוודאי מה אתם יכולים לעשות? תתפלאו, אינכם צריכים להתנדב לכוחות השלום
של האו"ם במקומות שכוחי אל, לא לצאת להפגנות ואף לא לתרום
אגורה. די בכך שתבינו
היכן אתם חיים, שתסכימו לשמוע, שלא תעצמו עיניים כי האמת קשה
מדי בשבילכם... מילת המפתח היא מודעות. ברגע שתכנס לתודעה הציבורית ההכרה
שהאנושות כשלה, היא תהיה חייבת לעשות משהו בין אם תרצה, ובמיוחד אם
לאו. כל עוד כל אחד טרוד בחלקת אלוהים הקטנה שלו, ההצגה הגדולה בה כולנו עובדים על עצמנו
תמשך. החזקים ימשיכו להתהולל ולרדות בחלשים, והסדומיות העולמית תמשך באין מפריע.
עניי עירך קודמים, זה נכון, אבל זה בוודאי לא אומר להתעלם מעניי שכנך.
זה בוודאי לא אומר להצטרף לחגיגה ולנצל את ענייך וחלשיך. כדאי שכל אחד
יפשפש במעשיו,
יבדוק טוב טוב וישאל את עצמו: האם אני שייך לאנושות או למנצליה. אין חצי הריון
בעניין הזה.
בראש ובראשונה צריך לדעת! במקום "ציר הרשע" האנושות צריכה להכין את רשימת
אויביה, בהם יהיו כמובן הנהגת איראן, צפון קוריאה, סין, סודאן ועוד. גם
הקפיטליסטים החזירים יכנסו לרשימה. קודם כל נדע מי בדיוק נגד מי, אח"כ נטפל
בהם. פשעיהם יפורטו בצורה מסודרת תחת הכותרת: "אויבי האנושות" כדי
שתמונת המצב הנכונה תהיה ידועה לכל.
האנושות חייבת לעשות שני דברים: א. להכריז מלחמה על אויביה, ב. לנצח. משום שכפי שהיא נראית כיום:
קצה קרחון של אליטות הוללות, ציבור כללי שבקושי גומר את החודש, ומיליארדים
שסובלים סבל בל יתואר (החל מרעב ועוני וכלה בטבח ועינויים מחרידים), פשוט אין
לה זכות קיום מכל נקודת בוחן שהיא.
סיכום: איינשטיין צדק! האחריות והאשמה למצב האנושות
איננה מוטלת על האנשים ה"רעים" כביכול, אלא על מנהיגי האנושות אשר מעדיפים
להשלים עם המצב. זאת פשוט משום שכך נוח להם: מצבם האישי מצויין, ואין להם שום
רצון להכניס ראש בריא למיטה
חולה. הבעיה הקטנה היא שבלהט ההערצה העצמית, הם שכחו
למה בכלל הם נמצאים שם. אז צריך להזכיר להם: לא עבור עצמם, הם נמצאים בתפקידם
עבור האנושות.
גם הרצל צדק! אנחנו נראים כך מסיבה מאוד פשוטה:
אנחנו (מנהיגנו) רוצים להיראות כך!זה לא חלום באספמיא.
העולם יכול להראות אחרת. כל שצריך כדי להגשים זאת הוא דבר אחד קטן: לרצות.מנהיגי האנושות חושבים שזה לא ממש הבעיה שלהם, צריך להבהיר להם בצורה חד
משמעית: לא רק שזו אחריותם, המנעותם מפעולה היא פשע. האנושות חייבת לדאוג
לעצמה, חייבת. זה בכלל לא נתון לשיקול דעתה!
אינך יכול לעבור ברחוב, לראות שמתבצע אונס ולומר: "זו לא אישתי, גם לא בתי, זה
לא ענייני". אתה לא יכול. זו עבירה ויש לה שם: אי מניעת פשע. אם אתה נשיא ארה"ב
אינך יכול להתנצל: אופס, סליחה, טעות, חבל שלא התערבתי כי בגלל הטעות הקטנה שלי
נשחטו מאות אלפים. המוני אנשים נטבחים בשיטתיות מאורגנת על ידי או בהסכמת
מנהיגיהם, ומה שמעסיק את העולם היא השאלה הרת הגורל האם
הנשיא עשה סקס עם האישה
ההיא.
כבר ביולי 1941 הבריטים יודעים על זוועות הנאצים.
ספטמבר 1941: בדאונינג סטריט יודעים שמדובר ברצח עם.
דצמבר 1942 הבית הלבן יודע חד משמעית על התוכנית להשמדת יהודים.
רוזוולט לחץ את ידי המנהיגים היהודיים ואמר: "נעשה ככל שביכולתנו"...
מחדל אדיר, איום, נורא. ומה נשתנה מאז? כלום.
להבין ששנים ידעו ושתקו, זה מזעזע. להבין שהיום
אנחנו בעצמנו מתנהגים בדיוק אותו
הדבר, זה... אין מילים.
בסופו של דבר ארה"ב הצטרפה למלחמה בנאצים. מדוע היא חיכתה? מדוע היא שקטה
על שמריה כל כך הרבה שנים? כי היא חשבה ש"זו לא המלחמה
שלה", חששה להרגיז את האנטישמים, לא רצתה להכניס ראש
בריא למיטה חולה, פחדה שתצטרך לטפל במיליוני יהודים שיפלו על צווארה, בעצם לא
היה כ"כ איכפת לה... אבל היא טעתה ומחיר טעותה היה נורא.
לקח
הטעות ברור: אסור לחכות ואסור להשאיר את הצרות לאחרים.
את מחדלי העבר לא ניתן להשיב אבל חובה ללמוד מהם. שתיקת הכבשים
היום נוכח היקף הזוועות האדיר, היא כבר לא מחדל, היא פשע בפני עצמו!
בעניין הפשעים כנגד האנושות, אין לאנושות את זכות השתיקה או ההמנעות. ידעת
ושתקת - הסכמת. "כאשר הם באו לקחת את היהודים, לא דיברתי בעדם, כי אני לא
יהודי. כאשר באו לקחת אותי, כבר לא היה מי שידבר בעדי." הכומר מרטין נימולר.
ברטולד ברכט