הערה חשובה: כל הדברים הנאמרים באתר הם
בבחינת דעות בלתי מוסמכות הנאמרות כנקודות למחשבה
לפני הכל ולמרות הכל - היה שווה. גבעתי, גבעתי שלי, גבעתי שלי...
סוף סוף צבא שניתן להתגאות בו. סוף סוף. אם היה צריך את המלחמה הזאת בשביל
להתעורר - היה שווה!
עכשיו אפשר להתחיל. איפה נתחיל?
התוצאה: הפסדנו
כשלנו טוטאלית
הרוסים הפיקו לקחים
הדוקטרינה
המומחה הצבאי הדגול: גם גאורגיה הפסידה בגלל גל הירש
החיזבאללה כצבא סדיר
נתחיל בסוף:
ועדת וינוגרד - תגובה
לכשלון במלחמה שני אבות כשלון: צבאי ומדיני.
חדל קשקשת: הובסנו
בידי המנהיג יש כלי, לכלי הזה קוראים צבא. הצבא כשל, הצבא לא כשיר לבצע את
תפקידו.
חבורת טיפשים עם קונספציות, שכנראה רצון לחסוך, הפכו את הצבא מצבא גדול וחכם
לצבא קטן וטיפש.
הפקירו מוכנות, הפקירו אימונים, הפקירו ימ"חים, פיזרו אוגדות מעולות ואיש מהם
אינו נושא באחריות.
כל כך הרבה נסיון, כל כך הרבה כסף השקעה ויוקרה, שורה תחתונה - ברגע האמת הצבא
כשל.
למזלנו הדרג הנמוך גיבור, את האנשים הגדולים באמת מגלים למטה. רועי קליין הוא
ללא ספק גיבור ישראל.
מונחי היסוד בצה"ל הפכו למלל ריק הצבא לא הבין שהוא במלחמה,
קריסה ערכית, שוב זחיחות ושאננות.
קריסת המערכת הצבאית היא חלק בלתי נפרד מן הקריסה החברתית הכוללת במדינה.
לצערנו זהו ה"אב" הפחות חמור.
כנפיים שבורות
את הכלי הלקוי הזה (הצבא) ניהלו גלמים (הדרג המדיני). כל מילה אחרת תהיה
אנדרסטייטמנט.
באופן ציורי ניתן לתאר את ניהול המלחמה כגולם העומד על כרעיים ומשקשק: ימינה,
שמאלה, קדימה, אחורה, כן, לא, אולי. ישבו שם גלמים מפונקים והיו בטוחים שהנצחון והתהילה יפלו עליהם משמיים. להפתעתם
המציאות היתה מרה יותר, תגובתם היתה בהתאם: אולי כן, אולי לא, אולי למה לא,
טנגו: צעד קדימה, שניים אחורה. ככה לא מנהלים מדינה. הראש הוכיח את אי התאמתו
לתפקיד, התפקיד גדול עליו בכמה מידות, זה היה ברור מלכתחילה, הוא בכלל הגיע לשם
בטעות, נסחף על הגלים הגדולים של שרון, יחד עם הקרניים המלטפות של התקשורת.
המבצע ה(תת) קרקעי היה מהלך נואש אבל לא רק אישי. זה היה אמנם שיא הפתאטיות אך
לא שורש הבעיה.
שורש הבעיה היא היהירות בהתחלה ושקשוק הביצים שבא בעקבותיה. כך לא מנהלים
מדינה.
ניהול המדינה הפך להיות איזשהו עול שולי שנועד להסתיר את המטרה האמיתית: מנעמי
השלטון!
זו הבעיה האמיתית. כך בדיוק נראית מדינה שמנהיגיה עסוקים בניצולה במקום בדאגה
לה.
איך אפשר שלא להעניש מנהיג כה כושל, יהיר, קל דעת, חסר אחריות ומזיק?
איך???????????
חברה המושתתת על ערכי הקפיטליזם החזירי - גורלה אחד: תהפוך לדיר.
קדימה זה חשוב, בטח חשוב, אבל לאן?...
אנשי הרוח בישראל: תנו למנהיגים להכשל
עם כל הכבוד לועדה, לא היה צריך את וינוגרד כדי להבין זאת.
הועדה לפחות החזירה את הנושא למודעות. כמעט ושכחנו, גם זה משהו...
ניסו
להחזיר את האחריות אלינו - לציבור.
גם הם "ראש קטן" לאף אחד בצמרת אין אומץ לקחת אחריות...
השמאלנים מפחדים מנתניהו, מעדיפים כשלונאי
סתום כבר, סודות שומרים בלב
איך מצדיקים הפקרת עם שלם בידיו של כשלון עם דיפלומה? לא רצו "לפטר את הציבור"...
פרופ' דרור התנדב לעזור לציבור לשקול את השיקול ה"נכון"
כתב זיכוי: בקדימה משפשפים ידיים בהנאה
טעה, טעות, טועים, טעינו
נכשל פעם אחת? שיכשל עוד פעם
בוודאי, כל מנהל שפוטר צריך לדרוש שיחזירו אותו כדי לתקן את מה שקלקל, ברור...
בקדימה חוגגים את הכשלון, המילואימניקים משום מה קצת פחות מאושרים
אולמרט "לוקח אחריות"
כך לוקחים אחריות במדינת ישראבלוף. הרסתי ולכן אתקן:
למשועממים: הטקסט המלא
סקירה כל כך הרבה עצים - איפה היער?...
סתירה פנימית: המהלך הקרקעי: כמעט הכרחי או בלתי אפשרי?
גם סטירה חיצונית
הדגנרלים הדגולים מתפארים בכשלון ורוצים התנצלות האבסורד כובש שיאים: אב שכול מתנצל
המלצות אישיות
רון בן ישי: כתב אישום לצבא ולחברה
מעשה בישראבסורד / חלמלנד - הדמוקטטור הגדול
הפרק האחרון של פסטיבל האבסורד התחיל במגאלומניה של שרון.
שרון חשב לתומו: "אני גנרל דגול, נעיף את בוגי ונמנה יסמן לצורך הגירוש (כדי
למצוא חן בעיני השמאלנים, כדי שלא ישפטו אותי על שחיתות)". הקיף עצמו בחבורת
מלחכי פנכה נאמנים וניהל את ממלכתו ביד רמה. הכל היה יכול להיות ממש מושלם, אם
המציאות לא היתה מקלקלת את התוכניות. כאשר הוא עזב אותנו בטרם עת, נותרנו רק עם
"חבורת המופלאים" שהקים סביבו: העסקן הדגול אולמרט כרו"מ, היסמן עטור הנצחונות
המפוארים על המתנחלים חלוץ כרמטכ"ל, מומחה קרנות הפנסיה עטור השבחים פרץ כשר
ביטחון, ולקינוח על תקן מחלקת הנקיון הממונה על איסוף שאריותיהם - ועדת
וינוגרד.
הציבור המטומטם כרגיל שילם, והיתר יסופר בתולדות ישראעל.
פרופסור דרור מצטנע
לכשלון במלחמה הזו היה תפקיד קריטי. חטפנו הלם, מתקנים את הליקויים (את חלקם
לפחות).
הקריסה הכוללת היתה נוראה, ואיש לא שם לב. זחיחות ושאננות מטופשת לאורך שנים.
את האמת חייבים לאמר: חבורת גלמים מנהלת את המדינה הזו.
טוב שהתעוררנו, נקוה שבזמן.
מודה ועוזב יסולק
יסולק? מה פתאום, יקודם אבוי למדינה שאלו הראויים להנהיגה.
תוכנית ההתנתקות, סוף סוף מישהו תופס יוזמה די לכיבוש.
עד כאן הסוף, וכעת להתחלה...
תזכורת
מצגת של אנשי
המילואים שממצה את המחדל בצורה פשוטה וברורה
יעלון:
המלחמה בלבנון - בגלל ההתנתקות
המהלך
הקרקעי הצליח
לפני אחרי
בזיון
ד"ר מרדכי קידר: מאמר מעניין
שם המלחמה
את שם המלחמה העניק לה כבוד רוה"מ
בכבודו
ובעצמו.
שכח שנבחר הודות לתמיכתו בברחנות:
נו טוף, אם
לא התכנסות אז משהו אחר
הודעה
משמחת: סוף סוף גם מדינת ישראל מתחילה לקלוט מה קרה כאן
רון בן
ישי: מתכוננים למלחמה שהיתה
רבותי ההיסטוריה חוזרת:
שוב זחיחות ושאננות
ישראל
נלחמה במלחמה הלא נכונה - והפסידה
יפה שתיקה לכישלונאים
- מה מסתתר במרתפים?...
מתש"ח לכסת"ח:
מפקד שנאלץ לעסוק כל הזמן בדאגה לתחת שלו...
אינו יכול לדאוג למדינה.
(אריה, מפורום פערים חברתיים).
הצתה מאוחרת
בוקר טוב
אליהו,
לאחר שהוכרז על סיום המלחמה נזכרה ישראל להתחיל אותה
מדינה של
גאונים בדיעבד
הניצחון הגדול
ישראל רוצה קדימה לניצחונות מפוארים נוספים
אין ספק
מאז נפוליון בונפארטה לא קם מצביא דגול כאולמרט
עם ההיסוס
אנחנו על הסוס (הפסדנו, לכן ניצחנו)
כולם
מוזמנים לחגיגות הניצחון שיערכו בבינת ג'בייל
בהזדמנות: כרטיסים מוזלים לטקס פרוץ השלום, בואו בהמוניכם.
ניצחנו, זה בטוח. עכשיו נותר רק לשכנע גם את האויב בזה...
אולמרט
מתקשה לכבוש את התלהבותו מעצמו
זחיחות
ו...
אחרי יום כיפור, אחרי המחדל הנורא הצבא ממשיך להתנהג בזחיחות ושאננות.
ספינת טילים מתוחכמת משייטת קרוב לחוף כדי להפחיד, לעשות שרירים
כל המנגנונים החדשניים כבויים, וכולם המומים לגלות שהאויב לא כה טיפש כמו
שחשבו.
הממשלה לא מכריזה על מלחמה כדי לחסוך על גב החלשים, כל המדינה יודעת שזה תרגיל.
מי היחיד שלוקח את זה ברצינות? הצבא! אוגדה 91 לא הבינה שהיא במלחמה...
צבא מטומטם.
מהות המחדל
שוב חטאנו
בחטא היוהרה
אלופים
לחלוץ: חטאת בחטא היוהרה
עוד חוזר
המחדל
היהירות של
חלוץ
תראו מי
שמדבר
ותראו מי
שמדברת (על תבונה)
המערכות
השלטוניות קרסו
רועה צאן
לא חייב להיות כבשה
ליברמן
מביא את התקווה החדשה
חבורה של סומים מתרוצצים באפילה ומחפשים מוצא. מצאו פטנט: בחירה ישירה. כל
הכבוד לגאונים, אחרי פעם אחת או פעמיים מיד רצו וביטלו. עכשיו מציעים לנו פטנט
חדש. הגיע הזמן להפנים: הבעיה היא לא שיטת הבחירה, הבעיה היא "השיטה". שיטת
הקפיטליזם החזירי על פיה האליטות עושות במדינה כל מה שמתחשק להן. סוף מעשה
בהבנה תחילה.
כמובן
שמדובר באשליה
אפילו אורי אבנרי
מבין שהשיטה אשמה
בחירות
אזוריות - הרפתקה מיותרת
ברוורמן:
יצאנו למלחמה בשביל רייטינג
במדינה שבה ראש הממשלה הוא עסקן פוליטי שקיבל את התפקיד כמעט בירושה.
במדינה שבה שר הביטחון הוא עסקן פוליטי שהצליח לדרדר את שוק העבודה במדינה.
במדינה שבה הרמטכ"ל ממונה ע"פ נכונותו לגרש יהודים, על ידי בנו של רו"המ.
במדינה בה הכל רקוב מלמטה עד למעלה, אף אחד לא מתפלא ש... מסריח.
קיצור
תולדות הריקבון
המדינה
רקובה. הכל ידוע והרשות נתונה
הקפיטליסטים החזירים מסתערים על התקציב
דן חסכן, מזל
שחלוץ לא שר האוצר
נכון שלא
צריך לעשות לינץ', אבל גם נכון שבמדינה הזו כמעט כל אחד לעצמו
יש מחיר
לקפיטליזם החזירי: טפילים ופראיירים
יש הנהרגים
למען המדינה, ויש המשתמטים בגאווה
מניות
הרמטכ"ל הן לא הבעיה, הן בקושי הסימפטום
חזיריזם:
מרב מיכאלי על הקפיטליסטים החזירים
מדינת סדום
ועמורה: גם במלחמה עסקים כרגיל
תקציר הפרקים הקודמים
פרויקט הפרידה של
שרון
הפרויקט
שבזכותו הפך ליקיר השמאל
מפעל חייו
ההצלחה
משאירה חותם
לא
כולם אוהבים אותו
חזקים על
יהודים
לקסיקון הפרויקט
המפואר
לעמרי אין פנאי
להכנס לכלא
אין להם זמן, הם
עסוקים
לעולם לא
עוד
הפרויקט בחסות...
התקשורת
האלוף
רון-טל: תוכנית ההתאבדות
גאולה כהן
חושפת את דמות ההערצה הכוחנית של האליטה השלטת
טעה, טעות,
טועים, טעינו. לא קורה שטועים?
על
רגישות ונחישות: צה"ל מציג: כל הכבוד לי
זה עלה גם
בבריאות
כמחצית
מהמפונים עדיין מובטלים
וכך היא נולדה
שירת הבנות
רון בן ישי: הנסיגה שכשלה
ועכשיו - רוקדים
פטנט מנצח
לא מחליפים - שובו של האתרוג
לקוח מרוטר:
בשיחות סגורות שקיימו אלופים בצה"ל אמרו כמה קצינים בכירים
בצה"ל כי צה"ל לא היה צריך לקבל על עצמו
ולבצע את משימת ההתנתקות שלא הייתה מקובלת על ציבור ויצרה מחלוקות קשות.
ההתנתקות הם אמרו. פלגה את צה"ל, הוציאה אותו מקונצנזוס. עד ההתנתקות רק קומץ
סהרורים בעלי יחסי ציבור טובים
שניפחו את סרבנותם מעבר לכל פרופורציות, רק אלו היו סרבנים. ואילו כיום מספר
הסרבנים והמסרבים לשרת בכלל או
לשרת שירות איכותי בפרט, הוא עצום באין ערך, הקונצנזוס נשבר, והציבור שכבר לא
רואה בצה"ל "אידיאל" הוא דווקא
זה האיכותי זה שצה"ל הפיק ממנו תועלת רבה.
ככלל המשטרה הייתה צריכה לבצע את המלאכה לכך בדיוק היא נועדה. צה"ל מטפל באויב,
צה"ל נערך למלחמה. צה"ל לא מפנה ישובים...
בתקופת ההתנתקות נקם שרון אישית בכל קצין שגונבה לאוזנו השמועה כי הביע דעה נגד
ההתנתקות.
שרון היה דיקטאטור ללא מעצורים. איש דורסני שעל מנת להגשים את מהוויו לא עמדו
בדרכו לא חוק, לא הגינות, לא יושר,
לא סדרי מנהל תקין, לא דמוקרטיה, לא אמינות ולא דבר!
המדהים בכל התקופה שמאז ההתנתקות הוא, כי על אף שההתנתקות קרסה בקול רעש גדול.
נכשלה בכל פרמטר אפשרי.
הביאה לפגיעה בלתי נתפשת בביטחון הלאומי. הובילה למלחמת לבנון. למרות כל זאת,
עדין לא דנים ברצינות ראויה כיצד
מהלך כל כך מושחת, כל כך בלתי מוסרי, שהתקבל בכל הדרכים הנלוזות ביותר שניתן
לעלות על הדעת. כיצד כל זה קרה...!?
במקום זאת דנים באלפי שטויות אחרים. כי במדינת ישראל אין תקשורת. יש תשקורת
זדונית השותפה לפשע שאינה מעוניינת בחשיפתה...
מחדלים קודמים
טננבאום שוחרר בגלל
ששרון רצה לדעת מה הוא חשף בתחום הגרעין
מחדל ההזנחה
אזרחי ישראל
נגד מדינת ישראל ומנהיגיה
ראש מל"ח:
האלוף גרשון הזניח את העורף
המחדל האירגוני
חייילי
החיזבאללה המצויידים היטב הופתעו לגלות מולם צבא קטן ועני
עקב הקיצוץ
בתקציב החיילים מתבקשים להביא כדורים מהבית
באנו
למילואים, חשבנו עושים חיים...
צה"ל
ידרוש תוספת תקציב למיגון (מיגון השכר והפנסיות)...
צה"ל צבא חזק (על יהודים)
מי שלא היה שם לא יבין
צבא עלוב:
שולח חיילים למלחמה עם עיניים קשורות
המחדל התודעתי
קיצצו בנאוטילוס, קיצצו בהגנה על טנקים, כל הזמן קיצצו.
חבורת דגנרלים מנהלים לנו את המדינה.
מעניין אותם רק דבר אחד: כסף, כסף ועוד כסף לחשבונות הבנק הפרטיים שלהם.
המחדל המודיעיני
כך הוחמץ חיסול
הרקטות לטווח קצר
6 שנים החיזבאלונים מתכוננים לעימות הזה,
ומה שהמודיעין שלנו יודע זה לאתר את כל מי שקוראים חסן נסראללה בלבנון.
מי מפחד
מהמודיעין?
אף אחד
המחדל הצבאי
נרדמו בשמיעה
הנשק שאין לנו
הפקירו עמדות
המחדל האזרחי
ההימור של ג'רי הצליח הפעם. מה יהיה בפעם הבאה?
המחדל התקשורתי
האם ניתנו
הנחיות לצמצום סיקור המחאה נגד המלחמה?
התקשורת נושאת
באחריות לחלק לא קטן מהנפגעים שהיו לצה"ל במלחמה
הגם
התקשורת אשמה?
תאמינו או
לא, יש גם מי שמשבח את התקשורת
זכות האויב
לדעת
המחדל החברתי
המלחמה הזו חשפה, באופן טבעי, בצורה בוטה את הפנים המכוערות של המדינה:
זקנים וחלשים נרקבו משך שבועות במקלטים, והמדינה שהפכה את "מיסוד העוני"
כבר מזמן לעובדה מוגמרת, השאירה את האחריות לכך למתנדבים ונדבנים.
אין מחסור
בצפון? אנשים זקוקים לאוכל בטירוף
שני שלישים
מהקשישים שפונו היו במצוקה
השרה ביישנית, אבל
הכבאים בוכים
אסירי תודה
אצלנו
אפילו כשעוזרים לנפגעים, זה משום מה תמיד חייב להיות על חשבון החלשים
הממשלה איבדה את הצפון
חבר'ה,
איפה המל"ח
תיפקדת
במקום המדינה? עכשיו היא רוצה פיצוי
אחרי
שהזקנים נרקבו, גם הממשלה גילתה את זה
הארגונים
החברתיים עוקבים
נצחון האטימות
ברגישות ובנחישות
המחדל המדיני
מופז -
ממשלה חובבית
כדאי כמובן
לקחת את דבריו בהסתייגות
מופז תומך
בועדת בדיקה של היסטוריונים
קודם כל חייבים לומר: צריך לא מעט חוצפה לבקר אחרים, אחרי שאתה עצמך אחראי לחלק
מכובד מן המחדל. ובכל זאת עדיין הביקורת שלו מעניינת:
1. מכת מחץ מהירה היתה אפשרית.
2. מפלגת קדימה היא בעצם מפלגת "אויר חם" שהתרומם מכח האינרציה, או כלשונו
"תנופה". ציטוט: "... ואת הישגיה בבחירות האחרונות הגדיר כהצלחה שנבעה מתנופה
ולאו דווקא מסדר יום כזה או אחר".
3. ה"התנצלות" של חסן נסראללה לא נבעה באמת מהרתעה ישראלית אלא כוונה להחזיר
אליו את דעת הקהל אוהדת מאזרחי לבנון הסובלים. אין לנו סיבה אמיתית להתלהב יותר
מדי מכך, והיא איננה מעידה על שיקום ההרתעה.
4. הנקודה העיקרית של דבריו היא כמובן שהכשל העיקרי היה כשל של ההנהגה.
החייל האמיץ אולמרט:
אולמרט יצא למלחמה מתוך זחיחות ושאננות (מזכיר לכם משהו?)... כשהוא מצפה
לנצחון מוחץ מהיר ונקי. מהר מאוד גילה שמלחמה זה לא בדיוק "מה שחשבת" והתחיל
לפחד מהפחד ומהצל של עצמו. לא ידע מה לעשות: הצבא צועק "קדימה", האמהות:
"אחורה". נכנס לפאניקה, נתן פקודה והיפוכה: לגייס אבל להמתין, להכנס אבל לחכות,
לתקוף אבל קצת, כואב אבל פחות. כך הפכה המלחמה למלחמת טנגו: צעד קדימה
ושניים אחורה. במלחמה הזו אולמרט נראה כמו רועה צאן שצריך לחצות כביש מהיר. הוא
נכנס באומץ רב אבל אחרי נתיב וחצי התחיל לשקשק ובמקום להחליט רץ קדימה ואחורה,
אחורה וקדימה עד שנדרס.
ציפי לבני: הטענה שהמבצע בלבנון נכשל - שגויה.
מה ששגוי פה, הגברת לבני, זה שעד הרגע הזה עוד לא קלטתם שזו היתה
מלחמה!
ה"הצלחה" המדינית:
ואיזו
מדינה מוכנה לשלוח את צבאה לכח הרב לאומי?
רגע, חכו לסוף
אז מי ניצח?
נשיא לבנון: מבחינה צבאית הושג ניצחון על ישראל.
חיזבאללה יפסיק את הלחימה לאחר החזרת חוות שבעא, שחרור האסירים, מסירת מפות
המוקשים לידי לבנון והפסקת החדירה לשמי לבנון, כך אומר נשיא לבנון, אמיל לחוד.
בראיון לרשת ה"בי-בי-סי" אמר נשיא לבנון כי פירוק חיזבאללה מנשקו הוא סוגייה
פנים-לבנונית.
סניורה
כמעט שוב בוכה מהתרגשות והערצה: ותודה לחיזבאללה שהביאנו עד הלום
הסבר קצר ולעניין מדוע ישראל
הובסה
הסבר קצת יותר
מפורט
בראשי פרקים:
1. שיתוק חצי מדינה תוך ריסוקה לאורך שבועות. הישג חסר תקדים לשונאינו.
2. הוכחה יעילות השיטה החדשה, ישראל האומללה אינה מצליחה להפסיק את ההתקפה.
3. נשבר המיתוס של צה"ל הבלתי מנוצח. מפיח תקווה מחודשת בשאיפה להשמיד את
ישראל.
4. המחיר כדאי: שהידים - לא חסר להם, טילים - ממש לא, כאב אזרחיהם - לא הדבר
שהכי מרגש אותם.
לחובבי
מציאות מדומה: גמר חתימה טובה (על הקרח)
עוד מתלהב,
אבל פחות: הישג נפלא, רק חבל שהובסנו
מלחמה מוזרה: לא יודעים אם ניצחנו או הובסנו. בסה"כ לא מדובר במושגים שבד"כ
מתבלבלים ביניהם...
לכן נבהיר: הקריטריון להצלחה או לכשלון פשוט: האם המלחמה הבאה התקרבה או
התרחקה?
זו השאלה היחידה. כל השאר אולי חשוב אבל עדיין שולי.
אם האויב הסיק שתמיד תהיה לנו הנהגה רופסת שאיננה מסוגלת לשנות תקליט - אוי
ואבוי לנו!
אם האויב הסיק שכשצה"ל מקבל את ה-אוקיי, אוי ואבוי לו - יצאנו בשן ועין, אבל
קנינו לנו שקט!
ובכן, מה הסיק האויב?
אחמדי
בשאר פרשנות
נסראללה
חיזבאלון
איזו
משמעות יש למלחמה הזו?
אל מנאר
הפליטים
מה למדת
בגן היום, חמאסניק קטן שלי?
"רקטות חיזבאללה ניפצו את מיתוס הצבא הבלתי מנוצח של משה דיין"
ישראל נערכת למלחמה נגד סוריה ואיראן
סומכים על צה"ל בעיניים
עצומות? יש המטילים ספק
פושטי יד ופושטי רגל
קצין חינוך ראשי: הפסדנו במלחמה
דגן גידל
אסד קטן, אסד גדול קטן גדל
אחרי
המלחמה, הקרמלין לא סופר אותנו
חצי הכוס המלאה
למען האמת צריך לומר עוד משהו: בסה"כ די היה צפוי שהם יכריזו על ניצחון. הם היו
עושים זאת גם אם היינו משמידים את החיזבאללה וכובשים את לבנון, סוריה ואיראן.
יכול להיות שמאחורי החזות החייכנית יש להם הרבה ספקות אם המחיר היה כדאי.
מנהיגי המחבלים ששולחים את הטיפשים למות, הם עצמם מפונקים, לא בטוח שהם כל כך
נהנו מן התוצאה שכל תשתית המדינה שלהם בתוך לבנון הושמדה. יתכן שגם הלבנונים
עצמם, מאחורי חיוכי הניצחון, לא כל כך נהנו מן המלחמה. אולי זה יגרום להרחקת
האוכלוסיה מן החיזבאללה, ויתכן שבפעם הבאה הם יחשבו פעמיים לפני שיהיה להם חשק
לתקוף את ישראל.
אולי, נקווה.
אופטימיות
זעירה.
מקור מדיני בבירות: 90% מארסנל
הטילים של החיזבאללה הושמד
איראן הפסידה
במלחמה
כדאי גם לזכור שזו היתה מלחמה מיוחדת: בפעם הראשונה בהיסטוריה מדינה נלחמה נגד
צבא עילית מטעם מדינה, שהתחזה לארגון גרילה והסתתר בין אזרחים. זו מלחמה כמעט
בלתי אפשרית, אף מדינה אחרת לו היתה במקומנו לא היתה מגיעה לתוצאות טובות יותר.
אין ספק שהם מנצלים בצורה מושלמת את נקודת התורפה של תרבות המערב: ההפרדה בין
טרור ובין האזרחים התומכים בו.
נקודות חיוביות נוספות: החיזבאללה, כיחידת קומנדו קדמית איראנית תוכננה לשימוש
ליום פקודה. הקדמנו להם את התוכניות, מי יודע איזה
צרות חסכנו לנו. דבר נוסף:
גם אותנו לא עשו באצבע. נכון שיש לנו הנהגה מפונדרקת, וצבא ישנוני, הם היו
צריכים לקבל זפטא כדי להתעורר - הם קיבלו אותה. מהיום ישראל תתכונן למלחמה הבאה
כמו שצריך. הדבר הזה חשוב מאין כמוהו.
יואל בן
נון על הצד החיובי של ההתעוררות מן התנומה הגדולה בקונספציה החדשה
חגיגת הניצחון של החיזבאללה:
יצרחו השמאלנים עד מחר, אבל חלק ניכר מתחושת ההצלחה שלנו במלחמה והביקורת על
חיזבאללה הוא הנזק (בנפש ובתשתית) שנגרם לאזרחי לבנון. המלחמה הערבית בנו אינה
יכולה להתקיים ללא תמיכת האוכלוסיה. ככל שהאוכלוסיה הערבית תסבול ממנה יותר, כך
גדל הסיכוי שהיא תסתיים מהר יותר. זאת בניגוד לסיפורי "היאוש" של השמאל על
המצוקה והתחושה שאין מה להפסיד אליה אנו דוחפים אותם כביכול.
בזה אולמרט
צודק
אם היה משהו טוב במלחמה הזו, וכנראה היה, זו הזבנג שחטפנו שגרם לכולנו להתעורר.
שוב חטאנו בחטא הזחיחות והשאננות. חטפנו מכה חזקה, אבל לא חזקה מדי. יתכן
(בדיעבד) שהיא הצילה אותנו...
עוד נגמור
כמו עזה - החיזבאללה "מגן" על לבנון בכך שהוא גורם למלחמה
שנה אחרי, יש לנו צבא אחר
המנכ"לים פחות זחוחים
בחיזבאללה מרוצים מן המנוסה הישראלית
אין חדש בחיזבאלאסטן
נסראללה: ארה"ב דחפה למלחמה
או קיי, אז מי ניצח?
התשובה
והבושה
המפלה
ההבנה
הקטסטרופה
חיזבאללה
חוגג
פרץ צדק
עבד אל-חמיד אל-אנסארי: עוד "נצחון" כזה ואבדנו
הבלבול הגדול
אין סתירה
בין המהלך באו"ם למערכה בשטח, אומרים בירושלים
סתירה? מה פתאום?
א. המלחמה ממשיכה במרצ, עוד שבוע נגיע לליטאני, עוד שבועיים לביירות, עוד שלשה
לדמשק...
ב. שני הצדדים הסכימו להפסקת אש.
מישהו רואה מקום לסתירה?...
הנה שני מבזקים אחד אחרי השני מבלי להתבלבל:
12.08.06 09:13 דובר במשרד ראש הממשלה: "אין הגבלת זמן לפעולה הקרקעית".
מבזק אחד אחריו (אחרי כשעה):
12.08.06 10:26 גורמים במערכת הביטחון: "המבצע ימשך ימים ספורים".
אז יש הגבלת זמן או אין? בוודאי שאין: היום אין, מחר יהיה...
כן ולא:
כן: למרות
ההחלטה מרחיבים הפעולה
ולא: ככל
הנראה עד יום שני יעצור צה"ל במקומו
פרס מאושר:
12.08.06 10:09 פרס: הפכנו את הקערה על פיה; החלטה 1701 תומכת בישראל.
לא נפריע
כמובן לפרס להתלהב, אבל הנה נוסח ה"הצלחה הגדולה" להנאתכם
איזה הסכם מוצלח
חיזבאללה
על ההסכם: הסכם מצויין, אבל מה פתאום שנקיים אותו?
לבני
בתגובה: אתם פויה
הרמטכ"ל
בתגובה: הסכם נפלא
פרץ מאושר:
הוקמה ועדה
לטיוח המחדל
מדינת
תחקירקירי
חלוץ מאיים:
אם צבא
לבנון לא יגן עלינו, נשקול להשאר כברווזים במטווח
צריך להעיר כאן משהו: התקשורת השמאלנית מנסה להציג את פעולת הרגע האחרון כנסיון
לשקם את האגו של הגנרלים. זו כמובן שטות שמאלנית מוחלטת. ישראל יצאה מן המלחמה הזו
בשן ועיין, והיה צורך בעל חשיבות עליונה לצרוב בתודעת האויב שכשצה"ל מקבלת את
ההוראות הנכונות הוא מסוגל. למרבה הצער מסתבר שהדבר הזה אינו נכון, ולכן האויב
הבין שאנחנו מסכנים וחסרי אונים, מה שמקרב את המלחמה הבאה.
זה לא חכמה רק לבקר. נסו לדמיין מה היה קורה אילו לא היו מבצעים את הפעולה של
הרגע האחרון. איזה פרצוף היה לצה"ל? הוא היה היה מצטייר כצבא של נמושות שגיבורות מרחוק.
את מחיר הנזק התדמיתי הזה היינו משלמים בריבית דריבית. מי יודע, אולי בדיעבד, עם רמת המוכנות שהיתה, אולי דווקא טוב שצה"ל לא
נכנס פנימה קודם. אולי אולמרט היסס לא רק בגלל שהוא שמאלן, אלא בגלל שסיפרו לו
בדיוק איזה סחורה (צבא) יש לו. צבא שמשך שנים התאמן למלחמות נקיות מרחוק. מותר
להגיד על אולמרט גם מילה טובה (כשמגיע לו).
חייבים להדגיש שהביקורת על המתקפה ביומיים האחרונים היא טרמפ מכוער של התקשורת.
זה ממש לא חכמה גדולה לבקר על כך שנהרגו 34 חיילים בקרבות מיותרים. אבל זו חכמה
גדולה בדיעבד, חכמה שקשורה חד משמעית לתוצאה. לו הקרבות הללו היו מנוהלות
כהלכה, היינו משיגים הישגים משמעותיים ומאפשרים למדינה לצאת מן המלחמה הזו
בתחושה של הכרעה מקומית, שיכלה רק לגדול אילו רק היה עוד זמן. אילו זה היה קורה
אף אחד לא היה מבקר את ההחלטה. לכן זו ביקורת שגויה ומטופשת. הזיגזג, השאננות,
הכשלון הטוטאלי בכל הרמות - זו ביקורת מספקת.
עם כל הביקורת על אולמרט (ויש, ובשפע) צריך גם להודות שהוא בעצם מבצע בדיוק את
מה שמורה לו בוש. מסתבר שגם בוש, למרות מה שחטף בספטמבר אילבן, עדיין לא מספיק
נחרץ. נצטרך לחטוף כנראה מכות חזקות יותר כדי שנתעורר...
כמה נקודות מעניינות
למחשבה
"שיפוץ" המציאות:
בתחילה אמרו: החמאס חייב לבחור אם הוא רוצה להמשיך להיות קיצוני או
להתמתן. אבל החמאס בחר כבר מזמן. לא רק בחר, הוא כתב זאת ברשומות. כאשר
הכל היה גלוי ומפורסם בחר בכך גם העם הפלסטיני באופן דמוקרטי.
אחרי המאמץ הגאוני לשכנע את החמאס לבחור את מה שהוא כבר מזמן בחר הפוך, המערב
כל כך מתלהב מן השיטה, שהוא פשוט מתקשה להפסיק לשכנע את הטרור "לחשוב נכון":
רייס: "על
חיזבאללה לבחור בין מלחמה לשלום"
אבל החיזבאללה כבר בחר מזמן. לבוא אל החיזבאללה אחרי מלחמה של שבועות
בהן הוא טרוד בקיסוח חצי מדינה, ולגלות לו שעליו לבחור בין מלחמה ושלום, לא
נשמע הרבה יותר אינטילגנטי מאשר לבוא אל היטלר אחרי 4 שנות מלחמה ולנסות לשכנע
אותו להתגייר.
החמאס בחר בהשמדת ישראל, החיזבאללה בחר בהשמדת ישראל, היחידים שמסרבים להכיר
במציאות הם אנחנו. אם נלחץ עליהם להודות בקול רם שהם מאוהבים בישראל זה לא ישנה
את המציאות, רק יעשה אותה יפה יותר עבורנו. כך בדיוק היה עם ערפאת: אנסו אותו
להיות חתן פרס נובל לשלום, אז הוא עשה "ישראבלוף": ביים הצגה כאילו הוא מבטל את
האמנה הפלסטינית, וכל חובבי השלום הלכו עם חיוך מאוזן לאוזן.
מציאות מדומה זה בהחלט נחמד, אבל מתי שהוא כדאי להתחיל להתמודד עם המציאות
האמיתית (עדיף לפני שהיא תתמודד איתנו)...
היו גם רגעים יפים
צה"ל הגדול
שאנחנו מכירים עדיין לא נעלם
מסקנות ועדת החקירה
יאללה לך הביתה
אולמרט, שלום ותודה
הכשלון
אינו יתום. אולמרט ושות' צריכים ללכת
יואל מרקוס:
להתכונן לבחירות
סבר
פלוצקר: כבר לא מתלהבים לרוץ קדימה
מתי גולן: איך תלך אדוני רוה"מ? איך?
החיילים:
לכו כבר, לכו
סר הביטחון
איזה כבוד.
אולמרט מזכיר להם דווקא את... גולדה
יעלון:
האחראים צריכים להתפטר
יש לביבי חלום,
ובחלומו...
קדימה פנה,
אחורה צעד, נוע נוע סוף
ממשלה
צולעת
אב שכול
פיטר את אולמרט
האלוף רון
טל: אלופים מפחדים להגיד את האמת
לקחים נוספים
יותר
נחישות, פחות רגישות
ומי עוד אחראי?
פרץ: "בעלי
הניסיון" השאירו מצב קשה
אולמרט
צודק: הכשלון המערכתי לא נולד אתמול
המסקנה: משחקי מלחמה. התכוננות למלחמה הבאה צריכה להיערך קודם כל בצבא, זה נכון, אבל
לא פחות חשוב גם בדרג המדיני. המלחמה הזו חשפה שגם אם הצבא היה מוכן למתקפת מחץ על
האיום, הדרג המדיני שוב היה שבוי בקונפציות. כדי להפסיק את החזרה הזו שוב
ושוב על בדיוק אותן שגיאות מטופשות (ולא בטוח שיהיו לנו יותר מדי הזדמנויות
לעשות אותן), הדרג המדיני חייב להפנים את התשובה הצבאית מראש, ולא להתחיל
לעכל אותה בזמן אמת.
הרבה מילים טובות על הנהגת המדינה אין. אבל חייבים להיות כנים
ולהודות: המחדל הוא לא מחדל מקומי אלא מחדל של השיטה, מחדל שנמשך לפחות 6 שנים.
צריך להודות, הקריסה החלה עוד הרבה לפני כן. תזכורת קצרה: המודיעין נכשל בטבח
השייטת, המוסד נכשל בחיסול משעל, השב"כ נכשל ברצח רבין, הצבא נכשל באסון
המסוקים, ועוד. מאז שהקפיטליזם החזירי התחיל לכבוש את המדינה, מערכת הביטחון
היא כבר
לא מה שחשבנו.
המלחמה הבאה: חייב להיות לנו מראש מענה לכל התפתחות אפשרית.
צריך לעשות משחקי מלחמה: תרחיש ותגובה. התגובה צריכה להיות בלתי פרופורציונאלית
והולמת (חזק). שיטת התגובות הפרופורציונאליות קרסה. שיטת הרמזים והמסרים קרסה.
כאשר יש מלחמה צריך להנחית מכה חזקה, אדירה, איומה, ולנצח במהירות. ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה מלחמות התשה של טילים. במלחמת טילים היא יכולה
להיות מחוסלת די מהר. צריך לבנות סולם הסלמה: לכל תרחיש תגובה, תגובה יעילה,
אותה יש לדעת מראש. לא להתחיל לעכל אותה תוך כדי מלחמה על פי הסקרים.
רעיונות
נוספים
רעיון אחר
מתנת
יומולדת איטלקית לפרסי
מה יעשה המערב אם תושמד
עיר?
ביום של
הפצצה
מי יכול
לערוב שלא יעשה שימוש בפצצות מלוכלכות?
מה נעשה אם זה יקרה? מה?
אי אפשר לבנות רק על מניעה. אפשר למנוע מאה נסיונות, פעם אחת יצליחו.
מה נעשה אז? צריך להכין תגובה עכשיו, לא להתעורר אחרי מעשה מופתעים כאילו
נולדנו אתמול.
העולם הערבי צריך להבין שלמאבקו יש מחיר - קולקטיבי. עד שלא נבין זאת - המלחמה
תמשך.
המחיר על השמדת ישראל צריך להיות השמדת העולם האיסלאמי. כולם צריכים לדעת זאת
מראש.
לא אחרי - לפני.
במזרח תיכון משוגע, צריך לפעמים להיות
משוגע
כדי לשרוד.
מתי שהוא הרי נבין זאת, השאלה היא רק: מה יהיה המחיר?...
רון בן
ישי: הספירה לאחור החלה
תמונות מעניינות
סקירה כללית
שיקום הצבא
אשכנזי משקם את הצבא בדיחת השבוע: הרמטכ"ל הקודם בנה על "לחימה
המבוססת על אפקטים פסיכולוגיים".
אני מציע רעיון: פיקוד כפול. בזמן מלחמה יגויסו לכל יחידה מפקדים בכירים
במילואים שייעצו למפקדים הנוכחיים. החל מרמת מפקדי אוגדות וכלה ברמטכ"ל. היעוץ
לא יחייב את המפקד בפועל אבל יאפשר לו להסתמך על דעה נוספת של אדם בעל נסיון.
כדאי ליישם את הרעיון גם ברמה המדינית, רוה"מ יוכל להתייעץ עם ראשי ממשלה
קודמים.
יש לנו מיליארד ערבים ערבים לקיומנו
השאלה היא רק: האם הם יודעים זאת...
אנשים
מעלים על הדעת את היעלמות ישראל ללא היעלמות האיסלאם
רפסנג'אני: מחיר השמדת ישראל כ- 15 מיליארד מוסלמים בלבד
מאמר באנגלית: גיורא איילנד: אחמדיניג'אד יקריב את חצי איראן בשביל להשמיד את
ישראל
איזה חמוד,
ושהאיסלאם יושמד הוא רוצה?