הערה: כל הדברים הנאמרים באתר הם בבחינת דעות בלתי מוסמכות הנאמרות כנקודות למחשבה

ערב טוב,

שמי... ואני מועמד מטעם מפלגת לח"ם להתמודד על הזכות להיאבק עבורכם. הקשבתי לדבריכם קשב רב, ואני חייב לציין שאמרתם דברי טעם מעניינים מאוד. לא אעכב אתכם, ברשותכם רק אעיר הערה קטנה ואח"כ תוכלו כמובן להמשיך לרוץ קדימה עם הדברים המרתקים הרי הגורל שבהם אתם עוסקים.

הבעיה הקטנה היא שאף אחד לא יודע לאן. כולם במדינה הזו יודעים מצויין מה צריך כדי לפתור את הבעיה, אף אחד אינו יודע מהי הבעיה. כולם יודעים מהו הפתרון, איש אינו יודע מה לפתור. אף אחד אינו מבין את שורש הבעיה ומניין היא נובעת. לכל אחד ברור לחלוטין מה בדיוק צריך כדי לפתור אותה, אבל את מה?...

זה המקום להתפאר בכך שבמדינה שלנו המים הם הדקים ביותר בעולם. כולם עושים כל הזמן אותו דבר: טוחנים מים. כמות המילים שנשפכת כאן שמה ללעג ולקלס את כל יובלי הירדן, יש רק בעיה אחת קטנה: תוצאות איין.

אני זוכר בבחירות הקודמות התאספו שלושת "גדולי האומה": אולמרט, פרץ ונתניהו, ושטחו את הפתרונות שלהם לפערים החברתיים. אני חייב להודות: שפתיים ישק, פתרונות מופלאים. כולם ידעו בדיוק מה צריך לעשות, כל פתרון טוב מרעהו. היתה רק בעיה אחת קטנה: לאיש מהם לא היה מושג ממה הבעיה נובעת, אף אחד בכלל לא חש בצורך להבין אותה...

אין ספק, לרוץ קדימה זה חשוב, חשוב מאוד. עם זאת, לדעת לאן - בהחלט יכול לעזור. כולם אצלנו שועטים קדימה. אף אחד לא יודע מהיכן, אף אחד לא יודע לאן. כולם כה ממהרים, שלאיש אין זמן להשתהות כדי לבדוק את הפרט השולי הזה. כולם מצליפים ודוהרים קדימה, איש אינו מבחין בכך שאין בכלל סוסים.

במה דברים אמורים?

מתוך שבעת פלאי עולם אציין שניים: התשיעי והעשירי, אתחיל דווקא בעשירי: הפלא התשיעי הוא חור שחור מדהים בהוויה החברתית שלנו, הפלא העשירי, המדהים בפני עצמו הוא, שגם כאשר מצביעים עליו בצורה הברורה ביותר, אנשים מסרבים להכיר בו. אינך יכול לשכנע אנשים שהם אינם יודעים, שהם בורים. אף אחד בעצם לא מבין כלום בשום דבר, מה שלא מפריע לכולם להיות שקועים עמוק עד צוואר בפולחן אישיות ולהיות בטוחים שאיינשטיין הוא דרדק לידם.

כעת אומר מהו הפלא התשיעי, ואז תוכלו לחוות בשידור חי על עצמכם את הפלא העשירי: על כף אחת של המאזניים עומד פאר היצירה האנושית. יש בידינו את הכלים המשובחים ביותר שהאנושות יצרה מאז ומעולם לצורך ניהול חברה: חוק, דמוקרטיה, אקדמיה, כלכלה. כולם מפוארים ומוערכים בעולם כולו לתפארת מדינת ישראל והאנושות.

על הכף השניה של המאזניים עומד הכשלון הקולוסאלי בכל התחומים החברתיים. מובילי החברה שלנו כה מוכשרים שלא פיספסו שום תחום. כמו המלך מידאס כל דבר שהם נגעו בו השתנה, רק לא לזהב (כל אחד ידמיין לעצמו למה). כשלון וירטואוזי מרהיב ומדהים בכל התחומים החברתיים: חינוך, בריאות, תעסוקה, פערים, בטחון פנים, אפילו בטחון, איכות הסביבה, איכות השלטון, ערכים - קריסה ערכית נוראה. מכל הלב, באמת, היינו שמחים להעניק להם ציון "בלתי מספיק", למרבה הצער זו תהיה הגזמה פראית, הם רחוקים מכך מאוד מאוד.

איפה טעינו?

איך יתכן שכשלנו כל כך? מדהים. זהו הפלא התשיעי. הפלא העשירי הוא שאיש אינו מבחין בכך, איש אינו עוצר לבדוק זאת. כולם ממשיכים לרוץ קדימה, וגם כאשר מאירים את עינינו, איש לא יקום ויאמר: נכון, אנחנו בורים, טיפשים, טעינו, כשלנו. נקודת המוצא היא שאנחנו גאונים, ותמיד נותר רק לבדוק מדוע משום מה המציאות כל הזמן מתעקשת לחלוק על כך...

בשלב הזה ניתן להתחיל לענות על השאלה, אבל רק בשלב הזה, לא רגע אחד לפני כן. קודם מבינים את השאלה, רק אחר כך מתחילים לנסות לתת את התשובה, זהו הסדר הנכון. לכן לפעמים חשוב יותר לדעת את השאלות הנכונות מאשר לדעת את התשובות הנכונות לשאלות הלא נכונות.

אז איפה באמת טעינו?

אני אתן לכם את התשובה שלי, ואתם מוזמנים לשקול אותה ולהציע תשובות משלכם. ברמה החברתית - תרבותית מדובר ב"קפיטליזם החזירי" - תרבות שפשתה בכל רבדי החברה והפכה אותנו מ"עם" ל"אוסף של אגואיסטים". כולם כל הזמן רצים קדימה, החזקים מקבלים הכל פלוס בונוסים, הרוב מקבלים שאריות, החלשים נרמסים פלוס מעיכה קטנה לקינוח. מספרים לנו שזו שאיפה למצויינות, האמת היא שזהו אגואיזם צרוף. האמת מכוערת, זה נכון, אבל אם לא נכיר בה לא נוכל להתמודד עמה.

איך הגענו לכך? פשוט מאוד. ניעזר לצורך כך בשתי שאלות מנחות: מי רוצה ומי יכול? למי יש אינטרס שהתחרותיות תהיה כה גדולה עד כדי כך שהמנצחים יקבלו הכל והמפסידים ידוכאו? כמובן, מי שכבר ניצח - האליטות! ומי יכול? הפלא ופלא: גם האליטות! גם רוצות גם יכולות, מקרי? לא בטוח.

המסקנה הזו מובילה אותנו לרמה שמעל, כלומר לסיבה להיווצרות התרבות האיומה הזו, והיא: "קשר האליטות". אם תבדקו (אני בדקתי), תגלו להפתעתכם שכמעט מאה אחוזים מהנורמות על פיהן מתנהלת החברה הישראלית פועלות לטובת העשירים והחזקים על חשבון הציבור הרחב. לא צריך להיות פרופסור לסטטיסטיקה כדי להבין שמאה אחוז אינו אחוז מקרי. המדינה נראית ככפפה ליד בדיוק לאלו הקובעים את דמותה, מי שחושב שזה מקרי - שיערב לו.

מדינת ישראל הפכה להיות מדינת כל בכיריה ועשיריה. גן עדן של הפקרות לחזקים, גהינום של הפקרות לחלשים. הגולם קם על יוצרו. החברה הקימה מנגנונים כדי שתוכל להתקיים, המנגנונים התלהבו ואמרו לעצמם: רגע, למה שאנחנו נשרת את החברה? אולי נרתום את החברה לשרת אותנו? אמרו ועשו. משרתי הציבור הפכו להיות עלוקה הצמודה לעורקים החיוניים של המדינה ובמקום לדאוג לה הם עסוקים כל הזמן במאמצים אדירים למצוץ אותה ולהעביר את כל משאביה אליהם ואל חבריהם.

אלו הסיבות לקריסה החברתית הכוללת, ואם חפצי חיים אנו עלינו להיאבק בהן ולמגרן. קודם כל להכיר בהן.
תודה על הקשבתכם.