הערה חשובה: הבג"צ הזה הוא בשלב זה בגדר טיוטה
של אסופת רעיונות בלבד, מעין חשיבה בקול רם. אין לראות בו שום דבר אחר.
הערה עוד יותר חשובה: לכותב אין שום ידע
במשפטים, ובהחלט יכול להיות שנכתבים דברים שגויים. הכל לכאורה.
כדי שלא לראות שהמדינה הפכה לשמש כעסק פרטי לבכיריה ועשיריה - צריך להיות
עיוור, חירש, טיפש (או סתם שקרן).
למעשה
זה כה טריביאלי עד כי רובנו מקבלים זאת כמובן מאליו, וכלל לא מבינים את מימדי
הפוטנציאל הנפיץ של הנושא.
כך או כך, הדבר מחייב כמובן הוכחה, אז הוכחנו!
מה פשר הקשר? את
כתב האישום החברתי החמור ביותר נפתח ברשותכם באוירה פואטית משהו
תהילה מילים:
מרדכי זעירא, לחן: אביהו מדינה, ביצוע: יהורם גאון
מה טעם יש בתהילה, שכה רבים חולמים עליה למענה ובשבילה, סוגדים כולם
למגדליה...
מעניין, מדוע באמת כולם משתוקקים לתהילה? האם כולם רוצים להגיע למעלה כדי
שיוכלו לעזור לאנושות?
או שמא המדינה הפכה ממדינת אזרחיה ומשרתיהם - למדינת אליטותיה ומשרתיהן?...
מיד נבדוק.
אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו
החלשים? כי אין מסתור לאן ללכת זאת כולם יודעים.גם החזקים!
יודעים או לא יודעים? אוהו, יודעים, ועוד איך יודעים. ההוכחה מיד.
ארץ קטנה עם שפם סוחר
הנשק בונה לו ארמון המדינה זה הוא בגוף ראשון.
מי זו באמת המדינה? אל דאגה, תיכף נדע...
אהבה פשוטה אין לי
ג'וב בכיר אני אוכל על חשבוני
בינתיים די לחכימא... בהמשך לא יהיה צורך בשום רמיזא...
מיליונים יש
כמוני מיליונים, אנשים בני תמותה בלי כסף - לא
שווים פרוטה
האם זה מקרי שרוב האנושות חיה בתנאים בלתי אנושיים?
אתי אנקרי יודעת שזה לא צודק, ואין לה הוכחה. אבל לנו יש! ועוד איך. הנה היא לפניכם.
לפתיחה: לקט שאלות מנחות כנקודות למחשבה
המציאות - גן עדן לקובעיה
נהר ההון זורם תדיר ובכמויות אדירות מן הציבור לבעלי ההון. בעלי ההון משמינים,
המדינה והחברה גוססת וקורסת.
האם זה באמת כל כך מקרי שהמדינה מותאמת ככפפה ליד בדיוק
לאלו הקובעים את דמותה?...
השחיתות - הכח החברתי החזק בעולם
כיצד יתכן שמדינה שלמה על כל מנגנוניה, משאביה ועוצמתה האדירה תמיד ניגפת
ומנוצחת על ידי השחיתות?
איך זה יכול להיות?... מי היא ה"שחיתות" האימתנית הזו שאיש
אינו מסוגל לעמוד בפניה?...
אונס או אוננות? מישהו פעם פלט ואמר: "יש כאלו הנהנים מאונס".
האם המדינה באמת כל כך סובלת מכך שהשחיתות "אונסת" אותה?
האם יכול להיות שהמדינה לא מצליחה לנצח את השחיתות כי
המדינה היא השחיתות?...
הבלתי נתפס
מנהיגי המדינה הצליחו להפוך את חיינו לסדרת ריאליטי בשם "הבלתי נסבל".
כיצד יתכן שהם כל כך רוצים לעזור לנו, אבל מצליחים לעזור
רק לעצמם?...
מיקרוקוסמוס:
מורה קטנה לחשה לי שלשאלתה "מדוע אתם מתקשים להתגבר על הבעיה החברתית בכתה",
אחת התשובות היתה:
"הילדים המקובלים נהנים מזה ורוצים להנציח את המצב".
האם
יכול להיות שהחברה נראית כפי שהיא בגלל שכך מנהיגיה רוצים?...
איש חכם אמר פעם:
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים הרעים, אלא בגלל האנשים שאינם
עושים מאום בנוגע לכך!
הון-שלטון-עיתון:
יעלון: שרון לא הבין מה זה חוק, התקשורת לא מבינה מה זה דמוקרטיה האם
באמת כולם סובלים מפגם בהבנה?
"שרון צדק כאשר העריך שאם ייתן לתקשורת הישראלית את הפיתיון
השמן של ההתנתקות, התקשורת תניח לו בנושאי השחיתות... המושג אתרוג משמעותו
השחתה. משמעותו היא שהעיתונות חדלה למלא את תפקידה,
כפי שהוא מקובל ומובן במשטרים דמוקרטיים". "בחוג של שרון יוחסה
חשיבות עליונה לערך של נאמנות אישית. הערך של נאמנות ממלכתית למוסדות
המדינה, להחלטות הממשלה ולחוק לא היה ערך שחבורת שרון היתה מסוגלת להבין או
להעריך". "ככל שעוצמתו הפוליטית של
שרון עלתה וככל שבני החבורה שלו חשו שהם
אדוני הארץ, הבחנתי בתופעות פסולות של נסיון מצד הדרג הפוליטי לשלוח יד
ארוכה אל תוך הצבא". "המסר הזה היה הרה אסון. הוא הפך תופעות בלתי תקינות
שהכרנו בעבר למעין נורמה". "שרון ידע היטב שלא אניח לו להפוך את צבא
הגנה לישראל לחברת בת של חוות שקמים".
גם אולמרט רוצה להיות אתרוג בסוכת האליטות
מוכר שטחים לתקשורת
המבוית
צרפת ביטלה את שבוע העבודה בן 35 השעות התנהלות של מדינה לטובת
אזרחיה - זה אפשרי!
נכון, חבל שהם מבטלים, אבל דבר אחד ברור: משק עם לחץ נסבל אינו
דמיוני. זה יתכן, זה אפשרי ואפילו מבוסס על סיפור אמיתי.
1. מדינת אליטות: כמאה אחוז מן הנורמות על פיהן
מתנהלת החברה שלנו פועלות לטובת האליטות על חשבון הציבור. באופן ציורי ניתן
לומר שהשיטה על פיה מתנהל המשק הישראלי היא כצבא אדיר שכל חייליו מכוונים את
נשקם כאיש אחד בדיוק לאותו הכיוון.
2. ודאות: מאה אחוז הינו אחוז מובהק
דיו. דהיינו, במידה וטענה מספר 1 תוכח (והיא תוכח), הרי שניתן יהיה לומר
בוודאות שאין מדובר בתופעה מקרית.
3. תסמונת מיניכהאוזן: היקף התופעה הינו כה אדיר, שנכון יהיה לתאר את התמונה הכללית כך: עלוקה ענקית (האליטות) צמודה
לצווארה של פרה צמוקה (המשק הישראלי), והיא מתעקשת להמשיך ולמצוץ את לשדה עד מוות.
בין לבין היא אינה שוכחת להשתתף בצער הפרה על כך שהיא כל הזמן
נכשלת במאמציה העילאיים להציל אותה ממחלתה המסתורית.
4. הכל ידוע והרשות נתונה:
השחיתות, מימדיה, אופיה, עוצמתה, נזקה, וכו' וכו' וכו', הכל ידוע לכולם, הכל
בכל מכל כל. הכל נעשה בידיעה מלאה ובהסכמה הדדית שבשתיקה. אבל מאחר והאליטות מרגישות חסינות משום שאחת תומכת תמיכה מלאה ברעותה, החוק בכיס
שלהן, התקשורת, האקדמיה, הכל בשליטתן, הרי שהן בוחרות להמשיך בכך בידיעה מלאה
שאיש אינו יכול לעצור אותם.
עושק המדינה ומציצת לשדה נעשה במודע
לחלוטין על ידי האליטות ועוזריהן. הכל ידוע וכלום לא ידוע. רשמית איש אינו יכול
לא לאשש גם לא להפריך את הטענה המובאת לעיל בנוגע לתמונה הכללית של הכוחות
החברתיים במשק. אין מידע מוסמך, הכל לוט בערפל ומיועד לשיחות סלון. כל אחד רשאי
להביע את דעתו באשר לרמת השחיתות במדינה, אך מידע מוסמך אין. כל תחום "תרבות
השלטון" הוא חור שחור ענק בחיי החברה שלנו, הידע הרשמי שלנו בנושא מתמצה בספרה אחת
עגלגלה:
אפס.
אבל לפעמים
החגיגה נגמרת, הגיעה העת לגשת לקופה ולשלם את החשבון.
העתירה תחשוף את הקונספירציה, תוכיח את קיומה, ותדרוש
את מיצוי מלוא חומר הדין. התביעה תדרוש את החזרת כל גרוש מטריליוני השקלים
שנגזלו מן הציבור במהלך קיומה של המדינה אל בעליו החוקיים, בתוספת של ריבית,
הצמדה, פיצוי וקנס כחוק. כמובן גם ענישה ראויה בהתאם לחומרת העבירות (גזר דין
מוות לראשי הפשע, מאסר לנצח לסגניהם, הלאמת הרכוש וזריקה לרחוב של כל יתר
המעורבים עד לקרבה שניה או שלישית). זה מה שהתביעה תדרוש, מה שבסופו של דבר
יגזרו השופטים על עצמם ועל חבריהם יכול להיות שונה, כמובן... זה
יהיה הרבה יותר פשוט: יוקם טריבונאל מיוחד לפשעי האליטות ועוזריהן.
התביעה תוכיח שהיתה להם כוונה פלילית. הם היו אדישים לכך שהמוני אנשים יפגעו,
יסבלו וימותו. הם בהחלט הבינו את תוצאות מעשיהם.
כמו בכל פשע הפושעים יצטערו אחרי שיתפסו, אבל זה יהיה מאוחר מדי. היה ועדיין יש
להם את כל הזמן, המידע, ההבנה שבעולם כדי לשוב מדרכם הרעה ולרחם על ההמונים, שאותם הם
דנים לסבל למען תאוות הבצע והשררה שלהם. תירוץ חלוקת האחריות לא יעמוד להם.
כולם ביחד וכל אחד לחוד אחראים למצבה של המדינה והחברה הישראלית.
תוכן העניינים
כדי לחזור לתוכן העניינים פשוט לוחצים "חזרה לדף
קודם" (חץ שמאלה Back בדפדפן, או לחצן שמאלי בצד
העכבר).
האשמה:
יצירת קרטל סמוי שמטרתו לעשוק את המדינה ולשדוד את משאביה. המפלצת הזו צמחה
למימדי סרטן ענק, טפיל היונק ללא שובע את משאבי המדינה וגורר אותה לאבדון.
העתירה תוכיח שמצבה הקטסטרופלי
של המדינה אינו מקרי. המדינה נראית היום כגן עדן של הפקרות לאליטות וגהינום של סדום
ועמורה לציבור הרחב, לא בכדי. הרס המדינה הוא תוצאה של ישירה של מציצתה ויניקתה
בצורה מתוחכמת ומתואמת על ידי האליטות.
התביעה תדרוש להכריז על מנגנוני המדינה השונים כעל גורמים עוינים! הכנסת,
הממשלה, השלטון המקומי, מערכת המשפט, התקשורת, האקדמיה, האליטה הכלכלית וכך
הלאה - פועלים במפגיע למען עצמם, תוך ניצול ועושק הציבור הרחב!
מינוחים והגדרות:
שחיתות:
ניצול סמכות לרעה (שלא לשמה). גוף מושחת:
גוף הדואג לעצמו יותר מאשר ליעודו. חברה מושחתת:
חברה בה התהפכו היוצרות: הציבור משרת את המערכת. שחיתות מערכתית:
מערכת בה השחיתות הפכה לאורח חיים, לתרבות ולנורמה. שחיתות במובן הרחב:
כל דבר המתאים לאינטרס של האליטות ומנוגד לאינטרס הציבורי. אליטות:
מי שבידיו להשפיע על מראה פניה של המדינה (הון, שלטון, תקשורת, אקדמיה
ועוזריהם). קשר האליטות:
תרבות ה"שמור לי ואשמור לך" שפיתחו האליטות השונות זו עם זו במטרה לשדוד מן
הציבור את משאביו, לעשקו, לנצלו עד תום, ולרתום אותו לצרכיהן. "קשר" תרתי משמע:
במובן לינק וקונספיריישן. אש"ח: אשכנזי, שמאלני, חילוני -
האליטה שמנהלת את
המדינה.
אש"חים אינם מושחתים. זו
מלחמה.
מי הן האליטות? אלו שחושבים שהמדינה היא רכוש
שלהם. יש להן כינוי: "אנחנו"
"אנחנו" שדעתם יותר חשובה מדעת הציבור שיבחר לפי ההשערה
בנתניהו, הם החוגים המצומצמים השולטים במדינה מחוץ לממשלה ולכנסת. אלה הם שרידי
המשטר הישן של מפא"י, מהם במוסדות שונים, מהם בכלכלה, סוציאליסטים לשעבר שהפכו
למתעשרים על חשבון הקופה הציבורית.
הפרדת רשויות:
לכאורה קיימת הפרדת רשויות, אבל ההפרדה היא רק דה יורה.
דה פקטו כל הרשויות, לרבות הרשות הרביעית - רשות השידור (התקשורת), יחד עם
הכלכלית והאקדמית פועלות כמעט תמיד למען אותה מטרה: למען עצמן. קיים קשר
(קשר אינטרסים וקשר נורמטיבי) ביניהן ואת קיומו נוכיח כאן.
קשר נורמטיבי:
כדי שקבוצת אנשים יבינו שהם ביחד מול קבוצה אחרת לא
חייבים להגדיר זאת בחוק. יש כח חברתי שנקרא "כח הנורמה". כאשר אדם נכנס לקבוצה
מסויימת, למשל קבוצת האליטות, הוא לומד את כללי המשחק. אם כללי המשחק הם
שהקבוצה הזו דואגת לעצמה ומנצלת את כוחה על מנת לעשוק את האחרים - הרי שזהו
פשע! "כללי משחק" או "נורמות" הם כח חברתי אדיר, אם לא מבחינים בו
זה אומר שלא מבחינים בו, זה לא אומר שהוא איננו קיים.
מאבקים פנימיים:
ההון מאיים על השלטון קשר אליטות איננו רק חגיגה של חזקים על חלשים.
זהו גם מאבק של אליטה באליטה.
האליטה החזקה יותר לוקחת יותר.
אבל הם דואגים לשמר את השיטה, כך שהחזק יוכל תמיד לקחת
כמה שיותר מהחלש.
שפטל:
אנו חיים בדיקטטורה של בג"צ השיטה: כל גוף וכל פרט מנסה לרכז לעצמו
את מקסימום המשאבים והכח.
המאבקים הפנימיים בוודאי קיימים, מה שחשוב שבסופו של דבר כולם נעשים על גבו של
האזרח הקטן.
כך זה עובד: יש ערימת זבל (משאבי המדינה), כל הזבובים
מסתובבים סביב וכל אחד מהם מנסה לקחת כמה שיותר.
מי שחזק יותר לוקח יותר. הזבובים מתקוטטים ביניהם, זה לא אומר שהם משאירים משהו
לאזרח הקטן...
מה יהיה בסופן:
מאיגרא רמה לבירה עמיקתה:
ראינו את נשיא המדינה מתבזה אל מול ההאשמות הקשות. מי יודע אולי אחריו יעמדו
בתור אחד אחרי השני כל האחראים לקריסה החברתית במדינה. מה ילד יום, איש לא
ידע...
פשעים כנגד הציבור והאנושות:
יש שני סוגי פשעים כנגד האנושות: גופני
וכלכלי. כמובן שטבח המונים חמור הרבה יותר משוד המונים. עם זאת טפילות היונקת
את משאבי הכלל ומובילה חברה שלמה לקריסה, איננה עבירה של מה בכך.
האם הרבה עצים יכולים להסתיר את היער?... אפשר כמובן להתפעל מעצמנו על יכולתנו
המרשימה לחקור את כל תחומי חיינו לפרטי פרטים. אבל
ברגע שהעיסוק האובססיבי בפרטים גורם לכך שהתמונה הכללית נבלעת ונעלמת
מעינינו, הרי שללא ספק מדובר בכסילות משובחת.
מומחים נמאסתם "הבעיה זה לא חוסר ידע, אלא דווקא ידע עודף". כל כך
הרבה מומחים בעולם, ומה התוצאה: זבל אורגאני משובח ענוב בעניבות.
מילה קלה על הכללה:
ההכללה המטופשת ביותר בהיסטוריה היא כמובן ההכללה: אסור להכליל...
לא רק שמותר להכליל, רצוי ואף מומלץ, אלא חובה להכליל! לא ניתן בכלל לפתוח את הפה
בנושא חברה ללא הכללה.
אם מרוב התלהבות מהפרטים איננו רואים את התמונה השלמה - מצבנו קשה (אך יציב).
הפילוסופים שוברים את הראש, לא ברור
מה בדיוק
הם מחפשים. מכל מקום, השורה התחתונה נהירה ובהירה לחלוטין:
החברה האנושית קיימת למען האנושות! המדינה קיימת למען אזרחיה! כל המנגנונים,
הגופים, הכלים, הכל-בכל-מכל-כל נוצר כדי לקיים חברה יעילה שתאפשר לבני האדם
לחיות טוב על פני כדור הארץ. בוודאי לא ההיפך. אם בפועל יוצא, שיעודם של בני האדם הפך למעשה
להיות משרתי המערכות והמנגנונים - משהו כאן השתבש!
האבסורד:
מה שמעניין כאן, שהעולם משופע באלפי פרופסורים ומומחים, ואיש מהם אינו
מצליח להבחין בכך שכמעט כל הנורמות פועלות לטובת מגזר מסויים. זה
מדהים, ממש בגדי מלך חדשים. מיליארדי אנשים חולפים מדי יום בתוך מחנה צבאי כאשר
כל הצבא הענק מכוון את נשקו לאותו כיוון, וכולם אדישים - איש אינו מבחין בכך...
כל פעם מצביעים על חייל זה או אחר לחוד, איש
אינו מתייחס לצבא כולו.
כאשר מדען מתבונן על מיקרובּ ומזהה תופעה ברמת מובהקות של מעל 5%, בלי לחשוב
יותר מיום מיד הוא רץ
לפרסם מאמר בבחינת: "ראו מה מצאתי". כאן יש לנו תופעה ברמת מובהקות של כ-
100% ואף אחד לא שם לב אליה!!!!!! לא צריך להיות עילוי בסטטיסטיקה כדי להבין
שמאה אחוז הינו אחוז מובהק דיו...
איך מסבירים
זאת? התרגלנו, מקבלים את זה כמובן מאליו. אבל, המדע אמור לחקור גם את המובן
מאליו, לא?
רואה ואינו נראה אנשים בהלם. מבינים שהשלטון מייצג את ההון, ולא
מבינים מה שהם מבינים.
עוד עיוור לא רואה את קשר האליטות
פרופ' סמוחה גאה במחקר שלו להבחין ב"קשר האליטות"? לזה הוא עדיין לא
הגיע... המציא מושג: "דמוקרטיה אתנית" - וכולם מתרגשים.
לוגיקה עמומה - תחום תרבות השלטון הוא חור אפור אחד ענק. אין מידע מוסמך,
אין הערכות אינטלקטואליות, מה יש? עמימות...
ההסבר:
זה כמובן מחייב הסבר. הסבר אחד הוא שהאקדמיה היא חלק מקשר האליטות. מה שלא
רוצים - לא רואים... כשם שהתקשורת דואגת ל"אליבי" על ידי
התייחסות לנושאים ה"נפיצים" כאייטם אך לעולם לא שמה אותם על סדר היום (תרבות
השלטון למשל), כך האקדמיה דואגת לה ל"אליבי": היא הרי עוסקת ב"קשר האליטות"
באחד המדפים הנידחים שלה...
הסבר נוסף הוא תפיסות ה"דמוקרטיה" ו"הקפטיליזם". בדמוקרטיה לגיטימי לכל מגזר
להיאבק למען האינטרסים שלו על פי כוחו היחסי! בקפיטליזם - על אחת כמה וכמה! כך
תוצאות מאבק הכוחות במשק נתפסות כלגיטימיות על פניהן, שהרי
כוחות השוק מתנהלים על פי כללי השוק, ומנצח מי שמנצח. לכן
כביכול אין צורך לבחון אותם. העשירים והחזקים מנצחים, כאילו דא - מה ציפיתם? מה יש
לחקור בדיוק?...
תגלית מדהימה: עדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה! תודה, אבל את זה אנחנו
כבר יודעים...
הנחה זו היא כה טריביאלית, שהיא נלקחת ברמת המובן
מאליו, איננה עוברת ביקורת ואיש אפילו אינו חש צורך להצהיר בכלל על קיומה. בשום
מקום לא רשום: "מיותר לבחון את יסודות המערכת, שהרי ברור לחלוטין
שהחזקים ינצחו". זה אמנם לא כתוב בשום ספר, אבל חקוק בסלע ה"מובן-מאליו" הקולקטיבי
שלנו.
אם אנו מחפשים לקות בסיסית בחברה שלנו נחפש אותה בדיוק כאן: בנורמות שאינן
עוברות שום בחינה וביקורת (נורמות ש"כולם יודעים" שהן נכונות)...
מרוב התלהבות מן הכלים לניהול חברה (חוק, דמוקרטיה, קפטיליזם), שכחנו לשם מה הם
נועדו. התרגלנו לכך שלחזקים מגיע לנצח, ושכחנו שזו בסה"כ שיטה שאנחנו המצאנו
כדי לנהל את החברה.
אם החברה מקולקלת צריך לבדוק את הכלים לניהולה. משום מה, כל כך התלהבנו מהם
ששכחנו שהם בסה"כ כלים. חוק, דמוקרטיה וקפיטליזם הם כלים! אולי כלים נפלאים
ומופלאים, אבל אם הם יוצרים חברה קלוקלת, צריך לשלוח אותם חזרה ליצרן לשיפוץ
כללי. היעד הוא בניית חברה בריאה, לא השתעבדות לכלים הכושלים שבסה"כ אמורים לסייע
להגיע אליה.
בזמנו של גלילאו כולם "ידעו" שהעולם שטוח, היום כולם "יודעים" שהחזקים, המוכשרים,
הבכירים, העשירים - מנצחים!
גם לחלשים יש כמובן זכויות.
העניים והמסכנים רשאים לצרוח, לבכות ולהתחנן ככל שיחפצו. זו דרכו של עולם.
כולם חכמים, כולם יודעים, זה בהחלט יפה מצידם. יש רק בעיה אחת קטנה: כולם
טועים!
תגובה 21
האנושות מגלה דברים רק כשהיא בשלה לכך כתבתי לו תגובה מפורטת עם
קישור לכאן, הוא מחק אותה. גם הפילוסופים לא אוהבים שמפריעים להם...
כלי העבודה:
כדי לתקן את החברה נזדקק לכלים:
את הבנת הנורמות שאנו מקבלים ברמת המובן מאליו נכנה בשם: "מודעות לנורמות"!
את הפילוסופיה המאפשרת שימוש ב"מודעות לנורמות" נכנה בשם: "פילוסופיה מעשית"!
הגדרות נוספות:
לתופעה לפיה "כולם יודעים" נעניק את התואר: חוק הטבע מספר 2, ונכנה בשם: "חוק העדר"!
כדי להתמודד עם החוק הזה, שעוצמתו אדירה, ניאלץ להיעזר בכישור שנכנה אותו: "לחשוב
לבד"!
את התפיסה המקובלת בתקופה מסויימת כתפיסת המציאות הנכונה כביכול, נכנה בשם: "אמת
רלוונטית"!
הרחבה לגבי הכלים והמושגים:
אמת רלוונטית:
פעם "כולם ידעו" שהעולם שטוח. ידעו בוודאות, לא עומד בכלל לויכוח. הארץ השטוחה
היא מרכז העולם, כולם ידעו.
לך תתווכח... היום כולם יודעים שאסור להכליל, ושבאופן כללי (וסליחה על ההכללה)
השלטון תקין. כולם יודעים.
לך תסביר להם שבניגוד לבית משפט, למציאות אין את "חזקת החפות". כל טענה טעונה
הוכחה, גם טענה חיובית.
השלטון תקין? תוכיחו! אין דבר כזה שהשלטון תקין כל עוד לא הוכח אחרת.
סוציולוגיה זה לא בית משפט.
זה שיש מנגנוני שלטון זה יפה מאוד, השאלה היא אם בשורה התחתונה הם באמת מצדיקים
את קיומם.
גם בימינו, כמו בימי הביניים המציאות מתנהלת ע"פ אמונות תפלות: כולם "יודעים"
שהשלטון תקין.
האמת האמיתית איננה משנה. כולם יודעים שהאמת הרלוונטית היא הנכונה, ולכן היא
הקובעת.
הערה: על ההבדל הפעוט בין "האמת הרלוונטית" ל"אמת האמיתית" נאמר
פעם המשפט: "ואף על פי כן נוע תנוע".
לחשוב לבד:
לאמת יש כח. אם אתה מגבש לעצמך איזושהי תיאוריה, ואתה רואה שהיא מסתדרת מכל
הכיוונים ולא ניתן לסתור אותה,
אז אתה ממשיך ומפתח אותה. גם אם אתה לא הולך בתלם, וגם אם זה לא מדבר אל אף
אחד, וגם אם שום דבר.
עליך להיות נאמן לחושים שלך, ולא להיות תלוי במשוב הסביבה. כמובן שאתה חייב
להיות מחובר למציאות.
איך תדע להבדיל האם אתה "חושב לבד" או "אסטרונאוט"? שאלה קשה,
צריך עוד
לחשוב על זה...
או קיי מצאתי: מבחן המציאות! השאלה היא מה קדם למה: הקונספציה או תפיסת
המציאות?
הנאורים כל כך מרוצים מעצמם, שהם לא שמים לב שכל המערכות החברתיות קורסות...
הערה: לכאורה - כולם מעודדים חשיבה עצמאית. בפועל -
למי שבאמת חושב לבד אין שום סיכוי להתערות במערכת.
חוק העדר:
התופעה ידועה כ: דעת קהל, לחץ חברתי, הסתה, שטיפת מוח. היא הוצגה בניסויים של
אש ומילגרם, ובסרט "הנחשול".
התופעה מסבירה את טירוף השואה, שנאת האיסלאם, וגם את רפיסות הציבור וכניעתו
העלובה
לאנשי ההון-שלטון.
כלומר: גם בעידן המודרני המדע קטן עלינו. כאשר "כולם יודעים" זו האמת ואין
בלתה, המדע מצידנו יכול לקפוץ...
כולם יודעים שהיהודים נחותים, שהציונים הם כובשים אכזרים, שרק הפוליטיקאים
יכולים לנהל את המדינה...
הערה: התופעה כמובן כבר ידועה, ואולם איש לא העניק לה את התואר:
חוק הטבע מספר 2 ולא יודע איך לעשות בה שימוש לטובה.
פילוסופיה מעשית:
בעזרת הפילוסופיה המעשית נתבונן על המציאות החברתית ממעוף הציפור וכך תתגלה
לעינינו תמונת המצב הנורמטיבית.
הפילוסופיה (הטלת הספק) תאפשר לנו לא רק להנות ממחשבות מופלאות אלא גם להציל את
האנושות מידי עצמה.
הפילוסופיה המעשית משמעותה: הטלת ספק בנורמות הבסיס - שאיש אינו מעלה על דעתו
אפילו לחפש אותן.
מה הן נורמות הבסיס של החברה המערבית הנאורה המודרנית? הגיע הזמן לבדוק.
האם רובן ככולן פועלות לטובת קובעיהן? אם לא נבדוק לא נדע...
הפילוסופיה לא נועדה רק כדי "להתפלסף", לפעמים אפשר אפילו להפיק
ממנה תועלת.
מודעות לנורמות:
ראשית נציב את הטענה "על השולחן": כמאה אחוז מן הנורמות פועלות לטובת האליטות!
נוציא אותה מרמת ה"מובן מאליו" אל סדר היום הציבורי כדי לקבל את דעות הציבור
ותגובת האקדמיה.
לאחר שהטענה תקבל אישור כעובדה, נוכל להתחיל לשאול: איך, כמה, למה, האם זה
מחוייב המציאות?
איך הגענו לכך? מהו המחיר שאנו משלמים תמורת התענוג? האם זו הסיבה לקריסה
החברתית הכוללת?...
כל הדברים הללו אינם יכולים להתבצע כל עוד הטענה נתפסת ברמת המובן מאליו ואינה
עומדת לשום בדיקה שהיא.
כדי להוביל את הציבור ל"מודעות לנורמות" כל שיש לעשות הוא להציבן באופן רשמי על
סדר היום הציבורי.
ולכן נאמר: "מעולם לא היה פתרון קל יותר לבעיות קשות יותר: דיון אחד בתקשורת
בנושא איכות השלטון בישראל!
דרוש אותו מן העיתונאי הקרוב אליך, כי אם לא תדרוש הוא לעולם לא יהיה".
המדע יודע שגם לו אין פתור מן השיעבוד לנורמות, ואף קרא לכך
בשם: "רוח הזמן". הוא יודע שהוא כבול לנורמות, והוא צודק: הוא אכן כבול.
הנורמה העיקרית היא, שהאקדמיה (ככל גוף ציבורי אחר), קיימת קודם
כל למען עצמה ופרופסוריה ורק אחר כך למען מטרת קיומה המוצהרת.
את הנורמה הזו המדע לא יודע ולעולם לא ידע מן הסיבה הפשוטה: הוא
לא רוצה לדעת... אנחנו כאן בדיוק עבור הסיבה הזו: כדי לדעת!
ציפור קטנה לחשה:
איש חכם
אמר פעם: אם אינך יכול להסביר זאת בפשטות - לא הבנת את זה מספיק טוב.
יכול להיות שהוא התכוון לכך שהבנת הפרטים חשובה, אבל אם לא הגעת לשורה התחתונה
- לא עשית כלום.
או במילים פשוטות יותר: אם אתה מומחה גדול לעצים אבל לא מצליח להבחין שיש גם
יער בסביבה... תבדוק שוב.
ובמילים עוד יותר פשוטות:
אם יש אינספור הוכחות לכך שהמדינה נכבשה על ידי בכיריה, אבל הן קיימות כל אחת
בפני עצמה ואיש אינו מצליח לחבר אותן ולהגיע לשורה התחתונה... הרי שאנחנו לא
יותר מחבורת חלמאים העסוקה במרץ בטחינת מים.
רקע
תיאורטי
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת
הארץ, והארץ היתה תוהו ובוהו. מאז מנסה האנושות לעשות קצת סדר בבלגן הזה, אך
טרם הצליחה להתגבר על חוק הטבע מספר 1: החזק מנצח! יצר לב האדם רע מנעוריו,
מטבע בריאתו הוא בנוי לדאוג בראש ובראשונה לעצמו (לשרידותו, להמנע מכאב ולהגברת
התחושה הטובה וההנאה), וכן לשרידות המין.
עד כאן הרוב טוב ויפה. הבעיה היא
שהבורא (או הטבע) עשה עבודה "טובה מדי": יצר המין יחד עם יצר השרידות
והדאגה
העצמית ההדוניסטית חזקים מאוד. אמנם גם יצר האהבה חזק מאוד,
אבל הרגש האנושי עובר תהליך של דיכוי החל מרגע הלידה, ובלא תרבות חברתית תומכת,
נבנית עד מהרה חברה אטומה בה כל אדם דואג אך ורק לעצמו ולמקורביו.
לו היה הדבר מתאפשר היינו כמובן מבקשים
להחליש את היצרים הקיומיים השונים ולהגביר את תחושת ההזדהות ההדדית בין אדם
לרעהו. למרבה הצער לא מתחשבים בבקשתנו שם למעלה ולכן ניאלץ להתמודד עם המצב
הקיים. בשלב זה נסתפק בכך שנבין אותו.
כבר משחר האנושות רדו החזקים
בחלשים וניצלו אותם לצרכיהם. דוגמאות לצערנו לא חסר, הנה כמה מהן: מלחמות,
כיבושים, שליטים עריצים מטורפים, תקופת הפיאודלים, תקופת העבדות בארה"ב, אחד
במאי: העסקה פוגענית, חוסר זכויות לנשים בתרבויות שונות גם היום, עבדות מודרנית, ועוד ועוד.
המסקנה טריביאלית: החזקים לעולם
ינסו לנצל
את החלשים. רעיון זה, שהחזקים ינסו לרדות בחלשים, אינו הזוי ובדיוני אלא
ברירתהמחדל. לכן חובת ההוכחה היא בעצם על החזקים בחברה שלנו להוכיח שהם נקיים מן
החשד הזה! אנחנו קצת ממהרים אז לא נחכה שהם יעשו זאת, הבג"צ הזה יוכיח שהם לא!
לא זלמן ישראל: יש צדיקים בסדום
גם בימים ההם
הערה: העובדה ששחיתות היא
טבעית ומתבקשת, איננה אומרת שעל הציבור להרכין ראש,
להשלים עמה או לקבל אותה בסלחנות. נהפוך הוא, זה אומר שעל החברה האנושית
(המכירה את התופעה) להקים מנגנונים יעילים במיוחד כדי שיוכלו להתמודד עמה. אם במקום לעשות
זאת מובילי החברה בוחרים דווקא לחזק את התופעה ולהגבירה עד כדי כך שהם הופכים
לטפיל היונק את לשד החברה, ערפד המוצץ את דמה ומוביל אותה לקריסה כוללת -
עליהם לשלם את המחיר!
הערה נוספת: בסיס תיאורטי נוסף שיכול לסייע לנו הוא הרעיון שכדי לנחש מה אדם או
גוף רוצה באמת - לא צריך מיסטיקנים, גם לא פוליגרף, אפילו אין צורך לשלוח
אותו למרתפי השב"כ. פשוט צריך לראות מה הוא עושה. אם האליטות עושות משהו -
זה מה שהן רוצות לעשות... (אינסוף הוכחות טובות מאלף פטפוטי ביצים).
השיטה:
אנו נתמקד בעיקר בדבר אחד בלבד: לדעת! להבין מהי תמונת המצב החברתית שלנו, שנאמר: "סוף מעשה בהבנה תחילה - היכן אנו חיים, קודם כל נדע". אחרי שנדע היכן
אנו חיים נוכל לשאול את שתי השאלות המתבקשות: מי רוצה ומי יכול? אם נגלה
להפתעתנו שהמציאות מותאמת בכמאת האחוזים ככפפה ליד בדיוק לטובת קובעיה, המסקנה תהיה בלתי
נמנעת: זה לא מקרי!
נוכיח שהמדינה במקום להיות בנויה לשרת את הציבור, בפועל היא בנויה כדי לשרת את
משרתיה! עוד שאלה קטנה תציק לנו: איך
יתכן שבחברה כה מודרנית תמונת המצב איננה ידועה? וגם: על מי בדיוק מוטלת האחריות
להציג אותה ולהוכיחה?
מיד יפרשו בפנינו דוגמאות רבות
ומגוונות מאספקטים שונים בחיי החברה שלנו, ואשר כולן מצביעות על קיומה של
אפליה מקלקלת לטובת האליטות. גם אם לכל אחת מהן בנפרד היה ניתן לספק הסבר
מכובד המניח את הדעת (ולא ניתן), אפילו אז עדיין מבחינתנו הוא יהיה בלתי
רלוונטי.
נבהיר: הפרטים מובאים כאן
לצורך אחד בלבד: הבנת התמונה הכללית. אנחנו נתרכז בשאלה מרכזית אחת: האם אנו
חיים בחברה הבנויה כמעט כל כולה על עקרון הדאגה לחזקים על חשבון האחרים? במידה
ויתברר שזו אכן התמונה הכללית (ויתברר), הרי שאפילו אלף הסברים פרטניים
(מרשימים ככל שיהיו) לא יוכלו להפריך את המסקנה שקיימת יד מכוונת.
אמנם מבחינה מדעית לא ניתן
להוכיח שרובם המכריע של הכללים הבלתי כתובים הרלוונטים (כלכליים ומעמדיים)
בחברה מסוימת נוטים לכיוון מסויים. זאת פשוט משום שלעולם לא נוכל לוודא שאיתרנו
את כולם, ולכן לא נוכל לדעת כמה אחוז מהם בדקנו. אבל האם זה אומר שנגזר עלינו
להסתובב כסומים בעלטה בלא שמץ של מושג על החברה בה אנו חיים? אוה לא, ממש ממש לא.
בהערכה גסה ניתן לומר שיש כאין סוף הוכחות לכך שהמציאות היא בדיוק מה שהיא, בדף
זה מרוכזות מקצתן. האם אין סוף הוכחות זה מספיק? אם לא, אל דאגה תמיד נמצא
עוד...
הערה: דף זה הוא הפעיל ביותר באתר, כמעט לא עובר יום בלי שמתווספים כאן 2,3
קישורים. ברירת המחדל שלנו היא מחדל, חיי היומיום שלנו מושתתתים על הפקרות,
מחדל ושערוריה - אבל איש אינו צובר את העובדות כדי לבנות מהן תמונת מצב. מדוע?
הסברתי זאת ברקע הפילוסופי. ההגנה מוזמנת לנסות להכין דף דומה ולהוכיח שהמדינה
פועלת למען אזרחיה. שתנסה...
ההיבטים החיוביים:
מדי פעם מתרחשים גם צעדים חיוביים לשיפור המצב, אבל הם אינם מעידים על התנהלות
תקינה. נהפוך הוא, הם מעידים על כך שכדי לנסות להסיט את המדינה מנתיב ההפקרות
צריך להשקיע מאמץ רב ולהקיז דם. זכרו: כל שיפור שראוי כביכול למחיאות כפיים
סוערות - מעיד על עשרות השנים שלפניו בהן המדינה התנהלה בלעדיו! למשל: יום בהיר
אחד שר המשפטים החליט לאכוף את חוקי העבודה גם על מאבטחים, הידד. שלי יחימוביץ'
הצליחה להכריח את העושקים המורשים לאפשר לעבדים לשבת בזמן העבודה ואפילו
להשתין, הידד. האם האחוזון הקלושלושון המורה על כיוון של התנהלות המדינה לטובת
הציבור יצליח לסנוור את עינינו, לסמא אותן ולהסתיר את 99% שבהן המדינה מתנהלת
לטובת האליטות? לא!
חקיקה: תשס"ט מתחילה ברגל ימין בצרכנות
ציטוט: "בשביל לדעת שאין אנו
מדינת חוק אין צורך להטריח את המתים. בשביל לדעת שאנו מתקהים ומסתאבים ונעשים
רַעים משעה לשעה לא צריך להטריד את הנחים מנוחה אחרונה"...
יאיר גרבוזחושב על
רבין אך מדבר על כולנו.
"הדמוקרטיה פירושה שאחת לארבע שנים האזרח הקטן הוא שקובע מי יהיו אלה שבארבע
השנים הבאות יפעלו לטובתם של בעלי ההון" (ג`ורג` קרלין). סוד גלוי הוא שלמרות
אשליית שלטון החוק והדמוקרטיה, בשורה התחתונה המציאות מתנהלת לטובת החזקים
וחבריהם. גלוי או לא גלוי, פעם אחת ולתמיד יש להוכיחו בצורה מוחלטת. קשר
האליטות הוא בר הוכחה!
האם אכן המדינה כברירת מחדל
בנויה כך שמרבית ההון זורם באופן מתמיד מן הכלל לעשירים? האם יכול להיות שהמנהיגים שלנו הונו
אותנו והם מייצגים בעצם את ה"חברים" שלהם ולא אותנו? זה בדיוק מה שאנו עומדים
לבדוק. האם באמת כל כך קשה להוכיח שהמציאות היא המציאות? אז זהו שלא: אם חברה
מתנהגת כמו חברת אליטות, מתפקדת כמו חברת אליטות וגם "עושה קולות" של חברת
אליטות, הרי זו חברת אליטות! אבל פטור בלא כלום, כמובן אי אפשר. אז נצא לדרך.
הקשר בין הון לשלטון אינו דבר שלילי? מה אתה אומר? נפלא לשמוע אתם לא
תתנגדו אם נבדוק את זה, נכון?...
משהו בפירוש קורה פה ריח של סירחון באוויר ואף אחד לא יודע מה נרקב.
אל דאגה, מייד נדע...
מדינת ישראל המאה ה- 21: כמעט מאה אחוזים מן
הנורמות במדינה הן לטובת האליטות על חשבון הציבור הרחב! פתגם סיני עתיק אומר: "כל חתלתול בא יומו".
נו, הנה הגיע
גם
יומו של החתלתולון הזה...
לפני שנתחיל
קרקר
נגד קרקר
- קרב הענקים בין המבקר לרוה"מ אינו מהווה ואינו יכול להוות הפרכה לקיומו של
קשר האליטות. לכל היותר הוא יכול להעיד על תחושה של האליטות שהזנב מתחיל לבעור
להם בין הרגליים. כאשר הרקב מסריח מדי, מופעלות באופן אוטומטי מערכות איזונים
טבעיות.
פרופ'
גוטוויין: הסטודנטים פיצחו את השיטה
"משטר ההפרטה כונן את שלטונו מתוך סנוור קורבנותיו, באמצעות אשליית הרווח
והפיכתם לגלדיאטורים הלוחמים זה בזה בזירה שהמנצח בה הוא תמיד ההון".
מתאבן לגירוי המחשבה. וכעת, נצלול אל מאסת הוכחות, מוכנים? בבקשה:
אחד הדברים שנצפה לגלות בחברה שנכבשה על ידי אליטותיה, היא חברה הנכשלת ביצירת
חיים סבירים, תקינים, נורמאלים, מוצלחים.
קפיטליזמוס
חזיריסמוס
* קפיטליזם חזרזירי (קישור פנימי) - דף שלם המפרט את
המחיר הנורא שאנו משלמים תמורת הקפיטליזם החזירי.
להל"ן: ק"ח = קפיטליסט חזירי (שום קשר לקופת חולים או קורות חיים).
הקפיטליסט החזירי רואה עצמו כ"גזע עליון" ניתוח לכאורה של אולמרט אבל
בגדול איפיון מדוייק של הק"ח המצוי. "... עולם ערכיו של הנבדק הוא כזה בו המיליארדר האמריקני
(אליו הוא שואף להידמות) נתפס על-ידו כשלב המתקדם ביותר
באבולוציה האנושית... עולם של שחור ולבן, בו לטוב ולרע אין משמעות ערכית
אלא בהקשר להשגת יתרונות, מעמד ורכוש לעצמו... בעולם שבנוי לדעתו רק על איומים,
הפעלת כוח ופיתויים (כסף, רכוש, מעמד, תדמית, תפקידים ומין). אין לנבדק כל בעיה
להתחבר לקרמינלים מקצועיים (תוך שיקוף הבעייתיות שבפתרון הקונפליקט האדיפלי)...
הנבדק מעריץ עולם דרוויניסטי שלא לומר
מקיאבליסטי, בו הכוח הפיזי והכלכלי קובעים, ובו אין מקום לערכים – דאגה לחלש
ולחולה, רכות ואלוהים, אלא להשגת מטרות אגוצנטריות כתכלית בפני עצמה..."
עובדתית: המדינה מתנהלת על פי עקרונות
הקפטיליזם / טפיליזם החזירי!
היא הפכה להיות גן עדן (של הפקרות) לבכיריה ועשיריה,
וגהינום (של הפקרות) לאזרחיה.
ספונטנית
נשאלות מיד השאלות: איך? למה? אנחנו נמקד אותן: מי רוצה ומי יכול. א.
מי רוצה - למי יש אינטרס שהתחרות תהיה כה חזירית? כמובן, לאלו שכבר ניצחו בה
(האליטות).
ב. מי יכול - מי קובע כיצד
המדינה תתנהל? הפתעה, הפלא ופלא, שוב בדיוק אותה תשובה (האליטות).
האליטות - גם רוצות וגם יכולות.
מקרי? מה אתם אומרים?...
דוגמית ראשונה לכך שהמדינה מתנהלת בצורה המתאימה לאליטותיה על חשבון אזרחיה,
נכנסה לסטטיסטיקה.
התביעה תוכיח שהמדינה מותאמת ככפפה ליד בדיוק לאלו
הקובעים את דמותה, על חשבון הציבור!
עליכם כבוד השופטים לקבוע:
א. עובדתית: הכצעקתה? ב. האם זה מקרי?
הבנתם את הרעיון? יופי, קדימה לעבודה.
הכשלון המופלא
* הכשלון המופלא (קישור פנימי) - דף שלם המתאר את
מימדי הכשלון התהומי אליו הובילו אותנו מנהיגי ומובילי החברה.
אם אכן המושחתים צורכים מאות מיליארדים בשנה (אליבא דזליכא), מה הפלא שהאזרחים
צורחים?...
נו שוין, עוד לא התחלנו וכבר מתברר שעובדתית המדינה
מתנהלת כקטסטרופה לאזרחיה וכהצלחה מסחררת לאליטותיה.
מקרי? אני לא הייתי בונה על זה, אבל לא אני השופט. תשפטו אתם, זו העבודה שלכם.
ומה קורה כשלא רוצים?
השופט רביד, סעיף 36: הבנקים "שוכחים" לפרסם כמה חסרי בית הם ייצרו!!!! "הבנקים
ממלאים את המדיה בסיסמאות על כך שהם חברים "ולוקחים אותך באופן אישי" הם
גם דואגים לפרסם בראש חוצות את תרומותיהם לחברה. מה שהם "שוכחים" לפרסם הוא כמה
חסרי בית מסתובבים ברחובות מאחר שלא היה ביכולתם לעמוד בפירעון תשלומי המשכנתה.
לשון אחר: הבנקים דואגים לפרסם בראש חוצות ובאותיות קידוש לבנה את דאגתם לחברה
לרווחתה, אך מה שנעשה בחצר האחורית שלהם אין מפרסמים אפילו באותיות טל ומטר.
הבנקים הם שוק אוליגופוליסטי, שוק הנשלט על-ידי מספר מצומצם של חברות שאמנם אין
תיאום ביניהם, אך בדרך כלל יש אחד המכתיב תנאים והאחרים באים בעקבותיו. שוק זה
אינו נשלט, בדרך כלל, על-ידי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, אך השפעת הצרכן
על התנאים המוכתבים לו בחוזי ההלוואה מול הבנקים הוא קטן אם לא אפסי".
מה גורם לתהליך המדהים של יצירת פערים חברתיים שרק הולכים וגדלים בקצב
מטורף?
מה גורם לכך? זה לא יכול להיות מקרי. איש אינו יודע... זה פשוט ככה, נפל
משמיים.
נפל או לא נפל משמיים, עובדתית הפערים החברתיים המטורפים פועלים לטובת האליטות, לא לטובת
הציבור הרחב.
עוד דוגמה לכך שהמדינה מתנהלת לטובת עשיריה על חשבון
אזרחיה נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? תשפטו.
מיסוד העוני
מיסוד העוני - הגדרה:
תהליך הפיכת נושא העוני לתרבות / שיטה על פיה האחריות לחלשים נופלת על
גופים אחרים.
המדינה איננה רואה עצמה אחראית למצוקה, היא "מפריטה" גם את העוני ומפקירה את האחריות לכך
בידי אירגוני
צדקה. ארגון "לתת" - נגד ארגון "לקחת" (מדינת ישראל, בכיריה ועשיריה):
למה האזרח הפשוט משלם המיסים צריך על גבו השחוח גם להתחיל לפרנס משפחות רעבות?
כי המדינה מתנערת מהתפקיד. אין לה פנאי בשביל דברים כאלו, היא טרודה עד צוואר
בחלוקת משאבי הכלל לבעלי ההון.
צילום מסך Ynet
התקנים השונים במדינת ישראל בכל תחום שהוא (איכות סביבה, בריאות, בניה, שרות,
הכל) מקלים על ספק השרות, מקשים, מזיקים, מסכנים את האזרח. גם יחסית לחו"ל, וגם
בכלל. מקרי? לא בטוח...
מנגנון האכיפה הכושל של המשרד להגנת הסביבה אה סליחה, מישהו ראה
במקרה איזושהי הגנה בסביבה? מי האידיוט שיקנה את הטיעון, שגדולי האומה התמימים לא הצליחו להבין, שאם אין
הרתעה יש פירצה! מי? שיקום!
עוד דוגמה לכך שבפועל המדינה תומכת בפושעי הסביבה על
חשבון האינטרס הציבורי - נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? תשפטו.
מהם מימדי השחיתות? מהו היקפה? כמה זה עולה לנו? מיליונים? מיליארדים?...
סמבדי? אניבדי?
מהי תרבות השלטון? מהי הנורמה? האם הנורמה כבר רקובה ומושחתת? האם עדיין לא?
מי יודע? מי ידע? מי אחראי להודיע לנו זאת ברגע שזה יקרה? שאלות בשפע ותשובות
איין.
המאה העשרים ואחת - כולם דגים.
פתאום כל המדינה מהפוליטיקאי הכי מתוחכם ועד הפרופסור הכי אינטיליגנט, כולם
הופכים לדגים.
בתחום איכות השלטון המדינה כולה מתנהלת בעלטה מוחלטת. אף אחד לא יודע כלום בשום
דבר!
אין מספרים, אין גרפים, אין סטטיסטיקה, אין נתונים, אין תמונת מצב.
שום מידע מוסמך. התחום מופקר כולו לשיחות סלון ולשיפוט הציבור.
אף מנהל מתחיל לא היה מסכים לקבל אחריות ניהולית בלי נתונים.
מדינה שלמה מתנהלת באופן שהיו מתביישים לנהל אפילו מזבלה!
מעניין מאוד, בכל הנוגע למה שעלול להזיק לתרבות השחיתות - כל הגאונים - גלמים.
מקרי? לא בטוח... גבירותי ורבותי, למען הסר ספק - מאז שימי הביניים הפכו להיסטוריה - בורות
היא כבר לא הוכחה לכלום!
מזל שזליכה התנדב להעריך שמדובר בסדר גודל של
תקציב הביטחון. איזה מזל שיש
מתנדבים...
מזל גדול, רק יש בעיה אחת קטנה: ככה לא בונים חברה!
עוד דוגמה לכך שהמדינה לא יוצאת מגדרה כדי להקל על
אזרחיה נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? תשפטו.
שיטת "מצליח"
מה זה
שיטת מצליח? הנה דוגמה: אדם אוכל במסעדה ומקבל חשבון: סטייק 50 ש"ח, חומוס
20 ש"ח, שתיה 10 ש"ח, מצליח 30 ש"ח. האדם מעיר למלצר: אכן אכלתי סטייק , חומוס
וגם שתיתי אך מה זה מצליח? המלצר לוקח את החשבון בחזרה, מוחק את השורה של מצליח
ואומר: מצטער הפעם זה לא הצליח...
הגופים שתפקידם לדאוג לציבור ולספק לו שירותים סובלים מעודף מוטיבציה
חוסר תום לב (בלשון המעטה) הפך למגיפה.
מובילי המדינה מתקשים להבין לבד? לא נורא נעזור להם: יש לחוקק חוק חובת תום לב
לפיו כל ספק שירותים חייב לעשות הכל כדי לוודא שהשירות שהוא נותן אכן ראוי. מי
שלא יעשה מספיק כדי לוודא זאת ישלם מחיר. כאשר מדובר במחיר של זלזול, מעילה
באמון, שלא לדבר על הונאה, הענישה תהיה כואבת, גם כספית וגם גופנית!
עוד דוגמה לכך שהמדינה מתנהגת כמו מטומטמת שאין לה מושג
מ"שיטת מצליח" נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? תשפטו.
רק 19 פקחים, איזה שטויות. בשביל מה צריך 18 מהם?
לפטר מיד 18 פקחים ולדאוג שעל הדוחות שיגיש הפקח שנותר יהיו עונשים מרתיעים
בטירוף.
זה כל מה שצריך לעשות, משום מה איש מהאינטיליגנטים אינו מצליח להבין זאת לבד.
אני לא מבין: מדינה מתנהלת בפועל משך שנים ועשרות שנים תחת מדיניות עקבית של אי
אכיפת חוקי העבודה. מה בדיוק ציפיתם, שלא תהיה הפקרות?... כמעט כל העובדים במשק
מנוצלים, מדינה שלמה מתנהלת כשגרה על בסיס של סדום ועמורה, אף אחד אינו אחראי
לכך?...
שוק העבודה קורס. המדינה איננה אוכפת את חוקי העבודה ומאפשרת לעושקים מורשים
לעשוק את העובדים. כאשר האליטות ישבו על ספסל הנאשמים כשידיהם ורגליהם כבולות הן יתבקשו לענות
בין היתר גם על השאלה הבאה:
שכנעו את כבוד השופטים שבעזרת מוחכם הזעיר לא הצלחתם להבין שאם העושק יהיה
משתלם - הוא יפרח.
בבקשה, הבמה שלכם, שכנעו...
גם השופטים היושבים בצד השני של המתרס יצטרכו לשכנע את עצמם שגם הם לא הצליחו
להבין זאת, כאשר הטילו עונשים מגוחכים על המעסיקים, ובכך עודדו את "שיטת מצליח"
ובעצם הפכו את הפשע למשתלם. בבקשה, שכנעו את עצמכם...
עוד דוגמה לכך שהמדינה מתנהלת לטובת המעסיקים על חשבון
העובדים נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? תשפטו.
חטפו את גלעד שליט, כל המדינה מטורטרת, ישחררו עבורו מאות רוצחים. נשים חטופות,
מוחזקות בתנאים תת אנושיים מתחת לאף, תופסים אותן, כולאים אותן, לא נותנים להן
טיפול רפואי, מגרשים אותן. יום אחרי הגירוש אישה מתה! התופעה קיימת אך ורק בגלל תמיכתה הפעילה של המדינה! זה ברור. המדינה מתבלבלת
בין "זונות" ל"חטופות".
עוד דוגמה לכך שהמדינה מתנהלת באופן מחריד לטובת חזקיה על חשבון
חלשיה נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? תשפטו.
להלן
רשימת ההקלות הרבות שניתנו לאזרחים קשי-היום והמאותגרים כלכלית או בשמם היותר
מוכר, בעלי ההון:
1. הורדת מס על חברות ותאגידים - משנת 1985 נכנסה ישראל ל`תוכנית ייצוב כלכלית`
מבית מדרשו של נציג הבנק העולמי דאז, סטנלי פישר, לימים משנה לרוה"מ (כמה
מפתיע?) ולימים נגיד בנק ישראל (כבר לא מצחיק!). בעקבות התוכנית הורד המס אותו
צריכים לשלם תאגידים וחברות, הוא מ-61% אז, בהדרגה בכל כמה שנים ל-35% היום ועד
2010 ירד המס ל-25%!
2. בדיחת המס על נאמנויות - הנאמנויות הן הכלי העיקרי של האלפיון העליון
(ששולטים במשק הישראלי) לבריחה מתשלום מס. כך העשירים מפקידים את נכסיהם בחו"ל,
בחשבון שהניהול שלו נמסר לגורם חיצוני-הנאמן, וכך לכאורה רווחיהם פטורים ממס.
רפורמת המס של נתניהו אמורה היתה לסתום פרצה זו ולחייב רווחי נאמנויות במס.
אולם, הקיסרים העשירים יצאו לקרב כדי לבטל את הגזירה. וכידוע, ממשלות ישראל
קשובות הרבה יותר לבעלי ההון מלמקבלי קצבאות ואכן יושמה פשרה לפיה יחוייבו במס
רק רווחי נאמנות שמי שיצר אותה ומי שנהנה ממנה הם תושבי ישראל בלבד. פשרה כזו
היא בעצם לעג לרש משום שרוב המיליונים נמסרים לנאמנים בחו"ל והמיליארדרים נשארו
פטורים ממס.
3. הורדת דמי הביטוח הלאומי שצריכים לשלם המעסיקים - הורד מ-15.6% ב-86` עד
לרמה של 5.4%!
4. מס המעסיקים - היה 7% ב-86` וכיום הוא נעלם (עדיין מחפשים אחריו). ובכל זאת
קואופרטיבים ומלכר"ים- הם עדיין מחוייבים לשלם מס זה.
6. הרפורמה במס ההכנסה - הרפורמה הידועה שהיתה אמורה להיטיב עם פשוטי העם דווקא
הוסיפה 8% להכנסה הפנוייה (מה שנשאר ביד לאחר המסים) של העשירון העליון ו-0%
להכנסה הפנוייה של שליש מהשכירים ברמות שכר נמוכות.
7. הורדת מס על מכוניות (בעיקר מכוניות יוקרה) - ועוד מתנה קטנה לעשירים
לקינוח, הפחתת המס על מכוניות ב-25% (יוזמה של אולמרט).
הפחתות מסים אלו גרמו לאובדן מצטבר של מאות מילארדי שקלים שנשארו בידי בעלי
ההון, רק כדי להבין את משמעות המספרים הללו, תקציב המדינה הוא 233 מילארד
ש"ח.
מנהיגי המדינה מוכרים את משאביה לחבריהם במחירי סוף עונה.
עושה רושם שתמיד המאבק הוא בין הציבור על ידי באה כוחו: התנועה לאיכות השלטון,
ובין העשירים על ידי באה כוחם: המדינה.
אונסים את הכנרת, מייבשים את הכנרת, סוגרים את הכנרת, מזהמים את הכנרת. מפריטים
כל דבר שזז.
כדי לא לראות שהמדינה פועלת למען חזקיה על חשבון אזרחיה צריך להיות חרש, עיוור,
אוטיסט או... אליטה.
עוד דוגמה לכך שמשאבי המדינה מחולקים לעשיריה על חשבון
אזרחיה נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? תשפטו.
המונח "בני טובים" שבפועל מתאר בני עשירים, מבצע שטיפת מוח כאילו
העשירים הם טובים.
מה הבעיה במונח כמו: "צעירי שפע"? אין שום בעיה, אבל זה פחות מחמיא לעשירים
ותומכיהם.
אנחנו "עובדים" על עצמנו כל כך טוב, שבסוף אנחנו מצליחים לשכנע את עצמנו בשקרים
שלנו...
כל הקיום של המנגנונים החברתיים הוא בעצם כסות למטרה האמיתית: קיומם הטפילי של
המנגנונים.
תמיד המנגנונים נכשלים במטרתם לנהל את החברה ותמיד הם מצליחים הצלחה מסחררת
בדאגה לעצמם.
הסדר החברתי שמשרים לכאורה מנגוני ניהול החברה הוא הכל ב"כאילו", כל העולם במה
וכל הטפילים שחקנים.
זהו הסטטוס קוו, כך הדברים התנהלו, מתנהלים, וימשיכו להתנהל, וכל הזמן כולם
יעשו פרצוף נורא משתתף בצערנו.
ההפקרות היא הסטטוס קוו, כל השאר היא התפאורה המאפשרת לתרבות הטפילות וההפקרות
להמשיך ולהתקיים לנצח.
עוד דוגמה לכך ש"בגדי המלך החדשים" זה לא רק אגדה אלא
מציאות נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? תשפטו.
בדיחה:
90% חושבים שהשלטון מושחת. מה בנוגע ל- 10% הנותרים? תמימים? לא, הם המושחתים...
למה אמרתי את זה: יותר מדי בכירים נחקרים. מה עם יתר הבכירים? הם עדיין לא נחקרו... הכל
רקוב, חבר'ה. השאלה האמיתית היא: האם כמות הנחקרים מעידה על עבודה יעילה של שלטון
החוק, או על ריקבון מתקדם של החברה?
שאלה חשובה ממעלה ראשונה. אל דאגה, הדף הזה עונה עליה בצורה מלאה וממצה, ואינו
מתיר שום מקום לספק.
משום מה השאלות החשובות נותרות תמיד באוויר לדעות עוברי האורח ולשיחות סלון.
מישהו היה צריך לתת עליהן פעם אחת מענה הולם. אנחנו התנדבנו...
עוד דוגמה לכך שהשיטה מעודדת הפקרות נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? לא בטוח....
כל מאמצי המושחתים לנצח את השחיתות עולים בתוהו!
מקרי? לא בטוח...
הבדיחה הגדולה
הציבור משלם לעצמו מיליארדים, אבל לא בחינם - זה יעלה לו מאות מיליונים
במקום לתפקד, משרתי הציבור מתקוטטים ביניהם, וזה עולה להם כסף. להם?...
זה פשוט הפך לשיטה: הציבור לא רק משלם באיכות חיים גרועה על מחדלי משרתיו, הוא
צריך לשלם כסף.
לכאורה משרתי הציבור אומרים לציבור: אתם רוצים שנמשיך להעניק לכם את השירות
הגרוע שלנו? תשלמו...
עוד דוגמה לכך שהמשק נראה כמו ערימת חרה שסביבה רוחשים
המוני זבובים, נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? לא בטוח...
ההון השחור נאמד בסדר גודל של כמאה מיליארד ש"ח בשנה.
ידוע: א' האליטות כל הזמן נכשלות בפיקוח על הסכום העצום הזה.
ב' חלק קטן ממנו נמצא אצל הפשע המאורגן. היכן נמצא היתר?
האם יתכן שהוא נמצא דווקא אצל החברות הכי גדולות ומכובדות במשק?... אם כל
עשירי הארץ היו נענשים על הלבנת הון - לא היו כספים בשום כספומט
על פי אריה גולדין, ערוץ 2, 16.02.07, כלא הדרים: כולם עושים את זה
(מעלימים עשרות מיליונים), אבל לא כולם
נתפסים.
ניתן להתרשם מדבריו, שיש קשר בין השחיתות,
ההפקרות ושוד הקופה הציבורית על ידי ההון והשלטון ובין הקריסה הכלכלית במדינה.
האם מישהו יכול להוכיח שלא? מישהו בכלל בדק את זה?...
יזומן כעד תביעה.
עוד דוגמה לכך שהמדינה מתנהלת לטובת משרתיה על חשבון
אזרחיה נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? תשפטו.
הון וכשלון
קראדי כוכב ועדת זיילר וחלוץ הטייס הבורסאי נחטפים על ידי אילי ההון.
עוד דוגמה לתרבות ה"בכיר לנצח" נכנסה לסטטיסטיקה.
מקרי? תשפטו.
ראש הרשות הרביעית - קובע לנו הכל, עומד מעל כל ביקורת: ארנון (נוני) מוזס.
(10 הכי ערוץ 2 22.03.07).
מיהו האח הגדול שקובע לנו על מה נדבר, על מה לא, מה חשוב ומה לא? חידה נעלמה.
כך מתנהלת דמו-קרטיה.
יום עגום: הכלבים מייללים, ההפקרות עוברת (מזל שלא מטילים על
הציבור עוד מס: מס שפתיים)...
אמבוש, שממבוש. מה הערך של הייללות? בשורה התחתונה המדינה מתנהלת כאילו היא עסק
פרטי של מנהליה.
מה פשר הקשר? קשר עם הבוחר - עוד שורה פיקטיבית לשאיבת שומן מהמדינה
10.10.07 שרון (צמח) מבקש 1.5 מיליון ש"ח תקציב לשכה. לארלוזורוב לא מגיע? ומה
עם אברהם? בטח אבינו.
מה חשבתם? בורג?... אי אפשר לומר שזה ביזוי המת, אבל זה לפחות עלבון לחי
ולצומח, שלא לדבר על האינטיליגנציה. פעם משרתי הציבור היו מטילים את מימיהם על אדוניהם (הציבור) בקשת מהמקפצה.
היום הם כבר מטילים עלינו את צרכיהם.
אלכימיה מודרנית יסוד נפשי - יסוד שלא כתוב בטבלה. הרעיון שאדם לא יכול להיות מושחת משום
שחסר לו איזשהו "יסוד" הוא כל כך הזוי, שממש לא
יאומן שבית המשפט בכבודו ובעצמו בכלל ניסה למכור אותו. איזה "יסוד"
בדיוק אדם צריך כדי לגנוב?... נו שוין, בוודאי יהיה מרתק לשמוע את הסברם
של אלכימאי החוק לכך. התביעה תטען שעצם השימוש במושג על ידי בית המשפט כמוה כהודאה בתמיכתו בשחיתות! אין לכך שום הסבר אחר.
שוכרי דירות שודדים את הדירה מבעליה, מצפצפים על בית המשפט, נעלמים עם חובות,
ובעל הדירה נותר חסר אונים. משכירים פוחדים פחד מוות משוכריהם. אחרי 30 יום בית
המשפט תומך בעבריין. (פורסם בשומר מסך ערוץ 10 07.11.06). זה שלטון
חוק או
שלטון הפשע?
ציטוט מעניין בנוגע לתביעת הדיבה (ניצן אור): הן לא פוחדות מתוצאת הדין, נראה שהן
חוששות ממה שיעלה בדיונים:
יואב יצחק ינפיק ים של נושאים שישחקו את מעמדן טוטאלית ע"י העיתונות מה שווה
יהיה להן לצאת צודקות אבל מרוטות נוצות ומקורקעות? נראה שיש באמתחתו דברים
שחלקם כבר עלו לאוויר ללא מענה מתיישב על הדעת. זוכר את הרזומה שהציג את עדנה
ארבל כאילו יש לה תואר שני ואין לה? זוכר את סיפורי יחזקאל בייניש? צרורות של
דברים שנשארו ללא הסבר מניח את הדעת. כל אלו יעלו לדיון במשפט ויככבו בכותרות
החדשות בעיתונים, בטלוויזיה ובאינטרנט. גם היועץ יודע את הדברים הללו ולא נראה
לי שהוא יקבל אור ירוק מהן לצאת לדרך. יצחק יכול להיות מאד רגוע, הוא, על דוכן
המשפט יהיה פצצה מתקתקת.
פשרה
אכיפה בררנית - מסתמן שכל שלטון החוק הוא בעצם ישראבלוף אחד גדול: כולם
כביכול כפופים לחוק רק שאנשי השלטון רשאים להחליט איזה חוק יאכף ועל איזה חוק
לצפצף. מצד אחד
יש לנו "מחסום" ענק, אדיר ומשוכלל לעילא ולעילא לתפארת
מדינת ישראבלוף (החוק), אבל כמה מטרים ספורים ממנו יש פירצה ענקית דרכו מעבירים
הבכירים כמעט כל מה שמתחשק להם, כמעט ללא שום ביקורת (אכיפה בררנית). "השמיכה קצרה", והרי לנו תירוץ מצויין לכך שבכירים עושים בחוק כבשלהם.
הנשיא
המיתולוגי בעד שלטון חוק "גמיש": שלטון חוק חזק קיים בדיקטטורות
אז החוק הוא יבש או רטוב? זה שיש מילה מפחידה "דיקטטורה" זה עדיין לא מעניק לאף
אחד את הסמכות לקחת את החוק לידיים ולהחליט מתי מתחשק לו לאכוף את החוק בנחרצות
(על העניים והחלשים, למשל), ומתי בא לו להעלים עין (על העשירים והמעסיקים
למשל). זה לא שלטון חוק, זה שלטון חוק לפעמים! או שיש שלטון חוק או
שאין. אין חצי חוק.
חוק ללא אכיפה שווה ל...
אם כל המדינה כמו חבורת חלמאים מתרכזת מתחת לפנס (החוק),
ומכל האינטיליגנטים במדינה אף אחד אינו מצליח להבחין שבכל הנוגע לנורמות האכיפה
אין פיקוח רציני, זו בדיחה כל כך מצחיקה, שבהחלט נשמח לשמוע
את האליטות משתמשות בה להגנתן כשישבו על ספסל הנאשמים.
עוד מחמאה והפעם: ריח של בחירות באויר ואני אומר: לא משנה מה הסיבה,
מי שעושה דברים טובים - יבורך.
הגיע הזמן שמנהיגי המדינה ידאגו לה. אם הסיבה היא שהם ירצו שיבחרו בהם -
לגיטימי ביותר.
השנה הוכח שחיתות עולה ביוקר עיוורון טוטאלי: תגובה 6 מסבירה את
תמימות ההולכים בחשיכה.
הטוב שיגרש את הרוע במדינת רושם ישראבלוף עם תרבות קפיטליזם חזירי לא
יכול להגיע טוב שיגרש את הרוע - תגובה 1.
סופו של הצדק לנצח גל מאמרים אבסורדים, מתקתקים, אופטימים, הזויים,
מנותקים מן המציאות.
אילו היינו חיים בעולם וירטואלי השטויות הללו בהחלט היו
מעודדות, למרבה הצער אנו חיים ב... מציאות.
עוד בלבול ביצים נכנס לסטטיסטיקה. מקרי? תשפטו.
אמת או שקר? לא יודעים. להתעלם לגמרי אי אפשר.
עוד חשדות נכנסו לסטטיסטיקה. מקרי? תשפטו.
נורמת הנורמות
פרופ' נאמן, רפול, קהלני ועכשיו רמון, איזה צירוף מקרים מרתק... דבר אחד ברור:
המערכת יודעת טוב מאוד להגן על עצמה מפני אלו שיש להם ה"חוצפה" לבוא
ולשנותה! צחוק הגורל: אחרי כל המאמץ המטורף הם קיבלו את
דניאל פרידמן. ואחרי
כוווווווווווול הבלגן העעעעעעעענקקקקקקקקקקק - הפוטש נכשלהםבפאניקה
אחרי כל הנזק העצום שהאליטות גורמות למדינה מתברר
שהמערכת מוגנת חזק מאוד מבפנים כנגד שינויים.
מקרי? תשפטו.
גלובליזציה ופשעים כנגד האנושות
האם ניצול החלש על ידי החזק היא המצאה ישראלית מקורית? האם רק הראש היהודי
ממציא לנו פטנטים? לא בטוח...
חיים הכט מנסה לעודד: השליטה בעולם עוברת מה G7 ל-
I11 ביל גייטס מזהיר: משהו בסיסי בעולם מעוות...
האם זה באמת "סתם" עיוות, או שמא פשע של מובילי האנושות כנגד
האנושות?...
האיש שתבע את אלוהים: בסרט הזה נטען שחברות הביטוח עושות שימוש בביטוי
"כח עליון" כדי להונות ולנשל את הציבור. ומה באשר לביטוי כמו "ט.ל.ח."? הופכים
את עולם העסקים למשחק ילדים? ברגע שאמרת טעות לעולם חוזרת כאילו אמרת "פוס", אם
טעיתי שהציבור ישא באחריות. ומה באשר לביטוי "בע"מ"? מדוע רק בעלי עסקים קטנים
צריכים לפשוט יד כאשר הם פושטים רגל?... תהיה התשובה אשר תהיה מדבר אחד אי אפשר
להתחמק: כמעט מאה אחוז מהנורמות על פיהן פועל העולם הזה פועלות לטובת החזקים על
חשבון הכלל. מקרי? לא בטוח....
דבר אחד ברור: אין על מי לסמוך!
האם העולם נמצא בידיים הנכונות?
לא בטוח...
איך שלא תתבונן על זה כמעט 100% מן הדרך בה חיי
החברה שלנו מתנהלים פועלים כך שהם לטובת העשירים והחזקים על חשבון הציבור לשמו
הם בעצם קיימים. מקרי? גזירת שמיים שיש להרכין את הראש בפניה? תבדקו, תשפטו, תנמקו. שיהיה לכם
הרבה בהצלחה - תזדקקו לה...
לא בטוח ששמתם לב, אבל בזמן האחרון ניתן להתרשם שמדינת ישראל עושה מאמצים רבים
לשדר מסר כאילו לא הכל רקוב ומושחת לחלוטין. מזוז הופך להיות שמעון הגיבור
המציל את אזרחיות ישראל מציפורני הנשיא, דנים על עמלות הבנקים, על הפחתת שכר
בבנק ישראל, מס הכנסה שלילי וכו' וכו'. הקטע של מינוי שר משפטים לא מושחת, נראה
בכלל תלוש מעולם אחר. נכנסו פתאום לקטע של שידור מסרים של מדינה נורמאלית כביכול, חזק מאוד.
האם האליטות מתחילות לחשוש לזנב שלהן?...
מיהו האוייב, שלמרות כל המנגנונים הקיימים בחברה הישראלית ולמרות שהמדינה
מגייסת את מיטב המוחות של המאה העשרים ושלוש, עדיין מצליח להביס את המדינה?
הפערים כל הזמן רק הולכים וגדלים ובקצב מטורף. במי אנחנו נלחמים? מי מצליח כל
כך לנצח את כל העוצמה האדירה שלנו? מי זה?
כולם כל הזמן נאבקים, זה נפלא, אבל למה? מה פתאום להיאבק?
למה התופעה הזו בכלל מתרחשת? למה צריך להיאבק בה?
מדוע המדינה בנויה באופן טבעי כך שכל הזמן צריך להיאבק על מנת שהיא תתנהל בצורה
נורמאלית?
מיהו הגורם הזה שמצליח לנצח מדינה שלמה על כל אינטלגנטיה וגורר את המדינה כולה
לקריסה?
כתב התביעה טוען: זה לא רוח רפאים וירטואלית דמיונית, זהו קשר האליטות!
תזוזות
מאחר והגיעו מים עד גועל נפש, הריקבון עולה על גדותיו עד כדי כך שהציבור מתחיל
להקיא מגודש הריח, הרי שבאופן טבעי מתחילה מגמת תיקון. הכיוון חיובי, אבל הכל
מעט מדי, מאוחר מדי, בקצב של מילוי הכינרת בכפית, ובקצב הזה המדינה תקרוס הרבה
יותר מהר מאשר תבריא. מה שחשוב להבין שהמגמה הזו איננה מערערת את טיעוניו של דף
זה, ממש לא. נהפוך הוא, היא דווקא תומכת בהם. מדוע? משום שהיא מבליטה את החוסר.
כאשר מטיילים בקניון מדברי לא כל כך שמים לב להיעדר המים. התרגלנו לכך שבקניון
אין מים. אבל כאשר מן הסכר מתחילים לצאת זרזיפים ולמלא את הקניון, פתאום צצה
השאלה: מדוע בכלל יש סכר?...
הערה: אין ספק שיש הבדל עצום בין פשעים גופניים כלפי האנושות
ופשעים כלכליים כלפי האנושות. אבל יש גם דברים משותפים.
צחי הנגבי: אם רוצים לשנות את הקריטריונים לאכיפה צריך להכריז שמרגע זה העונש
על מעשים כאלו וכאלו יהיה כזה וכזה. אבל אי אפשר להתעלם לאורך זמן מתרבות שלמה
שכולה מתנהגת באותה צורה, ופתאום להתנפל על אחד מהם ורק עמו למצות את הדין (רוח
הדברים).
קובי אלקסנדר: 2,000 חברות נהגו כמוני, מדוע ניטפלו רק אלי?
תופעות אלו ואחרות הן סימפטומים של מה שמכונה בשפה מקצועית: נורמות, ובשפה
פשוטה יותר: אפקט העדר. כבני אדם יש לנו לצערנו לאורך ההיסטוריה כבר מספיק
דוגמאות כדי להסיק את המסקנה הבאה: כח העדר (הנורמה) חזק מהכל. חזק מהחוק, חזק
מהרגש, חזק מההגיון, חזק אפילו מתחושות האנוש הבסיסיות ביותר.
כולם עושים מה שמקובל. כך זה היה וכך זה יהיה.
אבל, מותר לנו בני האדם לדרוש מעצמנו את מה שמכונה: מותר האדם מן הבהמה.
גם אם מעשה כלשהו מקובל בתקופה מסויימת עדיין חובה עליך כבן אדם להבין לבד את
ההבדל בין טוב ורע. אם לא תצליח יתכן ויגיע היום בו תצטרך לתת את הדין. הנימוק:
כולם נהגו כך הוא טוב רק בבית משפט לבהמות!
מה שהיום נראה כ"חפיף": יה איזה כיף, נסחוב פה כמה מיליארדים, נרביץ פה כמה
מינויים פוליטיים של חברים, נעשוק את המאבטחים ועובדי הקבלן חסרי האונים, נשדוד
את הקופה הציבורית ונתרום את תרומתנו הצנועה לקריסת החברה ולסבל המונים, למה
לא, כולם נוהגים כך... עלולים להגיע יום אחד לבית המשפט, ושם... מי יודע אולי
יראו את
הדברים אחרת לגמרי...
פינת הזוועה
על מימדי תהום האטימות והשפל התת אנושי אליו הגענו ניתן ללמוד כאן: סדום זה כאן! אנחנו שותפים לזוועה!
מי מכר נשק לנאצים החדשים האחראים לשואות המודרניות? ניחשתם נכונה.
פרטים נוספים למתעניינים "כשבארגנטינה זרקו ממטוסים
את מתנגדי המשטר, מערכת הביטחון הישראלית מכרה לשלטון מטוסי כפיר"
מידע נוסף
בישראל ישנם ככל הנראה כמה וכמה עשירים ומכובדים הנהנים ומתענגים, והכל רווי בדם
של מאות אלפי כושים שנטבחו.
האם באמת צריך חוק כדי להבין שאסור למכור נשק לניאו נאצים, פושעים כנגד האנושות
וחלאות ששוחטים המונים?
למי שאין בעיה מוסרית - לא נורא, זה בסדר גמור. גם לאייכמן
לא היתה שום בעיה מוסרית...
"לא תסייע למשטרים ו-או כנופיות העוסקים בשואה, טבח והשמדת המונים".
גם אם זה לא כתוב בעשרת הדברות, זה נמצא שם.
מה עוד חסר?????????? אם מדינת ישראל היתה קיימת
בשנות הארבעים, בטח היינו מוכרים גז לגרמניה...
אין לאן לרדת נמוך יותר. תארו לכם את הכריזה הבאה (באידיש): "תא
הגאזים מוגש בחסות מדינת ישראל, ותודה שסייעתם לכלכלת המדינה"...
שואות מודרניות מתרחשות גם היום. חלאות אדם שוחטים מיליונים
וחותכים איברים לנשים וילדים עם מנצ'טות. ומי מוכר להם את הנשק? אנחנו!
זה לא יאומן, פשוט לא יאומן. אנחנו משתפים פעולה עם נאצים מודרנים האחראים
לשואות המודרניות! לא יאומן!
אם לא הצלחנו להבין זאת אחרי השואה - אפילו אלוהים לא
יוכל לסלוח לנו...
הטפיליטות - סרט אימה
בדיוני
הנה רעיון לסרט מקורי חדש (אולי ישן): מתקפת המשובטים או
הטפיליטות.
כפר, מושב, קיבוץ מסויים מנהל לו שגרת חיים נעימה. גברת שמיל אישתו של הקצב
תמיד שואלת מה המצב, וכך הלאה.
לפתע המצב מתחיל להדרדר. נכנסים לגרעונות, דברים מתחילים להיהרס, שום דבר לא
הולך, הכל הולך וקורס. אף אחד לא מצליח לפתור את המצב. מתכנסים מועצת החכמים
חושבים וחושבים, אבל נכשלים והמצב רק הולך ומחמיר.
רק ילד אחד קטן נזכר שיש לו בתוך ארגז קסמים משקפיים מיוחדות. ברגע שהוא מרכיב
אותן הוא נדהם לגלות שהאנשים שאחראים על ניהול הקיבוץ הם בעצם חייזרים ירוקים,
קטנים, שמנים ומגעילים. החייזרים הטפילים כל הזמן מבטיחים שהם עושים הכל לפתור
את הבעיות של הקיבוץ, אבל משום מה הם אף פעם לא מצליחים.
התושבים הנואשים נותנים לטפילים כל הזמן יותר תקציב ויותר משאבים כדי שיפתרו את
הבעיה, ואף אחד לא מבין למה הבעיה לא נפתרת. הטפילים מציעים כל פעם פתרון גאוני
חדש, תקוה חדשה ותמיד נכשלים.
ההתקפה נמשכת זמן רב, מצב הקיבוץ כל הזמן הולך ומתדרדר עד שברגע האחרון התושבים
חושפים את התרמית, עוצרים את הטפילים, מגרשים אותם בבושת פנים מעמדות המפתח,
וממצים עמם את הדין. והנה הפלא ופלא, פתאום הכל משתפר, יש המון כסף פלוס עודפים
והקיבוץ חוזר לפרוח. קצת מזכיר את הילדה שהוציאו לה מהראש
תולעת עם מאות ראשים.
מקווה שנהנתם, בכל מקרה חומר למחשבה.
חידון נושא פרסים
המוני אינטיליגנטים יושבים ושוברים את הראש: איך אפשר
לנהל חברה נורמאלית? באקדמיה, בממשלה, בכל מקום ומקום, המוני פרופסורים
ומומחים.
כבר מזמן ניתן להתרשם שמה שקורה באוניברסיטה זה בעצם לא יותר מהונאה אחת גדולה.
האמת היא שאחרי שהסטודנטים עוברים את הדלת הם יורדים במדרגות נסתרות למרתף
עמוק. שם יש שני אבני ריחיים ענקיות ומפל מים מרהיב, והם עוסקים שם כל הזמן
בטחינת מים.
מדוע כל הזמן נאבקים?
מדוע הנכים נאבקים על זכויותיהם?
החולים, החלשים, המובטלים, המסכנים, הציבור הרחב?
מדוע ברירת המחדל במדינה היא טובת אנשי ההון, והציבור הרחב צריך כל הזמן להיאבק
על זכויותיו?
אי אפשר שלא לתהות: מדוע לעזאזל כל דבר במדינה חייב להתנהל בשיטה של "סוף מעשה
בשערוריה תחילה"?
נשאלת השאלה הבלתי נמנעת:
איך יתכן שחבורות עצומות של אינטיליגנטים שוברים את הראש, ותמיד תמיד תמיד
תמיד, נכשלים, ובהכל. לא מצליחים לקיים כלכלה נורמאלית, לא חברה נורמאלית, לא
שוק עבודה נורמאלי, לא חינוך סביר, לא פשע ברמה שאפשר לסבול, אפילו לא ביטחון.
כלום. כשלון וירטואוזי מושלם בכל התחומים החברתיים. רק בדבר אחד הם מצליחים,
והוא: לאפשר לעצמם לחיות חיי תפנוקים והוללות.
איך זה יכול להיות?
רמז: זה לא יכול להיות.
לא יתכן שאנשים כל הזמן יתאמצו ויתאמצו ויתאמצו ויתאמצו יתאמצו ויתאמצו ויתאמצו
ויתאמצו יתאמצו ויתאמצו ויתאמצו ויתאמצו יתאמצו ויתאמצו ויתאמצו ויתאמצו יתאמצו
ויתאמצו ויתאמצו ויתאמצו יתאמצו ויתאמצו ויתאמצו ויתאמצו יתאמצו ויתאמצו
ויתאמצו ויתאמצו...
ויצליחו רק לעזור לעצמם.
והכשלונות שלהם רק ילכו ויחמירו.
זה לא יכול להיות.
זה היה רמז.
אז למה זה בכ"ז קורה?
הנה התשובה:
המערכת קיימת עבור עצמה.
המערכת לא באמת מחפשת פתרון, היא לא באמת קיימת למען "משהו".
האמת הפוכה: ה"משהו" קיים כדי שתהיה הצדקה לקיומה של המערכת.
שהרי אם הם ימצאו את הפתרון, והכל יתנהל על מי מנוחות מי יצטרך אותם?
כך המצב רע, אוי ואבוי, מי יושיענו? העם מתחנן: מי ישב על המדוכה ויתן לנו
תקווה?
הידד, הנה המערכת מנסה עוד פתרון, אולי הפעם זה יצליח, ואולי הפעם, ואולי הפעם?
המערכת קיימת כדי שהיא תוכל לחלק תפנוקים, שכר, תנאים, ג'ובים וכדומה לחברים.
מאחר ואסור להכניס יד לתוך קופת המדינה ולקחת כמה שרוצים מתי שרוצים, אז
משתמשים במערכת.
אם אתם חדי עין תבחינו שזו בדיוק ההגדרה של מערכת מושחתת: מערכת שקיימת עבור
עצמה.
הגולם קם על יוצרו, המנגנון שלכאורה קיים כדי לשרת את הכלל, בפועל רותם את הכלל
לשירותו.
מתקפת המשובטים מתנהלת כל הזמן סביבנו ואיש אינו מבחין.
החברה קורסת, אבל אף אחד אינו רואה את הטפילים הרבים המקיפים אותה ומוצצים אותה
מכל עבר.
כולם כל הזמן מבקשים מהטפילים שיושיעו אותם ולא מבינים מדוע הם לא מצליחים.
הטפילים נמנעים מלשאול מדוע החברה מתרסקת, הם דווקא מעדיפים להסתפק כל פעם
בהצעות פתרון חדשות.
האוניברסיטה קיימת קודם כל עבור הפרופסורים, מערכת המשפט קיימת קודם כל כדי
לכבד את השופטים, מערכת השלטון עבור ההון, התקשורת משמשת בראש ובראשונה ככלי בידי האליטות כדי לרעות את העדר, וכך הלאה וכך
הלאה... ניתן לכנות זאת בכינוי: "קשר האליטות" ו... כן, זהו פשע חמור. חמור
מאוד.
אגב, התוכנית כוכב נולד קשורה מעט מאוד לשירה או לגילוי עילויים נעלמים. היא
קשורה כמעט בלעדית לאפקט סינדרלה, היינו המעבר של בני מעמד התחתונים למעמד
העליונים. זה לא קיבוע המעמדות, זה אינדיקציה למעמדות. אנחנו חברה גזענית
טהורה: הגזע העליון: העשירים והמוצלחים, וכל היתר.
מעניין אם מוצארט היה מצליח לעבור את כל השלבים של כוכב נולד... ולנטינו את
"נולד לרקוד"?...
פעם לא היה צריך להתאמץ כדי למצוא "טאלנטים", הם לא יכלו שלא להתבלט.
היום כדי להתקבל לאליטות צריך קשרים, או לעבור מסכת השפלות.
האליטות כבר מזמן אינם קבוצת העילית של החברה, אלא מועדון סגור של חברים
ונהתנים.
קרטליטות - קרטל האליטות:
קונספירציה מאחורי משבר המים?
ד"ר פרץ דר, מבכירי יועצי המים בישראל, סבור שהזנחת משק המים נגרמה במודע ובשל
שיקולים אינטרסנטיים
את מי טוחנות טחנות הצדק? את המסכנים
איך שתסתכלו על זה, המדינה היא מדינת גן עדן של הפקרות לחזקים, וגהינום של סדום
ועמורה לחזקים.
קשר-שקר-תרדוף מערכת החוק מרכינה ראשה בפני בעלי הכח והמעמד.
ניסיונות המחטפים של
האוצר בראשותו של בר-און, מעוררות כאוס
יושבים להם נערי האוצר מדושני העונג שמשכורתם נאה ומכוניותהם צמודות
ויושבים כל היום מידי יום ומחפשים איפה לדפוק את האזרח. ממש כך.
יושבים שוב ושוב על סעיפים ותתי סעיפים ומאתרים את הקטעים שהמדינה
תומכת באזרחים. אופסס, מוצאים סעיפון, לא בודקים בכלל השלכות וכמויות
וטרחח, מנסים לסלקו. רבותיי זה ממש כך. מפריחים תחילה בלון ניסוי לראות
איך זה יעבור ואם נתקלים בחומה בצורה, אומרים: מה בכלל חשב לקצץ".
כך קרה עם הניסיון לדפוק את השכירים שחוסכים בקרנות ההשתלמות.
כשבא מזכ"ל ההסדרות מיסטר עיני ואמר להם "על גופתי", הם אמרו "מי בכלל התכוון."
כך זה בניסיונות לביטול מענק הלידה, או ביטול קצבאות הביטוח הלאומי מהילד השני
כעת זה ניסיון לסלק את הפטור מע"מ באילת וכל יום ניסיונות מניסיונות שונים.
זה קורה כשראש הממשלה עבריין (לכאורה) שמידי ששי, כשבגן עושים "קבלת שבת",
חוקרי המשטרה עושים לו "קבלת פנים". הוא ממש לא בענינים. מי שיושב על כסא
משרד האוצר, זה איש מגוחך כמו רוני בר-און שכולם כבר מכירים את מה שאמר
עליו מי שהיה השופט בבית המשפט העליון אהרן ברק (הוא לא מתאים להיות אפילו
שופט בבית משפט השלום). סוג של מלכך פינכה (תוחס לעקער) לכל מי שהיה
בראש כדי שיזרוק לו עצם. ואז "נערי האוצר" ללא שום רסן יוכלים כך
להשתולל ולנסות לעשות ניסיונות מעבדה על אנשים חיים.
הם לא קולטים שלפעמים החלטה במחי רגע גורמת לרבבות, סבל נפשי עד כדי
התייאשות מהחיים. לפעמים מדובר בפרוסת הלחם האחרונה של אזרחית או ילד
אי שם בארץ. אבל מה אכפת להם? אף אחד הרי לא ידרוש מהם לתת את הדין.
הציבור נחשף למצבים משפילים, מסוכנים כשהארץ הופכת להפקר בכל הבחינות. (ניצן
אור, רוטר, 25.07.08).
האם יכול להיות שבמקום לדאוג לאזר המדינה שוברת את הראש איך
לשדוד אותו? כדאי לבדוק את זה...
נתפס בכלכלתו
תגובה מספר 3 מעניינת:
"האמת המרה, שאיש בתקשורת לא יטרח לספר לנו עליה, היא כי השלטון והעוצמה בישראל
מתחלקים בין שניים, אולי שניים וחצי מוקדים אמיתיים: התקשורת ובית המשפט
העליון. מי שרוצה יכול לצרף אליהם את 19 משפחות ההון"...
ציטוט נוסף (אנדר): האם גם בישראל יש מצב דומה לתכנית האמריקאית? האם
הציבור יספוג את הפסדי הטיקונים? הטייקונים מנפו עצמם באמצעות הלואות ענק
מהבנקים, מכירת "ניירות זבל" של מניות, אג"ח ומי יודע מה עוד לבנקים, לקופות
הגמל, לציבור הרחב באישור בנק ישראל! הם עשו לביתם! מושכים משכורות עתק, ריווחי
הון, משכורות לבני משפחתם, רוכשים נכסים יקרים בחו"ל. הציבור בארץ שרכש את
"נירות הזבל " באופן ישיר או באמצעות קופות הגמל ואג"ח מומלצים על ידי הבנקים
שהלוו להם סכומי עתק ישלמו את המחיר. האם מי שהוא יכריח את לבייב, או תשובה
למכור רכוש אישי או להוציא מהחסכונות שלהם ולגבות את אג"ח שלהם? חובה להקשיח את
התנאים ואת היקף "היצור ההמוני" של נירות זבל, של אג"ח ומניות שמיצרים
הטיקונים. מי יגן עלינו?
תגובה (זלמן): 1. איש לא יכול להכריח אף אחד מהטייקונים להוציא כסף
מכיסו. קוראים לזה בע"מ וזאת בדיוק המשמעות. 2.גם לבייב וגם תשובה נמצאים תדיר
בחו"ל. "לך חפש אותם". 3.מי יגן עלינו? ר' פנחס בן יאיר אומר משחרב בהמ"ק בושו
חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין
דורש ואין מבקש ואין שואל על מי לנו להשען על אבינו שבשמים.
טיוטה - לקט תהיות לפני עריכה (לבדוק כתשדיר): * מדוע יש כל כך הרבה עבודה לאמנון לוי ורפי גינת? מדוע ישראל הפכה גן עדן
לשרלטנים?
מדוע בעצם נכשלים בכל תחומי האכיפה (תחבורה, תעסוקה, אלימות)?
האם זה באמת כל כך קשה, או שמישהו לא באמת רוצה?...
אם אני מוכיח שבקלות ניתן למגר הפקרויות על ידי ענישה אישית כואבת
ומוחצת, מה זה אומר?
* מדוע מדד יוקר המחיה גבוה? מדוע עורכי הדין, ראשי העמותות, הבכירים גובים שכר
בלתי נתפס?
* למה יש חברות בע"מ? למה הערבון צריך להיות מוגבל?
* למה כתוב טל"ח? מדוע הצרכן צריך לשאת בטעויות?
* איך יתכן שהשלטון יכול לחוקק חוקים לטובת מגזרים מסויימים על חשבון הציבור?
* מדוע בכירים אינם נותנים את הדין, לא על כשלונות ולא על התנהגויות בלתי
מוסריות ואנטי חברתיות?
* למה האזרח צריך לעשות תיאומי מס? מדוע שהמדינה לא תעשה לו זאת באופן אוטומטי?
תיק תקשורת
* מדוע סדר היום הציבורי לעולם איננו עומד לדיון על סדר היום הציבורי?
איך יתכן שקבוצה עלומה קובעת לנו, בעצם ללא שום פיקוח: על מה
נדבר, על מה לא נדבר, איך נדבר?
* איך יתכן שחברה מודרנית לא מבינה את עוצמת הכח האדיר של התקשורת כמתווה דרכי
חשיבה?
ובעצם מותירה את הכח האדיר הזה ללא שום פיקוח אמיתי.
* בפרשת הנשיא קצב כולם ידעו ושתקו משך שנים. גם בפרשת נימרודי-ויצמן הכל היה
ידוע ונחשף רק בעיתוי נבחר.
בפרשת האי היווני שרון אותרג, בפרשת ועדת וינוגרד אולמרט אותרג,
בפרשת העמותות ברק אותרג.
האם יתכן שהתקשורת שומרת במרתפיה
האפלים תיקים כדי להשתמש בהם על פי צרכיה?
תהיות נוספות
* אמנון לוי מתקשה להבין איך יתכן שמטפלת מתנהגת באלימות כלפי חוסים משך שנים
ושום דבר לא קורה?
ואני שואל: האם יש אדם אחד במדינת ישראל שיכול לאמר: היחס השגור
אל חוסים וחלשים בישראל סביר?
רקע הוליוודי:
בסרט "כוורת בסרט" דבורה אחת תובעת את המין האנושי על פשעים כנגד הדבורים. אל
דאגה, בניגוד לסרט אם יפסק שלטון הדיכוי של החזקים על ההמונים הידוע בכינוי
"קשר האליטות", לא יקרה שום אסון לאנושות. נהפוך הוא, הזינוק של החברה האנושית
על פני כדור הארץ יהיה אדיר. יש לי חלום! מי יודע, אולי הוא עוד יוגשם... או
שלא.
תודות: המושג "קשר האליטות" עלה לדעתי כתוצאה מן התוכנית "פרות קדושות"
של מיקי רוזנטל בערוץ 8 על התקשורת, בה אמרה העיתונאית שלי יחימוביץ' את המושג.
באותו רגע נזרע הזרע, מאז נבט הנבט והרי התוצאה לפניכם. האם נצליח להציל את האנושות מידי עצמה, או
שמא גם דף זה יטבע באוקיאנוס המלל האופף אותנו? יתכן שלעולם לא אדע... לפחות
ניסינו.