הערה חשובה: כל הדברים הנאמרים באתר הם
בבחינת דעות בלתי מוסמכות הנאמרות כנקודות למחשבה
אם אין עני לי - מי לי.
רק דוד יביס את גוליית.
נר קטן יכול לפזר אפילה גדולה.
יש בפוליטיקה יותר מדי פוליטיקאים...
המשק הישראלי מתנהל בשיטת המקל והגזל.
קיצצו מספיק בבשר החי, הגיע הזמן לקצץ בשומן המת.
אח"מים: אנשים חשודים
מאוד Very
Impotent People.
מי שחושב שפוליטיקה נועדה רק לפוליטיקאים - מגיע לו!
להשאיר את הפוליטיקאים שם למעלה ללא השגחה - זה פשע!
להפקיר את המדינה בידי פוליטיקאים זה כמו להעניק לפדופיל
תעודת גננת
מוסמכת!
דמוקרטיה: שיטה על פיה הציבור הרחב בוחר בידי מי מנציגי ההון הוא יפקיר הפעם
את גורלו...
היתושים לא ייבשו את הביצה! הסוסים לא ינקו את
האורווה! החתולים לא ישמרו על השמנת!
המושחתים לא ינצחו את השחיתות!
אנשי ההון-שלטון לא יגנו עלינו מפני עצמם!
הפוליטיקאים לא ישנו את הפוליטיקה!
אפשר לשקר לכל הציבור חלק מן הזמן, אפשר לשקר לחלק מן הציבור כל
הזמן.
אך כיצד יתכן שקבוצה קטנה יחסית של הון ושלטון מצליחה להתל בכל הציבור כל הזמן?...
כולם אומרים: "הציבור מטומטם - הציבור משלם" וכולם בטוחים ש"הציבור" זה
מישהו אחר...
תמיד אנחנו חוזרים אל הפוליטיקאים על 4, מכשכשים בזנב, מביטים עליהם בהערצה עם פה פעור
ומבקשים תוספת...
כאשר מתפרסם
דוח המבקר אפשר לראות בדיוק איך הפוליטיקאים יורקים לנו בפרצוף.
כאשר אנחנו
ממשיכים לבחור בהם שוב ושוב - אפשר גם להבין למה...
האדם הוא "יצור חברתי": פעם רץ עם העדר ימינה, פעם שמאלה, בפעם הקודמת רצנו קדימה...
כאשר גילינו שוב להפתעתנו שהפוליטיקאים הם בדיוק מה שהם - חטפנו שוק, קיבלנו
הלם.
מיד רצנו לכיכר כדי להפגין נגד עצמנו...
בפעם הבאה לאן נרוץ? לא קשה לנחש: אחורה!
רק כדי להדהם שוב מן האכזבה הידועה מראש...
איסטרא בלגינא קיש קיש קריא: אין מה לחפש בחביות המפוארות של המפלגות
הגדולות.
הם ריקים, הם חלולים, הם נהנתנים, הם אטומים. תרדו מהם, אין שם כלום!
תסמונת שטוקהולם קולקטיבית - בוקר טוב, חייבים להתעורר מן ההפנוזה ההמונית:
אם נבחר פוליטיקאים - נקבל פוליטיקאים, זה לא כל כך מסובך! למה אנחנו תמיד
חוזרים אליהם?
אהוד במקום אולמרט, ביבי במקום נתניהו, לא זה מה שיביא את השינוי הגדול.
מכח האינרציה
הציבור כבול להרגלים ומסורות, ומתקשה מאוד להתבונן מחוץ לפנס.
כל פעם אנחנו בוחרים בדיוק את אותם אנשים, אותם גופים, אותם מנגנונים,
וכל פעם אנחנו המומים לגלות מחדש שהכל נשאר בדיוק אותו דבר...
לא חייבים להדבק ל"אפוטרופסים הדגולים". מותר להגמל מן
התלות בפוליטיקאים.
העם היהודי שהוציא מתוכו את האנשים החכמים ביותר בעולם - יכול יותר מזה!
אדם חכם אמר פעם:
אי שפיות: לחזור על אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות!
האם יכול להיות שהוא ידע על מה הוא מדבר?...
"שיטת הבחירות" שלעולם אינה משתנה: מזעור נזקים (הרע במיעוטו)!
הציבור רץ אנה ואנה, ימינה שמאלה קדימה אחורה, כל פעם מתוך תקווה שהפעם המכה תהיה פחות כואבת...
ככה לא בונים חברה!
אם אנחנו לא נעשה סוף לאבסורד - האבסורד יעשה סוף לנו!
מפסיקים להתרגש מפוליטיקאים - לוקחים את היוזמה לידיים!
תוכנית ההתנתקות: משתחררים מעטיני הפוליטיקאים, מתבגרים ונגמלים!
לעתים מגיע רגע בחייו של עם בו עליו להתבגר, להתעשת, ולקחת אחריות לגורלו. הרגע
הזה הגיע!
הפוליטיקה חשובה מדי מכדי שנוכל להרשות לעצמנו להפקירה בידי פוליטיקאים!
מי שצריך לקבוע מה יראה איך - זה העם את הפוליטיקה ולא הפוליטיקאים את העם!
רוצים מדינת אליטות? תבחרו פוליטיקאים. רוצים חברה אנושית? תבחרו בני אדם.
אל תתנו למגמה להכתיב לכם - הכתיבו אתם את המגמה!
מדבר
סקר תרחק!
כמהים למנהיג בשיעור קומתו של
בגין?
אתם מחפשים גבוה מדי. מהפכה חברתית אמיתית תגיע רק מלמטה.
כדי לנקות קן נחשים לא מספיק להכניס אליו עוד נחש.
צריך להכניס נמיה ולקוות שהיא תשאר נמיה (לקוח מתוך הסרט "העסקה").
אי אפשר לנקות רצפה מלוכלכת בעזרת
סמרטוטים מטונפים.
קודם כל צריך לשטוף אותם, לנער כהוגן, לסחוט כהלכה, לתלות אותם (שייתבשו), ורק
אז להשליכם לפח האשפה...
אל תתבלבלו:
הדמוקרטיה אין פירושה רק הזכות הגדולה לבחור את המושחת החביב עליך.
דמוקרטיה אמיתית פירושה לקיחת אחריות כאשר אין מנהיג בישראל!
הדמוקרטיה איננה קיימת רק כדי שהאזרחים יוכלו לשחק את "משחק הכסאות" בין
הפוליטיקאים!
אלא
כדי שאזרחים יוכלו לבחור באזרחים למען אזרחים, כדי שמפלגה תוכל לבוא מן העם אל העם למען העם.
בשביל זה יש
דמוקרטיה!
אתה מכיר את הפוליטיקה של היום.
אני מביא את הפוליטיקה של מחר!
אנחנו לא הולכים לפוליטיקה כדי ללמוד מה היא פוליטיקה.
אנחנו הולכים לפוליטיקה כדי ללמד את הפוליטיקאים כיצד הפוליטיקה צריכה להיות!
אני ואתה נשנה את המדינה. בינתיים אני עד שגם אתה תצטרף...
צריך להודות: יש בגישה שלנו תדמית של תום מסויים. אבל זה לא החסרון שלנו, זה היתרון...
מי שחושב שזהו חסרון, זכותו להמשיך לרדוף בהתלהבות אחר הפוליטיקאים ה"מקצועיים", ו...
שיערב לו.
אבל הוא חייב לקחת אחריות לבחירתו!
לכל עם המנהיגים הראויים לו!
אי אפשר להפקיר את המדינה לפוליטיקאים, ואחר כך לפתוח פה גדול בתדהמה
כשמגלים שהם בדיוק מה שהם...
תחושת הנכאים לפיה כנופיית ההון-שלטון בלתי מנוצחת בעליל - מופרכת מיסודה.
אם לא נשלח את נציגי ההון - הם לא יהיו בשלטון.
לא עם
בסטיליה ולא עם
גיליוטינה, לא עם מחאות ולא עם הפגנות, לא עם חסדים ולא
עם טובות.
המהפכה החברתית הישראלית תהיה עם כלי אחר לגמרי, קוראים לו: דמוקרטיה!
אז קדימה - מתלכדים לעבודה ומצביעים לח"ם
הפעם לא בוחרים מפלגה, הפעם - משנים את השיטה!
המהפכה החברתית הישראלית: מחזירים את המדינה לעם!
לחם ושעשועים
השתעשענו מספיק, הגיע הזמן ללח"ם.
חידון נושא פרסים: איזו מפלגה תילחם מכל הלב למען מדינת ישראל ואזרחיה ולא למען
כנופיית ההון שלטון וחבריה?
א. קדימה לתהום. ב. עבודה בעיניים. ג. ליכוד מושחת. ד. רק בזיעת אפיך תאכל לחם.
בהנהגה לא חסרים אנשים מצטיינים. כולם יודעים מצויין לדאוג ל"משפחה נזקקת": המשפחה
שלהם...
חסר משהו אחר לגמרי. חסרים בני אדם!
שלחו את הפוליטיקאים ללשכת עבודה
שיעשו סוף סוף משהו מועיל למדינה.
עופר שלח הביע את זה יפה:
לכולם ביחד בעיטה בתחת!
החזירונים העליונים צריכים לעבור למקום הראוי להם: לדיר!
קפיטליזם חזירי - מי קבע שתמיד הציבור הרחב צריך לשלם את המחיר?
הפוליטיקאים משתתפים בצערנו ומסבירים ברגישות ובנחישות: "אין ברירה, המצב קשה,
העניים
חייבים להצטמצם"...
אי אפשר שלא לתהות, מדוע לעזאזל כל דבר במדינה חייב להתנהל בשיטה של "סוף
מעשה בשערוריה תחילה"?
הם פשוט לא מרגישים שום תחושת אחריות. מי שנמצא למעלה יודע שמקומו מובטח.
הגיע הזמן שהכסאות שלהם יתחילו לרעוד!
ההיבריס הוא שורש כל רע. המחדלים הנוראים בתולדותנו נבעו מזחיחות ושאננות /
יהירות. לכן:
פחות דורסנות, אטימות, יהירות, יותר אנושיות, ערבות הדדית, צניעות.
פחות רהבתנות, ראוותנות, רעבתנות, יותר מחוברות לקרקע המציאות.
פחות הצמדות לכסא, יותר מחויבות לדוגמה אישית.
פחות סמכות, יותר אחריות.
זה לא מקרי, זה לא סתמי - זה קפיטליזם חזירי!
כסף זה חשוב, אבל בלי אנושיות אין אנושות!
זה לא חינוך - זו תרבות!
המטרה אינה מקדשת את האמצעים. המחוייבות לאמת היא הקובעת.
לרוץ קדימה זה חשוב, חשוב מאוד. לדעת לאן - חשוב לא פחות. לדעת מניין - הכרחי.
משום שכדי לדעת אנה אתה הולך, אתה חייב לדעת מניין אתה בא.
סוף מעשה בהבנה תחילה - היכן אנו חיים? קודם כל נדע!
האמת
לאמת חסרונות רבים: היא קשה, היא כואבת, היא לא יפה, לא זוהרת,
פעמים רבות אפילו מכוערת. אבל, יש לה יתרון אחד קטן: היא
נכונה.
אפשר לכעוס עליה, לנזוף בה,
אפשר לזלזל בה, ללעוג לה, אפשר כמובן גם להתעלם ממנה. אבל דבר אחד אי אפשר: להתווכח
איתה.
לפעמים חשוב יותר לשאול את השאלות הנכונות, מאשר לדעת את התשובות הנכונות
לשאלות הלא נכונות...
על כל שאלה (טובה) תשובה (מצויינת). ראו הוזמנתם / הובטחתם / אותגרתם.
מישהו צריך לעשות סדר במדינה, אנחנו התנדבנו.
איך לא חשבו על זה קודם? חיכו לנו? יש לנו הודעה משמחת: הגענו!
הברווזון הוא עירום
לא לחינם זכו מספר אגדות לחיי נצח, אלו ניתוחים סוציולוגיים
של החברה האנושית.
כולם יודעים שהארץ שטוחה, כולם יודעים שהשלטון תקין, כולם יודעים שצריך להפקיר
את הפוליטיקה לפוליטיקאים...
כולם חכמים, כולם יודעים. הכל נפלא, יש רק בעיה אחת קטנה: כולם טועים!
כל האינטיליגנטים יודעים שאין פתרון קסמים, והם צודקים.
כשרצים "קדימה" לכיוון הלא נכון, לא רק שאין פתרון קסמים, אין פתרון כלל.
מעולם לא היה פתרון קל יותר לבעיות קשות יותר: דיון אחד
בתקשורת בנושא איכות השלטון בישראל!
דרוש אותו מן העיתונאי הקרוב אליך כי אם לא תדרוש הוא לעולם לא יהיה.
הרבה דברים אנחנו לא יודעים, אבל
דבר אחד אנחנו יודעים בוודאות: אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים.
תחום תרבות השלטון הוא חור שחור אחד ענק! שום נתון, שום מידע, שום כלום מאום. באנו חושך
לגרש!
מה היקף השחיתות (שיעורה במערכת)? לא יודעים. מה מימדיה (סדר גודל: כמה היא
עולה לנו)? לא יודעים.
אף אחד לא יודע כלום בשום דבר, כולם רצים קדימה בלי לדעת לאן, ולא מבינים מדוע
תמיד מגיעים לשם: לשומקום.
האם הרועה ואינו נראה - אינו אחראי לנתיב דהירתו של העדר? אחראי! התקשורת אשמה!
התשתוקת - הרשות הרביעית: רשות השידור - אשמה! יותר במה שהיא לא מאירה בזרקורה
מאשר במה שהיא כן.
המושג "אימת החוק" כבר מזמן לא בגדר מדע בדיוני, גם לא פארסה טראגית-קומית,
אפילו לא פנטזיה סהרורית.
הפושע אחראי על הפשע, מערכת החוק אחראית על רמת הפשיעה!
עם טרור לא מדברים, טרור מדבירים!
אפשר להפוך את המדינה למקור לגאווה.
אם תרצו, אין זו אגדה.