תופיע כתובית עם כתובת האתר
http://go.to/lehem
ערב טוב,
האלימות בחברה הישראלית בכלל ואלימות הנוער בפרט הגיעו למימדים המחייבים
התערבות ברמה הלאומית.
שרת החינוך יכולה לספר לנו סיבות מגוונות ומרתקות לכך, אבל הסיבה
האמיתית ברורה:
חוסר גבולות!
הציפיה מן הנוער להיות ערכי, היא במקרה הטוב
תמימה. התפוח אינו נופל רחוק מן
העץ
וחברה נהנתנית, אטומה ודורסנית איננה יכולה לצפות מדור העתיד שלה להיות טוב
ממנה. אם אנחנו רוצים שיפור אמיתי, החברה הישראלית בכללותה חייבת לעבור שינוי
מהותי מן
היסוד.
עד שזה יקרה יש משהו מאוד פשוט שביכולתנו לעשות. הילדים זקוקים לגבולות, כמעט
מתחננים לגבולות, אלא שהמערכת מתעקשת להיות "חכמה" יותר. במקום
להציב גבולות ברורים היא עוסקת בנסיונות
עקרים "להבין" אותם ו"להגן"
עליהם כביכול מפני נשיאה באחריות למעשיהם.
במקום שהחברה תכתיב את הגבולות והנוער יתאים עצמו אליהם - הנוער זורם על פי מה
ש"בראש שלו" ומערכת החינוך מתאימה את עצמה אליו. החלמאות המודרנית עוברת כל גבול.
ניתן לרסן את אלימות הנוער, יש אפילו תוכנית שכבר עובדת יפה בכמה ערים: מארגנים
חדרי השעיה ושולפים לשם תלמידים "שובבים מדי". על משרד החינוך לשבת אל המדוכה,
להכין תוכנית משמעת כלל ארצית הכוללת תגובה הולמת לכל תרחיש - החל ממשמעתי ועד
לפלילי, ולהחיל אותה באופן שיטתי, מקצועי ואפקטיבי.
השיטה השערורייתית על פיה בכירי משרד החינוך מטילים על המורים את האחריות ליצור
משמעת, בלא לספק להם
את הכלים המתאימים - חייבת להגיע אל
קיצה. על בכירי משרד החינוך ללמוד את השיעור מספר אחד שלהם בחינוך: מי שבורח
מאחריות אינו ראוי לתפקידו ולמעמדו!
ובכלל כדאי להזכיר לשרת החינוך: גבולות זה לא רק
קווים ירוקים, לפעמים זה גם... קווים אדומים!
רצים
קדימה, כל הזמן רצים קדימה. אבל לאן?...
כשמובטל גונב לחם הוא יושב
בכלא, כשבכירים גונבים מיליונים - זה רק ספורט
משרד האלימות הצליח לגלות את
הסיבה לחינוך: דיווחים בלבד
אין
גבולות, אין הרתעה. "עונשם" של פורקי עול: שיחה עם ההורים