דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
גיטין
דף לב
סיום פרק שלישי 'כל הגט'
ותחילת פרק רביעי 'השולח'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין לא,ב)
אמר רבא: הכי
אמר רב: אשה מפלת בו, ושמואל אמר: אפילו מרגלית שבים מרקבת בו; רבי יוחנן אמר:
אפילו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו (תוך שלשה ימים).
אמר רב נחמן
[בר יצחק]: ושלשתן מקרא אחד דרשו: (הושע יג,טו) כי הוא בין אחים יפריא, יבוא קדים רוח ה' ממדבר
עולה ויבוש מקורו [ויחרב מעינו - הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה]: 'יבוש מקורו' - זו מקורה
של אשה (עובר שבמעיה),
ו'יחרב מעיינו' - זה שכבת זרע שבמעי אשה; 'הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה' - זו מרגלית שבים.
אמר רבא: עדי
סוראה הוא (הדבר הזה מבני סורא הוא), דדייקי קראי.
מאי 'כי הוא בין אחים יפריא'?
אמר רבא: אפילו
(גיטין לב,א)
שופתא (בית
יד) בקופינא דמרא ('קופינא':
חור, שבראש המרא, שקורין פושוי"ר [את]; ועל שם שדחוק בין שני צדי החור קרי
ליה 'בין אחים': שמדובקין) רפיא (שמתייבש
מחמת החום ורפה);
רב יוסף אמר:
אפילו סיכתא בדפנא (יתד שבדופן) רפיא;
רב אחא בר יעקב
אמר: אפילו קניא בכופתא (קנה הארוג בכפיפה) רפיא.
הדרן עלך כל הגט
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
גיטין לב,א פרק רביעי השולח
משנה:
השולח גט לאשתו
והגיע (והשיג) בשליח,
או ששלח אחריו שליח ואמר לו "גט שנתתי לך - בטל הוא"; הרי זה בטל.
קידם אצל אשתו
או ששלח אצלה שליח ואמר לה "גט ששלחתי לך בטל הוא" - הרי זה בטל.
אם משהגיע גט
לידה - שוב אינו יכול לבטלו (בגמרא פריך 'פשיטא').
בראשונה היה
עושה בית דין ממקום אחר ומבטלו (לא היה מבטלו בפני השליח ולא בפני
האשה, אלא במקום שהיה עומד היה מבטלו בפני שלשה);
התקין רבן
גמליאל הזקן שלא יהו עושין כן מפני תיקון העולם (שהשליח
שאינו יודע בדבר, מוליכו לה והיא ניסת בו).
גמרא:
'הגיעו'
(הוי משמע שרדף אחריו והשיגו) לא קתני, אלא 'הגיע', ואפילו ממילא (שנשתהה
שליח בדרך, והיה לו לזה דרך לשם, וראהו, ואפילו הכי בטל), ולא אמרינן 'לצעורה הוא דקא מיכוין' (אין
בדעתו לבטלו אלא לצעורה בעלמא חֹדש או חדשיִם, שאם היה בדעתו לבטלו היה רודף אחריו
לבטולי).
'או ששלח
אחריו שליח' – למה לי?
מהו דתימא 'לא
אלימא שליחותיה דבתרא משליחותיה דקמא (דאמרינן ליה לא עדיפת מיניה) דלבטליה' - קא משמע לן.
'קדם הוא אצל אשתו' למה לי?
מהו דתימא 'כי
לא אמרינן לצעורה קא מיכוין - הני מילי לשליח, אבל לדידה - ודאי לצעורה קא מיכוין'
- קא משמע לן.
'או ששלח
אצלה שליח' למה לי?
מהו דתימא:
איהו (כי בטליה הוא בעצמו) - (בטל וליכא למימר לצעורה מיכוין:) הוא דלא טרח אדעתא לצעורה (דלא הוה
מטרח נפשיה משום לצערה), אבל (כי
שלח) שליח (לבטל), דלא איכפת ליה כי טרח (ומשום
טירחא דשליח אחרון לא איכפת ליה) - (אמרינן) ודאי לצעורה קא מיכוין - קא משמע לן.
'אם משהגיע
גט לידה אינו יכול לבטלו' – פשיטא!?
לא, צריכא
דמהדר עליה מעיקרא לבטולי: מהו דתימא 'איגלאי מלתא למפרע דבטולי בטליה' - קא משמע
לן.
תנו רבנן: '"בטל
הוא" (משמע בטל יהא), (וכן) "אי איפשי בו" - דבריו קיימין; "פסול
הוא", "אינו גט" (לא משמע דאיהו מבטל ליה אלא מוציא
עליו שם פסול, והא ליכא) - לא
אמר כלום' (וזכה
בה על כרחו; ואם יש לו בעל חוב -
גובה אותה בשבילו, לפי שכל הלשונות הללו - לשון עתיד הן, והואיל וקבלה -
אינו יכול לחזור בו);
למימרא ד'בטל'
לישנא דלבטיל משמע? והאמר רבה בר איבו אמר רב ששת - ואמרי לה אמר רבה בר אבוה:
'מקבל מתנה שאמר לאחר שבאתה מתנה לידו "מתנה זו מבוטלת" – תיבטל;
"אי איפשי בה" - לא אמר כלום; "בטלה היא" (משמע
"בטלה היתה מקודם שקיבלתי"), "אינה מתנה" - דבריו קיימין' - אלמא בטל מעיקרא משמע (הודאת
בעל דין כמאה עדים דמי, והרי אומר שלא זכה בה, וחוזרת לנותן; והכי נמי תניא לקמן
בפירקין (מ,ב): "כתבתי ונתתי שדה פלונית
לפלוני", והוא אומר "לא כתב ונתן לי" - הודאת בעל דין כמאה עדים,
והאי נמי דאמר "בטלה היתה מקודם" - לכן נאמן)!?
אמר אביי: 'בטל' -
(גיטין לב,ב)
שתי לשונות
משמע: משמע דבטל ומשמע דליבטיל: (וכיון דהכי הוא - סתמא דמילתא כי
טעין איניש מילתא דמהניא במילתיה קא טעין:) גבי גט - לישנא דמהני ביה קאמר; גבי מתנה - לישנא דמהני בה קאמר.
אמר אביי:
נקיטינן: שליח מתנה הרי הוא כשליח הגט (ואם ביטלה הנותן קודם
שתגיע ליד המקבל - הרי היא בטלה, ואף על גב דמתנה זכות הוא - מצי למיהדר); נפקא מינה [מדברי
אביי ללמדנו:] ל'הולך לאו כזכי דמי'.
רבינא אשכחיה
לרב נחמן בר יצחק דתלי (נשען) וקאי
בעיברא דדשא, וקא מיבעיא ליה: 'בטל' (אם אמר 'בטל' ולא אמר 'הוא') – מהו (לשעבר משמע, ואין בדבריו
כלום, כיון דלא אמר 'הוא'? או דילמא בלא 'הוא' נמי: שתי לשונות משמע, ולישנא דאהני
ביה קאמר)?
תיקו.
אמר רב ששת,
ואמרי לה במתניתא תנא: "גט זה לא יועיל", "לא יתיר", "לא
יעזיב"," לא ישלח", ו"לא יגרש", "יהא חרס",
"יהא כחרס" - דבריו קיימין; "אינו מועיל", "אינו
מתיר", "אינו מעזיב", "אינו משלח", "אינו
מגרש", "חרס הוא", "כחרס הוא" - לא אמר כלום (משמע
דהוא אינו מבטלו אלא מעיד בו שהוא פסול, והא לא חזינן ביה פסול ויתקיים בחותמיו,
דכל לשונות הללו - לשעבר הוא).
איבעיא להו:
"הרי הוא חרס" - מהו (להבא משמע או לשעבר משמע)?
אמר ליה רבינא
לרב אחא בריה דרבא, ואמרי לה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מאי שנא מ"הרי הוא
הקדש", "הרי הוא הפקר" (דקיימא לן דהוי הקדש בכמה
דוכתי, דתנן בנדרים (מח,א) "אם שלי הן - הרי הן מוקדשים לשמים"; ובהפקר
נמי תנן בה: "הרי הוא מופקר לכל מי שאחפוץ" - אלמא להבא משמע)!
(אם נמלך הבעל לחזור ולגרש בגט שביטלו -) חוזר ומגרש בו או אינו חוזר ומגרש בו (מי
אמרינן בטל גיטא, והוה ליה כחספא? או דילמא שליחותא דשליח הוא דבטיל ליה, עד דהדר
ומשוי ליה שליח, אבל גיטא לא בטיל)?
רב נחמן אמר:
חוזר ומגרש בו, ורב ששת אמר: אינו חוזר ומגרש בו; והלכתא כוותיה דרב נחמן.
איני! והא
קיימא לן הלכתא כוותיה דרבי יוחנן, דאמר (בקדושין בפרק 'האומר
לחברו': אמר לאשה "התקדשי לי במעות הללו לאחר שלשים", וחזרה בה בתוך
שלשים -) חוזרת (=בטלו
הקדושין, הואיל ובטלתן קודם שיהו חָלין; הכי נמי ליבטיל גיטא)?
הכי? השתא: התם
דיבור ודיבור הוא (מתחילה היתה מתקדשת על ידי הדיבור, שנתרצתה בקדושין): אתי דיבור ומבטל דיבור (ומיהו
המעות לא בטלו: שאם חזר וקדשה בהן מדעתה - מקודשת) והכא: נהי דבטליה לשליחותא דשליח (האי דאמר
"בטל הוא" - לשליח הוא דבטליה: שלא יהא שלוחו לגרשה בגט זה, דאתי דיבור
ומבטל דיבור) - (אבל) גיטא (גט) גופיה (שהוא בעין) מי קא בטיל?
בראשונה היה
עושה [בית דין ממקום אחר ומבטלו; התקין רבן גמליאל הזקן שלא יהו עושין כן מפני
תיקון העולם]:
איתמר: בפני
כמה הוא מבטלו (קודם תקנת רבן גמליאל)?
רב נחמן אמר
בפני שנים (דבשלמא גבי דינא דממונא בעינן שלשה, אבל הכא אודועי בעלמא
הוא, ובתרי סגי [הצורך בשלשה הוא משום ד'אין
בית דין שקול', אך שיקול זה נוגע להכרעה בדין, שיש חילוקי דיעות, אך אם בית הדין
משמש רק ל'אודועי' – אין צורך במספר אי-זוגי]), רב ששת אמר בפני שלשה:
רב ששת אמר
בפני שלשה: 'בית דין' קתני; ורב נחמן אמר: בפני שנים: לבי תרי - נמי בית דין קרי
להו.
אמר רב נחמן:
מנא אמינא לה? דתנן (שביעית פ"י משנה ד; לקמן (לו,א)
הוא בפרקין, גבי פרוזבול): '"מוסרני
לפניכם (שהוא מוסר שטרותיו לבית דין, דאיהו לא תבע ליה לבעל חובו, אלא הבית
דין, והן יורדין לנכסיו, ולא קרינא ביה [במַלוה] 'לא יגוש')
(גיטין לג,א)
פלוני
ופלוני (תרי משמע) הדיינין שבמקום פלוני..."' (וקרי להו דיינים)!
ורב ששת?
אטו תנא כי
רוכלא (מוכר צרורות של בשמים) ליחשיב וליזיל?
אמר רב נחמן:
מנא אמינא לה? דתנן: 'הדיינים חותמין למטה או העדים' (גבי
פרוזבול תנן לה במסכת שביעית (פ"י מ"ד)); מאי? לאו דיינים דומיא דעדים: מה עדים שנים אף
דיינים נמי שנים?
ורב ששת?
מידי איריא? הא
כדאיתא והא כדאיתא! למה לי למיתנא 'דיינים' למה לי למיתנא 'עדים' (פשיטא
דסגי בהני או בהני, וליתני 'עדים', והוא הדין אי חתמי דיינין)? הא קא משמע לן: דלא שנא כתוב בלשון דיינים (כגון
'בי דינא הוינא, ואתא פלוני ואמר לנא: "מוסרני לכם פלוני ופלוני כו"') וחתמי עדים (בלשון
עדות, כגון 'איש פלוני עד'), ולא
שנא כתוב בלשון עדים (כגון 'דוכרן סהדותא דהוה באנפנא כו') וחתמי (למטה) דיינים ('אני פלוני דיין').
(הכי גרסינן: 'לא שנא כתוב בלשון עדים וחתמי דיינים,
ולא שנא כתוב בלשון דיינים וחתמי עדים'.)
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com