דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

תחילת פרק ששה עשר 'האשה בתרא'

יבמות דף קיט

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

יבמות פרק ששה עשר 'האשה בתרא'

(יבמות קיט,א)

משנה:

האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים, ובאו ואמרו לה "מת בעליך" - לא תנשא (הואיל ובלא בנים יצא בעלה) ולא תתייבם (שמא ילדה צרתה) עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה. (ובגמרא פריך: אמאי לא תנשא? תחלוץ ותנשא ממה נפשך!) ('היא צרתה' מפרש בגמרא.)

היתה לה חמות (במדינת הים, וכשיצאה לא היה לה [לחמותה] בן, ואין יבם לזו) - אינה חוששת (שמא ניתן לה יבם, אף על גב דחיישינן לעיל שמא ילדה צרה: התם הוא: דכל מה דילדה צרה, בין זכר בין נקבה - מפיק לה להא מיבם; אבל חמות - דאי נמי ילדה - לא זקיק לה להך אלא אם כן ילדה זכר! וכולי האי לא חיישינן שמא ילדה וזכר היה).

יצתה (חמותה) מליאה (מעוברת) – חוששת (שמא זכר היה).

רבי יהושע אומר: אינה חוששת (דאיכא למימר שמא הפילה; ואם תמצי לומר לא הפילה - שמא נקבה היתה).

גמרא:

מאי 'היא צרתה'?

הא קא משמע לן: להא צרה הוא דחיישינן, אבל לצרה אחריתי (אם באו עדים שאין צרתה [הידועה] מעוברת) לא חיישינן (אינה חוששת שמא אשה אחרת נשא ומותרת ליבם).

לא תנשא ולא תתייבם [עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה]:

בשלמא יבומי לא, דדלמא מיעברא וקפגעה באשת אח, דאורייתא! אלא לא תנשא אמאי? הלך אחר רוב נשים ורוב נשים מתעברות ויולדות[1]?

לימא רבי מאיר היא, דיחייש למיעוטא (רבי מאיר חייש למיעוטא בפרק 'הכל שוחטין' (חולין ו,א) גבי כותים: שגזר על כל כותים משום אותם שמצאו דמות יונה בהר גריזים והשתחוו לה)!

אפילו תימא רבנן: כי אזלי רבנן בתר רובא - רובא דאיתיה קמן, כגון תשע חנויות (דתניא (חולין צה,א) 'ובנמצא הלך אחר הרוב', דכיון דחנויות לפנינו הן, ואנו רואין שרובן מוכרות בשר שחוטה), וסנהדרי (י"ב מזכין וי"א מחייבין: דקיימא לן דזכאי (סנהדרין מ,א) דהואיל ורוב מזכין; וקמן נינהו), אבל רובא דליתיה קמן (כגון הכא, דניזיל בתר רוב נשים שבעולם) - לא אזלי רבנן בתר רובא.

והרי קטן וקטנה, דרובא דליתא קמן היא, ואזלי רבנן בתר רובא, דתניא: 'קטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין - דברי רבי מאיר.

אמרו לו לרבי מאיר: יפה אמרת שאין חולצין: 'איש' כתיב בפרשה ([רש"י בדף סא,ב] בפרשת חליצה (דברים כה,ז): 'ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו [ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה: מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל! לא אבה יבמי'), ומקשינן אשה לאיש [מה הוא גדול דוקא אף היא גדולה]; אלא מה טעם אין מייבמין?

אמר להם: קטן - שמא ימצא סריס; קטנה - שמא תמצא אילונית,, ונמצאו פוגעים בערוה.'

ורבנן סברי זיל בתר רובא דקטנים, ורוב קטנים לאו סריסי נינהו; זיל בתר רוב קטנות ורוב קטנות לאו אילונית נינהו!

אלא מחוורתא מתניתין רבי מאיר היא.

במאי אוקימתא? כרבי מאיר? אימא סיפא: 'היתה לה חמות - אינה חוששת'; אמאי? (נהי נמי דזכרים מיעוטא, כדמפרש ואזיל - מיהו) הלך אחר רוב נשים, (וכיון) ורוב נשים מתעברות ויולדות (ליכא למימר בזכרים מיעוטא דמיעוטא, אלא חד מיעוטא: דרוב נשים מתעברות ויולדות ומיעוט כו'); מיעוט מפילות, וכל היולדות - מחצה זכרים ומחצה נקבות; סמוך מיעוטא דמפילות למחצה נקבות - והוו ליה זכרים מיעוטא, וליחוש [לדעת רבי מאיר]?

דלמא כיון דאיחזקה לשוק - לא חייש.

רישא דאיחזק לייבום – תייבם?

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: רישא, דאיסור כרת – חששו (שמא נתעברה צרתה); סיפא, דאיסור לאו - לא חששו (שמא נתעברה חמותה, ואוקמה אחזקה).

אמר רבא: מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא; מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו (מי לא בעינן למיחש לספק איסור לאו כי היכי דחיישינן לספק איסור כרת? הא מידי דספיקא לאו הרחקה דרבנן היא בדבר המותר, דנימא 'לכרת עביד הרחקה, ללאו לא עביד הרחקה בדבר המותר', דהכא שמא איסורא דאורייתא ממש קעביד)!

אלא אמר רבא:

(יבמות קיט,ב)

רישא חזקה (מייתי לה) לייבום, ורובא (מייתי לה להיתר) לשוק (דרוב נשים מתעברות ויולדות, והרי ילדה צרתה ונפטרה גם היא); וחזקה לא עדיף כי רובא (דניזיל אבתרה); ואייתי מיעוטא דמפילות סמוך לחזקה, והוה ליה פלגא ופלגא: לא תנשא ולא תתייבם (הלכך לא תתייבם; ולשוק נמי לא, כרבי מאיר דחייש למיעוטא); סיפא - חזקה לשוק (שהרי בלא יבם היתה תחלה כשיצתה) ורובא לשוק (דאי נמי נתעברה חמותה - שמא נקבה היתה, או נפל; דרוב עוברים - נפפלים ונקבות, כדאמרינן לעיל: דמחצה דוולדי קיימי - נקבות הוו; ומיעוט עוברים - נפלים הוו; זכרים דקיימא - מיעוטא לגבי וולדות; והכא נמי איכא חזקה לרוב, דמרע נמי לחששא דמיעוטא), והוי ליה זכרים מיעוטא דמיעוטא, ומיעוטא דמיעוטא לא חייש רבי מאיר.

לא תנשא ולא תתייבם [עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה]:

ולעולם (בתמיה: תחלוץ ממה נפשך, ותנשא לשוק)?

אמר זעירי: לעצמה - שלשה חדשים (בשביל עצמה תמתין שלשה חדשים, דכל הנשים צריכות להמתין שלשה חדשים, ואפילו בעלה מת במדינת הים דליכא למיחש שמא מעוברת היא - דהא זקנה ואיילונית נמי צריכות להמתין שלשה חדשים, כדאמרינן ב'החולץ' (לעיל מב,ב) 'הלכה: כולן צריכות להמתין'), לחברתה – תשעה (בשביל חברתה - שמא מעוברת היא צרתה - צריכה להמתין תשעה חדשים, שאפילו חלצה לא תנשא בתוך תשעה, שמא חברתה מעוברת היא והולד של קיימא ואין חליצה פוטרת לזו אלא וולד פוטר, והוולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם).

וחולצת ממה נפשך?

רבי חנינא אמר: לעצמה שלשה, לחברתה לעולם (בשביל חבירתה צריכה להמתין לעולם עד שתדע אם יש לה וולד אם לאו).

ותחלוץ (לאחר תשעה) ממה נפשך (ותנשא: אם ילדה צרתה - הרי נפטרה בולד, ואם לאו - הרי חליצתה פוטרתה)?

אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין אמרי תרוייהו: גזירה שמא יהא ולד בן קיימא ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה (להכריז שלא היתה חלוצה ומותרת לכהונה).

וליצרכה?

דלמא איכא דהוי בחליצה ולא הוי בהכרזה, ואמרי 'קָשָּרוּ חלוצה לכהן'.

תנן [לעיל דף קיח,ב]: '"ניתן לי בן במדינת הים", ואמרה "מת בני ואחר כך בעלי (והריני זקוקה ליבם כבתחלה)" – נאמנת (במה שאמרה 'מת בני ראשון ואחר כך בעלי', ולא חיישינן דלמא משום דרחמא ליבם קאמרה; מאי טעמא? - הואיל ובחזקת ייבום היתה עומדת, ופיה אסר עצמה על היבם כשאמרה "ניתן לי בן", והוא הפה יכול להתיר עצמה ליבם ולומר "מת בני ראשון"); "מת בעלי ואחר כך בני" - אינה נאמנת (להנשא לשוק, הואיל ובחזקת ייבום יצתה, וחיישינן דלמא משום דסניא ליה קאמרה "ניתן לי בן"), וחוששין לדבריה (שמא אמת הן ואסורה לייבם), וחולצת ולא מתייבמת'; וליחוש דלמא אתו עדים ואמרי כדקאמרה (דלא היתה זקוקה לו, ואין חליצתה כלום ומותרת לכהונה), ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה!?

אמר רב פפא: בגרושה (שהיתה גרושה כבר מאיש אחר שפסלה לכהונה עולמית).

רב חייא בריה דרב הונא אמר: באמרה "אני (ובני) והוא (ובעלי) נחבאנו במערה (ואין איש עמנו לבא ולהעיד)" (הלכך ליכא למיחש דלמא אתי סהדי).

משנה:

שתי יבמות (נשי שני אחים): זו אומרת "מת בעלי" וזו אומרת "מת בעלי"; זו אסורה (לשוק) מפני בעלה של זו (שהוא יבמהּ) וזו אסורה מפני בעלה של זו (דשמא חי הוא, וזקוקה לו; ואף על פי שאשתו אומרת "מת" - אינה נאמנת איבמתה שתנשא על פיה, שאין יבמה מעידה על חברתה, שהיא אחת מחמש נשים שאין נאמנות להעידה).

לזו עדים (שמת בעלה) ולזו אין עדים: את שיש לה עדים אסורה (לינשא, מפני יבמהּ, דשמא חי הוא, דעדים מאי אהנו לה - הא היא נמי מהימנא לומר "מת בעלי"), ואת שאין לה עדים מותרת (לשוק, דהא אמרה שהוא מת, ובשביל יבמה נמי לא חיישינן, שהרי יש עדים שמת).

לזו בנים ולזו אין בנים (ואין עדים לא לזו ולא לזו): את שיש לה בנים מותרת, ואת שאין לה בנים אסורה.

נתייבמו (שהיה להם כאן שני יבמין, ונתייבמו: שהאשה שאמרה "מת בעלי" תתייבם, דלענין ייבום לא הוצרכה זאת לעדותה של זו; וארישא קאי, שאין להם לא עדים ולא בנים) ומתו היבמין - אסורות להנשא (לשוק; זו מפני בעלה הראשון של זו, וזו מפני בעלה הראשון של זו: שמא עדיין הם חיים; ואף על פי שנשאו שתיהן ליבמין בחזקת שמתו בעליהם - אצל עצמן נאמנות, אבל עכשיו כשינשאו לשוק - נמצא עדותה של זו מועיל לזו, ואין יבמות מעידות זו על זו צד היתר).

רבי אלעזר [במשניות: אליעזר] אומר: הואיל והותרו ליבמין (בחזקת שמתו בעליהם) - הותרו לכל אדם (תו לא מיתסרן דניחוש לשמא חיין הם).

גמרא:

תנא: 'לזו עדים ובנים, ולזו לא עדים ולא בנים - שתיהן מותרות (שאין כאן זיקת ייבום: זו מפני בניה, וזו בעדי חברתה);

נתייבמו ומתו היבמין - אסורין להנשא;

רבי אלעזר אומר: הואיל והותרו ליבמין - הותרו לכל אדם.'

בעי רבא: מאי טעמא דרבי אלעזר?: משום דקסבר צרה מעידה לחברתה (דהא שתי יבמות צרות נינהו, ומפני צד צרות לא נפסלו מלהעיד זו לזו)? או דלמא משום דהיא לא מקלקלא נפשה?

למאי נפקא מינה?

(יבמות קכ,א)

לאנסובי לצרה מקמי דידה (האשה שהלכה למדינת הים עם בעלה ובאה ואמרה "מת בעלי", והיתה לה כאן צרה - אם זו תנשא בעדותה של זו קודם שתנשא היא): אי אמרת 'צרה מעידה לחברתה' אף על גב דלא אינסיב [שלא נישאה] מנסבינן לה לצרה; אי אמרת משום דהיא לא מקלקלא נפשה, אינסיב - מנסבינן לה לצרה, אי לא אינסיב - לא מנסבינן לה; מאי?

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol

---

[1] An attempt to relate – Kollel Daf Yomi:

How can we say a woman who goes abroad likely had a child since Rov women have children.  While the majority of women overall have children, I doubt 50% of women are pregnant at any one time.  So if the woman goes abroad for one year, the odds are probably less than 50% she would become pregnant.  Rov does not seem to work here.  Please clarify. 

Thank you.
-----------------------------------------------
The Kollel replies:

This is a complicated issue and requires some introductions. In general, Rov fall into two basic categories, Ruba d'Issa Kaman, or a Rov which is based on pure numbers, where we know that there are more of one type than the other; and Ruba d'Laisa Kaman, which is a general rule not based merely upon numbers, rather on natural tendencies or human nature.

The dynamics of  Rov are not purely statistical, especially the latter type, for statistics can always be rearranged. For example, if we say that most drivers defy traffic laws, this may be true only for drivers under age fifty,
or only male drivers, or left-handed drivers, or red-headed drivers etc. In modern statistical studies we use the test group to determine the reliability of the statistic. This method is still not fool-proof for the permutations of
the classifications are endless. However, the more specific the group the more reliable the statistic.

On the other hand, Rov, is not merely a gauge of probability, rather a Din that we are beholden to follow the outcome of the Rov when we are in doubt. (Although in general the outcome of the Rov is more probable, it is not due to this probability that we follow the Rov). Therefore, the guidelines which we use to determine the grouping are not based merely on statistical considerations,  rather Chazal determined the grouping, and we are then beholden to follow the Rov.

In general, most women have children. Of course, statistically, we could subgroup this generality, into time periods, fertility, etc. However, since we cannot form each subgroup on our own , rather we follow the groupings of
Chazal, following the Rov may cause a statistical anomaly which does not contradict the Halacha of Acharei Rabim l'Hatos. In the end of the first Perek of Kesuvos we will gain more insight into how Chazal determined their groupings.

Dov Zupnik

Let me add two points:
1. Bear in mind that we are discussing specifically women in their childearing years, who have no known gynelogical problems. Otherwise, the Rov would clearly not apply

2. We are discussing a man who is childless who is traveling with his wife. In fact, he is towards the end of his life (whether he knows it or not), and probably is desperate to have an heir. I wonder whether the same Chazakah
would apply if he had children already -- I doubt it.

In fact, the Gemara may mean to say just that: Most women become pregnant (and eventually bear children, as opposed to stillborns) to their husbands *at least once* during his lifetime.

-Mordecai Kornfeld