בבא מציעא צ

מקרא: בתחתית הדף

Shalom!

I received this notice from Goecities:

We're writing to let you know that Yahoo! GeoCities, our free web site building service and community, is closing on October 26, 2009. On October 26, 2009, your GeoCities site will no longer appear on the Web, and you will no longer be able to access your GeoCities account and files.

I am looking for a place to host this edition of the Talmud.

If you can assure a safe host, please contact yeshol@gmail.com

Thanks,

Yeshayahu HaKohen Hollander

מסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

בבא מציעא דף צ

המשך פרק שביעי 'השוכר את הפועלים'

(בבא מציעא פט,ב)

תנו רבנן: 'פָּרות המרכסות בתבואה (ששורין שעורין במים, ומייבשין אותן בתנור, ודשין אותן בפָרות להסיר קליפתן, והוא 'חושלא')

(בבא מציעא צ,א)

והדשות בתרומה ומעשר (דישת שבלין בתרומה ובמעשר, כגון שהקדימו בשבלין) - אינו עובר משום בל תחסום (משום דגמר מלאכתן למעשר משעת דישה) [עיין תוספות ד"ה והדשות, שמשמע דוקא חולין, ואין דשים בבהמה תרומה ומעשר שני], אבל מפני מראית העין (שלא יאמרו עליו שהוא חוסם); מביא בול (מלא אגרוף) מאותו המין ותולה לה בטרסקלין שבפיה (שק או טרסקל תולין בצוארה, והמאכל בתוכו, ואוכלת);

רבי שמעון בן יוחאי אומר: מביא כרשינים ותולה לה, שהכרשינים יפות לה מן הכל.' ורמינהי: 'פרות המרכסות בתבואה אינו עובר משום בל תחסום, והדשות בתרומה ומעשר עובר משום בל תחסום (דסתם דייש - לאו בתרומה ומעשר משתעי קרא, דאין תרומה ומעשר סתם אלא מן המירוח ואילך, כדכתיב (במדבר יח,כז) 'כדגן מן הגורן'); ונכרי הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום (אינן עוברים הבעלים שאמרו לו "חסום פרתי ודוש בה תבואה שלך" - אין עליהם עבירת לא תחסום), וישראל הדש בפרתו של נכרי עובר משום בל תחסום'; קשיא תרומה אתרומה, קשיא מעשר אמעשר!?

בשלמא תרומה אתרומה לא קשיא: כאן בתרומה, כאן בגידולי תרומה (תרומה שזרעה וגידלה הגידולין – [דינה] תרומה מדרבנן, וזה אחד משמנה עשר דבר שרבו בית שמאי על בית הלל ב'יציאות שבת' (דף יז,ב); וכיון דלאו תרומה מדאורייתא היא - קרינא ביה דייש סתמא); אלא מעשר אמעשר קשיא; וכי תימא מעשר אמעשר נמי לא קשיא: כאן במעשר כאן בגידולי מעשר: בשלמא גידולי תרומה – תרומה (מדרבנן ואיצטריך לאשמועינן דעובר), אלא גידולי מעשר חולין נינהו, דתנן [תרומות פ"ט מ"ד]: 'גידולי טבל וגידולי מעשר שני – חולין (גידולי טבל: תבואה שנמרחה בכרי, וּזְרָעָהּ בטיבלהּ - הרי היא כשאר חולין, ואוכל הימנה עראי עד שימרח; דכיון דזַרעוֹ כָּלֶה - בטיל ליה איסוריה; ובתרומה הוא דגזור, כדמפרש התם: גזירה משום תרומה טהורה ביד ישראל: שמא יזרענה להפטר, שלא יתננה לכהן; אי נמי משום תרומה טמאה ביד כהן: דלמא משהי לה לזַרעָהּ, ואתי בה לידי תקלה)!?

אלא לא קשיא: הא במעשר ראשון [שהוא חולין ולכן אסור לחסום], הא במעשר שני [שהוא הקדש ולכן אין אסור לחסום – ואולי צריך לחסום, שלא להאכיל בהמות הקדש!];

ואיבעית אימא: הא והא במעשר שני, ולא קשיא: הא רבי מאיר הא רבי יהודה (בקדושין (דף נב,ב)): הא [הברייתא שאמרה שאינו עובר על לא תחסום] - רבי מאיר דאמר: מעשר - ממון גבוה הוא (ולא קרינא ביה 'בדישו'; וגבי תרומה מיתוקמא: שהיתה פרה של ישראל שאסור להאכילה תרומה, ואפילו אם דש בה כהן, דתניא: 'כהן ששכר פרה מישראל, אף על פי שמזונותיה עליו - לא יאכילנה כרשיני תרומה'); הא [הברייתא שאמרה שעובר על לא תחסום] - רבי יהודה דאמר: מעשר שני ממון הדיוט הוא.

היכי דמי (דליהוי מעשר קודם דישה)?

כגון שהקדימו (וקרא שם עליו) בשבלין;

ולרבי יהודה (כיון דשם מעשר עליו, לרבי יהודה נהי נמי דממון הדיוט הוא) - והא בעי חומה (שאסור לאכלו חוץ לחומת ירושלים, והיכי אתי לאו ד'לא תחסום' ודחי לאו ד'לא תוכל לאכול בשעריך' []דברים יב,יז)?

כגון שדש לפנים מחומת בית פאגי (היקף חיצון של ירושלים שהוסיפו עליו קרוי 'בית פאגי'.

ונראה לי שהוא לשון כבישתה של עיר: שונגל"א בלע"ז, כדאמרינן פרק קמא (דף ט,א): 'זה קנה חמור ובית פגיה').

איבעית אימא: לא קשיא: כאן במעשר ודאי כאן במעשר דמאי (דליתיה אלא מדרבנן; הלוקח מעם הארץ שחייבו להפריש מעשר שני על הספק ולהעלותו לירושלים).

השתא דאתית להכי - תרומה אתרומה נמי לא קשיא: כאן בתרומת ודאי [מותר לחסום] כאן בתרומת דמאי [אסור לחסום]!

בשלמא מעשר דמאי – איכא; אלא תרומת דמאי - מי איכא? והתניא: 'אף הוא (יוחנן כהן גדול במסכת סוטה (דף מח,א)) ביטל את הוידוי (של מעשר, ואפילו של חברים, שאין לומר 'בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי' לפי שלא היו נותנים מעשר ראשון ללוי כהלכתו, דרחמנא אמר ללוים, וקנסינהו עזרא וצוה לתתו לכהנים [ולכן ביטל יוחנן כהן גדול את הודוי]), וגזר על הדמאי (בלוקח מעם הארץ: שיפריש הכל מספק, מפני שהטבל עון מיתה, חוץ מן התרומה שלא גזר להפרישה; ולא גזר על הדמאי) לפי ששלח בכל גבול ישראל וראה (שהיו עמי הארץ מזלזלין במעשרות:) שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד' [ואין 'תרומת דמאי', שהרי היו מפרישים תרומה]!?

אלא לא קשיא: כאן בתרומת מעשר (שהלוי מפריש לכהן מעשר מן המעשר, והוא קרוי 'תרומה' ואסור כתרומה) ודאי, כאן בתרומת מעשר דמאי.

בעו מיניה מרב ששת: היתה אוכלת ומתרזת (חולי מעיים, וקורין אותו ריול"ר: מוציאה רעי צלול כמים והחטין קשין לה) מהו? משום דמעלי לה הוא, והא לא מעלי לה? או דלמא דחזיא ומצטערא, והא חזיא ומצטערא?

אמר להו רב ששת: תניתוה: 'רבי שמעון בן יוחי אומר: מביא כרשינים ותולה לה, שהכרשינים יפות לה מן הכל' שמע מינה משום דמעלי לה הוא.

שמע מינה.

איבעיא להו: מהו שיאמר אדם לנכרי: "חסום פרתי ודוש בה (דישה שלך) [עיין תוספות ד"ה חסום: פירוש: ודוש בתבואתי, דמרויח באמירה לנכרי, דבתבואת נרכי פשיטא דשרי ע"כ]": מי אמרינן: כי אמרינן אמירה לנכרי שבות (מדרבנן) - הני מילי לענין שבת, דאיסור סקילה, אבל חסימה - דאיסור לאו – לא? א�ו דלמא לא שנא?

תא שמע: 'נכרי הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום'; מעבר הוא דלא עבר, הא איסורא איכא?!

בדין הוא דאיסורא נמי ליכא, ואיידי דתנא סיפא דישראל הדש בפרתו של נכרי עובר - תנא רישא 'אינו עובר'.

תא שמע דשלחו ליה לאבוה דשמואל: הלין תורי

(בבא מציעא צ,ב)

דגנבין ארמאי ומגנחין יתהון (ומסרסין אותם ואחר כך מחזירין לבעלים; ומאהבת בעליו ישראל גונבו הנכרי, שהוא מכירו, ומסרסו כדי שיהא יפה לחרישה) – מהו?

שלח להו: הערמה אתעביד בהו? - אערימו עלייהו ויזדבנון (ולא יהנה ישראל בעבירה: הוא עשה כדי שיהא יפה לחרוש, לפיכך יקנסוהו שלא יחרוש בו. אלמא באיסור דלאו - נמי אסורה אמירה לנכרי)!

אמר רב פפא: בני מערבא (דשלחו ליה לאבוה דשמואל הכי) סברי לה כרבי חידקא (בסנהדרין בפרק 'ארבע מיתות' (דף נו,ב)), דאמר: בני נח מצווין על הסירוס, וקא עברי (זה האומר לסרס) משום [ויקרא יט,יד: לא תקלל חרש] ולפני עור לא תתן מכשול [ויראת מאלקיך אני ה'] (אבל בדבר שאין הנכרי מוזהר עליו - אימא לך שרי).

סבר רבא למימר: ימכרו לשחיטה (שלא יועיל סירוסן להעלות בדמיהן; אבל לחרישה – לא, שדמיהן יקרין משום סירוסן).

אמר ליה אביי: דיין שקנסת עליהם מכירה (דלא טרח כולי האי אלא שיחרוש בו, והא לא תתקיים מחשבתו).

פשיטא בנו גדול כי אחר דמי (ודיו אם מכרו לו); בנו קטן - מאי?

רב אחי אסר ורב אשי שרי.

מרימר ומר זוטרא - ואמרי לה הנהו תרי חסידי - מחלפי אהדדי (שוורים שלהן שגנבום נכרים מכיריהם וסרסום).

בעי רמי בר חמא: הושיב לה קוץ בפיה (ואינה יכולה לאכול מן הדישה) – מהו?

'הושיב לה' - חסימה מעלייתא היא.

אלא ישב לה קוץ בפיה – מהו (מצוה ליטלה או אין מצוה ליטלה)?

הרביץ לה ארי מבחוץ (ולאימתו אינה אוכלת) - מהו?

'הרביץ לה' - חסימה מעלייתא היא;

אלא רבץ לה ארי מבחוץ – מהו? [עיין תוספות ד"ה רבץ] העמיד בנה מבחוץ מהו? היתה צמאה למים מהו? פרס לה קטבליא (עור שלוק) על גבי דישה (והבהמה מהלכת על גביו ואינה רואה את הדישה) – מהו (מי קרינא ביה 'בדישו' או לא)?

פשוט מהא (מתניתא) חדא (מהנך בעיי), דתניא: 'רשאי בעל פרה (שהשכיר פרתו לדוש בה) להרעיב פרתו כדי שתאכל מן הדישה הרבה, ורשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר (קשין של שבלין שנדושו, והוה כפורס קטבליא) לפני הבהמה כדי שלא תאכל מן הדישה הרבה' (ותיפשוט מינה דשרי)!

שאני התם דקא אכלה [את פקיע העמיר].

איבעית אימא [הכי קאמר]: רשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר לפני בהמה מעיקרא [לפני תחילת הדישה] כדי שלא תאכל הרבה מן הדישה (כדי שתמלא כריסה קשים קודם שתיכנס לדישה).

בעא מיניה רבי יונתן מרבי סימאי: חסמה מבחוץ (קודם שתכנס לדוש) - מהו? 'שור בדישו' אמר רחמנא, והא - לאו 'בדישו' הוא? או דלמא 'לא תדוש בחסימה' אמר רחמנא?

אמר ליה: מבית אביך (כהן היה) אתה למד (ויקרא י,ט) יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם [אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם] - בבואכם הוא דאסור, הא מישתא ומיעל שרי? - (בתריה כתיב) (ויקרא י,י) ולהבדיל בין הקדש ובין החול [ובין הטמא ובין הטהור] אמר רחמנא (משמע: כדי שידע להבחין בין עבודה קדושה למחוללת, ואי שתי ועייל - מכל מקום שיכור הוא, ולא ידע להבדיל); אלא מה התם בשעת ביאה לא תהא שכרות - הכא נמי: בשעת דישה לא תהא חסימה.

תנו רבנן: 'החוסם את הפרה (ולא העבירה על הדישה וחבירו דש בה) והמזווג בכלאים (שור וחמור לקרון, ובא חבירו והנהיג) – פטור (הראשון); ואינו לוקה אלא דש ומנהיג בלבד (ואינו חייב אלא הדש: דלא תדוש בחסימה קאמר רחמנא (דברים כה,ד); וגבי כלאים נמי 'לא תחרוש' כתיב (דברים כב,י), ואינו לוקה אלא זה המנהיגו).

איתמר: חסמה בקול (כשהיתה שוחה לאכול היה גוער בה) והנהיגה בקול (בכלאים ואינו אוחז במרדע): רבי יוחנן אמר חייב, ריש לקיש אמר פטור.

רבי יוחנן אמר חייב: עקימת פיו הויא מעשה (והוה ליה לאו שיש בו מעשה ולוקין עליו);

ריש לקיש אמר פטור: קלא לא הוי מעשה.

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש:

(בבא מציעא צא,א)

'(רישא דמתניתין: 'הכל ממירין אחד האנשים ואחד הנשים'; ומפרש ואזיל דהאי 'הכל ממירין':) לא שאדם רשאי להמיר (אלא יש בהן כח לתפוס בתמורה בדיעבד;) אלא שאם המיר – מומר, וסופג את הארבעים (משום 'לא יחליפנו' (ויקרא כז,י))' (והא הכא דדיבור בעלמא הוא, ולקי! אלמא עקימת שפתים שאדם מגיד בשפתיו - מעשה הוא)!?

אמר ליה: הא מני? רבי יהודה היא, דאמר 'לאו שאין בו מעשה לוקין עליו' (בכמה דוכתי מייתינן לה (מכות דף ד,ב): 'לא תותירו ממנו והנותר ממנו עד בקר [באש תשרפו]' [שמות יב,י]: בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו: שניתק לעשה הוא; טעמא - דבא הכתוב, הא לאו הכי - לקי המותיר, ואף על גב דאין בו בו מעשה).

ומי מצית מוקמת לה כרבי יהודה? והא קתני רישא: 'הכל ממירין: אחד האנשים ואחד הנשים' והוינן בה: 'הכל' לאתויי מאי? לאתויי יורש (שאם המיר בקרבן אביו לאחר מיתת אביו - מומר), ודלא כרבי יהודה, דאי כרבי יהודה - האמר 'יורש אינו ממיר (ואם המיר - אינו מומר, וטעמא מפרש בתמורה בריש פרק קמא (דף ב,א)), יורש אינו סומך'!?

האי תנא סבר לה כוותיה בחדא [שלוקין על לאו שאין בו מעשה] ופליג עליה בחדא [וסובר יורש ממיר].

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת yeshol@gmail.com.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף [לפעמים מהוצאת עוז והדר] – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;

רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (תענית ב,ב)

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.