דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף יז
(ברכות טז,ב)
רב ספרא, בתר צלותיה - אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום
(ברכות יז,א)
בפמליא של מעלה (בחבורת
שרי האומות: שכשהשרים של מעלה יש תגר ביניהם - תיכף יש קטטה בין האומות, כדכתיב ועתה אשוב להלחם עם שר פרס (דניאל י,כ)) ובפמליא של מטה (בחבורת החכמים), ובין התלמידים העוסקים בתורתך, בין
עוסקין לשמה בין עוסקין שלא לשמה; וכל העוסקין שלא לשמה - יהי רצון שיהו עוסקין
לשמה.
רבי אלכסנדרי, בתר צלותיה - אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתעמידנו
בקרן אורה (בזוית אורה) ואל תעמידנו בקרן חשכה, ואל
ידוה לבנו, ואל יחשכו עינינו.
איכא דאמרי: הא - רב המנונא מצלי לה, ורבי אלכסנדרי בתר דמצלי - אמר הכי:
רבון העולמים! גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב (שאין אנו עושים רצונך)? - שאור שבעיסה (יצר הרע שבלבבנו המחמיצנו) ושעבוד מלכיות; יהי רצון
מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם.
רבא, בתר צלותיה - אמר הכי: אלהי! עד שלא נוצרתי איני כדאי (לא הייתי חשוב והגון להיות נוצר), ועכשיו שנוצרתי (מה חשיבותי?) - (הרי אני) כאלו לא נוצרתי; עפר אני בחיי, קל
וחומר (שעפר אני) במיתתי; הרי אני לפניך ככלי
מלא בושה וכלימה; יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא אחטא עוד, ומה שחטאתי לפניך מרק (כַּלֵּה וְהָתֵם) ברחמיך הרבים, אבל לא על ידי
יסורין וחלאים רעים; - והיינו וידוי דרב המנונא זוטי ביומא דכפורי.
מר בריה דרבינא, כי הוה מסיים צלותיה - אמר הכי: אלהי נצור לשוני מרע ושפתותי
מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה; פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף
נפשי, ותצילני מפגע רע מיצר הרע ומאשה רעה ומכל רעות המתרגשות לבא בעולם, וכל
החושבים עלי רעה - מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם; יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי
לפניך ה' צורי וגואלי.
רב ששת, כי הוה יתיב בתעניתא בתר דמצלי - אמר הכי: רבון העולמים! גלוי לפניך
בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו
ומתכפר לו, ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי; יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי
שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני.
רבי יוחנן, כי הוה מסיים ספרא דאיוב (על
שם שאיוב נפטר בשם טוב) - אמר הכי: סוף אדם למות, וסוף בהמה
לשחיטה, והכל למיתה הם עומדים; אשרי מי שגדל בתורה, ועמלו בתורה, ועושה נחת רוח
ליוצרו, וגדל בשם טוב, ונפטר בשם טוב מן העולם, ועליו אמר שלמה: (קהלת
ז,א) טוב שם
משמן טוב ויום המות מיום הולדו.
מרגלא בפומיה דרבי מאיר (דבר
זה רגיל בפיו): גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי;
נצור תורתי בלבך, ונגד עיניך תהיה יראתי; שמור פיך מכל חטא, וטהר וקדש עצמך מכל
אשמה ועון - ואני אהיה עמך בכל מקום.
מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה: אני (העוסק
בתורה) בריה וחברי (עם
הארץ) בריה; אני מלאכתי בעיר (כלומר:
נוחה מלאכתי ממלאכתו) והוא מלאכתו בשדה; אני משכים למלאכתי
והוא משכים למלאכתו; כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי (מתגדל לתפוס אומנותי) - כך אני איני מתגדר במלאכתו; ושמא
תאמר: אני מרבה והוא ממעיט (ושמא
תאמר: הדין עמו שאינו מתגדר במלאכתי, שאילו היה תופס אומנותי - לא היה לו לב פתוח
להרבות בתורה כמותי, והיה ממעיט ואין לו שכר)? – שָנִינו: 'אחד המרבה
ואחד הממעיט (שיש
לו שכר לממעיט כמו למרבה) - ובלבד שיכוין לבו לשמים' (ואצל קרבנות הוא, במנחות, בסופה [פ"יג מ"יא]).
מרגלא בפומיה דאביי: לעולם יהא אדם ערום ביראה (להערים בכל מיני ערמה ליראת בוראו): (משלי
טו,א) מענה
רך משיב חמה [ודבר עצב יעלה אף], ומרבה שלום עם אחיו, ועם קרוביו, ועם
כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על
הבריות; אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם - ואפילו נכרי
בשוק.
מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה (עיקרה
של תורה) - (שיהא
עמה) תשובה ומעשים טובים: שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו
וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר (תהלים
קיא,י) ראשית
חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם [תהלתו עמדת לעד]; 'לעושים' לא נאמר, אלא 'לעושיהם': לעושים לשמה ולא לעושים שלא
לשמה; וכל העושה שלא לשמה (פירוש:
שאינו לומד כדי לקיים אלא לקנטר) - נוח לו שלא נברא (דבפרק 'מקום שנהגו' (פסחים נ:) אמרינן: רבא רמי: כתיב [תהלים נז,יא] עד שמים חסדך וכתיב [תהלים
קח,ה] מעל השמים [חסדך]? - כאן בעוסק שלא לשמה כו;' והתם איירי במקיים כדי שיכבדוהו, וכן משמע
בירושלמי דפירקין).
מרגלא בפומיה דרב: לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הבא אין בו לא אכילה ולא
שתיה, ולא פריה ורביה, ולא משא ומתן, ולא קנאה, ולא שנאה, ולא תחרות, אלא צדיקים
יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, שנאמר (שמות כד,יא) [ואל
אצילי בני ישראל לא שלח ידו] ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו (שבעו מזיו השכינה כאילו אכלו ושתו);
גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים שנאמר (ישעיהו
לב,ט) נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי (גדולה הבטחה - שהרי קראן שאננות ובוטחות); אמר ליה
רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין?
באקרויי בנייהו לבי כנישתא (תינוקות
של בית רבן היו רגילין להיות למדים לפני רבן בבית הכנסת), ובאתנויי גברייהו בי רבנן (בית המדרש, ששם שונים משנה וגמרא), ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי
רבנן (ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות
ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת).
כי הוו מפטרי רבנן (זה
מזה: שהיה נוטל רשות מחבירו לשוב לביתו ולארצו) מבי רבי אמי - ואמרי לה מבי
רבי חנינא - אמרי ליה הכי: עולמך תראה בחייך (כל צרכיך תמצא), ואחריתך לחיי העולם הבא, ותקותך לדור
דורים; לבך יהגה תבונה, פיך ידבר חכמות (בלשון
ברכה היו אומרים), ולשונך ירחיש רננות; עפעפיך יישירו
נגדך (לשון יושר: שתהא מבין בתורה כהלכה); עיניך
יאירו במאור תורה, ופניך יזהירו כזוהר הרקיע; שפתותיך יביעו דעת, וכליותיך תעלוזנה
מישרים, ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין.
כי הוו מפטרי רבנן מבי רב חסדא - ואמרי לה מבי רבי שמואל בר נחמני - אמרו ליה
הכי: (תהלים קמד,יד) אלופינו מסובלים [אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו] 'אלופינו מסובלים': רב ושמואל, ואמרי לה רבי
יוחנן ורבי אלעזר: חד אמר 'אלופינו' – בתורה, ו'מסובלים' – במצות;
וחד אמר 'אלופינו' - בתורה ובמצות, ו'מסובלים' - ביסורים;
(ברכות יז,ב)
'אין
פרץ' - שלא תהא
סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל;
'ואין
יוצאת' - שלא תהא סיעתנו
כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי;
'ואין
צוחה' - שלא תהא
סיעתנו כסיעתו של אלישע שיצא ממנו גחזי;
'ברחובותינו' - שלא יהא לנו בן או תלמיד
שמקדיח תבשילו ברבים [כגון יש"ו הנוצרי].
(ישעיהו מו,יב) שמעו אלי אבירי לב
הרחוקים מצדקה: רב
ושמואל, ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר: כל העולם כולו נזונין בצדקה (בצדקתו של הקב"ה ולא בזכות שבידן) והם נזונין
בזרוע (בזכות שבידם; ובצדיקים משתעי קרא,
וקרי להו 'רחוקים מצדקתו של הקדוש ברוך הוא'); וחד אמר: כל העולם כולו
נזונין בזכותם, והם אפילו בזכות עצמן אין נזונין (שאין להן כדי צרכיהם ומתפרנסים בקושי), כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב
יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת "כל העולם כולו
נזונין בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
ופליגא דרב יהודה (דאיהו
אמר: אבירי לב היינו רשעים), דאמר רב יהודה: מאן 'אבירי לב'? - גובאי טפשאי ('גובאי' - שם אומה היא, בבבל; ובמסכת קדושין (פ"ד
דף ע:) אמרינן שהיו מן הנתינים).
אמר רב יוסף: תדע, דהא לא איגייר גיורא מינייהו!
אמר רב אשי: בני מתא מחסיא – 'אבירי לב' נינהו, דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא (שהיו נאספים שם ישראל באדר לשמוע בהלכות הפסח מדרש דרב
אשי, ובאלול לשמוע הלכות החג) ולא קמגייר גיורא מינייהו!
חתן אם רוצה לקרות [קרית שמע לילה הראשון – קורא; רבן
שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול את השם – יטול (אם
לא הוחזק חכם וחסיד לרבים - אין זה אלא גאוה: שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו).]:
למימרא דרבן שמעון בן גמליאל חייש ליוהרא ורבנן לא חיישי ליוהרא? והא איפכא
שמעינן להו, דתנן [פסחים פ"ד מ"ה]: 'מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב
– עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין; וכל מקום תלמידי חכמים בטלים; רבן
שמעון בן גמליאל אומר: לעולם יעשה כל אדם את עצמו כתלמיד חכם'; קשיא דרבנן
אדרבנן, קשיא דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל!?
אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.
רב שישא בריה דרב אידי אמר: לעולם לא תחליף; דרבנן אדרבנן לא קשיא: קרית שמע,
כיון דכולי עלמא קא קרו ואיהו נמי קרי - לא מיחזי כיוהרא; הכא - כיון דכולי עלמא
עבדי מלאכה ואיהו לא קא עביד - מיחזי כיוהרא; דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן
גמליאל לא קשיא: התם - בכונה תליא מילתא, ואנן סהדי דלא מצי לכווני דעתיה; אבל הכא
- הרואה (הרואה אותו שאינו עושה מלאכה אינו
מבין שמחמת תשעה באב הוא בטל אלא) אומר: "מלאכה הוא דאין לו":
פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא (אף
בימי מלאכה).
הדרן עלך היה קורא
=-=-=-=-=-=-=-=-
ברכות פרק שלישי מי שמתו
רב אשי אמר: (לעולם אכולא, ומתניתין נמי אפילו
בבית אחר נמי פטר ליה:) כיון שמוטל עליו לקוברו - כמוטל לפניו דמי (דכל שמוטל עליו לקוברו קרי 'מוטל לפניו'), שנאמר (בראשית
כג,ג) ויקם אברהם מעל פני מתו [וידבר אל בני חת לאמר],
ונאמר [שם פסוק ד] [גר ותושב אנכי עמכם תנו
לי אחזת קבר עמכם] ואקברה מתי מלפני (וההיא שעתא - לאו לפניו הוה): כל זמן שמוטל עליו לקוברו - כמוטל
לפניו דמי.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol