שבעת המדעים – Liberal Arts באנגלית- הינן חלק אינטגראלי במחשבה ובסימבוליקה המסוניות.

מדעים אלה, שהיו המרכיבים הבסיסיים של ההשכלה הקלאסית בימי קדם ובימי הביניים, מקשרים את הבונים הקדומים בימי הביניים לבניה החופשית בימינו.

ובמה המדובר – שבעת המדעים הם:

• חכמת הדקדוק – העוסק במבנה המילה ובחוקי התחביר
• תורת הנאום – רטוריקה – העוסק בתורת הדיבור והמלמד אותנו לדבר בצורה נאותה ומשכנעת
• תורת ההיגיון – לוגיקה – המלמד אותנו להבחין בין אמת ללא אמת, להסיק מסקנות על פי נתונים שבידינו בהתאם להנחיות יסוד.
• חכמת החשבון – אריתמטיקה – העוסק במספרים והיחס ביניהם. מהווה את הבסיס למתמטיקה, אם כל המדעים המדויקים.
• גיאומטריה – העוסק במרחב ומידותיו. למעשה, מהווה הגיאומטריה אבן יסוד של עבודתם של הבונים הקדומים, דבר הבולט במיוחד בתורה ובסמלים של הבנייה החופשית.
• מוסיקה – הדנה בחוקי הפקת הטונים וצלילים, תוך התחשבות בחוקי קצב והפסקות המובילות ליצירה הרמונית מאוזנת. תורת המוסיקה היא תורה פורמאלית – היינו מתמטית – ולמעשה, המוסיקה היא שייכת לקבוצת השפות הטבעיות, בדומה לשפת האם של כל אדם ואדם.
• אסטרונומיה – מדע העוסק ביקום, במסלול השמש, הירח והכוכבים, המשפעים על חיינו על פני האדמה והמאפשר התמצאות במרחב ומדידתו.

תחומי השכלה אלה חולקו לשתי קבוצות:

• ה-trivium , מילה לטינית שפירושה "מקום המפגש של שלוש דרכים". חלק זה עוסק בחוקי הלשון והתקשורת. הוא כולל את שלושת האומנויות הראשונות, ובדומה לעבודתו של הבונה, הדקדוק מעדן את הדיבור כפי שהבונה מסתת את האבן, הרטוריקה מצרף את המילים והמחשבות בצורה נאותה, כפי שהבונה מניח אבן על אבן ע"מ להקים מבנה והלוגיקה, המדע העיקרי, אשר מביא את העוצמה של ההיגיון והסקת מסקנות בדומה לעבודתו של האדריכל שיוצר ומפתח את התכנית לבנייה. אלה אומנויות התקשורת של האדם עם עצמו ועם הסובבים אותו.
• ה- quadrivium , שפירושו "ארבע דרכים". חלק זה עוסק במדעיים המדויקים וכולל חשבון, גיאומטריה, מוסיקה ואסטרונומיה. מטרתן להבין ולהכיר את העולם הסובב אותנו. מבחינת הבנייה החופשית, מדעים אלה מהווים אבן יסוד לנוכח חשיבותם לעבודה המעשית של הבונים הקדמוניים. חשיבותם בבנייה החופשית גלויה לעין בסמלים ובטקס של הבנייה החופשית עד ימינו אנו. מבנה הלשכה וסמליה, המוסיקה המלווה את הטקסים והאמירות, כל אלה מצביעים על הקשר האדוק של הבנייה החופשית למדעים אלה.

ומה בין ההשכלה הקלאסית כפי שתוארה כאן לבין המחשבה והסימבוליקה המסוניות? ראשית כל, להבדיל מהעולם הקלאסי וימי הביניים, בהם ההשכלה הייתה הפריבילגיה של מועטים ונרכשה לשם עצמה, הבונים ראו בלימוד הסביבה והעולם כהכרח לעבודתם, ומכוון ששבעת המדעים סיכמו, או סמלו את הלימוד, היינו, רכישת השכלה, זו הפכה לחלק אינטגראלי של עיסוקם של הבונים הקדמונים, ובכך הבדיל את גילדה המיוחדת הזאת מכל הגילדות שהיו קיימות בימי הביניים.

עפ"י דברי אלברט מקאיי, מחבר האנציקלופדיה המסונית, עצם העובדה שההשכלה שייכת באופן מובהק לטבעה של הבנייה החופשית היא בעלת חשיבות גורלית בתולדות המסדר: היא הדבר שגרם לכך שמכל ההתארגנויות המקצועיות של ימי הביניים, רק הבנייה החופשית שרדה והתעצמה עד עצם היום הזה, כי בעת שהמסדר פתח את שעריו לכל, היה לו אוצר ידע ומחשבות בלתי נדלה. אוצר ידע זה שימש כוח משיכה לקהל רחב ואיכותי שראה בבנייה החופשית דרך לשיפור עצמי וקידום החברה.

עפ"י הבנייה החופשית,הלימוד וההשכלה אינם דבר אבסטרקטי ותלוש מהמציאות, פריבילגיה של מועטים העשירים. הבונים הבינו שההשכלה שייכת לעבודה וגילו שהעבודה כרוכה בהשכלה, דבר שלא היה מקובל ביוון ורומי העתיקות ובוודאי שלא בימי הביניים. תפישה זו מסבירה את הייחודיות של הבנייה החופשית ומהווה את סוד התפשטותה והישרדותה עד עצם היום הזה. ההשכלה, או ליתר דיוק, השאיפה לרכוש השכלה, הוא הגורם המקשר את הבונה החופשי בימינו לבונה החופשי הקדמוני. הבונים הקדמונים הבינו את תפקידה של ההשכלה המאוזנת ביצירת אדם שלם וחופשי.

דומה הדבר למדרגות, שכל שלב ושלב מביא אותנו לרמה גבוהה יותר של ידע על עצמנו ועל העולם הסובב אותנו. הבנייה החופשית דוגלת בבנייה עצמית של חבריה, בתהליך ושאיפה ללימוד ורכישת ידע רחב כמה שיותר לאורך כל הדרך.

מבחינה סימבולית, שבעת המדעים מסמלים שבעת השלבים האחרונים של לולי המעלות, כך שעל מנת להגיע אל התיכונה, על הבונה החופשי לעבור תהליך ארוך של לימוד ובנייה עצמית ובכך לזכות בשכר המגיע לו עבור עבודתו.

.