מבט היסטורי על הבנייה החופשית בארץ-ישראל

בעינו של אברהם רוזן

נשיא לשעבר, לשכת נגהת המדבר 57, באר-שבע

מאמינים אנו, ללא צל של ספק, כי הבנייה החופשית קיימת מימים אשר אין איש זוכר אותם, גם העובדה שנשיאנו הראש וראשונה היה שלמה המלך ובירת ממלכתו הייתה ירושלים ומכן שערש הבנייה החופשית הינה בארץ-ישראל. אך מאז ועד התחדשותה של הפעילות של הבנייה החופשית בארץ עברו מאות ואלפי שנים.

ייסוד מחודש של לשכות הבנייה החופשית בעולם, כפי שאנו מכירים אותה, פחות או יותר כיום, חל לפני כ- 250 שנה, ליתר דיוק בשנה 1717. לארץ ישראל חזרה הפעילות רק בשנה 1868, כלומר לפני קרוב ל- 120 שנה, כאשר האץ הנ. רוברט מוריס, חוקר נושע נשיא לשעבר של לשכת קנטוקי בארצות הברית יזם את חידוש הפעילות המסונית בארץ ואסף אחים לאסיפה ראשונה במערת צדקיהו בירושלים. יחד עמו השתתפו באותה אסיפה האח נור-א-דין אפנדי, הקאימקם של יפו, אשר קודש בפריס בשנת 1843, הקונסול הגרמני בירושלים, האח היינריך פטרמן שקודש בברלין בשנת 1826, מוסלמי ירושלמי בשם עבדול קאדאר ויהודי אחד בשם שמואל חלוק, אליהם התווספו חמישה אחים מן המושבה האמריקאית שבירושלים, ביניהם האח צ'רלס וארן, מהנדס ארכיאולוג שלימים (בשנה 1889) מצא שרידים של לשכה מסונית במערה שליד כפר סריס בדרך לירושלים, פרטים נספים אודות לשכה זו, לא הצלחתי למצוא. ללשכה החדשה קראו Reclamation- וזות למעשה הייתה הלשכה הראשונה של בונים חופשים שבארץ ישראל בעת החדשה.

סמוך לאותה תקופה דיברו על לשכה נוספת בירושלים, בחסות הלשכה הגדולה של קנדה אשר נוסדה בחודש מאי 1873, כלומר, לפני 110 שנים, שמה היה "סוליימן-אל-מליק" ובעברית של ימנו היינו קוראים לה "לשכת שלמה המלך"- מספרה הוא 293, דוברת אנגלית. הלשכה השלישית שהוקמה בארץ, בחודש אוגוסט 1891, "שער היכל שלמה"

(La Porte du Temple de Salomon) על ידי אחים צרפתים, מהנדסים בוני מסילות של יפו – ירושלים, לשכה זו קיבלה אליה אחים יהודים וערבים מנכבדי המקום, אחד האחים של לשכה זו היה אחינו המנוח בשוק קטינקה, נצר למשפחת מנשה בן-ישראל מהולנד, אשר מילא תפקיד של מפקח בכיר של רכבת ארץ ישראל והרכבת החיג'זית המפורסמת שנבנתה בתקופת התורכים.

פרטום רבים על לשכות אלה לא ידועים לנו, אך קיימת ספרה האמרת כי לשכת מוריהא בירושלים, מראשית המאה, היא המשכה של לשכת "סוליימן-אל-מליק" שקמה במאי 1873, כאמור לעיל. לשכות אלה לא התמידו בפעילותן מחמת סיבות שונות ומשונות אשר העיקרית שבהן הייתה הריב שבין החסויות השונות של הלשכות הגדולות שבצילן חסו אל לנו לשכוח כי באותה תקופה, שלטון התורכים להלכה, אך למעשה של הקונסולים של מדינות שונות, ויש להניח כי גם בחיי הבנייה החופשית היו ניסיונות שכנוע לעבור מחסות לשכה גדולה זו אל האחרת, וכך שחיח "מעבר" של אחים מלשכה ללשכה עד שאלה נהרסו או חדלו להתקיים לתקופות שונות.

נשתדל למנות, להלן, את עשר הלשכות הראשונות בארץ ישראל, לפי שנות היווסדם

1. לשכת "רקלמיישן" נוסדה בשנת 1868, מייסדה הוא רוברט מוריס.

2. לשכת "סוליימן-אל-מוליק" נוסדה בשנת 1873, בחסות הלשכה הגדולה מקנדה.

3. לשכת "מוריה א" נוסדה בשנת 1889, בחסות הלשכה הגדולה של תורכיה.

4. לשכת "שער היכל שלמה" 1891, בחסות הלשכה הגדולה של מצריים. לשכה זו התכנסה בביתו של האח יוסף ליטוינסקי, הנשיא הראשון היה גוסטב מילו, מבין המהנדסים הצרפתים, הלשכה התקיימה במשך 13 שנים ונרדמה בערך בשנת 1904, מלשכה זו יצאו מייסדי לשכת "ברקאי", הנחשבת ליורשתה החוקית.

5. לשכת "ברקאי" פעלה משנת 1906 עד לראשית מלחמת העולם הראשונה (1914). חידשה את פעילותה בשנת 1924, לשכה זו עבדה בחסות המזרח הגדול של צרפת (גרנד אוריאנט די פראנס). בשנת 1942 ניתקה לשכת ברקאי את עצמה מתלות זרה והצטרפה אל הלשכה הגדולה לארץ ישראל וקיבלה את המספר 17. מאז היא עובדת בשפה העברית, אך שומרת על הנוסח הצרפתי בתיקונים מתאימים.

6. בשנת 1908 נוסדה בירושלים הלשכה הראשונה הדוברת עברית בשם "נור-אל-חיכמאת" (אור החוכמה), ומספרה 125 של חסות הלשכה הגדולה של מצרים. בעת הקמת הלשכה הגדולה של ארץ ישראל לא הייתה בין המייסדות.

7. לשכת "פלסטין" נוסדה בשנת 1910, דברו בה עברית, הנשיא המייסד היה אחינו שמעון מויאל. לשכה זו לא האריכה ימים.

8. לשכת "מוריה ב", נוסדה בירושלים בשנת 1910. עבדה בצרפתית, הנשיא המייסד היה האח עזרא אסטניק, זאת הייתה לשכה שנייה שעבדה בחסות המזרח הגדול של צרפת.

9. לשכת "סלח-א-דין" נוסדה בשנת 1911, בעכו, הייתה הראשונה בחסות הלשכה הגדולה של סקוטלנד, הלשכה עבדה בעברית, אך היו בה גם אחים יהודים מצפת ומטבריה.

10. בשנת 1911 נוסדה לשכה שנייה בחסות הסקוטית בשם "כרמל" מספר 1085. גם לשכה זו לא הייתה בין הלשכות שיסדו את הלשכה הגדולה לארץ ישראל.

בתקופה מאוחרת יותר (בשנה 1928) ייסדו צ'פטר בשם "מוריה" לעבודה בדרגה ה- 18, והאחים מכל הלשכות האנגליות וסקוטיות נוצריות עבדו ביחד בלשכה בשם "ירדן" ביפו. לשכה זו נרדמה בשנת 1933, כאשר הוקמה הלשכה הלאומית הגדולה לא"י.

עד לכאן דובר על חידוש הבנייה החופשית בארץ ישראל משנת 1868 עד ראשית מלחמת העולם הראשונה, אשר, כמובן, בעטיה חלה הפסקה של הפעילות המסונית בארץ וכנראה גם באירופה, בשנת 1914 גרשו התורכים את רוב אזרחי החוץ מארץ ישראל, אשר במקרה, או אולי לא כל כך במקרה היו ביניהם אחים פעילים, הלשכות לא נסגרו, אולם חדלו לפעול מחמת חוסר אחים פעילים. את המכה הניצחת נתנה הממשלה התורכית בשנת 1916 ביצירת צו האוסר על קיום אגודות-סתר, ובכללם הבנייה החופשית חודשה רק לאחר 1924, כלומר, דממה של קרוב ל – 10 שנים, שש שנים לאחר שכיבוש הבריטי, ובהשתדלות מזכיר הממשלה המנדטורית, האח קלייטון בוטל הצו התורכי משנת 1914, בדבר קיום האגודות והחלה פריחה מחודשת של פעילות הבנייה החופשית בארץ, הלשכות שנוסדו מכאן ואילך חיו:

לשכת "מקדש המלך שלמה" נוסדה בשנת 1924, קמה על השלד של לשכת "סלח-א-דין" אשר שותקה בעת השלטון התורכי, בהשפעת בריטית טיפוסית, למען האזרחים האנגלים אשר שרתו ושהו אז בארץ ישראל, לשכה זו הייתה בחסות הלשכה הגדולה של אנגליה (מספרה היה 4611). לשכה נוספת הוקמה בשנת 1924, גם היא בחסות הלשכה הגדולה של אנגליה עבור אנשי הצבא של אנגליה במחנה הצבאי של סרפנד, צריפין של היום, מספרה היה 4613, אנו מניחים שפעילותה תמה עם צאת הבריטים את הארץ.

הלשכה הגדולה של סקוטלנד קנה בזות של אנגליה ועזרה בהקמתה של לשכת בנייה חופשית בארץ, בשנת 1925, והפעם בסקטור הערבי, ברמאללה, שמה היה "סטר" (כוכב) ומספרה היה 1331. לשכה נוספת של הלשכה הסקוטית שהוקמה בשנת 1925 הייתה לשכת "ירדן" מספר 1339, הפעם ביפו, וכאמור בלשכה זו עבדו אחים מכל הרשויות המסוניות שהיו אז בארץ (האנגלית, הסקוטית והצרפתית) בדרגה 18.

בשנת 1926 המשיכה הלשכה הסקוטית בהקמת לשכות ערביות, והפעם בירושלים, זאת הייתה לשכת "גולדן תרון" מס' 1334. הנשיא הגדול הראשון של הלשכה הלאומית בארץ ישראל ראה אור בלשכה זו. לשכה זו פעילה עד היום במזרח ירושלים, אך אינה נמנית על הלשכות בחסות הלשכה הגדולה למדינת ישראל. באותה שנה, 1926, נוסדה לשכה נוספת, דוברת ערבית, שמה היה "אל דוגה" מס' 263, בחסות הלשכה הגדולה של מצרים מלשכה זו יצאו המייסדים של לשכת "מוריה" בגלגולה השלישי, הפעילה עד עצם היום הזה. בשנה זו נוסדה לשכה נוספת, דוברת צרפתית, והיא לשכת "ירושלים" בחסות מצרית אשר לאחר מכן בשנת 1932, קבלה לשכה זו את המספר אחד של הלשכות בחסות הלשכה הגדולה הלאומית לארץ ישראל.

לשכת "הר ציון" נוסדה בירושלים בשנת 1927, לשכה הדוברת ערבית, בחסות הלשכה הגדולה של מצרים, בעתיד תקבל את המספר שלוש במספור הלשכות הלאומיות.

בשנה 1928, נוסדו שתי לשכות: שתיהן בחסות הלשכה הגדולה של מצרים, האחת בירושלים, נקרא "אל חליל" (אברהם אבינו) מספר 239, דוברת ערבית, והשנייה לשכת "ראובן" מספר 238 בחיפה. בשנת 1932, התבדלה הלשכה, בעת נשיאותו של הא. הנ. אברהם ויינשל ועברה לחסות הסקוטית.

שנת 1929, הייתה שנה ברוכה לבנייה החופשית בארץ ישראל, הוקמו מספר רב של לשכות, רובן פעילות עד עצם היום הזה, הראשונה לאותו שנה הייתה לשכת "פיטאגורס", דוברת אנגלית, על ידי הא. אשר קוק, מהנדס ידוע בירושלים, אשר בעתיד היה גם נשיא גדול של המסדר בארץ, לשנה זו פעלה כלשכת "פאכס" אשר נוסדה שנה לפני כן. לשכת "חירם" גם היא נוסדה בשנת 1929, מספרה כיום במניין הלשכות הוא "5", לשכה זו דוברת ערבית, בחסות המצרית, מייסדי לשכה זו היו אחים ילידי הארץ, אשר גורשו למצרים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לירושלמים שמות אלה יאמרו דבר-מה, אציין מספר מועט מהם: אליהו ענטבי, רפאל אבולעפיה ומרק גורודיצקי, לעתיד נשיאים גדולים, אחים אלה גם יסדו את לשכת "חרמון" בחסות צרפתית, אשר לאחר מכן עברה מין העולם, כנראה בגלל הקמת לשכת "חירם".

לשכת "הר סיני" גם היא נוסדה בשנת 1929, דוברת ערבית, אך היא הייתה בחסות סקוטית, לאחר מכן קבלה את השם "מצפה" ואת המספר 6, למניין הלשכות. לשכה נוספת באותה שנה, הייתה "אסקלט-סוליימן" (ובעברית "נעל-שלמה) לשכה דוברת ערבית בחסות מצרים, לאחר מכן שינתה את שמה ל"היכל שלמה". בשנת 1933, יסדו אחים של לשכה זו את לשכת "כוכב" 13, בתל אביב.

בשנת 1931 נוסדה בירושלים לשכת "חולי-סיטי" מספר 1372, בחסות הסקוטית, לשכה זו נרדמה וחידשה את פעילותה באוקטובר 1953, בשם "העיר הקדושה" לשכה מס' 7.

שנה עד

אותה שנה נוסדה בארץ לשכה דוברת גרמנית בשם "עין-השילוח" "Zur Quelle Schiloh" בחסות הלשכה הגדולה הסימבולית של גרמניה. לשכה זו הוקמה על ידי מספר יוצאי אותה הארץ, אשר חשו את בוא השוה על היהודים ועל הבנייה החופשית בגרמניה על נושא של יהודים ובנייה חופשית בגרמניה, כתב פרופ. יעקב קץ, מן האוניברסיטה העברית בירושלים, ספר מחקר מעניין (פרופ. קץ אינו נמנה על המסדר) מנקודת מבט היסטורית. בונה חופשי אשר קורא ספר זה, לא תמיד חש בנוח.

בחוש יוני 1932 חתמו 7 לשכות מייסדות שהן: לשכת ירושלים, לשכת הר ציון, לשכת חירם, לשכת פכס, לשכת הר סיני, לשכת היכל שלמה, על בקשה להתקבל ללשכה הגדולה הלאומית בארץ ישראל, והאח שוקרי חורי נבחר לנשיא גדול, אולם לפני קידושיו חלה ונפטר, את מקומו מילא האח מרק גורודצקי כנשיא גדול. טקס יסוד הלשכה הגדולה לארץ ישראל התקיים ביום 9/01/33 בנוכחות כחל גדול של יהודים, מוסלמים ובאי-כוח השלטון הבריטי בארץ.

בתקופה שבין יסוד הלשכה הגדולה הלאומית בארץ ישראל עד יסוד הלשכה הגדולה למדינת ישראל, כיהנו תשעה השיאים גדולים, שכל אחד מהם היה משכמו ומעלה בחיי ארץ ישראל ובחיי הבנייה החופשית ואלה הם:

1933-34 מרק גורודצקי.

1934-40 יעקב נוזהה – רופא במקצועו.

1940- 42 דוד ילין – פרופ. באוניברסיטה העברית בירושלים, קודש לבנייה החופשית במערת צדקיהו, בפתח תקווה קיימת לשכה על שמו.

1942-44 מרדכי כספי –בן ירושלים הישנה ומבוני ירושלים החדשה, מזכירו של פרופ. חיים וייצמן.

1944-46 מרק גורודצקי – פעם נוספת.

1946-49 אשר קוק – מהנדס מכונות.

1949-50 ירוחם קורנגרין – שופט.

1950-53 אנדור פודיך – פרופ. באוניברסיטה העברית בירושלים, הגיע מגרמניה עם תוארי כבוד ופעילות מן הניכר.

1953 אברהם שעוני ע"ד.

לא כל האחים שמחו על הקמת לשכה גדולה זו, אשר הייתה בקשר עם הלשכה המצרית, אחים אלה היו יוצאי הלשכות הסקוטיות, היה צורך לעוד עשרים שנה עד אשר כל האחים באו לידי מכנה משותף בעזרתו וביוזמתו של הנשיא הגדול הראשון למדינת ישראל, יש אומרים שהקריב את חייו על מזבח האיחוד וביום י"א בחשוון תשי"ד, 20 לאוקטובר 1953, עם הגעתם של אחים אורחים מלשכות רבות מכל העולם ונציגי הלשכה הסקוטית בארץ, קודש האח שבתאי לוי לנשיא גדול ראשון, והאח המב"י אברהם שעוני לנשיא גדול לשעבר, באותה תקופה היו בארץ 30 לשכות, ומכאן ואילך קיימת פעילות תקינה של לשכה חוקיות הריבונית גדולה של מדינת ישראל.