| א |
| אבא אמא וארץ ישראל
יש לי שני הורים שאוהבים לטייל הם עברו ברגל כבר את כל ישראל כשהייתי בת שנה נסעו לגליל וסחבו אותי איתם בתוך התרמיל כל שבת יוצאים אנחנו כאיש אחד כובע על הראש ומימיה על הצד פעם אל החולה לבקש בשמורה פעם לכרמל לראות איזו מערה. אבא אמא קצת יותר לאט אבא אמא תחכו מעט אין לאן לרוץ ואין לאן למהר ארץ ישראל פה לעולם תשאר אבא אמא קצת יותר לאט אבא אמא תחכו מעט אין לאן לרוץ ואין לאן למהר ארץ ישראל פה לעולם תשאר. כבר ראיתי בגלבוע את הפריחה ומהר תבור ראיתי את הזריחה כבר עליתי למצדה בשביל הנחש להורי תמיד קראתי בקול חלש. אבא אמא קצת יותר לאט אבא אמא תחכו מעט אין לאן לרוץ ואין לאן למהר ארץ ישראל פה לעולם תשאר אבא אמא קצת יותר לאט אבא אמא תחכו מעט אין לאן לרוץ ואין לאן למהר ארץ ישראל פה לעולם תשאר. |
| אהבתי האחרונה
כשנכנסת אלי חיי כמו רוח מן הים שוב פקחתי את עיניי לראות את הקיים ואני שהתייאשתי שוויתרתי שוב ביקשתי את ההרגשה הישנה. ולמסור שוב את ליבי הייתי נכונה בקולך פתאום שמעתי את האושר ודמתי כמו באהבה ראשונה. אם תשאל הלילה נשמתי עונה כן נותרת אהבתי האחרונה אם תשאל הלילה נשמתי עונה כן נותרת אהבתי האחרונה בעינך אור כחול בזרועותיך צל ובנשיקותיך קול שבעת פלאי תבל לב אחד פועם בשנינו לא יעבור עוד איש בינינו זאת האהבה האחרונה. אם תשאל הלילה נשמתי עונה כן נותרת אהבתי האחרונה אם תשאל הלילה נשמתי עונה כן נותרת אהבתי האחרונה אהבה תמימה מוארת אהבה חמה בוערת אהבה כזאת נשארת ואין עונה. אם תשאל הלילה נשמתי עונה כן נותרת אהבתי האחרונה אם תשאל הלילה נשמתי עונה כן נותרת אהבתי האחרונה |
| אור בקצה המנהרה
בימים של עצב רב בלילות ללא כוכב ידלק בך פתאום ניצוץ שיאיר את דרכיך אור בקצה המנהרה אור באפלה קרה זה האור שנגנז אי אז במעמקי ליבך כי יש לאור תקווה האור עוד לא כבה גם אם ירחק היום והדרך עוד רבה כי יש לאור תקווה האור עוד לא כבה הוא עוד יפתח לבך שערי היום הבא בימים של יופי רב בלילות שטופי זהב קח לך ניצוץ קטן של אור ושומריהו בליבך בימים של עצב רב בלילות ללא כוכב ידלק בך פתאום ניצוץ שיאיר את דרכיך כי יש לאור תקווה האור עוד לא כבה גם אם ירחק היום והדרך עוד רבה כי יש לאור תקווה האור עוד לא כבה הוא עוד יפתח לבך שערי היום הבא |