חזרה למאמרים של אלימות במשפחה
חזרה לאתר הראשי

---

אלימות נגד נשים- איזיקוביץ, ווינסטוק ופישמן

מטרת הסקר- הערכת תדירות וחומרת האלימות נגד נשים בארץ וזיהוי גורמי סיכון הקשורים לאלימות, תוך לקיחה בחשבון של גורמים בין אישיים, סוציאל-תרבותיים.

בהשוואה התוצאות למדינות מערביות אחרות, נמצא כי רמת התוקפנות הפסיכולוגית בישראל גבוהה מעט והתוקפנות הפיזית נמוכה יותר.

יש עלייה ברמת העניין הציבורי והמחקרי באלימות אינטימית בישראל כנראה כתוצאה מהייחודיות בחברה הישראלית (גיוון תרבותי, מצפון ומודעות חברתית, אלימות פוליטית ומתח), מתוך הבנה כי האלימות האינטימית היא תופעה רבת פנים ואינטגרציה של גורמי סיכון שונים. הסבר חד מימדי – איננו מספק.

סוגיות בהגדרת אלימות – אין מחלוקת לגבי דחיפות ההתמודדות עם התופעה אך יש מחלוקת לגבי מה נחשב אלימות ומהי סובלנות חברתית לצורות שונות של התנהגות.

הגדרה רחבה – אלימות רגשית, פיסית, פסיכולוגית, מינית. הגדרה צרה – התמקדות באספקטים פיסיים. מתוך תפיסה שהוספת שאר צורות של אלימות ממעיטות מערכה של אלימות פיזית. יש קושי ובעיתיות במדידת אלימות פסיכולוגית שפתוחה לפרשנויות ולכן מורכבת מידי למחקר אמפירי. יש הרואים האלימות פסיכולוגית אות להתפתחות בהמשך של אלימות פיסית ומינית ולא קטגוריה נפרדת.

ממצאים:

1. אין הבדל בין גברים אלימים ללא אלימים בהצדקת האלימות, אלא שאלימים נטו למזער את חומרת הבעיה.
2. לא נמצאו הבדל משמעותי בין גברים לנשים מלבד הסכמה גבוהה יותר אצל גברים עם היגד שגבר אלים מנסה לחנך יותר מלהכאיב לזוגתו.
3. מחצית מהנשים והגברים גרסו שאין להטיל אשמה על הגבר בלבד לאלימות.
4. גברים ונשים, אם כי גברים יותר מנשים, נתנו דרגה יחסית גבוהה של לגיטימציה להפעלת אלימות בעיקר כשנשים בוגדות, מקללות, מעליבות, עושות מה שבא להן, משפילות.
5. נשים מוכות יותר מלא מוכות נטו להסכים על לגיטימיות בשימוש באלימות במצבים מסוימים ולהמעיט בחשיבות בחינת אלימות כבעיה חברתית ובאחריות הגבר.
6. אין הבדל באלימות והשפעה של קב' מהגרים על היקף וחומרת האלימות.
7. אין הבדל בין קב' עולים לכלל האוכלוסיה.
8. מצב המלחמה בו שרויה ישראל לא נמצא כמשפיע על היקף וחומרת האלימות (יתכן כי מעלה את רמת הלכידות הפנימית ומעלה רמת שליטה ולכן שומר על אלימות אינטימית נמוכה)
9. רמת אלימות נפשית מעט יותר גבוהה ממדינות מערביות אחרות ורמת אלימות פיסית מעט נמוכה יותר מהן.
10. סובלנות גבוהה בחברה הישראלית כלפי אלימות בלי הבדלים בין המינים בעמדות השונות.
11. רמת אלימות גבוהה יותר בקרב חברה מוסלמית וביהודית מסורתיים יותר מאשר בחילוניים ובדתיים. קב' אלה שותפות בעמדות ואלימות כלפי נשים שנותנות לגיטימציה להתנהגות זו.

 

ממצאים ממאפיינים דמוגראפיים:

 

במשפחות עם אלימות: גיל הגברים צעיר יותר, רמת השכלה נמוכה יותר, האלימות נמוכה יותר אצל משפחות יהודיות והגבוהה ביותר אצל משפחות מוסלמיות, נשים המוכות היו מסורתיות ואילו נשים שלא חוות אלימות – חילוניות או אורתודוקסיות. גברים מכים יותר דתיים ממסורתיים, נשים מוכות בד"כ לא עובדות, גברים אלימים- מובטלים, ממוצע שנות נישואין נמוך יותר במשפחות אלימות, אין הבדל ביחס למספר ילדים, יותר קשיים כלכליים, זוגות גרושים או פרודים יותר בקשרים עם אלימות.