חזרה למאמרים של אלימות במשפחה
חזרה לאתר הראשי

---

(המשך למאמר קודם) הקשר בין שלוש התמות בנרטיבים של גברים מכים – יסעור-בורוכוביץ

 

לקיום האנושי יש 2 רבדים. 1. הרובד הפנימי, הסמוי,העמוק, האינטרפסיכי- העצמי הרגשי, והתפקידים שממלאים בו הפרט. מושפע ממשפחת המוצא, חוויות ילדות, עיצוב רגשות ותפיסה עצמית. 2. רובד חיצוני, גלוי- רובד ביו אישי, וחברתי המורכב מ: א. מערכות יחסים משמעותיות והרגשות שהן מעוררות. למשל, מקומה הממשי והסמלי של בת הזוג והדרך בה היא מעוררת או משחזרת רגשות דומיננטיים. ב. תפיסות עולם המפרשות את מערכות היחסים. הן מאירות את התפיסה העצמית ונחשפות בתפיסת הגבריות והרגשות וההתנהגויות שפערים אלו מחוללים.

 

הרגשות הן ציר מרכזי לארגון האישיות, שבאמצעותו ניתן לבחון את דפוסי ההתנהגות, תפיסות עולם והקשרים בין אדם לעצמו או בינו לקרוביו. הנטיות הרגשיות מבוססות על ההיסטוריה האישית של האדם ומתהוות עם התבגרותו, תוך מו"מ קבוע עם החברה והנורמות ודרכי הביטוי המקובלות.

4 רכיבים משמעותיים להבנת החוויה הרגשית של גברים אלימים:

1. גירוי- גירוי רגשי מאדם אחר או סיטואציה חברתית.

2. התוכן המודע – עוררות רגשית מתקשרת לחוויות העבר באמצעות מחשבות לגבי הזהות.

3. מיקום העצמי ביחס לרגש – האדם בוחן את דפוסי התגובה שלו ביחס לרגש שהתעורר בו: האם הוא שולט/נשלט, פסיבי/אקטיבי.

4. דרכי הביטוי – מהן הפונקציות של הרגשות וכיצד הן תורמות להסתגלות ומה דרכי הביטוי הגלויות של הרגש (למשל, אלימות) והסמויות (למשל, הצטברות כעסים).

 

- עולמם הרגשי של גברים מכים דל ומורכב מרגשות לא נעימים ומאיימים. הרפרטואר הרגשי של הגברים האלימים מוגבל משלוש סיבות: א. "תופעת המשפך"- רוב הרגשות הרגשות מתנקזים, מחוסר יכולת זיהוי והכלה- ככעס וכנגזרותיו. ב. הרתיעה לזהות ולתייג רגשות הנתפסים "נשיים". ג. האיום על העצמי שהרגשות ומשמעויות מהם מחוללים.

סוף התהליך הרגשי של גברים מכים זהה: כעס ותקיפה אלימה של בת הזוג. אך התהליך הרגשי שונה, עקב רגשות הקודמים לכעס, עמדות, ערכים הנוגעים לפרשנות ה"גירוי" (בת הזוג), איכות הכעס, עוצמתו.

 

3 אבטיפוסים רגשיים של גברים מכים. המאפשרים לראות את הגברים במסגרת של תמונה כללית משותפת ומגישים דפוסים דומיננטים, אל אף שאינם לוכדים במלואה את נפש האדם.

 

1. הטיפוס הנזקק- בדר"כ ישנו הקשר המעורר חוויה רגשית עזה ומביא להתפרצות. שחזור פגיעות, קורבנית, חלשה שהרגיש בילדותו בעקבות הזדהות עם פגיעות בת הזוג ◄ ההזדהות מחזקת את תחושת חוסר הערך העצמי והשונות שהוא מרגיש◄ תחושת חוסר האונים מביאה אותו להזדקקות לאישור בת הזוג לקיומו, לגבריותו◄ ההזדקקות יוצרת תלות וזו מעצימה את חרדת הנטישה. הרגש הדומיננטי קשור לצער, כאב, אובדן, דיכאון, בדידות. מופעל מתוך הזדהות עם רגשות קורבנות. הכעס של גברים אלה מבטא סימן לעצמי, מעבר מפסיביות לאקטיביות, השבת מעמדו, הגדרת גבולות העצמי וחיזוק האוטונומיה. הם נזקקים לאינטימיות אופטימלית עם בת הזוג (לאישורה את גבריותו, קיומו, לתשומת לב, טיפול אמהי) אך יחד עם זאת לכעס ואלימות להגדרה עצמית ותחושת נבדלות (הרחקה זמנית מהתלותיות והנזקקות). בעקבות הנזקקות זוכה הוא להקלות- פחות דרישות בבית, פרנסה, הבנת אלימותו כביטוי למצוקה.
2. הטיפוס המבולבל רגשית – מוצפים ברגשות חוסר אונים, מתח, אמביוולנטיות כלפי עצמם ובת הזוג שמקורם בקשיי אינטימיות ויכולת נמוכה לוויסות קרבה-ריחוק ◄האמביוולנטיות יוצרת בילבול רגשי ותפיסתי לגבי עולמם: מי אויב, מי אוהב, כיצד נכון או לא נכון לנהוג ◄ הבילבול מביא לצורך בפיתרון, הסלמה רגשית לכיוון ברור, מוכר, המחזק את הגבריות ◄ כעס ואלימות. גברים אלה חווים הצפות רגשיות המתסכלות אותם, חוסר יכולת להתמודד עם רגשות עזים ובלתי מזוהים, ותסכול הנובע מחוסר שליטה רגשי המוציא אותם מפעולה, יש איתות למערכת העצמי לפתור את האמביוולנטיות, להשליט סדר, וזאת ע"י הסלמה של אחד הרגשות והיצמדות אליו. הכעס קל לביטוי כי הוא מאפשר החצנה רגשית וחזרה לתחושת סדר פנימי וכן, הוא מגייס אנרגיות לתפקוד. תפקיד חוסר האונים והבלבול הוא להרחיק את בת הזוג, להימנע מעימותים ומהחרפת חוסר האונים והכעס משחרר אותו מהשיתוק, משדר עסקים כרגיל, חזרה לשליטה לכיוון מוגדר.
3. הטיפוס החי בפער בין הציפיות מבת הזוג ובת הזוג בפועל – בשל הפער גברים אלה חיים תהליך התעוררות רגשית עזה המובילה לאלימות. בת הזוג אינה מממשת את הציפיות הרגשיות ממנה (דוחה, מתעלמת) ◄אי היכולת שלה לספק את צרכיו יוצר שחזור של ילדות ◄רגש הבושה של חוסר מילוי הצורך מתפצל ל-2 כיוונים: א. תחושת כישלון בשימור הזהות הגברית שפירושה עצמאות רגשית, בעלות ושליטה בבת הזוג ◄ גיוס כעס ואלימות. ב. הרגשת בדידות וזרות המחלישה את הגבר ומובילה אותו להרגשת חוסר התאמה ◄ גיוס כעס ואלימות.

מנחה אותם תפיסה נוקשה של תפקידי מין יותר מהאבטיפוסים הקודמים ולכן מרגישים בושה כשלא משיגים שליטה על בת הזוג. תפקיד הכעס לאותת בעלות על בת הזוג, הנתפסת כחלק מהטריטוריה שלו ולהרחיק רגשות אחרים- בושה, תיסכול שונות, בדידות. רגשות אלה יוצרים פער בין הדימוי העצמי הרצוי של גבר חזק, שולט לבין הרגשות והדימוי העצמי בעקבות אובדן השליטה באחר המשמעותי, והכעס בא להסדיר את הפער. הכעס הגברי, המשדר עוצמה וטריטוריאליות נתפס כלגיטימי והאלימות כלפי בת הזוג- באשמתה.

 

גברים מתקשים לדבר על רגשות כי חיבור הגבריות הוא עם היגיון והוא נתפס כמנוגד לרגש. גברים תופסים שתיקה חוסר צורך ויכולת לדבר על רגשות היא התנהגות גברית רצויה. ביטוי מילולי של צרכים מסמל חולשה ומצפים מבת הזוג שתבין אותם ותפרש את מצב רוחם מבלי שיביעו במילים עד שגם הם כבר לא מזהים את רגשותיהם וכשהיא לא מבינה אותם הם פונים ל"עשייה". האלימות היא דרך ביטוי לביטוי רגשות בקרב גברים יותר מנשים.

גברים מכים מתקשים בדר"כ להסביר כיצד ולמה פרצה האלימות ולפי זה נראה שהאלימות התעוררה כתגובה לגירוי שעורר מאבקים פנימיים.

נושא המגדר, כחלק מזהות האדם, מציפיות החברה ממנו, חלק ממקומו במשפחה- מהווה תמה מרכזית בעולם הרגשי. הזהות הגברית משפיעה על היכולת והרצון לעסוק ברגשות, לבטאם או להדחיקם.ובונה את דרכי הבעתם.

לא ניתן לתאר טיפול בבעיית האלימות במשפחה ללא ידע והבנה של המרכיב הרגשי של בני הזוג. שיטות הטיפול עוסקים כולן ברגשות, למשל, שיטות התנהגותיות מלמדים את הגבר לזהות כעס המתעורר ולהתרחק מבת הזוג. לאלימות של הגברים כלפי זוגתם דפוסים קבועים, היא פונקציונלית, משקפת אידיאולוגיה, וערכים מסוימים ויש להתבונן מעבר להתנהגות, להבין את העולם הפנימי, ההיסטוריה המשפחתית, המיתוסים, תפקידי המין.