חזרה למאמרים של אלימות במשפחה
חזרה לאתר הראשי

---

העצמה לנשים שנשארות במערכת הזוגית/פלד וחברים¹

* Peled, E., Eisikovits, Z., Enosh, G., & Winstock, Z. (2000). Choice and empowerment for battered women who stay: Towards a constructivist model. Social Work ,45, 9-25.

מבוא

50-60% מהנשים המוכות חוזרות לגברים המכים לאחר השהיה במקלט. הן נתפסות בחברה-כולל העו"סים-כחלשות וחסרות יכולת, דבר שמזיק להן. המאמר מציע מודל לתמיכה בהן, בגישת ההעצמה.

מהי העצמה

העצמה = "תהליך המאפשר לאנשים לשלוט בסביבתם ולהגיע להחלטיות עצמית תהליך זה נבנה ע"י הקניית כישורים, ידע ומשאבים רגשיים וחומריים שעל ידם מוגשמים תפקידים אישיים וחברתיים מלאי משמעות… אדם מועצם לרמה שבה צרכיו מתורגמים לזכויותיו"(ההדגשות שלי, י.א.)

גורמים לחזרה לקשר אלים

נשים עשויות לבחור להישאר במערכת יחסים אלימה מתוך אחד משני מהלכים נפשיים:

1. מתוך תחושת מלכוד – 3 הסברים:

א. פחד מהחמרת אלימות הגבר כלפיה אם תעזוב

            ב. גורמים  נפשיים – דיכאון, ערך עצמי נמוך, תלות וכד', המפתחות את תסמונת "ההיקשרות הטראומטית" (“traumatic attachment”) – האשה חשה תלות עם התוקף ומזדהה עמו, ולכן נשארת.

ג. המעמד החברתי של האשה: ערכית – אשה ללא גבר   נחשבת                   פחותה במעמדה, כלכלית - התלות בגבר ללא אלטרנטיבה למימון ולדיור עצמי.

   המאמר טוען שההסברים האלו אינם מְסַפקים, ושאין להם הוכחות משכנעות דיין.

2. מתוך בחירה – מודעות מלאה למסוכנותו של הגבר, אך מתוך שיקול רציונאלי ומחושב בוחרות    להישאר, כדי לשמור על אחדות המשפחה/ראיית צדדיו החיוביים של הגבר כמחפים על אלימותו/אהבה לגבר...

לאלו הנשארות אנו צריכים לסייע גם בתוך המערכת הזוגית אליה הן חזרו, ולשאוף להפסקת האלימות בתוך המערכת הזוגית. לא נוכל לסייע להן מתוך מה שנראה בעינינו כנכון, אלא מתוך התפיסה שלה.

מודל מבני-אקולוגי להעצמת נשים שחזרו לבעליהן:

יש להבין את התופעה בארבעה מעגלים חברתייים: המעגל הסוציו-תרבותי, המעגל המוסדי-ארגוני, המעגל הבינאישי והמעגל האישי:

במעגל הסוציו-תרבותי – המסר שהחברה משדרת לנשים מוכות הוא "לא להישאר". למה?

1. דאגה כנה לנשים ולילדיהם
2. האפלה של מקרי האלימות החמורה, שהם הנחקרים והמטופלים ביותר
3. המגמה ליצור דעת קהל המודעת לתופעת האלימות כלפי נשים גורמת לחיזוק התפיסה של האשה כקרבן (ואם היא קרבן, היא חייבת להיות רחוקה מ"הטורף").
4. סטריאוטיפ לפיו האשה היא פסיבית (ולכן הדרך היחידה עבורה להתגונן היא פשוט לא להיות בסיטואציה מסוכנת)  

על העו"ס לבדוק כל מקרה לגופו ולא להתפתות לנהוג עפ"י המוסכמות באופן אוטומטי.

במעגל המוסדי-ארגוני – לשקול טיפולים זוגיים. למה?

1. יעיל יותר להפסקת האלימות
2. יסייע לאשה להתמקד בצרכיה במקום בצרכי הגבר.
3. יסייע למשפחה להבין שהאלימות היא הבעיה המרכזית במשפחה
4. "יצוד" משפחות שלולא האפשרות של טיפול זוגי לא היו פונות לטיפול כלל.

במעגל הבינאישי – הגבר בד"כ נוקט במספר דרכים להשאיר את האשה במערכת הזוגית:

1. מאשים את האשה באלימות ומטיל עליה את האחריות הראשונית לשמירת שלמות המשפחה.
2. מחוות כגון: מתנות, הבטחות, התנצלויות ואפילו הסכמה לפניה לייעוץ.

הוא תופס את האלימות כבעיה משפחתית ולא כבעיה אישית שלו, ומשקבלה האשה החלטה להישאר הוא רואה בזה כניעות, רואה בה לכודה. מטרת ההעצמה היא לשנות תפיסה זו לתפיסה הרואה את הישארות האשה כאקט של בחירה.

בנוסף, במישור ההורות,  לחזק את תחושת המסוגלות ההורית.

הערה – נשים נוטות להיעזר יותר ב"אחר המשמעותי" (=שכנים, חברות וכד') מאשר בגורמי מקצוע – על אנשי המקצוע לשקול יצירת קשר גם איתם (למרות שבד"כ נמנעים לערב גורמים חיצוניים בטיפול) 

במעגל האישי - לעבוד עם האשה על שינוי תפיסה עצמית מ"אשמה" ו"קרבן" לקבלה עצמית. זאת ע"י שנוביל אותה להערכה ריאלית של חלקה באלימות והכרת המשאבים העומדים ברשותה למאבק.  לעזור לה להתחסן מפני הסטיגמה שתידבק בה אם תחליט להישאר.

• לעזור לה לקבל את ההחלטה מתוך קבלה מוסרית, רגשית ומעשית ולא מתוך תחושת בדידות.
• לעזור לה להעריך את מאזן הרווח-הפסד שיש בהחלטה. לתת לה כלים לאמוד את מידת המסוכנות ואת המצבים שבהם תיזקק לקבלת סיוע מקצועי
• לשדר לה שכל החלטה (גם לעזוב וגם להישאר) היא לגיטימית!

סיכום

יש לראות את האופציה להישאר כלגיטימית כפי שהאופציה לעזוב היא לגיטימית. יש להעצים את האשה ע"י הצגת 4 האפשרויות שיש לה: