אלימות נגד נשים – סיכומי שיעור 2006

חזרה לכלל החומרים

אפרת גוקובסקי

הגדרות לאלימות

היסטוריה:

בשנות ה-70 באטר ומינץ- נשים מוכות מצמצמים את הזהות של האישה

בשנות ה- 80 אביוז- נשים שמתעללים בהם, מי מתעלל?

אלימות בין בני זוג- הבעיה היא שזה נשמע שיוויוני.

היום אלימות כלפי נשים

הגדרה צרה- אלימות פיזית נתפסת כאלימות, שימוש לא לגיטימי בכוח שמכוון למטרת פגיעה במשהו אחר.

יתרונות: מאפשר לדעת מי אלים ומי לא. מקל על המחקר

הגדרה רחבה- אלימות פיזית , נפשית, כלכלית, תופעת האלימות היא רב מימדית ויש להתייחס לכל המרכיבים של התופעה.

יתרונות: יש אלמנט פוליטי כשאנו מציגים ממצאים קטנים זה משפיע על הדיון הציבור ועל התקציב.

Dekeserde & Maclead התעללות בנשים היא למעשה שימוש לרעה בכוח נגד האישה ע"י הבעל, בן הזוג, בעל לשעבר, שתוצאותיו אובדן הכבוד, השליטה והביטחון, תחושת חוסר אונים ומלכוד שאישה חווה בהיותה קורבן להתעללות פיזית פסיכולוגית מינית או כלכלית

התעללות בנשים כוללת גם איומים מתמשכים או כפייה על נשים להיות עדות לאלימות כלפי ילדיהם חבריה רכוש בע"ח.

פנס ופימר- מעגל של כוח ושליטה

התעללות נפשית

התעללות כלכלית- שליטה במשאבים

התעללות וניצול מיני

שימוש בילדים

איומים

בידוד

הפחדה

(כן נשאבה)

50% מכלל הנשים חוזרות לבן הזוג לאחר ניסיון של פרידה.

ווקר- סינדרום האישה המוכה- המאפיינים של נשים מוכות דומים ל p.s.p האישה בדומה לנפגעי טראומה נוקטת בהלחם או ברח

התפתחות התופעה של אלימות נגד נשים:

בתחילת שנות ה-70 הכירו בתופעה בשני מישורים ע"י הרופאים

1.על ילדים

2.קבוצת נשים פמיניסטיות החלו להתגבש ודיברו על חייהן והפכו את התופעה ע" י דיווח על אלימות מסמויה לגלויה.

בהתחלה תפיסה דינמית- מה הביא את הנשים להיות מוכות חיפשו את האשם באישה ואח"כ תפיסה מערכתית -התפתחה התיאוריה הפמיניסטית: " האישי הוא אקט פוליטי" – תוצר של חברה לא שיוויונית בין גברים ונשים והעמדות מחלחלות למבנה האישי, המשפחתי

הביקורת: זה ברור מי הקורבן ומי התוקפן הן לא יגלו סימפטיה לתוקפן ולא יראו אותו כאדם שתיאוריה לא רואה את החלקים התוקפניים של האישה והחלקים הקורבניים של הגבר

ראייה אינטגרטיבית- לגבר ולאישה יש נסיבות חיים קשות

המצב בישראל:

ההכרה היתה בתחילת שנות ה- 70. שפירה פרידמן הביאה נתונים על ממצאים של אלימות במשפחות יהודיות

ארגוני נשים- נעמ"ת, ויצו, ההכרה הלכה וגדלה

1978- הקמת המקלט הראשון.

הגורמים לאלימות נגד נשים:

בעיה חברתית- שחוצה מעמדות, התופעה נמצאת בכל הרבדים

לפי המחקר של יזקוביץ, התופעה רווחת בקרב:

מגזר הלא יהודי

גברים מובטלים

משפחות מרובות ילדים

(מאמה)

hz הייז בעיית האלימות במשפחה היא רב מימדית- מודל אקולוגי

אינטוגנית - פנימי מתייחס להיבט התוך אישי של האדם שהוא מביא ליחסים

ההסבר הוא בשדה פסיכיאטרי-פתולוגיה- תלות, מזוכיזם, הפרעת אישיות, מה לא בסדר בהם שגורם להם להיות יחד.

שדה פסיכולוגי- האדם אינו חולה אלא אנשים שסובלים מחסכים ולכן הם אלימים, דימוי עצמי נמוך, פחד מאינטמיות. האישה רואה באלימות סימפטום של חסך.

העברה בין דורית- איזה מודל בני הזוג הפנימו, מה זה קשר?

הסבר דינמי- הפנמת מודל ולחזור למה שמכירים

רפיטישן- הבחירה אינה מודעת והיא מחזירה למקום מוכר כדי לתקן את הפצע ממקום של כוח ושליטה

תיאוריה התנהגותית- צפייה וחיקוי , הילד מחקה התנהגות אלימה של האב.

קייסר- לא כל מי שגדל בבית אלים יהיה אלים ולהפך. לפעמים יש לאנשים הפרעות אשיות.

מיקרוסיסטם- ההקשר המיידי שבו מתרחשת האלימות, אינטרקציה בין בני הזוג , יחסים עם משפחת המוצא.

ההסבר הוא שיש משפחות ללא גבולות, משפחת המוצא מתעללת באישה.

תאוריית החליפין: האדם האלים עושה הערכה של רווח והפסד. הגבר מרגיש ששחרר מתח, קיבל שליטה. האישה מרוויחה בעל מפרנס.

ראיית האלימות כביטוי למתח פנימי: נעשית הבחנה בין 2 סוגי אלימות:

אלימות אקספרסיבית: האלימות היא דרך לשחרר לחץ וכעס. האישה היא שק איגרוף , אלמנט לשחרור מתחים.

אלימות אינסטרומנטלית: האלימות נתפסת כמטרה להשיג שליטה וכוח על אדם אחר, לגרום לפציעה, להעניש, להשיג דומיננטיות.

אקזוסיסטם - המוסדות והמבנים החברתיים- הפורמליים והלא פורמליים סביב בני הזוג, עבודה, שכונה, חברים,

התיאוריה החברתית: למשפחות ממעמד סוציו- אקונומי נמוך יש פחות נגישות למשאבים למערכות תמיכה תסכול מהנסבות, מוביל לקונפליקטים בין בני הזוג ויש התפרצות אלימה

נשים מבודדות מהקהילה: האישה מנותקת מאנשים שיכולים לעזור לה.

מקרוסיסטם: ערכים, חברה, תרבות

ערכים ואמונות שמקדמים את האלימות. תפקידי גבר, אישה

התפיסה הפמיניסטית טוענת – גברים מקבלים לגיטימציה להיות אלימים ודומיננטיים והתופעה נובעת מאי השיוויון בין גברים ונשים.

בחברה הערבית יש לגיטימציה להעניש ולחנך דרך אלימות.

חברות פטריאכליות שבהן צריך לציית לאב הדומיננטי. גברים קובעים את סדר היום באמצעות כוח.

מסרים בתקשורת האלימות כפתרון לסכסוך, אלימות בכבישים

מדוע נשים נשארות בקשר אלים?

50% מהנשים חוזרות לבעליהן ו 50% נפרדות

האם השאלה לגיטימית?

1. השאלה נתפסת כהאשמה ע"י השואל
2. לאישה יש רק 2 אופציות לעזוב או להישאר
3. אנו עושים הרחקה שלנו , הן מסמלות את גבול הנורמה

גישות שמסבירות מדוע נשים נשארות בקשר אלים?

גישות המתמקדת בכוחות הפנימיים של האישה :

הגישה הפונקציונאלית –

1.האישה נשארת כל עוד הקשר מספק לה צרכים נורמטיביים כמו אהבה ביטחון , מחויבות.

2. הקשר יכול לספק צרכים פתולוגיים כמו סאדו- מאזו, בעיה ביחסי אובייקט ,סימביוזה, צורך בהאשמה אישית

גישות המתמקדות ביחסים בין בני הזוג -אינטרקציה ממלכדת

מעגל האלימות- (ווקר)

שלב ראשון- צבירת מתח (שקשור בזוגיות או בחיים הכלליים)

דחיסה , הסלמה

שלב שני- אירוע אלים

רגיעה, חרטה

שלב שלישי- ירח דבש (האירוע מהווה פריקה , הבעת חרטה וניסיון לפצות)

ירח הדבש הופך למלכודת יש התנהגות של חרטה, בכי, פיוס אהבה לתקופה מסוימת וחוזר חלילה. והאישה מבולבלת ועושה ספליט בין בן זוג אלים לבן זוג מפנק.

צמידות טראומטית (סינדרום סטוקהולם)

1. קיים קשר רגשי חזק בין השובה לשבוי
2. האישה מזדהה עם התוקפן וממשיכה להיות נאמנה לו
3. האישה מקבלת את עצמה כאדם נשלט
4. האישה חווה הערכה עצמית שלילית של פחד והוא היחיד שיכול לנחם אותה בגלל הבידוד שלה.
5. בושה
6. פחד
7. בידוד חברתי כתוצאה מתלות
8. האישה חווה את עצמה דרך בעלה
9. מנגנוני הגנה :רציונליזציה של האלימות, ספליט או מנימיליזציה של האלימות.

חוסר אונים נלמד- זליגמן

ניסוי:

קבוצה 1- שוקים חשמליים קבועים ורציפים – המלטות, בריחה

קבוצה 2- שוקים חשמליים לא סדירים( בלי יכולת ניבוי)- חוסר אונים

(ווקר)- חוסר אונים נלמד נמצא גם אצל נשים מוכות. חוסר היכולת לנבא מתי תהיה אלימות וחוסר יכולת לשלוט בארוע אינו מאפשר לאשה להתמודד עם המצב. האשה בחרדה ולכן היא לא יכולה ליזום ולברוח.

(ביקורת: האישה מתוארת כפסיבית וחלשה)

1. תלות כלכלית בבן הזוג- העדר פתרון דיור .נשים עובדות מעיזות יותר לברוח.

2. אספקט חברתי- חברות שבהם להתגרש זה לא מקובל- חרדים

3. העדר מערכות תמיכה – משטרה לא מגנה

נקודות מפנה בעזיבה של נשים ע"פ גונסון

1. הסלמה באלימות

2. האלימות נחשפת

3. אין הצדקה ואי אפשר לעשות רציונליזציה לאלימות

4. התערבות של גורם חוץ- שבירת הבידוד, תקשורת,כתבה בטלויזיה טיפול, שבירת הסוד, קבלת פרספקטיבה חיצונית

5. אלטרנטיבות-

(א. חרגה)

סיבות לנק' מפנה שגורמות לנשים לעזוב: איזקוביץ ובוכביצר(1998)

האישה נמצאת במשא ומתן עם עצמה לאורך כל הזוגיות. האישה מחליטה לעזוב אחרי סדרה של אובדנים.זה תהליך ארוך.

אובדנים בין אישיים –

1 אובדן אהבה – הגדרה מחודשת של האהבה

2 אובדן האמונה במאפיינים החיוביים של בן הזוג- האישה נותנת הגדרה שלילית להתנהגות

3 האישה לא יכולה לסמוך על בן הזוג

4 אובדן האמונה ביכולת של בן הזוג להשתנות

אובדנים אישיים-שקשורים לעצמי

אובדן האותנטיות של האישה- חווה עצמה מדוכאת, שונה , לא עצמה

ההורות נפגמת- מתעללת בילדים

אובדן הביטחון הבסיסי- האלימות לא צפויה ולא ניתנת לשליטה

אובדן המשמעות שיש בהתמודדות

גברים אלימים ומאפייניהם:

רמה רגשית-

1.כעס. כעס מורכב ממספר רגשות וכעס מתווך מחשבה, כלומר הכעס הוא לא אוטומטי. צריך לעבוד על המחשבות המתווכות.

2.חרדת נטישה ותלות- פוחד שהוא יינטש ולכן צריך שליטה, קנאה- פרדוקס הוא מפעיל שליטה ולכן היא רוצה לעזוב.

3.דיכאון

4.בושה- קשור לחוסר ערך, דימוי עצמי נמוך

5.הזדהות השלכתית- הוא מרגיש חסר ערך ומשליך על האישה וגורם לה להרגיש חסרת ערך.

(בהכחדה)

רמה קוגניטיבית

1. עיוות בפירוש סיטואציות בין אישיות- אין גבול בין העולם הפנימי שלי לבין שלו
2. עמדות נוקשות בתפקידי מין.
3. ביטוי רגשות נתפס כחולשה וכהתנהגות נשית

(ענב)

מנגנוני הגנה של גברים אלימים

1. מינימליזציה- להפחית מעוצמת האירוע
2. הכחשה- להסתיר את המציאות מאחרים ומעצמם
3. השלכה

רמה בין אישית:

1. העדר מיומנויות תקשורת- אסרטיביות , צרכים לא באים לידי ביטוי
2. העדר מערכות תמיכה וקושי ביצירת קשרים- מבודדים ממשפחתם, חוסר אמון באנשים
3. קושי באינטימיות- יש אמביוולנטיות מצד אחד צורך באהבה , קרבה מצד שני זה מפחיד משדר חולשה פגיעות נזקקות. היתרון בקבוצת גברים הוא שבירת הבידוד.
4. אלימות במשפחת המוצא- הסיכוי להיות אלים גדול יותר לגבר שגדל במשפחה אלימה. אישה שגדלה בבית אלים יש לה סיכוי קטן יותר להיות אישה מוכה.
5. אלכוהול- אדם שמגיע לטיפול קודם כל עובר גמילה ואח"כ נטפל בו.

פסיכופתולוגיה

1. מכים במשפחה בלבד- 50% מהגברים המכים

לגברים אלה אין בעיה של פסיכופתולוגיה

מביעים חרטה

מתביישים בהתנהגות

יש להם עמדות שליליות כלפי אלימות

דימוי עצמי נמוך

בעיות במשפחת המוצא

קושי להתמודד עם קונפליקטים

אלימות נמוכה - נמוכה

2. דיספורי- בורדרליין- 25%

דיספורי מאופיין בדיכאון חרדה נוירוטיים

בורדרליין- הפרעת אשיות גבולית

מאופיינת במנגנון הגנה של ספליט

בעיות בזהות מינית

התפרצויות זעם וכעס

בדר"כ אלימות במשפחה אך גם מחוץ למשפחה

סכיזואיד- אדם שנמנע מיצירת קשר, מופנמים וסגורים זקוקים לטיפול ממושך ואינטנסיבי

אלימות נמוכה- בינונית

3. אלים כללית- אנטיסוציאלי- 25% מהגברים

מעורבים בפשע , סמים

רמת דיכאון נמוכה

אין תחושת חרטה

היו חשופים לאלימות קשה במשפחה

חשש שהם לא ברי טיפול- צריך התערבות של החוק

אלימות בדרגה בינונית- גבוהה

המאמר של דלית בורכוביץ- אלימות אינטימית: שלושה טיפוסים אמוציונאליים

1. הטיפוס הנזקק-

דיכאון, בדידות,צער, אבדן

הגבר נזקק לאישור לקיום שלו, נוצרת תלות שנובעת באישה ומתעצמת חרדת הנטישה.

הכעס נועד 1.להחזיר את מה שאבד- ההשפלה העלבה – נכסים רגשיים או מעמדיים

2.הגדרת גבולות וחיזוק האוטונומיה

2. מבולבל רגשית- רגשותיו מצויים באמביוולנטיות כלפי עצמו וכלפי בת זוגתו

הבלבול נפתר ע"י הסלמה, הצורך בפתרון כך הרגש חזק יותר וברור יותר.

חווים הצפה של רגשות בלתי מזוהים, מרגישים מאוימים וצריכים לעשות סדר פנימי ע"י הצמדות לאחד הרגשות ולהסלים אותו בדר"כ כעס..

3. הטיפוס שחי בפער בין הצפיות מבת הזוג לבין בת הזוג בפועל- בת הזוג אינה מספקת את הצרכים, מתרחקת ,דוחה, התעוררות של רגשות בושה ותסכול וגיוס הכעס והאלימות מונחים ע"י תפיסה נוקשה של תפקידי מגדר.

- האישה מייצגת את האיום על עולמו הפנימי של הגבר. האלימות היא פונקציונאלית והיא משקפת אידיאולוגיה וערכים מסוימים.

ילדים חשופים לאלימות

בעייה במונח-ילדים עדים לאלימות הילדים בעמדה פאסיבית

עינת פלד: 4 תימות בחוויה המרכזית של ילדים שחשופים לאלימות:

1. החיים בסוד-

נולד לתוך מציאות שהאלימות החלה לפני לידתו.

המסר הוא שאסור לספר מה קורה בבית

אין יכולת לשתף או לקבל סיוע- חוויה של לבד

הילד חווה טראומה

ההורים לא מספרים מה קורה אך הילד מרגיש ושומע

בושה

2. חיים בפחד וטרור-

פחד קיומי

מקום לא בטוח

לא סומך חוסר אמון

אם פוגעים באמא זה כאילו פוגעים בי.- מי ידאג לי יטפל בי?

הפחד מאבא לדעת למה הוא מסוגל

הילד צריך לבחור צד- קשה יותר מילדים שחווים אלימות ויודעים מי הטוב ומי רע

הילד פוחד שאביו יתאבד, חולה מובטל מרחם עליו, מה יקרה אם ילך לכלא?

3. חיים עם מודל אלים

העברה בין דורית

לילד יש מודל של זוגיות, יחסים

הילד בגיל ההתבגרות נמצא בסיכון להפוך לתוקפן או קורבן

אם האם פועלת להפסקת האלימות הילד מקבל מודל חיובי יותר של נשיות וחוזק.

4. חיים בקונפליקט נאמנויות

הילד נקרע בבחירה מוסרית בין אמא לאבא- בחירה באמא- קורבן , צודק, בחלש שלא יכול להגן עליו. בחירה באבא- בחזק בשולט, הוא מרגיש בגידה מוסרית כי הוא בחר ברע.כל צד הוא בעייתי לילד.

קונפליקט בקשר לאבא- הם אוהבים את אבא אבל יודעים שהתנהגות אלימה היא לא טובה.

ניכור הורי- הילד לוקח צד, לא יכול לשאת באמביוולנטיות ומתנכר להורה השני ולא רוצה להיות אתו בקשר- דמות ההורה הושחתה והפכה למפלצת.

השפעות נוספות של חשיפה לאלימות- ברמה התנהגותית קוגנטיבית

1. הכחשה -הילד חווה טראומה ומפעיל מנגנוני הגנה.
2. התנתקות- הילד רואה טלויזיה בזמן שיש אלימות
3. הימנעות- הילד יוצא החוצה כשיש אלימות, נכנס למיטה
4. הזדהות עם התוקפן- מצדיק אותו אמא לא היתה בסדר

(הההה)

התחומים המרכזיים בהם יש קשיים והשפעות:

1. התנהגות מוחצנת- תוקפניים, מתעללים, מרדנות- אצל בנים

אצל בנות התנהגות מופנמת דיכאונית

2. התנהגות מופנמת- דיכאון, מופנמות פוביות, פחדים פאסיביות, עצבות ,חוסר חיות- מאפיין יותר בנות
3. תפקוד חברתי- חוסר אמון, תפקוד חברתי נמוך, קושי ביצירת קשרים.
4. רמה קוגנטיבית ואינטלקטואלית- קשיים בריכוז בלמידה עומס רגשי, אנרגיות מופנות לשמירה על הסוד, ילדים מבריקים כניסיון לפצות על האלימות, שאמא לא תצטרך לדאוג לי.
5. תחום פיזי- מוצצים אצבע, חוסר תאבון, הרטבה ,כאבי ראש

מחקר של הדס גולדברג- מתבגרים שמעניקים

מתווך בין ההורים

מגונן על האמא

הערכת מסוכנות

מתי האישה פונה לעזרה?

1. הסלמה באלימות
2. חשות בסכנה
3. עולה אמביוולנטיות לגבי עזיבה

( האס)

הערכת מסוכנות- ניסיון להעריך ולנבא מה הסיכוי שאדם עלול להיפגע ע"י אדם אחר בנסיבות מסוימות ובחומרה מסוימת.

הערכה מבוססת על גורמים משתנים ועל מצבו הרגשי של בן הזוג.

התנגשות בין ערכים:

1. הגנה על האישה 2. שמירה על זכויות הפרט( הגבר)

מדוע עושים הערכת מסוכנות?

הנשים לא מודעות למצב המסוכנות

מפחיתות או מטשטשות

צריך להקשיב לנשים ולהתייחס לתחושות הבטן שלנו כשעושים הערכת מסוכנות.

חוק המעצרים- קובע שאדם שנעצר יש לשחרר אחרי 24 שעות. הערכת המעצר מצריכה עילה מסוימת- הערכת מסוכנות.

חוק למניעת אלימות במשפחה- צו הרחקה מהבית לגבר

דר' אורלי אינס- מודל להערכת מסוכנות- איבחון הפוטנציאל של אדם מסוכן

1. אלימות בהווה ובעבר- מה האלימות שמופנת כלפיה? מה קרה לאחרונה? האם הוא אלים כלפי הילדים, אחרים בע"ח- בודקים את הגבולות שלו
2. איומים לפגיעה- האם האיום קונקרטי, איומי רצח חדשים, תכיפות האיומים, מימוש האיום
3. מאפייני רקע של התוקף- התמכרות, תיק פלילי, גישה לנשק, חולה נפש, מקבל תרופות, אבטלה
4. מצב נפשי/רגשי של התוקף- מה יקרה אם היא תעזוב אותו? אדם כזה הוא בחוסר מוצא, אם אין לו חברים, משפחה ושהאישה היא כל עולמו.
5. מאפייני הדינמיקה הזוגית- האם הוא חושב שהיא בוגדת בו? רכושניות קיצונית? הגבלת פעילות – stoking הטרדה מאיימת, מכתבים ,גרפיטי
6. מצב הקורבן- האם האישה נחושה לבצע שינוי? האם חשה סכנה לחייה?

סוגי התערבות:

1. קו חירום- ייעוץ
2. מרכז למניעת אלימות
3. מקלט- 15 מקלטים 3 לנשים חרדיות 2 לנשים ערביות- התערבות מגנה ל-3 חודשים
4. דירות קלט- דירות מסתור, בערך 5 דירות( נועדו לחודש חודשיים להתארגנות ומעבר לשכירות)
5. לשכות רווחה

קריטריונים לכניסה למקלט:

1. רמת מסוכנות גבוהה
2. התאמה לחיי מקלט

טיפול בנשים נפגעות אלימות:

צריך לעשות הבחנה בין התערבות מגינה כמו צו מניעה, הרחקה, מקלט לבין התערבויות טיפוליות.

עקרונות מנחים בטיפול:

1. הטיפול אינו ניטרלי- המטפל מבטא עמדה ברורה שהאלימות היא דבר שלילי ושהתוקף אחראי.
2. מתמקדים בכוחות ולא בפתולוגיה- גישת הכוחות, שעזרו לאישה לשרוד
3. לצד הטיפול התרפויטי נעשית עבודה של תיווך- ניתן ידע בזכויות משפטיות תיווך עם גורמים בקהילה, אירגונים , סינגור על האישה
4. העדר שיפוטיות-
5. העצמה- להשיג יותר שליטה בחיים, מרחיבים את חופש הבחירה והרחבת המשאבים הפנימיים, דימוי עצמי ומשאבים חיצוניים- דיור גישה למשטרה.

עקרונות מרכזיים בטיפול בנשים

אמון- לתת תחושה של שליטה, חשוב שהן יחליטו ואנחנו איתן, להיות אמפטיים למצב הקשה.

להגדיר את חווית האלימות- לתת תוקף לחווית האלימות, לתת לגיטימציה של הרגשות, הסרת האשמה, צריך להיות מזועזעים ממה שהיא עברה.

רגשות אמביוולנטיים- רגשות סותרים מול בין הזוג.

התמודדות עם תחושת אשמה, כעס בושה- להמיר את התחושות.

עיבוד האבל- בגירושין עולה תחושת הכישלון של הזוגיות, המשפחה מתפרקת, איבוד חברים, צריך לתת תקווה.

ביטוי של התנהגויות הרסניות- שהאישה תיקח אחריות על הצדדים ההרסניים שלה , מזניחה את עצמה, תוקפנות שלה. מילת המפתח בטיפול היא תהליך, לכוון את האישה להיות אסרטיבית.

פסיכו חינוכי- שינוי עמדות לגבי תפקידי מין אחריות האישה לשלמות המשפחה

בשלבים מתקדמים ננסה לאתר את הזהות של האישה, חוויות מהעבר, החלטות שהיא מקבלת.

טיפול בגברים אלימים

עמדות: פמיניזם רדיקלי- אין לטפל בגברים אלימים כלקוחות מתוך טענה:

1. גבר הוא עבריין ובוחר להיות אלים, יש לטפל בו במסגרת החוק

2. שיקול תקציבי- יופנה לקורבנות

3. גורם לענישה מתונה יותר

4. הטיפול עלול להפוך את הגבר למתוחכם יותר

צריך לטפל מתוך אמפטיה

מגבלות הטיפול

1. מחלות נפש 2. אלכוהליסטים, נרקומנים- קודם גמילה

3. אנשים שהם לא ברי טיפול- סוציומטים, פסיכופטיים שלא לוקחים אחריות

כדי שיהיה טיפול האדם צריך: מוטיבציה, תובנה

ומוכנות לעשות שינוי

רמת אינטיליגנציה מסוימת

מחקר של אידלסון- חקר הערכה של תוכניות טיפול

בין 53%-85% מהגברים הפסיקו את האלימות הפיזית בגלל הטיפול

מסגרות הטיפול הקיימות בארץ:

מרכז למניעת אלימות

שירות מבחן

שירות בתי הסוהר

בית נועם- שוהים 3 חודשים, מרצון

קירבה בטוחה – אלטרנטיבה למעצר

מתי גברים פונים לטיפול?

1. פנייה עצמאית- אחוז נמוך הגבר משלם מחיר גבוה
2. המלצה או הפנייה של בית משפט- יכול להפחית מהעונש
3. דרך המשטרה- המוטיבציה חיצונית יחידות אלמ"ם- אלימות במשפחה- חוקרים, מתנדבות
4. אינטק לגבר אלים- הערכה למאפייני האלימות, רמת המסוכנות

העמדה של הגבר לאלימות מנבא טוב לשינוי, גבר שמכחיש זה יותר קשה

אלמנטים בטיפול בגברים:

1. אלמנט חינוכי של שינוי עמדות ותפיסות
2. אלמנט התנהגותי קוגניטיבי- זיהוי דפוסי האלימות, שיחזור הסיטואציה והרגשות, המטרה היא ליצור מרווח בין האירוע לתגובה
3. ללמד סימנים פיזיולוגיים- נלמד לקחת פסק זמן, לנטרל מחשבות אוטומטיות
4. זיהוי רגשות- מה יש מתחת לכעס. לתת לזה מילים – יוצרים מכלים לנפש
5. הרפיה

חלק מהאלימות באה מחרדת נטישה בילדות. יחסי העברה עם המטפל משקפים איך הוא מתנהג. בהמשך נתייחס אל הילדות , העברה והעברה נגדית.

דילמות בטיפול בגברים אלימים:

1. המטופל אלים בזמן הטיפול- אנו צריכים לדווח
2. היעדרות מטיפול- האם לדווח?

אלימות של נשים

מגמות שמסבירות אלימות של נשים

1. אין תופעה כזו ואם יש היא הגנה עצמית.
2. מכירים בתופעה- יש נשים אלימות מתוך הגנה עצמית ויש מתוך צורך בשליטה, בכוח.

מתוך מחקרים נמצא שגברים ונשים אלימים באותה מידה כלפי בן זוגם.

בזוגות צעירים ויחסי חיזור נמצא שנשים יותר אלימות מגברים.

מצאו הבדלים בסוג האלימות בחומרת האלימות ובסיבות לאלימות.

לוקל- מדוע אנו לא מתייחסים לתופעה כבעיה חברתית?- ניתוח הגורמים לצמצום התופעה

אי הכרה בתופעה

אין אירגונים

נושא המגדר- הדימוי הסטריאוטיפי, קשה לראות בנשים תוקפן

מדעי החברה ואמצעי התקשורת- אין מחקרים

ההבדלים בין אלימות גברים לאלימות נשים

1. גברים גורמים נזק פיזי חמור יותר
2. נשים אלימות מצרכי הגנה עצמית וגברים מצרכי שליטה

פלין: נשים לומדות לשלוט על הצרכים

טיפולוגיה- מחקר מצא כי 50% מהנשים במרכז לאלימות היו גם מכות וגם מוכות

1. אלימות רק בבית- מתוך הגנה עצמית
2. אלימות באופן כללי- דרך לפתור סכסוכים, מוצאות בזה כוח ושליטה, עושות שימוש באלימות נפשית, גילו סימפטומים פוסט טראומטית, בעיות נפשיות וראו את אמותיהן מכות את אביהן.

מוטיבים מרכזיים בקשר אלים של נשים כלפי גברים

1. גברים חוו עצמם חזקים פיזית יותר מהנשים
2. תחושת אשמה
3. גדלו על תפיסה שלא מכים בכלל ולא מכים נשים
4. דיווחו על פגיעה בדימוי העצמי
5. בת זוג קנאית שצמצמה את קשריהם
6. רציונאליזציה לאלימות- הכרה בצדדים הטובים של האישה
7. המשטרה נוטה לא להגיב
8. הגברים לא תלויים כלכלית בבת הזוג אך יש שיקולים כלכליים- מזונות, חלוקת רכוש

מדוע הגברים נשארים בקשר אלים:

1. שיקול כלכלי
2. למען הילדים
3. הרצון לשמור על מוסד הנישואין- גירושין ככישלון
4. אהבה לבת הזוג

חוויית המטפלים באלימות - ייחודיות המפגש

1.מפגיש עם הזירה הפרטית שלנו ומעורר בנו דילמות- זהות נשית , גברית, יחסים, משפחה, עמדות

1. תהליכי העברה נגדית ויש אמפטיה כגבר וכאישה.
2. עולמות תוכן קשים

השינוי בתפיסת המטפל במרכז מ-2 סיבות

1. הטיפול בנשים נפגעות אלימות הוא טיפול בטראומה

חווית המטפל:

השפעות שליליות

השפעות חיוביות

טראומטיזציה משנית- פיגלי טוען שכאשר אדם מתוודה לטראומה שעבר אדם אחר הוא עלול לחוות טראומה.

תחושת חוסר אונים- אני לא יכול לעזור

פולשנות- סיוטים בלילה מול ניתק- יוצאים מהשיחה ולא זוכרים מה המטופלת אמרה, לא להרגיש את החוויה.

קהות חושים- אפטיה

רמטיזציה חלופית- עולם המטפל מתערער, היכולת להרגיש בטוח, אובדן התמימות, חשדנות

דיוטון: 2 עמדות שהמטפל יכול לאמץ- עמדות מסוכנות

1. הזדהות יתר- הצפה חוסר אונים, אימוץ עמדה של מציל, כל יכול
2. ריחוק רגשי- קהות חושים או ניתוק, המטפל מאשים את הקורבן ומתנהג בנוקשות
3. השפעות לחץ ומצוקה נפשית- בא בתחום אחריות בצורך לקבל החלטות כמו הערכת מסוכנות, המטפל עלול להיות חשוף לאלימות מצד התוקפן.
4. למטפל יש פוטנציאל לגדילה, הגברת תחושת החיים שיפור הזוגיות שלו

דסגובלנט- מחקר על סטודנטיות ביחידה לטיפול באלימות

הסטודנטיות חוו :

הצפה רגשית וקוגניטיבית שגרמה לערבוב הגבול האישי- מקצועי- הזדהות עם הנשים

הסטודנטיות דיווחו על צורך להשיג איזון מחדש- צורך בתחושת ביטחון ביכולות שלהן

בחינה מחודשת של התפיסות שלהן בתפקידי מין, נשיות,

בחינת חוויות במשפחת המוצא, תפיסת התפקידים אצל ההורים

בחינה של מערכות יחסים האם יש אלמנט של שליטה, כוח

מניעה

מה עוזר להתמודד עם טיפול באלימות?

1. הדרכה
2. תמיכה של עמיתים
3. לחלוק עם עמיתים באחריות- לשתף לא לקבל החלטה לבד
4. יכולת של המטפלים לטפל בעצמם- גבולות, תזונה נכונה, ספורט
5. מודעות אישית- הפרדה בין העולם שלי ושל המטופל
6. טיפול אישי

הורות בצל אלימות-

אמהות- האמהות של האישה בסכנה

בעקבות מסרים חברתיים כמו- שלמות המשפחה, הילדים חייבים אבא, יש חברות שאמהות חד הוריות זה לא אופציה נשים נשארות במערכת יחסים אלימה.

לחלק מהנשים יש מודל הורי בעייתי במשפחת המוצא

ההריון לעיתים היה כפוי ומתוך לחץ,

נשים צעירות , לא בשלות

תחושה של פיספוס, חוסר מימוש עצמי

גידול הילדים נתפס כעול, הילד עלול לשמש כאמצעי לכבול את האישה לבעל

צריך לבדוק את הקונספט שבו הילד נולד, ולעיתים שם נמצאת הסיבה לאלימות

העדר תמיכה ומשאבים- נשים חיות בבידוד, מתביישות לקבל עזרה

עומס גידול הילדים נופל רק על האישה

הורות שמתפתחת בצל טרור ההשפעות הפסיכולוגיות הן: דיכאון, חוסר אונים, חוסר ערך, פוסט טראומה

קשיים בתפקוד ההורי של נשים מוכות:

1. ירידה משמעותית בפניות הרגשית לילד
2. עצבנות , לחץ- מוציאות אגרסיביות כלפי הילדים, הזדהות עם התוקפן, אין יכולת להכיל תסכול, הפנמת מודל הורי
3. אשמה, קושי לשים גבולות, להיות סמכותית, הילד סובל ולכן האישה רוצה לפצות אותו
4. נשים מגלות חשש שהבנים יגדלו להיות כמו אבא
5. חשות שלא הגנו מספיק על הילדים, הילדים עלולים להיות בסיכון

מחקר של אלי בוכבונצר: איך נשים תופסות את האמהות שלהן?

תיארו שהמשימה העיקרית של ההורות היא תיקון חוויות שליליות וטראומטיות ממשפחת המוצא עם הילדים

תיארו את האמהות שלהן כאמהות חסרות אמפטיה, חום ,קירבה, חוסר תפקוד

מזניחות מתעללות מרוחקות- הן רוצות להיות אמהות אחרות. זהו מאבק פרדוקסלי מצד אחד מנסות להשתחרר מהעבר ומצד שני העבר מעצב את הקשר.

2 סוגים של פתרונות שנתנו הנשים:

פסימי- העבר כמלכודת שהביסה את הרצון לשינוי והובילה לייאוש.

אופטימי- העבר כקרש קפיצה לשינוי.

אבהות של גברים מכים: מאפיינים

1.הורות נוקשה סמכותית, קושי להביע חיבה

חוסר מעורבות

התעללות באם דרך הילד

התניית האהבה של הילד, לקנות את הילד

האב מציג עצמו כקורבן כדי לעורר בילד רחמים

טענה אחת: ניתוק של הילד מהאב עד שהוא יעבור טיפול שיקומי ויוכיח שהוא ראוי לקשר

טענה שנייה: תהליך שיקומי מבלי לשלול את הזכויות ההוריות.- הסדרי ראייה לצד תהליך טיפולי

הגישות המתונות המקובלות היום רואות חשיבות גדולה בשימור הקשר עם האב, למעט מקרים שהקשר היה מאוד פוגעני, או שהילד מביע התנגדות קשה. יש לבחון כל מקרה לגופו לפי הערכת המסוכנות שלו.