חזרה למאמרים של קבוצתית ב
חזרה לאתר הראשי

---

Dugo, J. M. & Beck, A. P., (1997). Significance and complexity of early phases in development of the co-therapy relation ship, Group Dynamics: Theory Research and practice, 1, 294-310

---

סוכם ע"י ליאת אורן ואירית אשר

---

הנחיה בקו מדורגת ב 9 שלבים של התפתחות אשר יכולים לסייע בהדרכה ובאימון. מאמר זה מתמקד בשלושת השלבים הראשונים. מזוהים 7 נושאים מהותיים בהתפתחותם הלא רשמית של יחסי הקו-תראפיסטים. השוואה עם הספרות מוצאת הסכמה מלאה לגבי התימות המרכזיות שבשלבים אלו.

הצגת מקרה תציג את 3 השלבים הראשונים של צוות הקו והשפעתם על הקבוצה שהיא מובילה. בין אם מדובר בסדרה של קבוצות קצרות טוח או בקבוצה אחת ארוכת טווח, ההתפתחות הבוגרת ביחסים בין הקו תראפיסטים תסייע להתפתחות הקבוצה ותספק טיפול אפקטיבי יותר למטופלים עם פחות סיכונים לכל המשתתפים. מאמר זה ממליץ על ליווי הדרכתי שיתמוך ויסייע להתפתחות היחסים בשלושת השלבים הללו לפני התערבות ההובלה לטווח ארוך יותר.

כמו בכל המנגנונים, יחסי הקו-תראפיה הם מתפתחים. מאמר זה מציג תאוריה שתתאר את השלבים בהתפתחות שלבים אלה. בקשר בין הקבוצה המונחית ובין המנחים בקו ובצירוף צופים אחרים, נבחין במשמעות המסובכת העמוקה של ההתפתחות.

לכל שלב יש השפעה חשובה על הפוטנציאל של ההנחיה בקו, על התפתחות המטופלים ועל הדינמיקה של הקבוצה כולה. למרות שאנו לא היחידים המבחינים בעובדה זו, אנו מציגים תיאוריה המציעה מבט מפורט יותר על ההשפעות על כל המערכות הפועלות בקבוצה. אנו מתכוונים לכל סוגי הקבוצות מפני שהאיכות והדיוק של היחסים בין הקו-תראפיסטים משפיעים על כל קבוצה בין אם היא כבר בנויה ויציבה או בשלבי התפתחות. התיאוריה, כפי שהיא מתייחסת להתפתחות 3 השלבים הראשונים של הקו-תראפיה התפרשה בפרטים רבים יותר בפרסומים קודמים. במאמר זה, הדגש הוא על חידוש התיאוריה ועל תיאור המקרה של 3 השלבים הראשונים ביחסי הקו-תראפיה החדשים. הצגת המקרה מדגימה את היחסים הדוקים בין מתח בלתי פתור בקו-הנחיה וחוסר תפקוד בהתפתחות הקבוצה. ההנחיה מובילה לבדוק לעומק את הקשיים בין המנחים ולבסוף מבהירה את המתח בעבודת הקבוצה עצמה.

התיאוריה של דוגו ובק

המודל הזה מבוסס על תיאוריות מערכתיות, תיאוריות התפתחותיות וסט ערכים המבוססים על הומניות ביחסים בין אנשים. המודל מציע משימות ומטרות ספציפיות לצד סגנונות ואיכויות במימדי היחסים בין הקו-תראפיסטים. בנוסף הוא מדגיש את המורכבות בתהליך הקו-תראפיסטי עבור הקליינט הבודד ועבור הקבוצה כיחידה אחת. כמו כן הוא מצביע על ההשפעה של צוות המנחים והאירגון או הקבוצה הבודדת המתפקדת בתוך הארגון. כמובן שכל קבוצה וכל צוות מנחים הוא ייחודי בתוך הנושאים והרגשות שהוא מייצג. דפוסים בשלבים אלה מזוהים על ידי כמה כותבים (ראה בטבלה 1). ההדגשים של המודל מתאימים לכל המערכות החיות. תיאוריות המערכות מניחה את הדמיון הזה. יש שלבים זהים בתהליך הארגון. למעשה, התיאוריה על התפתחות הקו-הנחייה לא מצביעה במדויק כיצד כיצד הקבוצה עצמה משפיעה על המנחים.

למרות שהתיאוריה המוצעת כאן מבוססת על נסיון בקו-תראפיה בתראפיה קבוצתית, ההנחה היא ששלבים ותכנים אלה נכונים להנחיית צוות שעובדים במשפחות, זוגות ואף מול מטופל בודד.

אנו עוד מניחים שהקו-תראפיסטים יוכל להתפתח לאורך השלבים ההתפתחותיים של ההנחיה תוך כדי הנחיית קבוצה ארוכת טווח או קצרת טווח.

נתאר בקצרה את 3 השלבים הראשונים ביחסי הקו תראפיה וניתן דוגמא מצורת הנחיית צוות חדשה. השלבים הראשונים בתהליך חשובים להבנה מכמה סיבות:

ראשית, במקרים רבים יחסי הקו מעוצבים בזמן קצר, יחסית ולכן אין להם את ההזדמנות להתפתחת לשלבים מאוחרים יותר.

שנית, זה הכרחי שהצוות ינהל משא ומתן בשלב הראשון של עבודתם בקבוצה.

שלישית, רק כאשר הקו עוברים ומתפתחים לאורך 3 השלבים הראשונים, הקומבינציה ביניהם תתחיל לשאת פרי ותצדיק את עצם ההנחיה בקו.

רביעית, הנסיון שלנו מההדרכה מוביל אותנו להאמין שהקבוצה לא יכולה להתפתח לשלב גבוה יותר מהשלב בו יימצאו הקו תאפיסטים. לכן זה חשוב לעבור מעבר למתח ולמורכבות של השלב השני באופן האפקטיבי ביותר.

קיימת הנחה בעבודה זו: הקו תראפיה הטובה ביותר היא זו שבין זוג הורים המתחייבים ליחסים מתמשכים וארוכי טווח זה עם זה ואשר מקבלים את האחריות לעבוד על ההתפתחויות במערכת היחסים שלהם. רמה זו של התחייבות היא הכרחית בכל הזוגות בין אם הם מתכוונים להנחות קבוצה ארוכה, או קצרת טוו ביחד.

הצעתנו היא שלא משנה מה טווח הזמן שעליו הוסכם, הקו מנחים צריכים להיות מסוגלים להגיע לשלב השלישי ביחסים ביניהם לפני שהם נכנסים למעורבות עמוקה עם הקבוצה או שהם צריכים לקבל הנחיה מתוגברת עד שיגיעו לנקודה זו.

מטרתנו היא להעלות למודעות המנחים את שלבי ההתפתחות הללו שיוכלו לשמש כהדרכה ביחסי הקו, בתפתחות הקבוצה ובהתפתחות כל מטופל בנפרד.

תשעה שלבים בהתפתחות הקו-תראפיה

להלן תיאור של תשעת השלבים במבנה ההתפתחות של התראפיה בקו.

בשלב 1: יוצרים חוזה. המנחים מבססים נורמות פורמליות של נקודות המבט הקליניות על יחסיהם כמנחים ועל הנחיית הקבוצה. בנוסף הם דנים בתהליך השינוי וכיצד כל אחד מהם מפרש אותו ברמת היחיד וברמת הדינמיקה הקבוצתית, בייחוד כאשר בוחנים מחדש את המקרה הספציפי עימו הם יעבדו. שוני בתפקידים האפשריים ביניהם יכולים להבדק. רמת המפורשות בחוזה הפנימי ביניהם יבהיר את תהליך עבודתם.

בשלב 2: יוצרים זהות. הקו תראפיסטים מבססים זהות פנימית כצוות ואת מבנה מערכת היחסים ביניהם.

דבר זה יכול ליצור תחושת תחרות, כעסים, חרדה, שוני בסדר עדיפויות האישי והתפיסתי ואף התפתות לפתור את הקונפליקט על ידי מניפולציות.

נושאים תחרותיים אלה חייבים להפתר ויצירת הנורמות צריכות לאפשר למאמצים לשיתוף הפעולה ביניהם להתחיל. המנחים צריכים להבהיר נושאים, לבדוק את רגשותיהם, ולנהל משא ומתן על המבנה. השאיפה להגיע למבנה שיתאים ויכובד על ידי האישיות השונה של כל אחד.

בשלב 3: בונים צוות. הקו תראפיסטים כבר ביססו מבנה ונושאים ומוכנים להתקדם לעבודת צוות של שיתוף פעולה. הם מתחילים ללמוד את טווח ועומק הרגשות ,האינטואיציות, הנטיות וכישורי ההתערבות של כל אחד מהם. למידה אחד על השני בזמן שלמידה אחד מהשני הופכת למציאות הופכת לאפשרות (משפט יפה...). כבוד הדדי מתבסס בתהליך זה. סגנון ההנחיה והתקשורת ביניהם בתוך הקבוצה מתבסס גם הוא בשלב זה.

שלב 4: מפתחים קרבה. המנחים מפתחים קרבה עמוקה יותר המבוססת על הכרות מעבודתם המשותפת. תהליך זה מוביל לפיתוח רגשות ומשיכה ברמות שונות. הדרך בה הקרבה הופכת מוכרת והגבולות נבדקים מחדש הופכת למרכזית בשלב זה. פוטנציאל היחסים לחולל גדילה ושינוי הופך גלוי ככל שמתגבר ביטחון והבנה בעבודתם המשותפת ויורדות תופעות של "אקטינג אאוט".

שלב 5: הגדרת כוח וחולשות. המטרה החשובה למנחים היא לפתח הבחנה ראליסטית לכוחותיהם ולמגבלותיהם ביחסים בינם לבין עצמם וכמנחים בתוך הקבוצה. תהליך זה מאיץ את גילוי הצרכים שמתחת לפני השטחומוביל לרגשות חזקים שעלולים, אם לא נבדקו ודוברו, להוות טריגר להתנהגויות של "אקטינג אאוט". מחוייבות חדשה להבנה עמוקה יותר של עצמם ושל השני מופיעה ממאבק זה.

שלב 6: חקירת אפשרויות. נעשית עבודה מחדש בחוזה בין הקו המאפשר בדיקת התנהגויות חדשות בעולמם האישי וגמישות גדולה יותר בתפקידי התנהגות כתרפיסטים בקבוצה.

שלב זה הוא לעיתים שלב נטול קונפליקטים בחקירות אישיות וחיזוק קשרי העבודה.

שלב 7: תמיכה ועימות פנים עצמי. המנחים מאתגרים את גבולות האישיות והמקצועיות של עצמם כשהם מתעמתים עם נושאים המתערבים בגדילה. היבטים רגרסיביים של חקירה זו עלולים להיות מושלכים או להתבטא ב"אקטינג אאוט" תלוי ברמת המודעות והיכולת להתעמת מול מגבלותיך ותבוסותיך העצמיות. תמיכה סדירה, אפילו אם קשה, קבלת פידבק הוגן ומחוייבות מאפיינים שלב זה.

שלב 8: שילוב ויישום השינויים. התובנות הפנימיות ותוצאות השינויים מההתעמתות הפנימית בשלב 7 צריכים עכשיו להתמזג. סביר להניח שזה יוביל לשינויים אישיים ומקצועיים ויצריך הגדרות מחודשות בשותפות הקו-תראפיסטית ובמערכת היחסים ביניהם. משימה מרכזית בשלב 8 מערבת החלטות להמשך עבודה משותפת ותמיכה הדדית בהתפתחות סיכונים חדשים.

שלב 9: סגירה. הצורך בסגירה קיים בין אם השינוי בשלב זה הוא תנאי או הגדרה מחד של מערכת היחסים בקו או אם זוהי המשימה. סגירה נכונה דורשת הבעת תודה בין האחד לאחר ושיקוף של מה הושג ומה לא הושג מהתהליך המשותף.

אספקטים אפורמלים בתאוריית יחסי הקו

בכל מערכת יחסים קימיים אספקטים פורמליים ולא פורמליים. התאוריה הזו מתארת את ההתפתחות של היחסים הבלתי פורמליים בין מנחי הקו ואת הגבול המשותף בין אספקטים פורמליים ואפורמליים.

האספקטים הפורמליים מתחילים בהתמקצעות, ברמת הנסיון, ובתפקיד שכל מנחה בקו ממלא בארגון או בקבוצת האימון האישית. מדיניות הארגון גם היא קובעת במיקום וזמני מפגשי הקבוצה, באופן שהמטופלים נבחרים,כיצד יגבה התשלום, בקשות הסופויזיון( מפקח),הקורדינציה עם הלקוחות, האם יקליטו או יצלמו את הקבוצה?, האם יצפו בקבוצה?. כמובן שהמנחים צריכים להיות שותפים בכל הנל כדי לנצח על הקבוצה בצורה יעילה. אם הארגון לא מטפל בכל הנ"ל זה יחייב את התיחסותם של המנחים לנושאים הנ"ל לפני תחילת הטיפול.

האספקטים האפורמליים נחלקים ל7 קטגוריות ראשיות. תאוריית 9 השלבים והזהוי של 7 הנושאים הופיעו בלראשונה בבדיקה רטרוספקטית בהיסטוריה של דוג ובק על תאוריית יחסי הקו. כאשר כל שלב דובר ודוגמאות נוספות תוארו מהנסיון הנרחב שלהם בפיקוח על מנחים בקו אחרים או עם קולגות אחרים. נתגלו שני מוקדים: היחסים הדינמיים בעצמם, ומערכת היחסים של הדיאדה לקבוצה.

שבעת הנשאים נמצאים ברישמת בכותרות הנספח בתהליך הבניית הקבוצה .שבעת הנושאים נבנו אחד על השני. בכל אופן כל אחד הוא יחודי מספיק כדי לבקש חקירה במאמץ ובזמן של של מנחי - הקו בכל אחד מתשעת השלבים. כל אחד מהנושאים יש לו את הפוטנציאל להיות אבן מכשול , בדכ, באבולוצית מערכת היחסים

ספרות העוקבת בעניין האנליזה שלנו מאשרת את חשיבות שבעת הנושאים הללו. הספרות מתמקדת בשלושת הכבדים שמקלים על התקשורת. ב חמש המותאמות לאורנטציה ולסגנון המנהיגות. זה עשוי לשקף שזה נוסה כמפתחם העובדות בתאורית יחסי הקו. למרות זאת אחרים מענו את חמשת הנושאים הנותרים: 1)משיכה 2) רווחים 4) משא ומתן 6) דבקות(BONDING ) 7) מתח.

החלק הבא יציג מקרה לדוגמה בו שני קו טרפיסטים שהחלו את עבודתם כמנחי -קו בטיפול פסיכולוגי קבוצתי חיצוני. מקרה זה יציג א) שלושת השלבים במערכת היחסים של הקו- טרפי .

ב) הדרך שבה הם נוהגים בשלבים אילו משפיעה על הנחית הקבוצה ועל ה- setting שבו הם עובדים. ג)היחודיות ב שבעת הנושאים מזוהה עם תאוריה זו בהתפתחות של מע היחסים הקו - טרפי ד) וכן ביחודיות של של תהליך הפיקוח בקידום מערכת היחסים.

המקרה לדוגמה ידגים את עבודתם של מנחי הקו על מערכת היחסים שלהם, וכן את שבעת הנושאים ואת שלושת שלבי התיאוריה הראשונים

מקרה לדוגמה

סאלי פסיכולוגית בת 37 עובדת במחלקה- חוץ במרפאה לבריאות הנפש. היא מטפלת במקרים אך התמחותה באבחון והערכה.(דיאגנוזה). סאלי השתתפה בקורס אחד של פסיכותראפי קבוצתית כאשר סיימה את בה"ס. הנסיון הקודם שלה בהדרכת קבוצות כולל שנה עם מאושפזים מבוגרים ושנה של עבודה בקבוצה עם מטופלים חיצוניים שהתמודדו עם גרושין.

ג'ורג' בן 31 עובד סוציאלי ,אחראי על תוכנית הטיפול הפסיכוטרפי של הקבוצה במרפאה . קיבל מנדט-אור ירוק להניע את התוכנית ממנהל המרפאה.גורג בוגר שני קורסים בפסיכותרפיה קבוצתית ובעל נסיון של שנה כמטופל בקבוצה. הוא הנחה שלוש קבוצות פסיכותרפיה פתותות - מסתימות ג'ורג' נתבקש עי המנהל לעבוד עם סאלי , שהתנגדה למנדט כאחראי להובלת הקבוצה.(open-ended)

גורג פגש את סאלי והם הסכימו להנחות בקו קבוצה תרפיה חיצונית.הם החלו לדבר על איך הם יעשו זאת. הם בילו 90 דקות בשיחת תכנון.

במהלך שיחה זו הם החלו לחקור את האורנטציה התאורתית שלהם ואת הצרכים המקצועיים שלהם בתוך הקונטקס של הקלניקה.

הם הסכימו להצמד למטרות הקלניקה שלנה הם זקוקים כדי לגרום לקבוצה להתחיל מהר ככל שניתן.

סאלי סיפרה לגורג שבנסיון הקודם שלה היה בקבוצה ששהתמקדה ביחסי מטופל - מדריך.גורג שעודד רמה גבוהה של אינטרקציה בין החברים היה מודאג מאטמוספרה הנכונה שתיווצר בקבוצה כחלק נלווה לעבודת היחיד והתמיכה בו. סאלי וגורג התמקדו בחלק המרכזי של שיחתם במטופלים שכל אחד מהם יביא לקבוצה ממכלול התיקים שהם מטפלים.

היו מס שטחים שלא הובהרו בתקשורת בניהם. אף אחד מהם לא דיבר על איך היא או הוא חשו אחד כלפי השני כבן אדם,בצירוף של השוני בהכשרה ובהתמקצעותם, הנסיון שלהם עם כללי המרפאה, והמחויבותם לבדוק את מערכת היחסים שלהם על בסיס קבוע. למרות שהם הסכימו על חשיבותה של שיחה פתוחה ביניהם, היה להם נסיון מועט בכך. לדוגמה סאלי לא הייתה מודעת שהיא נמשכת לגורג ואילו גורג לא היה מודע לחששותיו שסאלי תראה את המגבלותיו בכישוריו הקליניים.

סאלי חשה שלא בנוח לשתף את גורג בחששותיה ואי הנוחות שחשה להתחיל את הקבוצה.איש מהם לא העלה את האופן שבו כל אחד מהם יתיחס למטפלהם האישיים של האחר ומה הם מתכוונים להרוויח אחד מהשני.

בחלק הראשון של הקבוצה המטופלים הציגו את עצמם היה ברור שאחד מהחברים, מטופל של סאלי, היה במשבר. באותו יום אשתו הודיע לו שהיא מתגרשת ממנו.סאלי מיד קפצה וריכזה את תשומת הלב שלה במטופל זה. רב המפגש הוקדש לבעייתו.כש סאלי וגורג נפגשו כדי לדון על הקבוצה , סאלי התרגשה שהמפגש הראשון שלה היה ככ עוצמתי. גורג היה מודאג מהעובדה שחברי הקב לא היתה הזדמנות להתודות אחד לשני כיוון שכל תשומת הלב התמקדה בלקוח של סאלי.

גורג רצה שהחברים יכירו אחד את השני אבל הוא חש לא בנוח להפריע לסאלי מכיוון שהמשבר קרה ללקוח שלה.גורג חש שאולי עשה טעות בכך שהוא הסכים לעבוד בקו עימה.במהלך היעוץ של אחד עם השני הם התמקדו בדינמיקה האינדוידואלית של חברי הקב' ולא שוחחו על כל הרגשות והתהיות שהוזכרו להלן, ובמיוחד על הדרכים השונות בהם הם היו קשורים ללקוחות שלהם.במבט לאחור היעוץ המקדים, המפגש הראשון, והיעוץ לאחר המפגשהראשון ,כל אחד הראה כיצד הקב כמכלול והדינמיקה האינדוידואלית השפיעה על מידת המפורשות בשלב עריכת החוזה של מדריכי הקו.

לדוגמה ,זה ברור שמדריכי הקו לא, באמת, הבינו את ההמלצות לגבי השוני באורנטציה התאורתית והסגנון.הקבוצה נותרה ממוקדתתברמה של המטופל האנדוידואלי.החברים לא יצרו קשרים דנמיים וכן לא יצרו קשרים של הקבוצה כמכלול. אחד מחברי הקב עשה את עצמו פגיע ויתכן שגם חש יותר מידי נבוך כדי לחזור.סאלי וגורג לא יכלו לתאם את מאמציהםבסיוע למטופל הנ"ל. מה שהנחה את גורג אבד במקביל לפחדו להתערב במה שהיה שייך לטריטוריה של סאלי.אף אחד מששת הנושאים:משיכה, רווחים, תקשורת,מו"מ, קשר(בונדינג),מתח לא עלו בשיחה.

במפגש הקבוצתי הבא שני חברים התקשרו וביטלו. אחד מהם היה הבחור עם המשבר מהשבוע הקודם. נוצר סרבול בקבוצה כאילו שזה היה מפגש ראשון. שני חברים הביעו דאגה לגבי הקחינט של סאלי. בנוסף הם הביעו דאגה מכלך שהקב תתמקד בנושא הגרושין והנ"ל לא יפגוש את צרכיהם.

גורג לא יכל להכיר למטופלים את דאגתו מהמפגש הראשון מכיוון שהוא חשש שהוא יתפס כמבקר את השתתפותה של סאלי. סאלי לעומת זאת פרשה את דאגות המטופלים כהתנגדות ללעבוד בקבוצה.באותו ערב זוג מטופלים גילה עוד על עצמם למרות שלא הייתה אינטראקציה רבה. גורג מזמן לזמן ניסה להחזיר את הפוקוס לחברי הקב ובקש מהם לשתף במחשבותיהם לגבי הנאמר והאם הם מזדהים עם הרגשות לגבי הנושאים שנדונו. סאלי המתינה מס דקות ואז החזירה את הפוקוס לאינדווידואל שהחל לעבוד בנושא. פגשית היעוץ הבאה החלה בהתמקדות על חברי הקב האינדוידואלים, אלא שהפעם גורג היה מסוגל לדבר על תחושת אי הנוחות שלו לגבי הכיוון שהקב לוקחת.סאלי הייתה מופתעתשכן היא חשבה שגורג תומך במה שהיא עושה.סאלי גם הופתעה שכן היא חשבה שהם סיכמו שתהייה בניהם תקשורת פתוחה ולא מתגוננת. תגובתו של גורג היתה הבעת חוחסר נוחותעם ההובלה של סאלי.הוא חש שהיא נזקקה למקום להתנסות בפיתוח הסגנון שלה. סאלי חשה שבגלל שגורג הוא המומחה , הוא יתקן בכל פעם שהתהליך יסטה לכיוון שגוי. כששנהם משוחחים החל הנושא של נכון- לא נכון לחדור לאוירה. סאלי חשה שהערך העצמי שלה מותקף, וגורג חש שבכל נסינו לההמיר את התהליך האינדוידואל לקבוצה ככלל ,סאלי קטעה אותו. גורג היה תקיף/ נלהב לגבי מה שהוא החשיב לנושאים הקרטיים בקבוצה כגון נוכחות לא סדירה, והעובדה שהחברים לא דברו על איך זה הרגיש להיות בקבוצה. כמו כן הוא שיתך בתחושת האי נוחות העזה עם הדחיפות של התפתחות נורמה של "כל אדם לעצמו" בתוך הקבוצה שהובלה לגידול בנטיה לחלוקה. סאלי הרגישה שהבעיה בקב היא שחבריה פוחדים לקחת סיכון ושהיא וגורג לא אספו מספיק לקוחות שמוכנים באמת לעבוד. היא גם חשה שזו הייתה אשמתה. פגישת היעוץ שלהם הסתימה בנימה של מתח.עדין לא עלה בדעתם לחפש סופוויזיון. במפגש יעוץ זו שני המטפלים נאבקו למצוא תקשורת פתוחה יותר ולא מתגוננת במיוחד לאור השוני באורנטציה התאורתית ובסגנון ההדרכה. אף אחד מחמשת הנושאים לא עלה בשיחה.

במפגש הקבוצתי הבא עדין הורגשה העדרות. סאלי נזהרה בלקבוע את המנהיגות שלה. גורג ניצל את ההזדמנות לדבר על ההעדרות ועל הכיוון שהקבוצה לוקחת. חברי הקב' הגיבו באופן מהסס , כאילו לא היו בטוחים למה התכוון גורג. סאלי נותרה כועסת ונתנה תוקךף לדאגותשל גורג שהיו OFF THE MARK . היה דיון בין המטופלים שטיפול קבוצתי עשוי לא להיות מה שהם זקוקים לו ושהם עשויים לקבל יותר בטיפול האינדוידואלי.לגורג היה חזון שהתוכנית הקבוצתית קורסת בפניו.תהליך זמני ולא נח זה נמשך לשני מפגשים .

בנקודה זו גם גורג וגם סאלי נקלעו למוד תחרותי בקבוצה וגם במפגשי היעוץ. התחרותיות, שלא חייבת להופיע באותה דרך, הינה אופינית בעבודה של הקו טרפיסטים בשלב השני של יחסיהם.

כל אחד עשה התערבות שרצה במקביל לשני מבלי הצהרת דאגה. המטופלים הביעו בלבול האם להיות לעבוד על הנושאים האישיים של עצמם או להיות עסוקים(להביע דאגה/ אכפתיות) אחד בשני. הופיעו גישות של פאסיב- אגרסיב וכן גישות שיפוטיות בתוך התקשורת הקבוצתית. זה החל לשחוק בהזדמנות לכבוד הדדי, ותקשורת פתוחה ורגישה(מכילה פגיעות). באוירה זו המטופלים לא יכלו לראות את הרווחים של הקבוצה התראפתית. גדלה האמביוולנציה לגבי הקבוצה כסוכן תראפתי.

נוצר בלבול לגבי איזה עיצה תראפתית או מדריך יש לקחת ברצינות, ואיך הזמן לשיתוף הביא לחשיפה פחות פתוחה ופחות רגישה(מאפשרת פגיעות). אוירת ההמנעות של אי הגעת החברים הפכה שכיחה ואחידה ולבלתי נסבלת.

סאלי וגורג הבינו סוף סוף שההתפתחות שלהם כמדריכי קו תראפיסטים נחלשה והם זקוקים לסופרויאזור.הסופרויזור סייע למדריכי הקו להקשיב אחד לשני ולהבהיר שהתהליך קשה לשניהם.

גורג וסאלי החלו להבין שכל אחד מהם הסתייג לאפשר לשני לנהל את התהליך כאשר אחד מהפציאנטיים האישיים היה במרכז תשומת הלב (קשר- למטופל) client- bonding)) . כל אחד מהם חשששהמטופל שלו יראה במטפל השני מוכשר יותר. סאלי אז גילתה שהיא קיוותה להכיר את זורג גם מהפאן המקצועי וגם מהפאן האישי.היא פירשה את כוונותיו ושאלותיו כמי שלא היו לו את אותם צרכים או עניין. גורג לא היה מסוגל להבחין שזה מה שסאלי חשה. הוא חש כועס על סאלי כיווןשחשב שסגנון ההדרה שלה פוגע בתהליך ההתפתחותשל הקב'. הוא חשש שחברי הקב אינם מושפעים המאינטרקציה של אחד עם השני. סאלי לא הבינה למה גורג התכוון בקידום הקב' כמכלול דינמי. גורג יכל אז לגלות שהוא לא רצה לקחת סיכון בליצור ניכור עם סאלי שכן היא עובדת בצמוד למנהל המרפאה. שנהם הבינו שהשיחות שלאחר המפגשים התרכזו בתפיסתם את המטופלים כאינדוידואלים.זה שימש כהגנה מפני עימות אחד עם השניה. הם הגנו על הדימוי של כל אחד מהם השני ועל מערכת היחסים באמצעות קולגה והבוס.שלהם. בעזרת הסופויזור הצוות החל לעסוק בבנושאי קשר,תקשורת טובה יותר, הבנה מדויקת יותר של הבדלי האורנטציה בינהם, והקשייםבתפקידים הזוגיים.

לאחר פרצת דרך זו במפגש הסורויזיון מדריכי הקו יכלו להפנות את המתח שהשפיע על הקב' ועליהםאז הם יכלו לעזור לקב' לדבר על החבר ש"חובק" במפגש הראשון. המטופל בתורו יכל כעת לומר שהואהיה חשוף מידי ולא מצא את הנסיון ההוא כמועיל. סאלי ציינה שהקבוצה אולי לא הבינה עד כמה זה קשה לחשוף ככ הרבה לקהל של זריםבקונטקסט בו לא היתה הכרה שלעשות זאת זה מהווה סיכון.בזמן הדיוןאחד מהחברים אמר שישלו נושא לדבר עליו וביקש את הזמן שלו.בפעם הזו סאלי תמכה בגורג באמרה שלגבי ארועים מקדימים אלה יש לעבוד עליהם.גורג היה מסוגל לומר שרצונו שהחברים יקבלו את הזמן לו נזקקו כדי לחקוראת הנושאים שלהם,אך הדיבורים על לעבוד יחד יבטיחו ש עבודת היחיד תהיה פרודוקטיבית יותר. בנוסף על כך הם ילמדו משהו חשוב על דרך מבוי סתום אשר בדכ מתעלמים ממנה ואשר מונעת את הצלחת פתירת בעיות אישיות.סאלי סייעה להבנת החברים שההעדרות היתה בעצם ביטוי לכעס ולתסכול.לאחר שהמתח החמור תועל חברי הקב' היו מסוגלים לדבר על הבילבול שחוו במפגש הקודם ועל ההקלה שהם חשים בכך שהם יכולים לדבר על כך. במפגש הבא הדיון הבהיר את חוקי הבסיס הקו המנחה בהדרכה ומטרות העל של תהליך הטיפול בקב'. בדיון זה שני המדריכים שתפו פעולה באופן גלוי והכירו בתפקידם מהבילבול הקודם.

במפגש הסופוויזיון של שני בעקבות שני המפגשים המטפלים הגיעו להסכמה לגבי ערכה של הקב' ככלל, הדיאדה, ועבודת יחיד בקב'. הפתרון החדש הוצג כמוקד בעל השפעה מרגיעה בקב'.אחת מחברות הקב פנתה למטופל שחש חשוף ואמרה לו שהיא מצטערת על כך שנפגע. אך באופן סמוי היא שמחה שמוקד זה הוא כי חששה לחשוף את בעיותיה האישיות. אחרים הדהדו את הדאגה בחשיפה בקב' חדשה.

הפתרון המחודש למשבר המוקדם בקב' הוביל לדיונים פרודוקטיביים.המטרות של הקב' והמטופל הפרטני הובהרו וצורת הקבוצה הגדרה בצורה ברורה יותר. לדוגמה חברי הקב נסחו קו מנחה לגבי חלוקת הזמן תוך הכרה בחשיבות של הידיעה המוקדמת בקיומו של משבר באותו מפגש.

במפגש הבא האוירה היתה נינוחה ופתוחה יותר.החברים שיתפו בחופשיות והקב החלה לפתח זהות משל עצמה. המטופלים החלו לחקור אודות עצמם באופן גלוי ופתוח עם שני המדריכים ועם מטופלים אשר קדמו את העבודה.הזמן בקב' התחלק בצורה שווה.העדרות פחתה. חעדרות של חברים הורגשה בקב'.

בנתיים במפגשי הסופר וויזיון מערכת יחסים לכיוונים חיוביים. סאלי וגורג ערכו מומ ניתוב הזמנים ועל התזמון שבהם יופיעו. הם הבינו שהסופרוזיון עזר להם להתגבר על תהליך התחרותי הלא יעיל .משהוסרה התחרות הם חשו חופשים לפתח יחסי כבוד אמיתיים אחד כלפי הידע וכשרונותיו של השני. הם ראו שהם יכולים ללמד אחד מהשני ולהרויח באופן אישי ומקצועי.

במפגש שאחריו המטופלים שתפו בתכנים רגשיים ובנו קשר אמון חיובי.חברי הקבוצה החלו לעבוד על נושאים של "איך לחלק את הזמן" כעת זו היתה עבודה קבוצתית טראפתית.בעזרת הסופרויזור סאלי וגורג הבינו שהם היו זקוקים לחוזה עוד יותר מדויק , אישי, וכנהכדי להתנהל במורכבות של התהליך אליו הם נכנסו. 
 

דיון

במאמר זה הצגנו מודל של התפתחות שלבי ההנחיה בקו והשלבים הקרטיים שאמוריעם להיות מפורשים. שמנו דגשים על א.הצורך העיצוב חוזה לעבודת הקו טרפיסטים .ב.חשיבות הפניה למשאבים בנוגע לשוונויות לגבי כל אחד משבעת הנושאים ופתירתם. ג.הצורך לייסד שתו"פ בסגנון הנחית הקו אשר מסייע בגדילה ממושכת,ופתיחות בתקשורת.יותר מתמיד חשוב שיהיה מודל לתהליך שבו קו טרפיסטים יוכלו להיות מטפלים.לצוות חדש מומלץ במיוחד ללמד ליישם את שלושת השלבים הראשונים, כיוון שרק אז הם יוכלו לסייע באופו תרפטי למטופלים שלהם. התיאוריה הזו מספקת מימדים לתהליכם קו תרפסטים מעניינים. שאלה אחת חשובה היא האם בניית יחסים בין קו- תרפיסטים הכרחית כתנאי מוקדם לשינוי תרפטי בקבוצה מונחת עי קו.

תרפסטים אשר עובדים למשך תקופה ארוכה יש בידהם את הפרויליגיה וההזדמנות לפתח באופן מלא כל שלב במע' היחסים בניהם ולחשוף את כל אחד משבעת הנושאים בכל שלב.

על סמך נסיוננו הקליני וכסופרויזרים נראה באופן ברור שיצירת חוזה שימען במפורש את שבעת הנושאים, וייסד סגנון של שתו"פ בהנהגה הוא נחוץ לא משנה מהו הסטטינג או אילוצי הזמן.

בטווח הרחב הזה התאוריה הנ"ל מדברת על ההשפעה האפקטיבית של יחסי שיתוף פעולה הבונים משימות השגיייות פרוקטיביות בעבודת בעבודת הסטינג.זהו הישג הטוב ביותר שכאשר בריאות הנפשית מעודדת את מנחי הקו וכש הם זקוקים לסופרויזיון עד אשר הם מיסדים תהליך של שיתוף פעולה גם כאשר הם צוות או מתאמנים.