חזרה למאמרים של ש.ה. פרט ב
חזרה לאתר הראשי

ברמן, ע. (2004). טיפול תמיכתי מול טיפול דינמי: הבחנה הרסנית. שיחות, 18(2), 182-183.

טיפול תמיכתי מול טיפול דינמי: הבחנה הרסנית/ ברמן, ע.

טיפול תמיכתי, לא דינמי, הוא לא פעם מילה נרדפת לטיפול שטחי (לרוב הניתן ע"י מתנדבים, מתחילים וחסרי הכשרה), הכוונה היא לטיפול באדם, לרוב ממעמד חברתי נמוך, נטול השכלה, רדוד ומוגבל שאי אפשר להעמיק איתו בהתבוננות על חייו ועולמו הרגשי ולכן מסתפקים במעין "טפיחה על השכם". זוהי הסתכלות סטריאוטיפית.

לדוגמא, מטופל החרד מבחינה קרבה וכישלון ותגובת המטפל- "אל תדאג, אתה תצליח", זה מעין עידוד שטחי שיכול לעורר כמה תגובות אצל המטופל:

  1. התגובה המקווה- המטפל מאמין בי, לכן יש תקווה שבאמת אצליח.
  2. המטפל אופטימי בגלל שהוא הצליח בחיים, אבל זה לא קשור אליי, אני נכשל שוב ושוב.
  3. המטפל נותן לי עידוד סטנדרטי, "מוכר לי לוקשים".
  4. המטפל מעמיד פנים שהוא מאמין בי ולכן אני חייב להעמיד פנים שאני מאמין במה שהוא אומר.
  5. המטפל מצפה ממני להצליח בבחינה, אם לא אצליח בטח אאכזב אותו.

השאלות שעליהן נוכל לענות רק ע"י טיפול דינמי מעמיק הן:

  1. מתי יש סיכוי שהעידוד יסייע, מתי יהפוך לבומרנג?
  2. אין נבין את אמירתו/ שתיקתו של המטופל בעקבות דברי העידוד והתמיכה שלנו?
  3. איך נתמודד עם מטופל שלא מגיע לטיפולים ונעלם?

** טיפול דינמי כולל בתוכו הסתכלות על: תולדות חייו של המטופל, מבנה אישיותו ועל דפוסי העברה והעברה נגדית שנוצרו בין המטופל למטפל. לכן, הפנייה של מטופלים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לטיפול תמיכתי בלבד מבטאת הרבה פעמים סטריאוטיפים מזלזלים (" כי אי אפשר להגיע עם אנשים כאלו להתבוננות פנימית עמוקה ולהגיע לשינוי מהותי")

במקרים אחרים העדפה לטיפול תמיכתי נובעת מחומרת הפתולוגיה, מחשש שהעמקה רק תערער ותפרק, אך רק טיפול רציני בעל הקשבה מתמדת וסבלנות אין לו סיכוי שיגרום להתפרקות לעומת טיפול שטחי שאינו נוגע בלב החוויה, אין סיכוי שיעזור הרבה כאשר הבעיה עמוקה וחמורה.

כותב המאמר כופר בסברה שטיפול דינמי טוב הוא לא תמיכתי כלל. (לפי הגישה הפסיכואנליטית הטיפול מחייב להציע פירושים מעמיקים ולהימנע מכל מגע אנושי חם), כל מטופל זקוק לחוויות של אמון, תמיכה, אכפתיות, מערובות והשקעה מצד המטפל.

חוויות כאלו אינן נוצרות מהצהרות ישירות שמעוררות ספקנות וחשד, אלא ע"י התנסות ובנייה הדרגתית של אמון. זאת אומרת, בניית חוויה אמתית של תמיכה מחייבת טיפול דינמי מעמיק ולא הימנעות ממנו. טיפול טוב חייב לחתור לתובנה ככל שניתן ותמיכתי ככל שנחוץ. חלוקה דיכוטומית יותר רק תפגע במטופלים שקוטלגו מראש כך או אחרת.