חזרה למאמרים של ש.ה. פרט ב
חזרה לאתר הראשי

Transference patterns in the psychotherapy of personality disorders: empirical investigation -Rebekah Bradley, Amy Kegley Heim and Drew Weston
Bradley, R., Heim, A.K. & Westen, D. (2005). Transference patterns in the psychotherapy of personality disorders: Empirical investigations. British Journal of Psychiatry, 186, 342-349

סוכם בצער ויגון ע"י איתמר דנציגר 

רקע: מושג ההעברה התרחב להבנה שמטופלים הרבה פעמים מביעים תפוסי קשר חוזרים ונשנים. או במילים של פורסט גאמפ:
Shit happens

מטרה: להקשות על סטודנטים. וגם לבחון את מבנה הקשרים של המטופל בטיפול עם הפרעות ב:
DSM4

אמצעים: פסיכולוגים ופסיכיאטרים מילאו שאלונים על 181 מטופלים אקראיים. 

תוצאות: 5 ממדים העברתיים:

  1. כועס/זכאי ל... – anger-entitled
  2. חרד/מוטרד – anxious-preoccupied
  3. נמנע/אנטי-תלותי – avoidant-counterdependent
  4. בטוח/משתף פעולה – secure-engaged
  5. מיני – sexualized
 

אפשר לקשר בין ממדים אלה להפרעות הציר השני של ה"די-אס-אם 4". מתוכם 4 קשורים לדפוסי התקשרות בבגרות. ראייה כוללת של העברה אצל נרקיסיסטים נתן תמונה עשירה כל העברה, ששיקפה יפה את התיאוריות בנושא. עוד עולה מהמאמר שחיי הסטודנטים היו יותר טובים באיכותם אילולי לא היה מאמר זה מאמר קריאה חובה 

מסקנות

התנהגות המטופלים בקשרם עם המטפל נותן מידע רב על האישיות שלהם, סגנונות התקשרות, יכולות בין-אישיות, ומזג האוויר (סתם – לא האחרון). למשועממים שבין החוקרים, מאמר זה מציע דרכים פסיכומטריים קליניים למדוד תופעות אלה – ועוד ללא קשר כלל לאוריינטציה של המטפל 
 

ועכשיו – לעיקר המאמר

פרויד היה הראשון שדיבר על איך שמופלים מביאים סגנונות בין-אישיים בחדר הטיפולים. מאז, מונח ההעברה התפתח הרבה. במונחים עכשוויים, העברה נחשבת: סגנונות חשיבה, רגש, מוטיבציה והתנהגות כפי שבא לידי ביטוי בחדר הטיפולים ומשקף הרבה מאישיותו ומחייו הבין אישיים. לרוב, אנו יודעים על העברה מתצפיות קליניות ולא כ"כ ממחקר. לכן באו כותבי המאמר הזה – כדי להבהיר בצורה מחקרית 2 דברים:

  1. לגלות מבנה/סדר בעניין ההעברה
  2. לבחון אפשרות לקישור בין סגנון העברה להפרעת אישיות
 

המטרה הסמויה של המאמר הזה היה להעיק על הסטודנטים
המטרה היותר כללית של המאמר הוא לבחון קשר בין סגנונות העברה לבין פתולוגיה
 

מדדים

Clinical Data form – CDF
– שאלון פרטים אישיים על המטפל, אוריינטציה, דיסציפלינה – קרי פסיכיאטר או פסיכולוג, ופרטי המטופל, והערכת תפקודו, ומצבו הפסיכו-סוציאלי
 

Psychotherapy Relationship Questionnaire – PRQ
מודד העברה וברית טיפולית – כתוב בלשון יומיום כדי להיות שימושי למטפל מכל אוריינטציה

ציר 2 – כפי שמאובחנים מהדי-אס-אמ-4. אבחון נעשה ע"י המטפלים 

תוצאות

78% פסיכולוגים, 22% פסיכיאטרים – מגישות דינאמיות 40%, אקלקטיות -30% וקוגניטיבי-התנהגותי 20%. הפרעות ציר 1 כללו דיכאון מג'ורי, דיסטמיה, חרדה כללית, ובעיות הסתגלות 

גורמים:

כעוס/זכאי ל...

דרישות מוגזמות מהמטפל ובד בבד כעוס על ומבטל את המטפל –בקיצור מניאק אמיתי – מקביל לאשכול ב של ההפרעות אישיות – קרי נרקיסיסטים, בורדרליינים וכו 

חרד/טרוד ב...

פחד מדחייה או גינוי ע"י המטפל – המטופל מתנהג בצורה תלותית ומרצה כלפי המטפל, וצפייה שהמטפל יטפל בו ושיפתור לו את הבעיות. הערת שוליים – זה נשמע כמו סגנון התקשרות של טרוד בבגרות – השלכתו של סגנון ההתקשרות  "חרד אמביוולנטי" של הילדות. הערת המסכם – זה נשמע כמו בולשיט 

בטוח/משתף פעולה: המטופל תורם לקשר בטיפולי חיובי ובכלל לחוויה חיובית בטיפול 

נמנע/אני-תלותי: נמנע מקשר משמעותי או תלות במטפל – נשמע כמו סגנון התקשרות מבטל (נמנע) בבגרות, או במילים דיאגנוסטיים: משהו אובססיבי או נמנע חברותית 

מיני – התנהגות מינית או מפתה כלפי המטפל 

שאלות תיאורטיות

האם התוצאות אלה משקפים את העובדה שהרוב המטפלים באו מגישה דינאמית?

-לא! עשו את אותם חישובים ללא אותם מטפלים הדינאמיים וקיבלו תוצאת דומות

(חוץ משקטע המיני שיצא יותר דומה לאלה הבטוחים) 

-דרך אגב יש הקבלה הין זה לגישת ההתקשרות:

  1. כועס/זכאי ל... – anger-entitled-->לא מאורגן/לא פטור
  2. חרד/מוטרד – anxious-preoccupied-
  3. נמנע/אנטי-תלותי – avoidant-counterdependent
  4. בטוח/משתף פעולה – secure-engaged
 

הקשר בין העברה והפרעות אישיות

-אז קודם כל, חשוב שהמרצים ידעו שמסכם המאמר עשה מחקר השארתי וגילה כי הוא חושב שיש קשר הדוק בין מבחנים קשים והפרעות האישיות של המרצים. מחקר זה הסתמך על התפלגות הציונים בשנה שעברה. 

ובחזרה למאמר:

רוב אוכלוסיית המחקר סבלו מהפרעת אישיות כלשהי-הערת המסכם: או שאולי לא סבלו מההפרעה שהיה להם

יש 3 אשכולות הפרעות אישיות 

A)) odd-eccentric – עוף מוזר

(B) –dramatic-erratic – דרמטי ובלתי יציב

(C) – anxious-fearful – חרד-פחד 

ממצעים

A קשור לנמנע-אנטי-תלותי - #3

B קשור לכאוס/זכאי ל... ולמיניים

C קשור לחרד-מוטרד 

ולמען בזבוז הדיו במדפסת שלכם, הנה הנ"ל בטבלה 

סגנון העברה המקביל כהפרעת אישיות
   
נמנע/אנטי-תלותי – avoidant-counterdependent A)) odd-eccentric – עוף מוזר 
 

-וקורלציה שלילית בין A לבין הבטוחים/משת"פים

כועס/זכאי ל... – anger-entitled

מיני

(B) –dramatic-erratic – דרמטי ובלתי יציב 
 
 

נמצע בקורלציה p=0.08 – יעני בביטחון גבולי

חרד/מוטרד – anxious-preoccupied- (C) – anxious-fearful – חרד-פחד
 
 

המשמעות: יש קשר משולש בין העברה לבין אישיות/הפרעות אישיות. למרות שמחקר זה חוקר את הקשרים מעבר לאוריינטציה של המטפל, תוצאות המחקר כן מאוששים את ההסברים הדינאמיים של אותם הפרעות האישיות 

קישור להתקשרות

החוקרים גם הוסיפו שאלון התקשרות בשם:

AAI – adult attachment inventory 

הם הראו את ההקבלה בין הדפוסים הנ"ל לבין התקשרות בכל הנוגע להעברה – אז נכון, שלא כל קשר טיפולי זה קשר התקשרותי אבל מה שכן נכון הוא שקשר טיפולי אינטימי, טעון רגשי, א-סימטרי ומזין עשוי להפעיל בקלות את דפוסי ההתקשרות של המטופל – מה שמצטבר כמגביל לפסיכו-דינאמיקה של המטופל האומלל. שינוי בדפוסים אלה בתוך חדר הטיפולים עשוי להביא לשינוי בשאר חיי המטופל – מתופעת ההכללה 

עם כל הבולשיט על כך שכל בין אדם הוא שונה וייחודי, יש קווים דומים כמו שאלת הרצון לשינוי מול פחד ממנו, להתחבאות מול חשיפת הצדדים הפגיעים, תלות מול אי-תלות 
 

יש הוכחות שטיב הברית הטיפולית היא הגורם הכי המכריע בהצלחת טיפול. עם זאת יש גם קורלציה בין ברית טיפולי חיובים וסגנון התקשרות חיובית. לכן:

סגנון התקשרות חיובית = ברית טיפולי חיובי = סיכויים מוגברים להצלחה בטיפול

-->כנראה יש למטופל סכמות של קשר מהעבר שעוזרות לו לנצל לטובה את הקשר הטיפולי 
 

השלכות מעשיות של מאמר זה:

  1. העברה היא לא רק מדידה אלא גם מקבילה לאישיות
  2. העברות מקבילות לדפוסי התקשרות  - קרי: לדפוסי גיל מוקדם בחיי המטופל
  3. השאלון שהשתמשו בו הוא אחלה -אין לי מושג למה כותבי המאמר טרחו להוסיף את האמירה הזאת
 

-->העברה היא הפעלת סכמות מהעבר של המטופל מאמר זה מציע דרך למדוד זאת ע"י מבחן שקל למטפל להפעיל:

PRQ 

הגבלות המחקר

  1. יש רק משקיף (המטפל) אחד – צריכים לתקף מחקר זה ע"י ריבוי משקיפים
  2. אחוז קטן מאותם אלה מטפלים שהתבקשו בעצם שתפו פעולה ומילאו את התפסים
  3. אוכלוסיה קטנה עבור החישובים הסטטיסטיים שהשתמשו בהם