חזרה למאמרים של תאוריות באישיות
חזרה לאתר הראשי

---

סמירנוף,ו. (1994). הפסיכואנליזה של הילד. תל – אביב: רשפים. פרק 4'

---

פרק רביעי-מיניות הילד:הדחפים והתהוות הליבידו/סמירנוף

הגדרת-הפסיכו-אנליזה בניסיון לתאר את התהוותו של אדם, מחייבת לגשת אליה ב2 דרכים:

1. מידע על הקווים העיקריים שלפיהם מתארגנת התפתחות הדחפים, כלומר, מיקום השלבים הראשונים של ההשקעות הליבידינאליות במיניות של הילד.
2. כיוון זה יאפשר לנו לעקוב אחר התפתחותו של הילד, החל משלב הטפילות הרחמית למעמד של פרט אוטונומי, כלומר, כינון יחסי אובייקט. בדרך זו יש 3 צמתים: פרידת הילד מאימו, הקונפליקט של תסביך אדיפוס (הילד נמצא במשולש משפחתי) והאחרון הוא משבר ההתבגרות.

התיאוריה על הדחפים:

זמן רב דובר על האינסטינקטים במסגרת התיאוריה הפסיכואנליטית, אך המונח שפרויד השתמש בו היא המילה הגרמנית Tribe שמשמעותה דחף שלא ניתן לעמוד בפניו, הוא נובע מתוך תוכו של האורגניזם (בשונה מהגרייה הנפשית הנגרמת מגירויים חיצוניים), הוא כוח קבוע שלא ניתן להימלט ממנו ע”י בריחה. הדחפים השונים אינם שווי ערך בהתמדתם ובהתנהגויות שהם מטביעים לשם סיפוקם, ככל שהדחף פחות חיוני לקיומו של הפרט תהיה הגמישות גדולה יותר. דבר זה בולט במיוחד בדחף המין שגמישותו מתבטאת במגוון רחב של התנהגויות שתכליתן לספקו.

כיון שבשילתו של דחף המין מאוחרת הוא פועל זמן רב לפי עיקרון העונג, וניתן לספקו בהתנהגויות שונות-פנטזיה לדוג', ולכן דחף זה ייכנע בקלות להדחקה בתקופה ארוכה של התפתחות הילד.

פרויד מכיר בתשתית אנרגטית בדחף המיני-הליבידו , שהוא מונח כמותי ואיכותי כאחד. הוא לא מכסה את כל תחום הדחפים ומבחינה זו הוא אינו שווה ערך ל'אנרגיה ויטאלית'. פרויד גם מבדיל בינו לבין הגרייה המינית הגופנית.

רק כאשר הליבידו יכול להשתלט על אובייקטים (ליבידו של אוייקטים) ולהשקיע בהם, יכולה האנליזה לגשת אליו. כך, הכיר פרויד כבר בתחילת יצירתו בשניות של הדחפים.

ב1920 הנהיג פרויד שניות חדשה המציבה את דחף החיים מול דחף המוות. דחך החיים מקיף בתוכו את דחפי המין, ההישרדות והליבידו הנרקיסי. דחף המוות נוטה להחזיר את החומר החי למצב לא אורגאני והמזוכיזם הראשוני והצורך בחזרה מהווים את גילוייו הקליניים הבסיסיים. מושג זה נמצא השנוי ביותר במחלוקת.

הגדרה המיניות של הילד

על נושא המיניות לא ידעו זמן רב בגלל המיתוס של 'תומת הילד' וגם משום שלא ידעו לזהות את גילוייה של מיניות זו. כיון שהאדם שוכח את תקופת ילדותו ובתוכה את גילוייו המיניים זנחו את חשיבות תקופת הילדות בחיים המיניים בכלל.

פרויד הראה שמושג המיניות חורג הרבה מעבר למובן שנותנים למילה זו.

1. המיניות של הילד נשענת על תפקודים פיזיולוגיים.
2. פרויד הדגיש שהתשוקות המיניות של הילד אינן מתועלות בקביעות לכיוון אחד בלבד. הדחיפ המיניים, הבאים מאזורים אירוגניים שונים קיימים יחד במשך כל חיי הילד.
3. למרות התבלטות האזורים האירוגניים, קל מאד להבחין אצל ילד בדחפים חלקיים שאינם תלויים באזור אירוגני כלשהו-והם מתבטאים בחיפוש של אנשים אחרים כאובייקט מיני.