 |
|
|
| ספויילרים - עדיין מכושפות |
|
|
|
האחוזה - אולם כניסה / סלון / חממה - יום
ויקטור עומד בכניסה לאחוזה ומקבל את תנחומיהם של האנשים הנכנסים. הוא מסתכל אל הסלון שם הוא רואה קבוצה של אנשים - הורים עם ילדיהם הקטנים ואנשים מהמועדון - חולפים על פני כד ומאחוריו תמונה גדולה של פייפר. הם מניחים ורדים לבנים ליד הכד כשהם חולפים על פניו. בחממה, קבוצת אנשים - עמיתיה לעבודה של פיבי - התקבצה סביב כד ותמונה גדולה של פיבי, מוקפים ורדים. על שולחן האוכל, ליד כד ותמונה של פייג', חולפים מדי פעם 'אנשים קטנים' ומניחים ורד אך לא התקבצות גדולה כמו אצל פייפר או אצל פיבי. ויקטור מברך את האורחים האחרונים הנכנסים לאחוזה ומנחמים אותו. אישה עם שיער חום ניגשת אליו, "הגיעו המון אנשים, הא?" ויקטור, מהסס בהתחלה, "פיבי?" אישה: "פייפר." היא מצביעה אל אישה אחרת, "זאת פיבי." אישה ברונטית ניגשת אליהם, "אני לא מאמינה כמה לפרקונים יש ליד הכד שלי.
תמיד ידעתי שהם דלוקים עליי, אבל... זה קצת מוזר, אבל אתם יודעים, את לא יכולה להיות בררנית כשאת מתה." ויקטור: "אתן משגעות אותי, אתן יודעות?" 'פייפר': "אולי כדאי שקצת נוריד פרופיל, הסוכן קייז מסתכל עלינו." ויקטור מסתכל הצידה ורואה את הסוכן קייז מסתכל עליו. אישה-עם-שיער-חום: "אל תדאג, הוא בחיים לא יגלה." ויקטור מסביר להן שהוא לא מבין עדיין מה קורה ולמה הן שינו צורה. 'פייפר': "שמתם לב שאין הרבה אנשים ליד השולחן של פייג'? טוב שהיא לא פה לראות את זה." בדיוק אז נכנסת סלבריטאית לאחוזה וכולם המומים מכניסתה, עוקבים בעיניהם אחר צעדיה אל שולחן האוכל והתאבלותה בקול-רם על חברתה, פייג'. האישה עם השיער החום הולכת אל הסלבריטאית ותופסת אותה, "אנחנו יכולות לדבר בפרטיות?" היא מושכת אותה למטבח ו'פייפר' נכנסת למטבח אחריהן. ויקטור נשאר עומד במקומו, מבולבל לגמרי.
האחוזה - מטבח - יום
'פייפר' והאישה עם השיער השחור דוחפת את הסלבריטאית לתוך המטבח בכוח. סלבריטאית: "מה זה צריך להביע? יש לכן מושג מי אני?" האישה הברונטית: "כן." היא משנה את צורתה לפיבי , "פייג'!" סלבריטאית: "סליחה? מי...?" פייפר, חוזרת לדמותה האמיתית: "סלבריטאית, ניסיון נחמד." הסלבריטאית מסתכלת עליהן בתדהמה ואז מוותרת ומשתנה לדמותה האמיתית, פייג', "מישהו היה צריך לבכות בלוויה שלי, לא?"
פתיח
האחוזה - מטבח - יום
פייפר: "פייג', את יודעת טוב מאוד שאנחנו צריכות לשמור על פרופיל נמוך". פייג': כן, אבל אולי ביליתי יותר מדי זמן בעולם הקסם ועכשיו לאף אחד לא אכפת שאני מתה, מה שמסביר את מספר המתאבלים המצומצם ליד השולחן שלי." פיבי: "היו לא מעט לפרקונים." פייג': "התכוונתי לאנשים אמיתים." פייפר: "גלן היה." פיבי: "נכון, גלן, הוא היה ליד הכד שלך. וגם רותי השכנה." פייפר: "האמת שרותי רק מזגה לעצמה כוס קפה." פייג': "בדיוק מה שניסיתי להגיד!" לפתע גבר נכנס למטבח, פיבי ופייג' מחליפות מבטים כנתפסו על חם, מנסות להסביר. פייפר מחייכת אליהן, "אל תדאגו." היא מקישה באצבעותיה והגבר הופך לליאו. פיבי: "כבר חשבתי שעלו עלינו." ליאו: "עוד יעלו עליכן אם לא תשנו את דמותכם בחזרה בקרוב." פייפר, בעודה מסתכלת על פייג': "היה לנו משבר זהות קטן." פייג': "אז את יכולה להפוך את בעלך לבראד פיט, אבל
אני לא יכולה..." היא מפסיקה לדבר ונראה כי היא חוטפת כאב ראש. היא אומרת להם שהיא שומעת 'צלצולי בכירים' באוזן וזה משגע אותה. פיבי: "הבכירים אולי יודעים שהיא בחיים?" ליאו: "או שבת חסות חדשה קוראת לה ויש קשר אוטומטי ביניהן." פייפר: "פשוט תתעלמי מזה." פייג': "קל לך להגיד, את לא חצי מאיר-לבן. מעניין אם זה מישהו באחוזה, או אולי זה קשור לשדים." היא מנסה להציץ אל המתאבלים דרך הדלתות ופיבי מושכת אותה בחזרה למטבח, "אנחנו לא מתעסקות יותר עם שדים, שכחת?" פייג': "אבל זה הגיוני ש..." פיבי: "פייג,' פרשנו." פייפר: "פייג', פיבי צודקת. אנחנו חייבות להפסיק להתרכז בזה ולהתחיל להתרכז בחיים שלנו." פייג', מצביעה לראשה: "לא כל-כך קל כשזה לא מפסיק לצלצל." פיבי מסתכלת אחורה ונדהמת למראה עיניה. היא נצמדת לדלתות הכניסה למטבח, "אני לא מאמינה שהוא בכלל הבחין בי." פייפר ופייג'
הסקרניות נצמדות גם הן לדלתות ורואות את דקס לאוסן עומד ליד התמונה של פיבי. לא ניתן לשמוע את מילותיו שהוא אומר לתמונה אך מהבעת פניו נראה כי הוא עצוב מאוד ממותה. פייג': "מי זה?" פיבי: "אני לא יודעת את השם שלו, הפעמים היחידות שראיתי אותו היו במעלית בעבודה." פייפר מתרחקת מהדלתות וסוגרת אותן, מחזירה את אחיותה למטבח. פייפר: "כדאי שנשנה צורה לפני שניתפס."
האחוזה - סלון - יום
אליס מנסה לנחם את ויקטור, "תמיד ראיתי בפיבי כחברה. אתה יודע, יש פה הרבה 'אנשים קטנים'." ויקטור מושך בכתפיו והולך ממנה. פול האס, גבר בשנות ה-20 לחייו, ניגש אל ויקטור ולוחץ את ידו. הוא מביע את תנחומיו ומנסה להבין מויקטור איך האחיות מתו. ויקטור, "איך אתה מכיר את הבנות שלי?" פול: "אני לא מכיר אותן אישית אבל דרך המוניטין אני מכיר אותן. תגיד, איפה החתן שלך, ליאו?" ויקטור: "הוא נפטר בתאונה ביחד עם הבנות." פול מוציא כרטיס ביקור ונותן אותו לויקטור, "אני סוכן נדל"ן. אם אתה צריך עזרה למכור את הבית הגדול והיפה הזה, תתקשר אליי." ויקטור, נעלב מן ההעצה של מכירת האחוזה, אומר לו לצאת החוצה. פול מציע את תנחומיו פעם נוספת ויוצא החוצה.
האחוזה - מחוץ לדלת הכניסה - יום
פול האס סוגר את הדלת מאחוריו ורואה סוכן נדל"ן מתקרב אל עבר הדלת. האס: "הם כבר החליטו מי ינהל את מכירת האחוזה." לפני שהוא מספיק לסיים לדבר, האס יוצר כדור אנרגיה וזורק אותו לתוך גרונו של סוכן הנדל"ן, שורף אותו כלא היה.
עולם השאול - מערה - לילה נצחי
קבוצת שדים צעירים הלבושים כמו זמרי רוק מדברים במערה על היותם 'הדור הבא של השדים'. האס מהבהב פנימה ומעדכן את כל השדים שם על מותן של המכושפות. שד בשם אלקין מתפרץ: "עכשיו אף אחד לא יכול לעצור אותנו." האס: "שדים אחרים יכולים לעצור אותנו. מה שאומר שאנחנו חייבים במהירות להקים מפקדה על טריטוריה אנושית. עכשיו כשזאנקו והדור שלו התאבקו וחוסלו, אין שום כוח אמיתי בעולם השאול. אני רוצה שנשתלט על מרכז הכוח האולטימטיבי - האחוזה של המכושפות." הוא מסתכל אל אלקין, "אני מתכוון לקנות את האחוזה מעזבוניו של האבא... אחרי שתהרוג אותו."
תחנת משטרה - יום
סוכן FBI בשם מורפי מקבל תדרוך מהסוכן קייז האורז את חפציו משולחנה של שארידן. הסוכן מורפי: "התיק עוד לא סגור." הסוכן מורפי מוחה על כך שהסוכן קייז הקדיש את שנות חייו האחרונות לחשיפת קיומם של כוחות על-טבעיים על הכדור ועכשיו כשהוא כל-כך קרוב, הוא אורז ועוזב. הסוכן קייז: "זה נגמר. האחיות האליוול מתות." מורפי מסתכל על הסוכן קייז, בוחן אותו ומנסה להבין מה הוא באמת מנסה לעשות. הסוכן קייז שובר את השתיקה ראשון, "האחיות ידעו שאנחנו בעקבותיהן. אני חושב שהן מתחבאות, שהן זייפו את המוות של עצמן. אבל לא נראה לי שהן מתכוונות לצוף אל פני השטח כל עוד אנחנו בסביבה. אני חושב שהכי עדיף כרגע זה לשמור על פרופיל נמוך ולהיות סבלניים. אנחנו צריכים לתת לאחיות מרחב, לגרום להן לחשוב שזה בטוח... ואז הן יצאו במוקדם או במאוחר."
האחוזה - אולם כניסה / סלון - יום
המתאבלים האחרונים מתחילים ללכת והאחוזה מתרוקנת. ויקטור רואה כי דקס נשאר ליד התמונה של פיבי וניגש אליו, שואל איך הוא הכיר אותה. דקס: "לא הכרתי אותה טוב מספיק... כמו שרציתי. אבל אני אדוק של הטור שלה." ויקטור נראה מופתע. דקס: "אני קראתי את הטור שלה כל יום. אני יכול להבין איך מישהי יפה כל-כך יכולה גם להיות חכמה כל-כך." לפתע, האישה הברונטית (פיבי), חיוך על פניה, ניגשת אליהם ומזמינה את עצמה להצטרף לשיחה. דקס נראה מבולבל, אבל לא כמו ויקטור שמבקש ממנה ללכת ולא להפריע לשיחתם. 'פיבי': "זה בסדר, אני מסתדרת איתו. אתה יכול ללכת." ויקטור, מבין כי זאת פיבי, הולך ו'פיבי' מנסה לגרום לדקס לדבר יותר עליה. 'פיבי': "אז למה מעולם לא הצעת לפיבי לצאת לאינשהו?" דקס מופתע מהשאלה ו'פיבי' מתחילה לענות, מרגישה את מה שהוא מרגיש. האישה עם השיער החום (פייפר) רואה את המתרחש ומלווה את דקס החוצה,
"תודה לך שבאת." דקס המבולבל פותח את הפה לדבר אך 'פייפר' במהירות סוגרת את הדלת. 'פיבי': "למה עשית את זה?" 'פייפר' לא עונה לה ומסתכלת אל הסלון שם ואייט נמצא לבדו. 'פייפר': "זה בסדר, ואייט, אמא פה." היא מתקרבת אליו ו-ואייט מתחיל לבכות. 'פייפר' כורעת ברך לפניו, "מה קרה?" ויקטור: "הוא לא יודע שאת אימא." ליאו, בדמותו האמיתית, רץ פנימה מהמטבח ולוקח את ואייט בזרועותיו. פייג' בצורתה האמיתית יוצאת אחריו. ליאו: "אבא פה." הוא מסתובב אל 'פייפר' ו-'פיבי' "ואלו אימא ודודה פיבי." פייפר ופיבי משנות צורה חזרה לדמותן האמיתית ו-ואייט נרגע. ויקטור: "ואייט וכריס בטח לא מבינים כלום ממה שקורה כי אתן משנות את המראה שלכן כל הזמן." פייג': "אולי לא חשבנו על זה עד הסוף." פיבי: "יש לי רעיון. בואו אחריי." היא עולה במדרגות למעלה.
האחוזה - עליית הגג - יום
פיבי נכנסת ומוציאה את ספר הצללים ממקום המסתור שלו, "טוב ששמרנו אותו." היא מניחה אותו ומתחילה לכתוב לחש. פייפר: "אנחנו לא אמורות להשתמש בקסם, פיבי. ככל שנשתמש בו..." פייג': "כך גדלים הסיכויים ששדים יעלו עלינו." פיבי: "מעולם לא אמרנו שאנחנו לא הולכות להשתמש בקסם לעולם. ואנחנו באמת חייבות להטיל את הלחש הזה בכדי לשים קץ לבלבול. אנחנו חייבות לבחור מראה אחד קבוע שיהיה התחפושת שלנו." ויקטור: "איך זה יסיים את הבלבול של הילדים?" פיבי: "כי הם, אתה ואנחנו לא הולכים לראות את התחפושת." פייפר, לפייג': "רק אל תבחרי מראה זוהר מדי." פייג': "אחת? מראה של סלבריטאית אחת ולא תשכחו לי את זה לעולם?" פיבי אומרת את הלחש. כולם מסתכלים סביב ועל עצמם, כאילו מצפים למשהו גדול. ויקטור: "קרה משהו?" פיבי: "תגיד אתה לנו. אנחנו נראות שונה?" ויקטור: "לא." ליאו: "אולי הלחש לא עבד."
פיבי נעמדת מול המראה, "הוא דווקא עבד טוב מאוד." אנחנו רואים את ההשתקפויות שלהם במראה. אותם בגדים, אבל... האחיות וליאו נראים שונה לחלוטין. 'פייג': "אני לא מאמינה על איך שאני נראית." פיבי: "את בחרת במראה הזה." פייג' , מסתכלת על פייפר, "היי, חשבתי שאמרת בלי מראים זוהרים." 'פייפר': "זה המראה הראשון שחשבתי עליו." 'ליאו': "אני אוהב את זה." 'פייפר' תוקעת לליאו מרפק בבטן בציניות. ויקטור: "אני עדיין מבולבל. איך אתן יכולות לראות את התחפושת במראה אבל במציאות אתן אתן האמיתיות." 'פיבי': "ההשתקפות מראה את מה שכל האנשים האחרים רואים." 'פייפר': "יש מצב שהרעיון שלך יעבוד, פיבי." 'פייג'' עדיין שומעת את הצלצול המוזר באוזן שלה ומסתכל אל 'ליאו', "אני חושבת שמשהו רע עומד לקרות." ליאו נראה דואג בדיוק כמוה.
חדר גותי חשוך - יום
אישה מסתורית יוצאת אל נקודות אור דרך הצללים. היא הולכת אל השידה, לבושה בבגד עור שחור הדוק ולידיה כפפות עור שחורות המשלימות את הבגד. היא שמה פאה שחורה על ראשה הבלונדיני ומכניסה סכין טקסי לתוך המגף עור השחור שלה. היא שמה משקפיים שמש שחורות על עיניה. היא מסתכלת במראה על ההשתקפות שלה, פרצופה האמיתי נראה בו. היא נועצת בהשתקפות מבט קר אך מעט סקסי ואז הולכת, נעלמת לתוך הצללים.
מסך שחור / הפסקת פרסומות
האחוזה - עליית הגג - יום
פייפר, פייג' וליאו רושמים פרטים על הזהויות החדשות שלהם. פיבי עוברת וחוטפת את הניירות מידיהם ומוסיפה אותם לשלה. היא קוראת אותם, מקמטמת כל אחד בנפרד וזורקת לתוך הסיר הגדול, "אלו למעשה יגרמו לזהויות שלנו להיות עד כמה אמיתיות שאפשר. מעכשיו אנחנו ג'ולי, ג'ני, ג'ו ו... לואיס?" ליאו: "על שם החצוצרן." פיבי זורקת צמח לתוך הסיר ועשן של עשן יוצא ממנו. פיבי: "יש לנו זהויות חדשות." פייג' נראית קצת ספקנית. פיבי: "יש רק מקום אחד שאנחנו יכולות ללכת לבדוק אם זה עבד... בנות, אנחנו הולכות לשופינג." פייפר נראית ספקנית גם. פיבי: "בלי אבלים. פייפר, אנחנו חופשיות, את לא רואה? אין לנו יותר ממה לחשוש. לא שדים, לא שוטרים, לא שום דבר. אנחנו יכולות לעשות מה שאנחנו רוצות. הרווחנו את זה ביושר, לא?" פייפר: "לא יודעת..." פיבי: "פייג', אולי תעזרי לי קצת." פייג': "אתן יודעות, סוכן הנדל"ן הזה שאבא שלכן דיבר עליו נשמע לי קצת..."
פיבי לא נותנת לה לסיים את המשפט, "אל תגידי את מילת ה-א'!" פייפר: "אני עדיין לא מרגישה בטוחה עם הזהויות החדשות האלו." פיבי: "בואי נלך לקנות נעליים חדשות, זה ירגיע אותך אם נלך לקניות." פייג': "נראה לי שאני הולכת להירגע בבית." פיבי תופסת את פייפר והן יורדות למטה בעוד פייג' נשארת מאחור, מוטרדת.
רחוב - יום
פייפר ופיבי יוצאות מחנות כולבו עם בגדים נוצצים חדשים ושקיות בידיהן. הן נמצאות באמצע מין ויכוח על האם או לא איש המכירות התחיל עם פייפר. פייפר: "פיבי, אני נשואה." פיבי: "אז לפחות תהני מתשומת הלב. הן עוצרות להסתכל על בגדים בחלון רוואה וההשתקפות שלהן על החלון היא של ג'ולי וג'ני. פייפר מתחילה לדאוג. פיבי: "תרגעי, בסדר? את נראית חמה כמו תמיד." פייפר: "תרגעי, אחות, עוד תתחילי להפחיד אותי בסוף." פיבי: "אה... אנחנו לא אחיות יותר, זוכרת? אנחנו בנות דודות." הן ממשיכות ללכת במורד הרחוב. פייפר מתחילה לשאול את פיבי על החיים שלהן, "את לא חושבת לפעמים שעשינו החלטה שגויה? זה נראה כאילו קסם וכישוף ממשיכים להתערב לנו בחיים." הן מתחילות לדבר ארוכות על החיים שלהן וההחלטות שעשו בעבר ויעשו בעתיד. פיבי: "למה את מתחילה לחשוב על זה עכשיו?" פייפר: "כי זה סיכון גדול וסיכונים גדולים מפחידים אותי." פיבי: "את רוצה שנלך למרוט שערות בגבות?"
פייפר: "אין לי בעיות. אבל בואי נלך קודם למועדון ונראה כמה נזק אבא עשה." פיבי: "את דואגת יותר מדי." פייפר בקושי שמה לב שהיא דיברה וממשיכה ללכת. פיבי עוצרת לרגע ורואה אוטובוס עובר עם פרסומת ישנה לטור שלה - תמונה ענקית שלה ולידה כתוב "תשאלו את פיבי".
האחוזה - עליית הגג - יום
פייג': "אני פשוט מרגישה קצת בודדה. הלוואי והיה לי את מה שיש לפייפר עם ליאו והילדים." המצלמה חושפת את האדם איתו היא מדברת - פאני. פאני: "תחסכי ממני את הדרמה ותדברי לעניין." פייג': "לכולם יש חיים שונים ויש להם מה לעשות עכשיו. החיים היחידם שהיו לי, ויתרתי עליהם. אין לי מושג מאיפה להתחיל עכשיו." פאני: "טוב, זה לא כאילו מישהו שאל אותי לפני שהחלטתן לנטוש את מורשת המכושפות לאנחות." פייג': "תודה על העזרה, סבתא." פאני: "אתן הכנסתן את עצמן לבוץ הזה." פייג': "לא היית לנו ברירה, עמדנו למות." פאני: "אני מבינה, אבל אתן החלטתן ועכשיו, אם תרצי או לא, אתן חייבות לחיות עם ההחלטה הזאת וההשלכות שלה." פייג': "מה אם אני לא יכולה לחיות עם ההחלטה הזאת?" פאני: "זה מגוחך." פייג': "באמת? תאמיני לי שגם אני רואה ומשתוקקת לחיים ללא קסם אבל זה לא עוזב אותי בשקט. זה כאילו עולם הקסם קורה לי יומם וליל." פאני: "זה פשוט המאיר-הלבן הפנימי שלך קורא לך."
פייג': "אבל זאת עדיין אני, סבתא, וזה עדיין קסם. מה אם אני לעולם לא אצליח לברוח מזה? מה אם לאני לעולם לא אוכל לחיות חיים נורמלים?" פאני: "טוב, את לא הולכת למצוא את מה שאת מחפשת אם תשבי בבית ולא תעשי כלום כל היום. את צריכה לצאת החוצה ולראות מה חדש עם העולם." פייג' לא מגיבה. פאני: "אם לא רוצה את העיצה שלי אז אל תעלי אותי באוב פעם הבאה. עכשיו, קומי ותתחילי לקלוט. ואל תחזרי עד שלא מוצאת את מה שמניע אותך. לכי, תסתלכי." היא דוחפת את פייג' לכיוון הדלת.
בית קפה - יום
פייג' יושבת לבדה בשולחן ורואה את כולם יושבים עם אנשים ומדברים. היא מסתכלת על ההשתקפות שלה דרך חלון הזכוכית, ההבעה שעל פניה מפריעה לה. היא קמה ללכת ונתקלת בגבר נאה בשנות ה-30 לחייו. הגבר מתנצל, פייג' מתנצלת בחזרה, "לא ראיתי אותך." גבר: "אנ ראיתי אותך. אישה יפיפיה כמוך יושבת לבדה." הם מתחילים לדבר ומתיישבים חזרה בשולחן. הם מחייכים זה אל זו וממשיכים לדבר. בעודה לוגמת מהקפה, פייג' חושבת לעצמה שאולי פאני ידעה מה היא אומרת.
מחוץ לבית הקפה - רחוב - יום
גבר רץ ברחוב, תופס תיק של אישה מהכתף שלה ורץ עם הארנק. האישה נופלת לרצפה. פייג' והגבר איתו היא מדברת [ברנט] קמים מהשולחן כשהם רואים את המתרחש. ברנט מתחיל לצעוק החוצה אבל פייג' מתחילה לרוץ לעזור. ברנט תופס את ידה, "מה את עושה?" פייג': "מישהו צריך לעצור אותו, הוא בורח עם התיק." היא משתחררת מאחיזתו ורצה החוצה. ברנט צועק אליה שזה מסוכן והיא יכולה למות.
סמטה - יום
פייג' רצה לתוך הסמטה, מתנשפת בכבדות, ורואה כי הסמטה ריקה. היא רואה את הארנק על הרצפה אך הגבר שלקח אותו לא נראה בסביבה. פייג': "למה הבזקתי?" היא מחזיקה את הראש בכאב כשהיא לפתע שומעת צלצולים נוספים. פייג': "די! תעזבו אותי בשקט!" היא מסתכלת מסביב, מוודאת שאף אחד לא נמצא באיזור ומסתכל עליה ואז היא מנצנצת החוצה.
קולנוע - אולם - יום
מעט אנשים יושבים באולם וצופים בסרט אימה. בסצינה המוקרנת, איש בגיל העמידה קופץ לאחור במושבו, מפוחד מן העלילה בסרט. אלקין מתיישב בכיסא מאחוריו, מצפה לאירועים הבאים. עוד קטע מפחיד בסרט והאיש נבהל שוב, הפעם אלקין תופס את עורפו. היד של אלקין זוהרת, פרצופו של האיש נתקע במבט מפוחד, אלקין לוקח את ידו וראשו של האיש צונח למטה. אין ספק כי הוא מת. לאחר שרואים את פרצופו של האיש תקוע על מבט מפוחד, אלקין לוגם עוד קצת מהמשקה שלו, קם והולך אל הקורבן הבא. אלא שבעודו הולך, 'פייג'' מנצנצת פנימה, "אתה קראת לי?" אלקין: "את מאירה לבנה. אין לך את הכוח לעצור אותי." 'פייג'': "כנראה שאתה לא יודע מי אני. בעצם, זה דבר טוב." אלקין לפתע נהפך לטשטוש הפוגע בה ופייג' המופתעת מועפת לאחור. לפייג' המדממת אין כוח לעצור את אלקין ההולך בין השורות אליה. הוא יוצר כדור אש בידו ולפתע דלתות הכניסה לאולם נפתחות והאישה המסתורית הלבושה בשחור [בילי] נכנסת. אלקין: "מי לכל הרוחות
את?!" בילי: "תגיד, כדור האש הזה לא שורף לך את היד?" אלקין זורק את כדור האש אל בילי. בילי קופצת למעלה והכדור פוגע בשלט היציאה. האנשים האחרים בעולם לא מבחינים בפיצוץ כי בדיוק באותו רגע אחת הדמויות בסרט צורחת בקולי קולות. בילי נוחתת על שתי רגליה על המושבים ומנסה לאזן את עצמה. בילי: "ואני כבר ציפיתי לקרב יותר טוב מהשד הראשון שלי. אתה שד, נכון?" אלקין זורק כדור אש נוסף אליה אך היא מושיטה את ידה קדימה ושולטת את הכדור באופן טלקניסטי בחזרה אליו. אלקין מתחמק מהכדור והכדור פוגע במושב. אחד האנשים באולם מסתובב בכדי להשתיק אותם ורואה את העשן שיוצא מהמושב. שאר האנשים באולם מנסים להתחבא בשעה שבילי קופצת מהמושבים עליהם עמדה אל הרצפה וקוראת את אלקין לסיבוב נוסף. בילי: "אני לא הכי מבינה, תעזור לי. אני חדשה בזה. מי משלם לראות את הסרט הזה?" אלקין מבין כי זה לא המקום לקרב ומהבהב החוצה. בילי: "מרשים. באסה שלא המשכנו להילחם." היא פונה לעבר היציאה בשעה שפייג' קמה על רגליה ותוהה מי זאת הייתה.
מסך שחור / הפסקת פרסומות
האחוזה - המטבח - יום
ויקטור שוטף כלים בכיור. ואייט יושב בכיסא הגבוה שלו. ליאו נכנס עם כוסות וצלחות מלוכלכים ביד ו-ויקטור, מאוס בשטיפת כלים, שואל אם האחיות יכולות לעשות קסם קטן לטפל בזה. ליאו: "בלי קסם, אנחנו צריכים להתרגל לעשות את הכל באופן נורמלי אם אנחנו רוצים לחיות חיים נורמלים." ויקטור: "הקם הוא חלק מכם. הזהויות החדשות שלכן לא משנות את זה." ליאו: "אבל אנחנו נשתדל להימנע משימוש בו כמה שיותר." ויקטור מתחיל למנות דברים שיכולים לסכן את החיים הנורמלים שלהם. הוא פונה לצאת מהמטבח אך מסתובב ונותן לליאו עיצה מהחיים שלו, "תדאג שיהיה לך תמיד זמן להיות עם פייפר, ליאו. אל תאבד אותה בדרך." הוא מחכה כמה שניות בכדי להדגיש את העיצה ויוצא החוצה.
האחוזה - חממה - יום (המשך)
ויקטור נכנס לחממה בכדי לקחת את הכלים האחרונים כשלפתע בכיר מנצנץ פנימה ומפתיע אותו. הבכיר מרגיע את ויקטור ואומר לו שהוא לא פגע לפגוע בו אבל אומר אומר שהם צריכים לדבר. הבכיר מראה במילותיו סימפטיה ואכפתיות כלפי ויקטור שאיבד את בנותיו. הבכיר אומר שהוא ושאר הבכירים דיברו על הנושא של הילדים ומנסה להגיד, מבלי להכעיס יותר מדי את ויקטור, שאולי כדאי שהבנים יגודלו בידי מישהו אחר. ויקטור מסרב לתת לו לקחת את הילדים. הבכיר אומר לו שהוא אנושי ולכן לא יכול לגדלם. ויקטור: "אני סבא שלהם."
האחוזה - מטבח- יום (המשך)
ליאו מתחיל לצאת מהמטבח אך כשהוא מגיע לדלתות המטבח הוא רואה את הבכיר מדבר עם ויקטור ועוצר במקום, נשאר במטבח. הוא מנסה לצותת לשיחתם.
האחוזה - חממה - יום (המשך)
הבכיר: "העתיד שלנו תלוי על איך שהילדים האלו יגודלו. הם הולכים להמשיך ולהיות מטרה עבור שדים רעים שלא יעצרו ולא יחסכו באמצעים בכדי להפוך אותם לרעים. איך אתה יכול להגן עליהם מפני זה?" ויקטור: "אני אמצא דרך." הבכיר כבר על סף איום שהוא לוקח את הילדים ללא דיון. ויקטור: "על גופתי המתה." הם עומדים זה מול זה בעימות שקט, עימות מסוכן, בייחוד עבור ויקטור מאחר והבכיר יכול לאדות אותו בהינף יד. הוא בולע רוק בעצבנות אך אינו נסוג מעמדתו. ליאו, הצופה על הכל, לא יכול להגיב אלא רק לעמוד ולחכות לאן זה יתפתח. הבכיר לבסוף שובר את השתיקה. הוא לא מרוצה מזה אבל מסיר את האיום שלו ורק משאיר את ויקטור עם אזהרה לגבי החיים של הילדים. הבכיר מנצנץ החוצה וליאו יוצא מהמטבח וניגש אל ויקטור, "אתה עדיין בטוח שאתה לא רוצה לחזור לבית שלך?" פייג' נכנסת לאחוזה ומנסה לחמוק למעלה מבלי שמישהו ישים לב. ויקטור מבחין בה, "איפה היית?" פייג': "בחוץ." היא ממשיכה ללכת וליאו מבחין במשהו, "את מדממת?" פייג' מפסיקה ללכת ומסתובבת אליהם, מראה להם את הפצע שניסתה להסתיר. ליאו: "איך זה קרה?"
עולם השאול - מערה - לילה נצחי
האס צוחק על אלקין העומד לבדו במרכז המערה הכמעט ריקה, "אתה יכול להסביר איך מכשפה אחת עלובה גברה עליך?" אלקין: "היא לא גברה עליי, יכולתי להרוג אותה אבל פירוש הדבר היה חשיפה. חוץ מזה, אני בכלל לא בטוח שהיא מכשפה." האס: "מה עוד היא יכלה להיות? סדרנית?" אלקין המעוצבן משיט את ידו בכדי לתפוס בגרונו של האס ועיניו של האס רותחות מזעם. אלקין המבין את זעמו מחזיר את ידו אליו. אלקין: "אני אטפל במכשפה הבעייתית." האס: "אני לא אוהב את הקטע הזה שהמאירה הלבנה שלה הייתה שם. יש פה משהו שפספסת." אלקין: "אני יכול להרוג את שתיהן. זה לא כאילו אני צריך לדאוג שאולי המכושפות יבואו להציל אותן." האס: "אני עדיין רוצה לשקול את הכוחות שלנו בלי לקשר לאיום החדש הזה. הערב, הערב אנחנו נהרוג את אביהן של המכושפות."
מסך שחור / הפסקת פרסומות
האחוזה - עליית הגג - יום
פייג' יושבת בשולחן ומנסה לחזות בעוד פיבי ופייפר נכנסות לאחר ששמעו על העימות שלה עם השד, כועסות, ולא נותנות לה לדבר. פייפר חוטפת את הגביש מידה של פייג', "מה זה? מה את עושה?" פייג' מנסה להסביר על המכשפה הצעירה שראתה אבל פיבי לא נותנת לה לדבר, "אנחנו לא אמורות להשתמש בקסם או להילחם בשדים. אם מישהו יגלה שאנחנו בחיים, נדפקנו." פייפר: "יש לך משאלת מוות?" פייג': "אם רק תסתמו שניה ותתנו לי להסביר..." הן שותקות והיא ממשיכה, "תודה. קודם כל, אני לא ניסיתי בכוונה להתעמת (גם : להתארס) עם שד." פיבי, רגישה ובודדה, "אל תגידי את המילה הזאת... אירוסים." פייג': "נמאס לי מהצלצולים בראש שלי אז עניתי להם." פייפר: "את לא אמורה לענות לשום דבר יותר." פייג': "אני לא יכולה פשוט להתעלם מקריאה לעזרה." פיבי: "בטח שאת יכולה... ואת לא רק יכולה, את צריכה! לטובת כולנו. דיברנו על זה כבר." פייג': "קל לך להגיד כי את לא שומעת את הקריאות האלו." לאחר שהרוחות נרגעות, פייג' מתחילה להסביר מה קרה והן מתחילות לחשוב לאן הן ממשיכות משם. פייג': "השד
לא ידע מי אני. הוא בכלל פחד מאיזו בחורה צעירה לבושה בעור." פייפר ופיבי מחליפות מבטים.
האחוזה - אולם כניסה - לילה
ויקטור, ואייט הישן בידיו, עולה למעלה במדרגות לאחר שהוא סוגר את המנורה האחרונה וחושך מתפרס בקומה התחתונה. הוא ממשיך לעלות למעלה במדרגות בעודו שר את שיר הילדים המפורסם על העכביש. האס, אלקין ושד נוסף מהבהבים פנימה בקומה התחתונה. האס רואה את ויקטור עולה למעלה לחלוטין, "נחכה עד שהוא יחזור למטה."
האחוזה - עליית הגג - לילה
פייג' עדיין מסבירה על המכשפה הצעירה בקולנוע. פייפר: "את חושבת שהיא מכשפה?" פייג': "לא יודעת." פיבי: "אולי היא זאת שקראה לך?" פייג': "תאמינו לי, לא נראה כאילו היא זקוקה לעזרה שלי." פיבי פונה אל פייפר, "אולי זאת הייתה מכשפה רעה?" פייפר: "אם זה נכון והיא תעלה עלינו..." פייג': "לא היה לה אכפת ממני בכלל. היא הייתה שם אך ורק בשביל השד." פייפר: "ומה אם היא זיהתה אותך איכשהו?" פאני: "אולי תעזבו את הילדה בשקט?" הן מסתובבות ורואות את סבתן מגיחה פנימה מהחלון. פיבי: "סבתא? מה את עושה כאן?" פאני: "דואגת שלא תתקפו אותה שתיכן ביחד." פייפר: "אוקיי, יודעת מה? את מתה, זה בכלל לא עניינך." פאני: "בטח שזה ענייני. המורשת שלי בסכנה." פיבי: "אל תנסי לגרום לנו לרגשות אשם, סבתא. אנחנו יותר ממילאנו את חובתינו כמכשפות." פאני: "יש לכן כל זכות לחיות חיים נורמלים. אבל רק בגלל שאתן יכולות לא אומר שאתן צריכות." פייפר: "את קצת מאחרת עם הנאום הזה, לא?" פאני: "עבור שתיכן אולי. אבל לא עבור פייג'. בין אם תצליחו להיעלם או לא, אתן לא יכולות להתעלם מהעובדה שמישהי קוראת לה..."
היא פונה לפייג', "ואת לא יכולה להתעלם מזה יותר." לפתע הצלצולים בראשה של פייג' חוזרים.
האחוזה - אולם כניסה - לילה
ויקטור יורד במדרגות ועוצר קרוב לתחתיתן כשהוא רואה את האס ושני שדים מחכים לו בסלון. האס: "אתה בטוח שאתה לא רוצה למכור את המקום?" ויקטור ההמום לא יודע מה לענות כשלפתע הדלת נפרצת בבעיטה. בכניסה, בילי עומדת לבושה בבגד העור שלה, מסתכלת מרוצה מעצמה על השדים. אלקין: "מי את?"
האחוזה - עליית הגג - לילה
האחיות ופאני שומעות לפתע קול פיצוץ מלמטה. פיבי: "זה לא נשמע טוב." פייג' ממהרת להיפרד מפאני ולהודות לה שבאה והאחיות כבר ממהרות לרוץ למטה לראות מה קורה.
האחוזה - אולם כניסה - לילה
האחיות יורדות במדרגות כשויקטור המבוהל רץ למעלה, "תודו לה בשמי." הוא ממשיך לרוץ למעלה. פייפר: "מי?" השד השלישי מחליק על המעקה, עף ממנו ישר אל הקיר ועולה באש, מתחסל. פיבי: "מאיפה הוא בא?" פייג': "הנה היא." היא מצביעה אל "המכשפה בשחור" (בילי) והאחיות מסתובבות להסתכל עליה. לא רק עליה, אלא על כל החדר המבולגן וההרוס ואל אלקין הזורק כדור אש אליה. בילי קופצת לאוויר, עושה סלטה כשכדור האש עובר מתחתיה ובתנועה המשכית מוציאה סכין, נוחתת על רגליה ודוקרת את אלקין בבטן, מחסלת אותו. מאחורי בילי, האס מתאושש מהמתקפה הקודמת ויוצר ביד כדור אנרגיה. פיבי, אינסנקטיבית, מנסה לעזור אך פייפר עוצרת אותה, "אנחנו לא יכולות." פייג' צועקת לבילי להיזהר. האס מבחין באחיות שעומדות על המדרגות (הוא רואה, כמובן, רק את דמותן החדשה). האחיות ממהרות להתכופף בעוד בילי מסתובבת אל האס וזורקת עליו את הסכין אך הוא ממהר ומהבהב החוצה לפני שהסכין פוגע בו. הסכין פוגע בקיר בעוד בילי, מאוכזבת במעט, פונה אל האחיות, "תודה." היא מושיטה את ידה אל הסכין והוא עף בחזרה אל ידה. היא פונה אל הדלת, עושה כמה סלטות ויוצאת החוצה. פייפר: "שחצנית, מה?"
מסך שחור / הפסקת פרסומות
האחוזה - סלון - לילה
האחיות מנסות להבין מה עליהן לעשות הלאה. פייג' ממשיכה לטעון כי לדעתה המכשפה הצעירה טובה אך פייפר ספקנית מכיוון שהיא הסתלקה לפני שהן הספיקו לדבר איתה. פיבי מתרשמת מ'המהלכים' שלה. פייפר: "גם חתיכת גישה יש לה - לא היה אכפת לה שנראה את הכוחות שלה, מה הקטע?" פייג': "היא בטח מאתרת את השדים איכשהו, עוקבת אחריהם." פיבי: "כנראה שהיא גם בת החסות החדשה שלך." פייפר: "ואולי היא בכלל יודעת מי אנחנו באמת ורק מנסה לחשוף אותנו." פיבי: "זה לא מה שצריך להדאיג אותנו. אבא צריך להדאיג אותנו יותר מכל עכשיו כי השדים באו לפה בכדי להרוג אותו." פייפר מסכימה. הן מתחילות לחשוב על מה התוכנית של השדים ואיך עליהן לעצור אותם. הן מפחדות שאולי חשפו עצמן בפני השדים אך פיבי מרגיעה ואומרת שהלחש עבד, ז"א שהשד ראה את דמותן החדשה ולא אותן האמיתיות. פייפר מתחילה להתהלך הלוך ושוב, חושבת על המהלכים הבאים שלהן, "אנחנו לא יכולים לחסל את השדים כי אז ידעו שאנחנו בחיים. אבל אנחנו חייבות לעשות הצהרה כלשהי אחרת עולם השאול יתחיל לתקוף את אבא בלי סוף." פייג': "ואיך אנחנו עושות את ההצהרה מבלי לתת לשדים להבין שאנחנו עומדות מאחוריה?"
הדירה של ויקטור - לילה
ויקטור נכנס לביתו החשוך, סוגר את הדלת ומדליק את האור. הוא זורק את המפתחות על השולחן ועוצר במקום, מפוחד ומבוהל. האס: "ידעתי שתחזור הביתה במוקדם או במאוחר." האס יוצא מחדר השינה עם שני שדים מאחוריו, ויקטור מזהה אותם. ויקטור: "אני לא מכירה את הצעירה. השלוש האחרות הן אחיינות שלהן, הן גרות עכשיו באחוזה." האס: "לא, הן לא. אני גר עכשיו באחוזה." הדלת נפתחת בחריקה ו-ואייט הקטן והחמוד נכנס פנימה ונעמד לצד סבו כמגן עליו. האס מבולבל תחילה אבל אז מוצא את זה משעשע ומתחיל לצחוק. ויקטור מבין כי ואייט יגן עליו ואומר להאס לנסות לפגוע בו. האס מפסיק לצחוק ומסתכל על ואייט שמרים את ידיו ושולח זרמי חשמל חזקים אל האס, מעיף אותו לאחור ופוצע אותו. אחד השדים יוצר כדור אש וזורק אל ואייט אל שואייט משנה את כיוונו אל השד השני ומחסל אותו. האס הכועס זורק כדור אנרגיה על ואייט שפשוט מקפיא אותו לתדהמת כולם. ואייט מניף ידיו ומפוצץ את הכדור ואת השד הראשון ביחד, מחסל אותו. האס הפצוע עומד במקומו, המום. ויקטור, עדיין עומד מאחורי ואייט, "תגיד לכולם, תעזבו אותנו בשקט או שהוא (ואייט) יהרוג את כולכם." האס מסתכל על ואייט פעם אחרונה ומהבהב החוצה.
ואייט מסתכל למעלה ומחייך את סבו.
עולם השאול - מערה - לילה נצחי
האס הפצוע מהבהב פנימה, רותח מזעם. השדים הנותרים שואלים אותו איפה האחרים והאס רק עונה, "חוסלו. זאת הייתה מלכודת." השדים מחילים לדבר בינם לבין עצמם אך האס משתיק אותם, "זה היה מתוכנן, אבל לא התינוק תכנן את זה. המכושפות תכננו את זה. המכושפות בחיים." השדים ממשיכים לדבר בינם לבין עצמם בעוד המצלמה מתמקדת על השנאה בעיניו של האס, הרצון לנקום מבעבע בו.
הדירה של ויקטור - לילה
ויקטור משנה צורה לדמותו האמיתית - פיבי, בעוד ואייט הקטן הופך לפייפר. פייג' נכנסת דרך הדלת. הן מרוצות מהצלחת תוכניתן. פייפר: "בין כה וכה עולם השאול פחד מואייט." פיבי: "אז מה? זהו זה? אנחנו יכולות לחזור לחיות עכשיו?" פיבי ופייפר נראות נרגשות להתחיל את חייהן החדשים ופונות אל הדלת כשפייג' מזכירה להן שיש להן עוד לטפל במכשפה הצעירה. פייפר: "אנחנו לא. היא בת החסות שלך." פיבי: "אולי לא תשמעי ממנה שוב." פייג': "לע יודעת. יש לי הרגשה שהיא הולכת להישאר בסביבה בזמן הקרוב." הן יוצאות החוצה, סוגרות את האור אחריהן.
החדר של בילי - לילה
בגדי העור של בילי נמצאים בארון פתוח. האור נדלק בידי בילי והיא נכנסת, נראית שונה לחלוטין. בגדים נחמדים, שיער בלונדיני ארוך ועיניים ירוקות. היא מסתכלת במראה ומחייכת. דפיקה בדלת קוטעת את מחשבותיה. חברה, טיילר, צועק מבחוץ, שואל אם היא בחדר. בילי סוגרת את הארון, לוקחת את התיק שלה והולכת אל הדלת. כשהיא הולכת אליה, רואים שהחדר באור הוא בכלל לא כמו שהוא נראה עד כה - חדר רגיל ונורמלי במעונות הקולג'. בילי פותחת את הדלת לטיילר המתלונן כי הוא מנסה לתפוס אותה כל היום והיא לא עונה לטלפונים. בילי: "הייתי בקולנוע." טיילר: "שכחת את השיעור?" בילי: "אל תדאג, אני יודעת מה אני עושה." היא מבחינה בסכין חצי-נראית מהארון, הולכת אליו, דוחפת את הסכין פנימה וסוגרת את הארון לגמרי. בילי: "'סמוך עליי." היא הולכת אליו ויוצאת מהחדר, הולכת איתו במסדרון ומשאירה מאחור את השאלה הגדולה תלויה באוויר - לאיזה צד היא שייכת? ומה היא בכלל?
הסוף
|
|
|
|
|
