הנחות:
  • פלשתינה/ארץ-ישראל הנה מסגרת טריטוריאלית אחת אליה מקיימים שני הלאומים - היהודי והפלשתיני - זיקה לאומית. שניהם רואים במסגרת זו בלבד מסגרת בה הם יכולים לכונן את ביתם. כמו כן, שני הלאומים רואים את מימוש הבחירה במסגרת טריטוריאלית זו כזכות היסטורית.

  • לא ניתן להפריד בין העם היהודי והעם פלשתיני בפרט והערבי בכלל בצורה מלאה בשל השותפות באוצרות הטבע ובקרקע, והאינטרסים הכלכליים המשותפים (או המנוגדים) הנובעים מכך.

  • שורשיו של הסכסוך נעוצים באי ההכרה של שני הצדדים בלגיטימיות לקיומו של הצד האחר כישות לאומית, בזיקה של הלאום השני לקרקע ובזיקה של הלאום השני למקומות הקשורים לדתו.

  • הביטויים הצבאיים, הכלכליים והפוליטיים של חוסר הכרה זו הובילו לעוינות, חוסר אמון ופחד כלפי (ומפני) הצד השני.

  • רוב הניסיונות לפתרון הסכסוך או לשיכוך עוצמתו התמקדו במפגשים בין המנהיגים כאמצעי ליצירת הסכמה בין שני העמים, בעוד, שהשיח הציבורי תוחם ע"י הגבולות ביניהם. כתוצאה מכך לא נוצר קשר ישיר בתנאים שווים בין העמים, החיוני לפתרון הסכסוך.

  • קשר ישיר כזה יכול להוביל להכרות עם הצד האחר, ויכולת לבחון את המציאות דרך עיניו. תהליך זה הכרחי לשם הפגת העוינות, המתח והפחד.

  • הצבה של הקשר הישיר כמטרת-על משותפת יכולה להוביל ליצירה של תהליך אשר יוליך להכרה הדדית, שותפות והשלמה, שיקרבו את העמים לפתרון הסכסוך.

  • הישגו הגדול ביותר של פרויקט מסוג זה הנו בעצם קיומו, המניח הכרה של כל המשתתפים בו בלגיטימיות לקיומו של האחר במסגרת הטריטוריאלית והחברתית המקומית.

  • פרויקט תיבת השלום אינו מייצג עמדה ספציפית לגבי אופיו של הפתרון לעימות בין העמים, ובכך אינו מציג עצמו כ"שותף" או "אויב" "טבעי" לאף גוף פוליטי או חברתי בשני העמים. מטרת תיבת השלום הנה ליצור שיח בין אנשים משלל גווני הקשת החברתית בשני הצדדים לצורך מציאת הדרך שתוביל אל הפתרון.

  • תיבת השלום מכירה בחשיבות אמצעי התקשורת בהפצת רעיונות, עיצוב דעת הקהל והשפעה עליה. לכן, תיבת השלום רואה באמצעי התקשורת כמכשיר חיוני ומרכזי הן בקיום הקשר בין האנשים המעונינים להיות מעורבים בפרויקט משני הצדדים, והן בהפצת רעיונותיה.

  • תיבת השלום אינה באה כדי להחליף את הפעילות הענפה והפורייה של הגופים העוסקים בשיח יהודים וערבים. גופים אלו יכולים לפעול לצד או בתוך התיבה בשלום ובהרמוניה, משום שחזונם של גופים אלו זהה לחזונה של התיבה.

  • התיבה אינה גוף אנטי-פוליטי המנסה להוביל מהפכה חברתית, אלא גוף א-פוליטי המנסה להוביל תהליך חברתי.



לדף הבית
לדף הבא