כונני דיסקטים

 

כונני הדיסקטים מהווים חלק בלתי נפרד מהמחשב. הכונן הוא אחד מהתקני קלט\פלט השימושיים במחשב. התקנת תוכנות, גיבוי מסמכים, העתקת תוכנות מהדיסק הקשיח, כל פעולות הללו הן שימושיות יומיומיות ונעשות באמצעות הדיסקט.

 

עם כל זאת, הכונן כנראה יספק אותנו עוד הרבה זמן למרות שהנפח שבו הוא נמוך, ורוב התוכנות מותקנות ישר מדיסק.

 

כדי להבין איך הכונן עובד, קודם כל בואו נכיר את הדיסקט.

 

מבנה הדיסקט

בהיסטוריית המחשב יש שני סוגי דיסקטים. אחד הוא הגדול והישן שהיה בנפח של 360KB או 1.2MB והקטן בנפח של 720KB ו-1.44MB. כמובן שכבר אף אחד לא משתמש בדיסקט הגדול אלא בדיסקט הקטן שמכיל יותר מקום, הוא כמובן נפוץ יורת והוא יותר טוב.

 

הדיסקט עשוי מפלסטיק. הראשים בכונן עשויים מסליל, שכיוון הזרימה בו משפיע על הפלסטיק בראש.

 

המשטח המגנטי בדיסקט מחולק בשתי צורות:

 

Track - מסילות מעגליות. למרות שהיקף המסילה קטן ככל שמתקרבים למרכז הדיסקט הרי שכמות המידע שניתן לכתוב על כל מסילה זהה. בדיסקט יש 80 מסילות.

Sector - המסילות מחולקות לחלקים. כל חלק נקרא sector והיא 512KB. המספר הזה קבוע ולא קשור לגודל הפיזי של הסקטור. מספר הסקטורים בדיסקט השתנה גם הוא. בדיסקט יש 18 בכל מסילה. חישוב הנפח של כל דיסקט הוא דבר פשוט. לדוגמא, דיסקט בעל קיבולת של 1.2MB מורכב מ-80 מסילות, כל מסילה מחולקת ל-15 סקטורים. כל נפח של סקטור הוא 512KB ואנחנו צריכים לזכור גם שהמידע נכתב משני צידי הדיסקט. כל מה שנותר הוא לכפול את כל הערכים:

2 * 80 * 15 * 0.5KB = 1.2MB

למרות הפופולאריות של כונן הדיסקטים והשיפורים שבאו במהלך השנים, הכונן נשאר איטי. גם העובדה שהנתונים זורמים לזיכרון RAM  וממנו ל-DMA לא גרמו לו להיהפך למהיר וזאת מכמה סיבות:

1. לא ניתן לסובב דיסקט במהירויות גבוהות כמו דיסק קשיח, משום שהדיסקט אינו מוגן מפני אבק ולכן הצרים והמנועים עלולים להינזק. גם עוביו וטיבו של החומר ממנו עשוי משטח הדיסקט לא יתאים לכך. מהירות סיבוב איטית גוררת קצבי קריאה וכתיבה איטית.
2. הכונן מסובב את הדיסקט רק כשיש פנייה אליו, ולכן יש להמתין בכל פעם עד שהכונן מגיע למהירות הסיבוב הרצויה.
3. הצפיפות בדיסקט נמוכה ממספר המסילות וסקטורים עקב טיב משטח המגנוט ולכן העבודה נמוכה יותר.

 

בכונן יש מספר אביזרים קבועים

1. כרטיס שאליו מתחברים מחברי המתח והנתונים ושעליו מורכבים הרכיבים האלקטרוניים. בנוסף, קיים כרטיס העוסק בבקרת הסיבוב.
2. שני מנועים. מנוע אחד אחראי על סיבוב הדיסקט. האחיזה בדיסקט נעשית בעזרת דסקית שלוחצת על הצד העליון של הלוחית הצמודה למנוע. מנוע שני אחראי על תנועת הראש קדימה ואחורה.
3. תאים פוטואלקטרים בנויים משני התקנים, אחד פולט אור והשני קולט. בעזרת מתקבלים ומזוהים אותות בקרה שונים, כמו זיהוי אם הדיסקט מוגן או לא, זיהוי סקטור 0 בדיסקט ועוד.

הכוננים מחוברים בעזרת כבל שטוח אל בקר הכוננים. בקר זה הוא מסוג IDE+ או EIDE, והוא נמצא בכרטיס האם. כרטיס IDE, מכיל בקרים רבים ויוזכר באחד הפרקים הבאים. בקר הכוננים אחראי על בקרת מצב הכוננים, זיהוי מצב הדיסקט, זיהוי ואותות הבקרה, שליטה על מנועים ומעבר הנתונים שמגיעם מהדיסקט אל לוח האם ובכיוון הפוך.

 

 

 

בזאת הסתיימה הכתבה החמישית על טכנאות PC בנושא כונני הדיסקטים. לתגובת או לשאלות אנא לפנות לדואר אלקטרוני בכתובת: yanivh80@netvision.net.il