בדמייך חיי

 

עברתי עלייך וראיתיך: שדייך נכונו ושערך צימח,

אך את עירום ועריה, פרושת גפיים כיונה שחוטה,

בעינייך הפחד טובל במיקוואות אימה שרוטה,

ואומר לך כך: בדמיי חיי, בדמיי חיי, בדמי חיי.

מול רגליך שניפשקו מולי כשערי קריה נכנעת,

דרכתי תשוקתי שבלילות מצור חושל אונה המר,

חנית אחת, כבדה כמנור אורגים, שלחתי פנימה,

והיא אשר תאמר לך כל אשר יאה לומר עכשיו.

לא חשוב כבר איך הגענו הנה, אם בכסף קניתיך,

אם כזבי שירי אותך לכדו, אם חיזרתי כרומיאו,

או כישו על צלבי גולגולתא נישמתי עיניתי לכבודך.

העיקר הוא שאני הולם בך כשלמה באלף נשותיו,

העיקר הוא שאני חולם בך תאוות אסיר לסוהרתו.

בערוותך אברי ינוע כפתן הלוחש ביערות ברזיל,

על סדן רחמך פעור כבאר בנוה סהרה, כנפח עני

אדפוק ברזל פרסות סוסיך המהירים כרוח הדגן.

באה מנוחה ליגע, ומרגוע לעמל נכון, אך אני מועך

שדייך הרכים שלמלכים פיטמות כבדות מינחה יאו.

שתקי. אל תאמרי מלה, רק נשמי עמוק לתוך אזני,

שכבי דמומה, זולגת תאווה עיוורת, פערי ערווה,

אני בך בא כטרוריסט נחוש אלי גן עדן מוסלמי.

אני אעיף אותך מעבר לשבעת הרקיעים המקובלים,

אני אכניס אותך ספיראלית למסלול כוכב שביט,

אני שאולה אורידך, לביבים בהם רמשי התאווה

במחשבות פרועות כבלי הקסם יאסרוך אלי לנצח קט.