נמל בית

==-=-=-=-=

אומרים שלמלח אשה בכל נמל תמתין,

אך אני, אני בכל אשה נמל אמצא.

כי כל אשה היא לי נמל הבית, מיקלט

מסער, שבר, פחד פן יבוא בלילה,

חיוור כמוות, ירוק כאצות טביעה.

זרועותיה לי שוברי גלים, חיבוקה

הוא חסד, חיוכה - סליחת ההשלמה.

עיניה כאורות קורצים מעבר לתהום,

כתיקתוק מסוק מנמיך אל הטרפז,

כמשואה, ככוח החילוץ הממתין באפלה.

גופה חונן את כל עוונותי, לבה קוצב

עונשי ברחמים אין קץ ואין ערוך למו.

כל אשה היא לי נמל הבית, מיבדוק

התיקונים, ביקורת הגבולות של חטאי.

במיפרשים קרועים, בלי הגה ושליטה,

נסחף אני אלי פיתחה, באצבעות קפואות

לופת אני את חוף המיבטחים, לוחך

במלח שפתי את אדמתה, ויודע כי תמיד,

יכבדו פשעי ככל אשר אפרע לי לכת,

אוכל לבוא, עייף ומרוקן, לטעון אצלה

את קרחת דבשתי, לחטוף תנומה בוטחת,

ושוב לצאת אל קצף הגלים שלי קורצים.

"את, רק את.." אלחש ברגע הפרידה,

שקרן כמו תמיד, נוכל שמת לפדות בזול

את חירותו, את חופש מיפרשיו המתוחים,

"אחת ויחידה.. אין ולא תהא כמותך לעד.."

אלחש על מיפתנך, מסתיר דמעות שאינן,

מחביא את חפזוני להסתלק מהר וקל תנועה.

ואת בצחוק קצר, מריר, צרוב עלבון ונסיון,

לטיפה אחרונה לי תעניקי, ותסובי בשתיקה.

*