+++++++++++++
בין גדות גומא צהוב,
בכיבשן צהרים אויר מחניק
עומד.
רק זבובונים מרפרפים כנפיים
זעירות,
ושפירית גאה מביטה בהם
ממעל.
חותר משוטי בעוז,
וסירתי מחליקה על המים
הירקרקים,
על פני הנוף המתעלף בחום
הנורא,
ממתין לחסד הערב כי ירד
ויצילנו.
באגם שבין ירכייך,
אני בא לטבול את גופי
הלוהט,
להצן מצחי ושמורות עיני,
לנשום את מתק ניחוחך הכל
גואל.
וצייר סיני היה משרבט תמונה נפלאה
זו,
בחמש משיכות מיכחול.
ומשורר סיני היה מתווה שיר
זה,
בשלש שורות, שדי בהן :
בין גדות גומא צהוב
חותר משוטי בעוז
באגם שבין ירכיך.