דף התוכן       English
 

מעל לשני איים קסומים בדרום האוקינוס השקט שטים עננים לבנים. השבטים המאורים, נתנו לאדמתם את השם את השם  Aotaroa – "ארץ הענן הלבן הארוך" (The Land Of The Long Whote Cloud), כיום ידועים האיים בשמם האירופאי ניו זילנד.

 המאורים מספרים על אבי אבותיהם ששט מהארץ הראשונה Hawaiiki (לא ידוע היום המיקום המדויק של ארץ זו). לאחר שחזר משם לארצו סיפר על ארץ רחוקה המכוסה מעטה עננים, בעלת אדמה עם ניחוח מתוק ולחות תמידית. הניו זילנדים הראשונים הגיעו על סירות ארוכות מעץ מגולף בעבודת אמנות מרהיבה- ה-Waka. הם הגיעו מתפוצות שונות  (פיליפינים, אינדונזיה, האיים הפולינזיים ועוד) והתיישבו במערב האי הצפוני בחבל ארץ שנקרא Hokianga

המאורים הקימו את כפריהם בין ממלכת הים שסיפק להם מזון ואוצרות אחרים לסוכותיהם לבין יער הגשם העשיר בציד והמקור לאש. עיקר התפריט המאורי מורכב מדגים ופירות ים, צלופחים, עופות בר מן היער פירות יער ותפוחי אדמה מתוקים (Kumara) שגידלו בערוגות ביתיהם, לעיתים אף בשר כלבי ים ובשר Moa , ציפור גדולה מהיען שנכחדה מעל אדמות ניו זילנד.

בין השבטים הפרידה הגיאוגרפיה- נהרות שוצפים והרים גבוהים.

 

בשנת 1769 הפליג קפטן קוק מאנגליה במסע חיפוש אדמות רחוקות על האניה Endeavour. כשפגש במאורים ראה בהם עם "פרימיטיבי" אך עם זאת גם הסתקרן והעריך את אומץ ליבם וכושר הישרדותם. קוק חזר לניו זילנד עם מהגרים מאנגליה שבאו להתיישב בה ולצרף את האדמה אל הכתר הבריטי.

עובדה זו שינתה את הלך החיים השבטי בקרב המאורים במאה ושמונים מעלות. במשך שנים ארוכות למדו המאורים את דרכי האנגלים, השפה, המנהגים, חלק גדול אימץ את הדת הנוצרים למשפחתם.

בשנת 1840 נחתם הסכם Waitangi בין המאורים ללבנים Pakea)) בו נרשם שוויון זכויות ושיתוף פעולה בין שני העמים.

התרבות המאורית כמעט ונעלמה. החייאה מחדש של התרבות המאורית באה בעקבות התיירות בניו זילנד ועקב קריאתם של הדור הישן שראה תרבות הולכת ונעלמת. הים השפה המאורים ולימודי התרבות (שירה וריקוד) הם חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים בבתי הספר והמוסדות הממלכתיים.

 


 

הדף הבא: הריקוד המאורי Kapa Haka
 
סמלים של התרבות המאורית


צפו במצגת התמונות:

מצגת תמונות

מצגת תמונות

מצגת תמונות

 

קישורים לאתרים על המאורים:

http://www.maori.org.nz/kapahaka/
http://www.nzqa.govt.nz/for-maori/resources/mpa/nmd/introduction.html
http://maaori.com/people/
http://www.creativenz.govt.nz/resources/toi-maori.pdf
http://teiho.org/Default.aspx?instanceID=223