דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
קידושין דף לב
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(קידושין לא,ב)
תנו רבנן: 'איזהו
'מורא' ואיזהו 'כיבוד'?
מורא: לא
עומד במקומו (במקום המיוחד לאביו לעמוד שם, בסוד זקנים, עם חביריו
בעצה), ולא יושב במקומו, ולא
סותר את דבריו, ולא מכריעו (אם היה אביו וחכם אחר חלוקין בדבר
הלכה - לא יאמר 'נראים דברי פלוני');
כיבוד:
מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא.'
איבעיא להו:
(קידושין לב,א)
משל מי (מאכילו
ומשקהו ומכבדו)?
רב יהודה אמר:
משל בן. רב נתן בר אושעיא אמר: משל אב.
אורו ליה רבנן
לרב ירמיה - ואמרי לה לבריה דרב ירמיה - כמאן דאמר משל אב.
מיתיבי: 'נאמר
(שמות כ,יא)
כבד את אביך ואת אמך [למען יארכון ימיך על האדמה אשר
ה' אלקיך נתן לך], ונאמר (משלי
ג,ט) כבד את ה' מהונך [ומראשית
כל תבואתך] - מה להלן בחסרון כיס
אף כאן בחסרון כיס' ואי אמרת
משל אב - מאי נפקא ליה מיניה (מאי חסרון כיס איכא לגביה)?
לביטול מלאכה.
תא שמע: 'שני
אחים, שני שותפין, האב ובנו, הרב ותלמידו - פודין זה לזה מעשר שני (אם
יש לאביו מעשר שני - פודה הבן משלו לצורך אביו בלא חומש, ולא אמרינן 'הרי הוא
כגופו, שהרי הוא אוהבו, ומזונותיו עליו, ולא 'אחר' ניהו לגביה, והרי הוא כמי
שפודהו הוא בעצמו'), ומאכילין זה
לזה מעשר עני (אם יש לבן מעשר עני לחלק לעניים - מאכילו לאביו אם אביו
עני, וכן כולם, אף על פי שחביב עליו כגופו, ואם לא היה בידו מעשר זה היה נותן לו
מזונות משלו)' ואי אמרת משל בן -
נמצא זה פורע חובו משל עניים?
לא; צריכא
להעדפה (עליו מוטל להאכילו ולהשקותו מדה בינונית, ואם אביו צריך
לסעודה יתירה - יאכילנו מעשר עני).
אי הכי - היינו
דקתני עלה 'אמר רבי יהודה: תבא מאירה למי שמאכיל את אביו מעשר עני' ואי
להעדפה מאי נפקא מינה?
אפילו הכי -
זילא ביה מילתא.
תא שמע: 'שאלו
את רבי אליעזר: עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים
בפניו, ואינו מכלימו' - ואי אמרת (כבוד האב על הבן בחסרון כיס אינו
אלא) משל אב - (אם
כן האי ארנקי דקאמר רבי אליעזר - משל אב הוא;) מאי נפקא ליה מיניה (להכלימו)?
בראוי ליורשו,
וכי הא דרבה בר רב הונא: דרב הונא קרע שיראי באנפי רבה בריה; אמר: איזול איחזי אי
רתח אי לא רתח.
ודלמא רתח (ואמר
לאבוה מידי בריתחיה) וקעבר (רב
הונא) א'לפני עור לא תתן מכשול' [YH1] (שגורם לבנו לחטוא)?
דמחיל ליה
ליקריה.
דעבד ליה
בפומבייני (במקום התפירה שאינו נחסר מדמיו בכך כגון בשוליו)?
ודילמא משום
הכי לא רתח?
דעבד ליה בשעת
ריתחיה.
מתני ליה רב
יחזקאל לרמי בריה: 'הנשרפים בנסקלים (משמע:
אחד מן הנשרפין נתערב בנסקלין הרבה, וקיימא לן (סנהדרין
עט,ב): כל חייבי מיתות שבתורה שנתערבו ואין ידוע איזה מהן בקלה
ואיזה מהן בחמורה - כולן ידונו בקלה, שאין אתה רשאי למשוך את הקל לעונש חמור שלא
נתחייב בו): רבי שמעון אומר:
ידונו בסקילה (שהיא קלה; דאית ליה לרבי שמעון) שהשריפה חמורה (מסקילה;
וטעמא מפרש בסנהדרין (נ,א))'.
אמר ליה רב
יהודה בריה (דרב יחזקאל לרב יחזקאל): אבא! לא תיתנייא הכי ('הנשרפין
בנסקלין', והוו נסקלין רובא)! מאי
איריא (דאם כן אמאי תלית טעמא משום) שריפה חמורה? תיפוק לי דרובא נסקלים נינהו (דליכא
למימר כולן בשריפה, דאם כן אזלת לך בתר מיעוטא)! אלא הכי איתנייא: 'הנסקלים בנשרפים' (דאף
על גב דנשרפין רובא - ידונו בסקילה מפני שהיא קלה)!
אמר ליה: אי
הכי - אימא סיפא: 'וחכמים אומרים: ידונו בשריפה שהסקילה חמורה' - מאי איריא
דסקילה חמורה? תיפוק לי דרובא נשרפים נינהו!?
אמר ליה: התם
רבנן הוא דקאמרו ליה לרבי שמעון: דקאמרת שריפה חמורה – לא, סקילה חמורה! (האי
דקאמרי שהסקילה חמורה - לאו טעמא יהבי למילתייהו, אלא הכי אמרי: ידונו בשריפה בתר
רובא; ודקאמרת 'ידונו בסקילה' - להקל עליהם - אין אתה מיקל אלא מחמיר, שהסקילה
חמורה.)
אמר ליה שמואל
לרב יהודה: שיננא! לא תימא ליה לאבוך הכי (להודיעו פתאום שהוא טועה,
דקאמרת ליה 'לא תתנייא הכי'),
דתניא: 'הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה - אל יאמר לו "אבא! עברת על דברי
תורה"! אלא אומר לו: "אבא - כך כתוב בתורה"'.
'כך כתוב
בתורה'? צעורי קא מצער ליה (והרי הוא כאומר לו "עברת על
דברי תורה")!?
אלא
'אומר לו:
"אבא! מקרא כתוב בתורה כך"' (ואומר לו המקרא כמו שהוא
כתוב, והוא עצמו יבין שטעה);
אלעזר בן
מתיא אומר: אבא אומר "השקיני מים" ומצוה לעשות (ויש
מצוה אחרת לפני לעשות, כגון לקבור את המת או לויה) - מניח אני כבוד אבא ועושה את המצוה, שאני ואבא חייבים
במצוה.
איסי בן
יהודה אומר: אם אפשר למצוה ליעשות על ידי אחרים - תיעשה על ידי אחרים, וילך הוא
בכבוד אביו'.
אמר רב מתנה:
הלכה כאיסי בן יהודה.
אמר רב יצחק בר
שילא אמר רב מתנה אמר רב חסדא: האב שמחל על כבודו - כבודו מחול; הרב שמחל על כבודו
- אין כבודו מחול. ורב יוסף אמר: אפילו הרבב שמחל על כבודו - כבודו מחול, שנאמר: (שמות
יג,כא) וה' הולך לפניהם יומם [בעמוד
ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה].
אמר רבא: הכי? השתא: התם הקדוש ב"ה - עלמא דיליה הוא, ותורה דיליה היא - מחיל ליה ליקריה
(קידושין לב,ב)
הכא [הרב] - (בתמיה:) תורה דיליה היא? (הכבוד תלוי בתורה ואינו
יכול למחול על כבוד התורה, שהיא של הקב"ה.)
הדר אמר רבא:
אִין, תורה דיליה היא, דכתיב: [תהלים א,ב: כי אם
בתורת ה' חפצו] ובתורתו יהגה
יומם ולילה (בתחילה היא נקראת תורת ה'
ומשלמדה וגרסה - היא נקראת 'תורתו').
איני! והא רבא
משקי בי הלולא דבריה, ודל ליה כסא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע, וקמו מקמיה,
לרב מרי ולרב פנחס בריה דרב חסדא - ולא קמו מקמיה; איקפד, ואמר: "הנו רבנן –
רבנן, והנו רבנן - לאו רבנן (אתם חכמים, וחשובים בעיניכם, שלא
עמדתם מפני, ורבנן חביריכם דקמו מפני - לאו רבנן נינהו)" (ובלשון תימה אמר להם)!? ותו: רב פפא הוה משקי בי הלולא דאבא מר בריה,
ודלי ליה כסא לרב יצחק בריה דרב יהודה, ולא קם מקמיה, ואיקפד!
אפילו הכי -
הידור (לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד מפניו) מיעבד ליה בעו [היו
צריכים].
אמר רב אשי:
אפילו למאן דאמר 'הרב שמחל על כבודו כבודו מחול' - נשיא שמחל על כבודו אֵין כבודו
מחול.
מיתיבי: 'מעשה
ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל, והיה
רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם; נתן הכוס לרבי אליעזר ולא נטלו; נתנו לרבי יהושע
וקיבלו. אמר לו רבי אליעזר: מה זה יהושע! אנו יושבין ורבן גמליאל ברבי עומד ומשקה
עלינו?
אמר לו:
מצינו גדול ממנו ששמש: אברהם גדול הדור היה, וכתוב בו [בראשית
יח,ח: ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם] והוא עומד עליהם [תחת
העץ ויאכלו]; ושמא תאמרו 'כמלאכי
השרת נדמו לו' - לא נדמו לו אלא לערביים (שאמר להם
'ורחצו רגליכם' שהערביים משתחוים לאבק רגליהם, כדאמרן בבבא מציעא (פו,ב)
'אמרו לו: בערביים חשדתנו, שמשתחוים לאבק רגליהם?'), ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי (כלומר
אדם גדול וכן כל ברבי שבגמרא) עומד
ומשקה עלינו?
אמר להם רבי
צדוק: עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות? הקב"ה משיב
רוחות ומעלה נשיאים ומוריד מטר ומצמיח אדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד ואנו לא
יהא רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו?'
אלא אי איתמר
הכי איתמר: אמר רב אשי: אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו - כבודו מחול, מלך
שמחל על כבודו - אֵין כבודו מחול, שנאמר (דברים יז,טו) שום תשים עליך מלך [אשר
יבחר ה' אלקיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי
אשר לא אחיך הוא] - שתהא אימתו
עליך.
תנו רבנן: '(ויקרא
יט,לב) מפני שיבה תקום [והדרת
פני זקן ויראת מאלקיך אני ה']; יכול אפילו מפני זקן אשמאי (אשם: רשע ועם הארץ)?
תלמוד לומר:
'זקן', ואין 'זקן' אלא חכם, שנאמר [במדבר יא,טז:
ויאמר ה' אל משה:] אספה לי
שבעים איש מזקני ישראל [אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו
ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך] (גמר 'זקן' מ'זקני':
מה להלן גדולים וחכמים, דכתיב 'אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו');
רבי יוסי
הגלילי אומר: אין 'זקן' אלא מי שקנה חכמה, שנאמר (משלי
ח,כב) ה' קנני ראשית דרכו [קדם
מפעליו מאז]; (ולשון
נוטריקון דבר הכתוב; ולקמיה פריך: היינו תנא קמא?)
יכול יעמוד
מפניו ממקום רחוק?
תלמוד לומר:
[ויקרא יט,לב: מפני שיבה] תקום והדרת [פני
זקן ויראת מאלקיך אני ה']' - לא
אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור (בעמידתו, דהיינו תוך ארבע אמות, דמוכחא
מילתא שמפניו הוא עומד);
יכול יהדרנו
בממון (יכול יהא הידור זה הידור ממון, לכבדו בממון)?
תלמוד לומר:
'תקום והדרת' - מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו
חסרון כיס;
יכול יעמוד
מפניו מבית הכסא ומבית המרחץ?
תלמוד לומר:
'תקום והדרת': לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור;
יכול יעצים
עיניו כמי שלא ראהו (לקמן (לג,א) פריך:
'אטו ברשיעי עסקינן')?
תלמוד לומר:
[ויקרא יט,לב: מפני שיבה] תקום [והדרת פני
זקן] ויראת [מאלקיך
אני ה']' - דבר המסור ללב (ללבו
של עושה הדבר: הוא יודע אם ראהו או לאו; לפי שיכול להשמט מעיני הבריות, שלא
יחזיקוהו כרשע, ושידינוהו לכף זכות, ויאמרו "לא ראהו") - (לכך) נאמר בו 'ויראת מאלהיך' (שכל
המחשבות גלויות לו, ויודע בך שלסתור ולבטל מצותו נתכוונת);
רבי שמעון
בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח (אם יכול לילך דרך אחרת שלא
יעמיד את הציבור)?
תלמוד לומר:
'זקן ויראת' (להכי סמך 'ויראת'
לזקן: לומר שאף הזקן יירא);
איסי בן
יהודה אומר: 'מפני שיבה תקום' - אפילו כל שיבה במשמע (ואפילו
זקן אשמאי)'.
רבי יוסי
הגלילי - היינו תנא קמא!?
איכא בינייהו
יניק וחכים: תנא קמא סבר יניק וחכים לא (והכי קאמר תנא קמא: אין
זקן אלא זקן שהוא חכם, שנאמר 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל
וגו', והתם זקנים וחכמים היו, כדכתיב 'אשר ידעת כי הם זקני העם [במדבר
יא,טז] - אלמא זקנים וידועים הוו); רבי יוסי הגלילי סבר אפילו יניק וחכים (דמשני
ליה לקרא ממשמעו: זקנה ממש, ודריש ליה: זה שקנה חכמה, סבר אפילו יניק וחכים) מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי? אמר לך: אי סלקא
דעתך כדקאמר תנא קמא (דחד הוא דאיירי ביה קרא: שיבה והוא חכם) - אם כן נכתוב רחמנא 'מפני שיבה זקן תקום
והדרת' (ונגמר גזירה שוה) ! מאי שנא דפלגינהו רחמנא? - (שמע מינה תרתי מילי נינהו:) למימר דהאי - לאו האי, והאי - לאו האי! שמע מינה
אפילו יניק וחכים (והכי קאמר 'מפני שיבה תקום והדרת',
'תקום והדרת פני זקן' שקנה חכמה, ואפילו יניק;
ומדקפיד אחכמה - אמרינן נמי 'שיבה' - לאו זקן אשמאי קאמר; דליכא למימר רבי יוסי [הגלילי]
- אזקן אשמאי נמי פליג: אם כן היינו איסי בבן יהודה).
ותנא קמא -
משום דבעי למיסמך 'זקן' 'ויראת' (לומר
שלא יטריח כדלעיל);
ותנא קמא - מאי
טעמא? אי סלקא דעתך כדקאמר רבי יוסי הגלילי (דתרי
נינהו נכתוב בתרוייהו קימה והידור) -
אם כן נכתוב רחמנא
(קידושין לג,א)
'מפני שיבה
תקום והדרת', 'תקום והדרת פני זקן'; ומדלא כתב הכי - שמע מינה חד הוא.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000,
2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com