דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
קידושין דף לד
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(קידושין לג,ב)
כל מצות עשה
שהזמן גרמא [נשים פטורות]:
תנו רבנן [תוספתא
קידושין פ"א ה"י [ליברמן]]: 'איזוהי 'מצות עשה שהזמן גרמא'?
סוכה ולולב
שופר וציצית
(קידושין לד,א)
ותפילין; (וקסבר
לילה לאו זמן תפילין; אי נמי שבת ויום טוב לאו זמן תפילין; הילכך: כיון דאיכא שעתא
דלא מיחייב בה - זמן גרמא הוא;)
ואיזוהי
'מצות עשה שלא הזמן גרמא'?
מזוזה,
מעקה, אבידה (השבת אבידה) ושילוח הקן.'
וכללא הוא (בתמיה:
וכי כלל קצוב הוא דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות)? הרי (אכילת) מצה (ליל ראשון שהוא חובה, כדכתיב (שמות
יב,יח) 'בערב תאכלו מצות', וזמן
גרם לה: בט"ו בניסן; ונשים חייבות - כדאמר בפסחים (מג,ב):
נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה, שנאמר [דברים טז,ג]
'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות':
כל שישנו ב'בל תאכל חמץ' - ישנו בקום אכול מצה, ונשים איתנהו ב'בל תאכל חמץ',
דמצות לא תעשה היא), (וכן) שמחה (ברגל, כדכתיב: (דברים
טז,יד) 'ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך'), הַקְהֵל, דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות!?
ותו: והרי תלמוד תורה (דאמרן לעיל (כט,ב): נשים
פטורות), פריה ורביה (אמרינן
ביבמות (פ"ו מ"ו; דף סה,ב) 'האיש
מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה' ויליף לה מן '[פרו
ורבו ומלאו את הארץ] וכבשוה' [בראשית
א,כח]: 'איש דרכו לכבוש ואין דרכה של אשה לכבוש', וכל דלא
קרינן ביה 'וכבשוה' - לא קרינן ביה פרו ורבו), (וכן) ופדיון הבן (כדלעיל בפירקין (כט,א)) - דלאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא - ונשים
פטורות!?
אמר רבי יוחנן:
אין למדין מן הכללות (כל היכא דתני כלל כי האי גוונא: 'כל מצות עשה וכו' –
'וכל מצות לא תעשה..' 'הכל חייבין בראיה' - אין למדין מהם, דאיכא בהו דלאו דוקא), ואפילו במקום שנאמר בו 'חוץ' (דאיכא
למימר: מדאפיק האי דאפיק - שמע מינה דוקא הוא, ולא שייר מידי - אפילו הכי אין
למדין), דתנן [עירובין
פ"ג מ"א]: 'בכל מערבין
(עירובי חצירות) ומשתתפין (שיתופי מבואות), חוץ מן המים ומלח (דמידי
דזיין בעינן, והני לא זייני; שבמקום מזונותיו של אדם - חשובה דירתו ושביתתו)'; ותו ליכא? והאיכא כמהין ופטריות (מיני
אוכלין הם, וקים להו לרבנן דלא זייני [ולכן
אין מערבין בהם])? אלא: אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר
בו חוץ.
ומצות עשה
שהזמן גרמא נשים פטורות:
מנלן?
גמר (במה
מצינו) מתפילין: מה (מצינו
ב)תפילין (שהיא
מצות עשה שהזמן גרמא, ו)נשים פטורות
- אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! <(ולקמן פריך: אדיליף
מתפילין לפטור - נילף ממצה והקהל לחיוב) ותפילין גמר לה מתלמוד תורה (דאיתקוש להדדי: 'ושננתם
לבניך' (דברים ו,ז), וכתיב בתריה [פסוק
ח] 'וקשרתָם לאות') מה תלמוד תורה נשים פטורות (דכתיב 'לבניך'
- ולא לבנותיך) - אף תפילין נשים
פטורות!?
ונקיש תפילין
למזוזה (לחייב הנשים, דהא כתיב בתריה 'וכתבתם
על מזוזות' [פסוק ט], ונימא: מה מזוזה נשים חייבות -
כדלקמן - אף תפילין נשים חייבות)?
(ומשנינן:) תפילין לתלמוד תורה איתקיש בין בפרשה ראשונה (כדפרישית
לעיל) בין בפרשה שניה (והיו
לטוטפות בין עיניכם [דברים יא,יח]
וסמיך ליה ולמדתם אותם את בניכם [פסוק יט]), תפילין למזוזה בפרשה שניה לא איתקיש (בשניה:
שתלמוד תורה מפסיק ביניהם).
ונקיש מזוזה
לתלמוד תורה (כדאיתקש בפרשה שניה, דסמיך ליה 'וכתבתם'
[דברים יא,כ], ונימא נשים פטורות)?
לא סלקא דעתך (לפטור
נשים), דכתיב (דברים
יא,כא) למען ירבו ימיכם [וימי
בניכם על האדמה אשר נשבע ה’ לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ]: (מדתלה מתן שכרה בריבוי ימים:) גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי? (ונשי
נמי בעי חיי!)
והרי סוכה,
דמצות עשה שהזמן גרמא, דכתיב (ויקרא כג,מב) בסוכות תשבו שבעת ימים [כל
האזרח בישראל ישבו בסכת]?
טעמא דכתב
רחמנא 'האזרח' - להוציא את הנשים (ברייתא
היא במסכת סוכה) הא לאו הכי נשים
חייבות?!
אמר אביי:
איצטריך! סלקא דעתך אמינא הואיל דכתיב 'בסוכות תשבו' - תשבו
כעין תדורו: מה דירה איש ואשתו - אף סוכה איש ואשתו.
ורבא אמר:
(קידושין לד,ב)
איצטריך (למיעוטה
בהדיא): סלקא דעתך אמינא נילף 'חמשה
עשר' 'חמשה עשר' מחג המצות: מה להלן נשים חייבות (באכילת
מצה לילה הראשונה) אף כאן נשים
חייבות – צריכא.
והרי ראיה (מצות
עשה היא ' [שמות כג,יז: שלש
פעמים בשנה] יראה כל זכורך [אל פני
האדן ה']) דמצות
עשה שהזמן גרמא, וטעמא דכתב רחמנא 'זכורך' - להוציא הנשים, הא לאו הכי נשים חייבות!
איצטריך: סלקא
דעתך אמינא נילף 'ראיה' 'ראיה' מהקהל (דכתיב ביה (דברים
לא,יא) בבא כל ישראל ליראות [את פני
ה' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם]
- והתם נשים חייבות, דכתיב [פסוק יב] האנשים
והנשים והטף).
ואדילפינן
מתפילין לפטורא (אמתניתין (לעיל כט,א)
פריך, דגמר כל מצות עשה שהזמן גרמא מתפילין לפטור את הנשים בבנין אב ד'מה מצינו'
בתפילין) - נילף (בנין
אב במה מצינו) משמחה (שהיא
מצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות)
לחיובא?
אמר אביי: אשה
- בעלה משמחה (אין חובת השמחה תלויה בה, אלא על בעלה – שישמחנה: קרי
ביה 'ושִימחת').
אלמנה מאי איכא
למימר (הא כתיב בה שמחה, דכתיב 'והגר
והיתום והאלמנה' (דברים טז,יא))?
בשרויה אצלו (לא
נצטוית היא, אלא בעניה הכתוב מדבר, ונצטוה מי שהיא שרויה אצלו לשַמחָהּ
משלו במאכל ומשתה וכלי פשתן).
ונילף מהקהל?
משום דהוה מצה
והקהל 'שני כתובים הבאים כאחד', וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדים.
אי הכי -
תפילין וראיה נמי 'שני כתובים הבאים כאחד' ואין מלמדים (והיכי
ילפת מתפילין לפטור? הא כתיב פטורא בין בתפילין דאיתקיש לתלמוד תורה, בין בראיה
דכתיב 'זכורך' להוציא את הנשים)!?
צריכי (למיכתב
פטורא בתרוייהו, דלא גמירי מהדדי; הילכך לאו למימרא ד'אין מלמדין' איכתיב
בתרוייהו, אלא משום דלא הוה גמיר חד מחבריה, כדמפרש ואזיל): דאי כתב רחמנא תפילין (פטורא
דנשים בתפילין) ולא כתב (ב)ראיה, הוה אמינא: נילף 'ראיה' 'ראיה' מהקהל (לחייב
את הנשים); ואי כתב רחמנא ראיה ולא
כתב תפילין, הוה אמינא אקיש תפילין למזוזה – צריכא.
אי הכי 'מצה'
ו'הקהל' נמי צריכי (ולאו 'שני כתובים הבאים כאחד' נינהו, ונילף שאר מצות
עשה מינייהו לחיובא)!
למאי צריכי (תרוייהו?
אלא חד מינייהו נכתוב ונגמר אידך מיניה עם כל שאר מצות עשה)? בשלמא אי כתב רחמנא 'הקהל' (חיובא
בהקהל) ולא כתב 'מצה' (לא
הויא אתיא מצה מיניה בבנין אב): הוה
אמינא (דאנא אמינא):
נילף (נגמר גזירה שוה) 'חמשה עשר' 'חמשה עשר' מחג הסוכות (מה להלן נשים פטורות,
דכתיב 'האזרח' להוציא הנשים - אף מצה נשים פטורות) אלא ניכתוב רחמנא מצה ולא בעי הקהל, ואנא אמינא: טפלים
חייבים (דכתיב (דברים לא,יב)
'והטף') - נשים לא כל שכן! הילכך הוה להו שני כתובים הבאים כאחד,
ואין מלמדים! הניחא למאן דאמר 'אין מלמדין', אלא למאן דאמר 'מלמדין' - מאי איכא
למימר (נילף כל מצות עשה שהזמן גרמא ממצה והקהל לחיובא)? ותו: מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות –
מנלן? דיליף ממורא ('איש אמו ואביו תיראו'
[ויקרא יט,ג] דילפינן ביה נשים לעיל
(כט,א): כשהוא אומר 'תיראו'
- הרי כאן שנים): מה מורא נשים
חייבות - אף כל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות!
ונילף מתלמוד
תורה (לפטורה)?
משום דהוה ליה
תלמוד תורה ופריה ורביה שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין
מלמדים.
(קידושין לה,א)
ולרבי יוחנן בן
ברוקא דאמר: 'על שניהם הוא אומר: (בראשית א,כב) ויברך אותם אלהים [לאמר] פרו ורבו [ומלאו
את המים בימים והעוף ירב בארץ]' -
מאי איכא למימר?
משום דהוה
תלמוד תורה ופדיון הבן (דילפינן לעיל בפירקין (כט,א)
נשים פטורות מלפדות בניהם, דכתיב 'תיפדה תפדה') שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין
מלמדין.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com