דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

קידושין דף לה

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(קידושין לד,ב)

ונילף מתלמוד תורה (לפטורה)?

משום דהוה ליה תלמוד תורה ופריה ורביה שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים.

(קידושין לה,א)

ולרבי יוחנן בן ברוקא דאמר: 'על שניהם הוא אומר: (בראשית א,כב) ויברך אותם אלהים [לאמר] פרו ורבו [ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ]' - מאי איכא למימר?

משום דהוה תלמוד תורה ופדיון הבן (דילפינן לעיל בפירקין (כט,א) נשים פטורות מלפדות בניהם, דכתיב 'תיפדה תפדה') שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין.

ולרבי יוחנן בן ברוקא (דאמר חיובא בפריה ורביה כתיב בנשים - היכי יליף תו שאר מצות עשה שלא הזמן גרמא לחיוב ממורא?) נמי ניהוו פריה ורביה ומורא שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין?

צריכי (כלומר: לאו 'באין כאחד' נינהו, ולמימרא דאין מלמדין, אלא תרוייהו צריכי: דאי הוה כתב חד - לא גמיר אידך מיניה): דאי כתב רחמנא 'מורא' ולא כתב 'פריה ורביה' - הוה אמינא: 'וכבשוה' [בראשית א,כח: ויברך אתם אלקים ויאמר להם אלקים: פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ] אמר רחמנא; איש, דדרכו לכבש (את הארץ במלחמה) – אִין; אשה, דאין דרכה לכבש (וכיון דלא קרינן בה וכבשוה) – לא (לא קרינן בה 'פרו ורבו'); ואי כתב פריה ורביה ולא כתב מורא - הוה אמינא: איש, דסיפק בידו לעשות (לכבד את אביו, שאין אימת אחרים עליו) – אִין; אשה, דאין סיפק בידה לעשות – לא; וכיון דאין סיפק בידה לעשות - לא תתחייב כלל (אפילו פנויה)!

צריכא.

הניחא (לעיל קאי, דאותיבנא: 'נילף מתלמוד תורה'! ושנינן: משום דהוי תלמוד תורה ופדיון הבן כו') למאן דאמר 'שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין' אלא למאן דאמר מלמדין מאי איכא למימר (נילף מתלמוד תורה ופדיון הבן שאר מצות עשה שלא הזמן גרמא לפטור)?

אמר רבא: פפונאי (תלמידים שבפפונא) ידעי לה לטעמא דהא מילתא - ומנו? - רב אחא בר יעקב (שהיה דר בפפונא, כדאמר ב'השותפין' (בבא בתרא טז,א) גבי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו - דרשה רב אחא בר יעקב בפפונא, אתא שטן ונשקיה אכרעיה);: אמר קרא (שמות יג,ט) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך [כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים] - (הרי) הוקשה כל התורה כולה לתפילין: מה תפילין מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות - אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. (ולא שבקינן הקישא וגמרינן מבנין אב ממצה והקהל לזמן גרמא, ולא מתלמוד תורה ופדיון הבן לשלא הזמן גרמא.)

ומדמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות (מדאיצטריך למיכתב היקישא למיפטרינהו מזמן גרמא) - מכלל (דבשאר מצות:) דמצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות.

הניחא למאן דאמר: תפילין מצות עשה שהזמן גרמא, אלא למאן דאמר תפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא (פלוגתא היא במסכת שבת (סא,א) ובפרק בתרא דעירובין (צה,ב)) (אם כן איפכא איכא למילף: דשלא הזמן גרמא נשים פטורות) - מאי איכא למימר?

(ומשני:) מאן שמעת ליה דאמר תפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא? -

רבי מאיר (בעירובין, ולדידיה לא איצטריך היקישא, אלא כדגמרינן ברישא: מבנין אב, וגמר מראיה, דהוי מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות; ודקשיא לן לעיל 'ונילף ממצה והקהל' לחיובא -) וסבר לה (רבי מאיר:) [מצה והקהל] שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין.

(ופרכינן:) ולרבי יהודה, דאמר שני כתובים הבאים כאחד מלמדין (בסנהדרין בפרק 'ארבע מיתות' (סז,ב)), (ואמר נמי בעירובין (צו,ב)) ותפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא – מאי איכא למימר (מהיכא תיתי פטורא למצות עשה שהזמן גרמא)?

משום דהואי מצה, שמחה (ולא סבירא לן כאביי דאמר לעיל 'אשה בעלה משמחה'), והקהל - שלשה כתובים הבאים כאחד, ושלשה כתובים הבאים כאחד אין מלמדין.

וכל מצות לא תעשה [בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא - אחד האנשים ואחד הנשים חייבין, חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים]:

מנהני מילי?

אמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא [במדבר ה,ו: דבר אל בני ישראל] איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם [למעל מעל בה' ואשמה הנפש ההוא] - השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה (ולאוין - עונשין מלקות הן);

דבי רבי אליעזר תנא (לאו לפרושי מתניתין מייתי לה, אלא: איידי דאייתינא 'עונשין' - מייתי נמי אגב מהיכא איתרבו לדיני ממון וממיתה: למות על ידן ההורגן) אמר קרא [שמות כא,א: ואלה המשפטים] אשר תשים לפניהם; השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה.

דבי חזקיה תנא: אמר קרא [שמות כא,כט: ואם שור נגח הוא מתמל שלשם, והועד בבעליו ולא ישמרנו] והמית איש או אשה [השור יסקל וגם בעליו יומת]; השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה (שיתחייב ההורגן עליהם מיתה, וכן השור כופר).

וצריכא: דאי אשמעינן הך קמייתא (דמישתעי בקרבן שבועת הפקדון דגזל הגר בפרשת נשא) - משום כפרה חס רחמנא עלה, אבל דינין – אימא: איש, דבר משא ומתן – אִין, אשה – לא! ואי אשמועינן הא - משום דחיותה היא (דאי ליתא בכלל דינין אין לה חיים הכל גוזלין אותה והיא גוזלת את אחרים והכל בדילין הימנה) אבל כופר ('והמית איש או אשה', דמשתעי גבי כופר דשור המועד שהרג את האדם) אימא:

(קידושין לה,ב)

איש, דבר מצות – אִין, אשה – לא;

ואי אשמעינן הא - משום דאיכא איבוד נשמה (משום הכי חייביה רחמנא לשלם כופר) חס רחמנא עלה, אבל הנך תרתי אימא לא!

צריכא.

[וכל מצות לא תעשה - בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא - אחד האנשים ואחד הנשים חייבין] חוץ מבל תקיף ובל תשחית [ובל תטמא למתים] (הקפת הראש: המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו; שאחורי האזנים חלקים הם עד סמוך לגובה, והצדעים מקום שער הם כולם, והמשחית שער הצדעים, שיהא ראשו מוקף בשוה לפדחתו וצדעיו, ואחרי אזניו עגול סביב - היא 'הקפה'):

בשלמא בל תטמא למתים, דכתיב [ויקרא כא,א: ויאמר ה' אל משה] אמור אל הכהנים בני אהרן [ואמרת אלהם: לנפש לא יטמא בעמיו] - בני אהרן ולא בנות אהרן; אלא בל תקיף ובל תשחית מנלן?

דכתיב (ויקרא יט,כז) לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך; כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה, והני נשי - הואיל ולא איתנהו בהשחתה - ליתנהו בהקפה.

ומנלן דלא איתנהו בהשחתה?

איבעית אימא סברא: דהא לא אית להו זקן!

ואיבעית אימא קרא: דאמר קרא [ויקרא יט,כז] 'לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך': מדשני קרא בדיבוריה, דאם כן ניכתוב רחמנא 'פאת זקנכם', מאי 'זקנך'? זקנך - ולא זקן אשתך (אפילו העלתה זקן והשחיתה).

ולא? והתניא: 'זקן אשה והסריס שהעלו שער - הרי הן כזקן לכל דבריהם' - מאי? לאו להשחתה?

אמר אביי: 'להשחתה' - לא מצית אמרת, דיליף 'פאת' 'פאת' מבני אהרן (כתיב בישראל 'פאת זקנך' וכתיב בכהנים 'ופאת זקנם לא יגלחו' [ויקרא כא,ה], וקא סלקא דעתן דכי כתיב 'אמור אל הכהנים בני אהרן' [ויקרא כא,א] - ולא בנות אהרן - אכולא מילתא דכתיב בההוא עניינא קאי): מה להלן נשים פטורות - אף כאן נשים פטורות; ואי סבירא לן דכי כתב בני אהרן אכוליה ענינא כתיב נישתוק קרא מיניה (מגזירה שוה ד'פאת' 'פאת' למעוטי נשים ישראליות) ותיתי (פטורא) בקל וחומר (מכהנות,) ואנא אמינא: ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות - בני אהרן ולא בנות אהרן, ישראל לא כל שכן!

אי לאו גזירה שוה הוה אמינא הפסק הענין (ולא קאי 'בני אהרן' אלא אטומאה לחוד, שיש הפסק בנתים, כגון 'לה יטמא') -

השתא נמי נימא הפסיק הענין, ואי משום גזירה שוה - מיבעי ליה (ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה, דלא נתחייב אלא בהשחתה שע"י גילוח; וכיון דאיכא לאוקמי לג"ש להכי - לא תדרשה למעוטי בנות, הואיל והפסיק הענין) לכדתניא [בפרשת כהנים כתיב]: [ויקרא כא,ה: לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם] לא יגלחו [ובבשרם לא ישרטו שרטת]; יכול גילחו במספריים יהיה חייב? תלמוד לומר: 'לא תשחית'; יכול לקטו במלקט (פליינ"א של מצחצחי חרבות, שמחליקין בם את תיק הסייף) וברהיטני (פליינ"א של עושי תריסין) יהא חייב? תלמוד לומר: 'לא יגלחו' (האמור בכהנים, ואין דרך גילוח בכך, ואתיא גזירה שוה ליתן האמור של כהנים בישראל ושל ישראל בכהנים); הא כיצד? גילוח שיש בה השחתה, הוי אומר זה תער'.

אם כן (דלהכי הוא דאתא) ניכתוב קרא 'את שבזקנך' (דהוה ליה נמי כמאן דכתיב 'פאה', דהא כתיב 'פאה' בההוא קרא גבי ראש; ומדהוי כתיב גבי זקן 'את שבזקנך' ולא כתיב 'את זקנך' - שמע מינה אפאה קאי, והכי קאמר: לא תשחית פאות שבזקנך; והדר נילף גילוח דהשחתה ב'פאת' 'פאת', ישראל מכהנים; אי נמי בבנין אב: חייב פאת זקן בכהנים וחייב פאת זקן בישראל); מאי 'פאת זקנך'? שמע מינה תרתי (גזירה שוה שלימה לימדך הכתוב, אף לכל האמור בענין).

ואלא הא דתניא 'זקן האשה והסריס שהעלו שער הרי הן כזקן לכל דבריהם' - למאי הלכתא?

אמר מר זוטרא: לטומאת נגעים (שסימני מקום שיער חלוקים מסימני עור בשר: שבנגעי עור בשר כתיב 'שער לבן' [ויקרא יג פסוקים ג,י,כא,כה,כו] ובסימני נתקי ראש וזקן 'שער צהוב' [ויקרא יג פסוקים ל,לב] וקאמר הכא דאם העלתה אשה שער בזקנה הוו סימני נגעה כדין נתקי זקן).

טומאת נגעים? בהדיא כתיבא (זקן של אשה, דכתיב): (ויקרא יג,כט) ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן?

אלא אמר מר זוטרא: לטהרת נגעים (לכשתטהר - תטען דין טהרת מצורע בתגלחת וצפורים).

טהרת נגעים? נמי פשיטא: כיון דבת טומאה היא - בת טהרה היא!?

איצטריך : סלקא דעתך אמינא לצדדים כתיב 'איש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן' (ד'אשה' הכתוב בקרא - לא קאי אלא אנתקי הראש, ו'או בזקן' דכתיב בסיפיה) הדר אתאן לאיש (ולא לאשה)? - קא משמע לן (תנא דברייתא: הרי הן כזקן לכל דבריהם).

איסי תני: אף בל יקרחו נשים פטורות.

מאי טעמא דאיסי?

דדריש הכי: (דברים יד,א) בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת (פסוק ב) כי עם קדוש אתה לה' אלהיך [ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה]; בנים ולא בנות לקרחה (אבל לגדידה אף הבנות [אסורות]);

אתה אומר לקרחה? או אינו אלא (אף) לגדידה (אשגרטינ"ר; וחוקי האמורי [שכך] היו [עושין] על מתיהן)?

כשהוא אומר (בפסוק שלאחריו) 'כי עם קדוש אתה לה' אלהיך' (ואף הנשים בכלל עם) - הרי גדידה אמור [לאסור נשים]; הא מה אני מקיים 'בנים - ולא בנות'? לקרחה [שאינן אסורות בקרחה].

ומה ראית לרבות את הגדידה ולהוציא את הקרחה?

מרבה אני את הגדידה, שישנה במקום השער ושלא במקום שער, ומוציא אני את הקרחה, שאינה אלא במקום שער.'

ואימא 'בנים ולא בנות' - בין לקרחה בין לגדידה, וכי כתב 'כי עם קדוש אתה לה' אלהיך' - בשריטה הוא דכתיב? (וקא סלקא דעתן שריטה וגדידה תרתי נינהו: חד ביד וחד בכלי; ואף על גב דשריטה בהאי ענינא לא כתיב, כיון דדמיא לגדידה - כתבה הכא, ולא תימא 'אף היא נשים פטורות': כתיב 'כי עם קדוש' לרבויי! והכי שפיר טפי, ולאו לסרוסי קרא, דהא 'בנים - ולא בנות' - גבי גדידה כתיב, ומיניה סליק.

קסבר איסי שריטה וגדידה

(קידושין לו,א)

אחת היא (משמעות שתיהן: בין ביד בין בכלי).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com