דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
קידושין דף לו
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(קידושין לה,ב)
איסי תני: 'אף
'בל יקרחו' נשים פטורות'.
מאי טעמא
דאיסי?
דדריש הכי: (דברים
יד,א) בנים אתם לה' אלהיכם
לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת (פסוק ב) כי עם קדוש אתה לה' אלהיך [ובך
בחר ה' להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה]; בנים ולא בנות לקרחה (אבל
לגדידה אף הבנות [אסורות]);
אתה אומר
לקרחה? או אינו אלא (אף)
לגדידה (אשגרטינ"ר; וחוקי האמורי [שכך]
היו [עושין]
על מתיהן)?
כשהוא אומר (בפסוק
שלאחריו) 'כי עם קדוש אתה לה' אלהיך' (ואף הנשים בכלל עם) - הרי גדידה אמור [לאסור
נשים]; הא מה אני
מקיים 'בנים - ולא בנות'? לקרחה [שאינן
אסורות בקרחה].
ומה ראית
לרבות את הגדידה ולהוציא את הקרחה?
מרבה אני את
הגדידה, שישנה במקום השער ושלא במקום שער, ומוציא אני את הקרחה, שאינה אלא במקום
שער.'
ואימא 'בנים
ולא בנות' - בין לקרחה בין לגדידה, וכי כתב 'כי עם קדוש אתה לה' אלהיך' - בשריטה הוא דכתיב? (וקא סלקא
דעתן שריטה וגדידה תרתי נינהו: חד ביד וחד בכלי; ואף על גב דשריטה בהאי ענינא לא
כתיב, כיון דדמיא לגדידה - כתבה הכא, ולא תימא 'אף היא נשים פטורות': כתיב 'כי
עם קדוש' לרבויי! והכי שפיר טפי, ולאו לסרוסי קרא, דהא 'בנים - ולא
בנות' - גבי גדידה כתיב, ומיניה סליק.
קסבר איסי
שריטה וגדידה
(קידושין לו,א)
אחת היא (משמעות
שתיהן: בין ביד בין בכלי).
אביי אמר:
היינו טעמא דאיסי: דגמר 'קרחה' [דברים יד,א: בנים
אתם לה' אלקיכם: לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת] 'קרחה' מבני אהרן (דכתיב (ויקרא
כא,ה) 'לא יקרחו קרחה בראשם' גבי 'אמור
אל הכהנים'(ויקרא כא,א)): מה להלן נשים פטורות - אף כאן נשים פטורות;
[ומוסיף אביי:] ואי סבירא לן דכי כתיב קרא ('בני
אהרן [ולא בנות אהרן]) - בכולי עניינא הוא דכתיב - נשתוק קרא מיניה (מהך
גזירה שוה גבי ישראל), ותיתי בקל
וחומר, ואנא אמינא: 'ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות, בני אהרן ולא בנות
אהרן - ישראל לא כל שכן!
[תירוץ
הקושיא:] אי לאו גזירה
שוה - הוה אמינא הפסיק הענין [כמו
שפירש רש"י לעיל: ולא קאי 'בני
אהרן' אלא אטומאה לחוד, שיש הפסק בנתים, כגון 'לה
יטמא'] - השתא נמי
נימא 'הפסיק הענין'! ואי משום גזירה שוה - מיבעי ליה לכדתניא: '[ויקרא
כא,ה: לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו
שרטת] 'לא יקרחו' - יכול אפילו קרח ארבע וחמש קרחות לא יהא חייב אלא אחת?
- תלמוד לומר: 'קרחה' לחייב על כל אחת ואחת.
'בראשם' (האמור
אצל כהנים) מה תלמוד לומר?
לפי שנאמר (בישראל) (דברים יד,א) לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת (משמע
סמוך לפדחת), יכול לא יהא חייב
אלא על בין העינים; מנין לרבות כל הראש? - תלמוד לומר: 'בראשם' לחייב על הראש כבין העינים; ואין לי אלא כהנים, שריבה
בהם הכתוב מצות יתירות; ישראל מנלן? נאמר כאן 'קרחה' ונאמר להלן 'קרחה': מה כאן
חייב על כל קרחה וקרחה, וחייב על הראש כבין העינים - אף להלן חייב על כל קרחה
וקרחה וחייב על הראש כבין העינים; ומה להלן (בישראל) על מת (דהתם
כתיב 'למת') - אף כאן על מת'.
אם כן (דלהך
מילתא לחודה אתא) - נכתוב קרא (בתרוייהו) 'קרח'; מאי 'קרחה' שמעת מינה תרתי (הוה
ליה כגזירה שוה יתירה, למידרש נמי הא).
רבא אמר: היינו
טעמא דאיסי: דיליף 'בין עיניכם' מתפילין: מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים
פטורות.
ורבא - מאי טעמא
לא אמר כאביי?
'קרח' 'קרחה'
לא משמע ליה.
ואביי - מאי
טעמא לא אמר כרבא?
אמר לך: תפילין
גופייהו - מהכא גמר לה: מה להלן מקום שעושים קרחה בגובהה של ראש - אף כאן מקום
הנחה בגובה הראש. (כלומר: ההיא גזירה שוה ד'בין
עיניכם' - מיבעי ליה למגמר מקום תפילין מהכא, דלא תימא בין עיניכם
ממש, דהיינו על פדחתו; אלא יליף מ'בין עיניכם' דקרחה:
דבמקום שער, דבלאו מקום שער - לא משכחת קרחה, והיינו למעלה מפדחתו.)
ובין לאביי
ובין לרבא (דנפקא להו פטורא דנשים מקרא אחרינא) - האי 'בנים
אתם' [דברים
יד,א: בנים אתם לה' אלקיכם: לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם
למת] - מאי דרשי ביה?
האי מיבעי
לכדתניא: 'בנים אתם לה'
אלהיכם: בזמן שאתם נוהגים
מנהג בנים - אתם קרוים 'בנים'; אין אתם נוהגים מנהג בנים - אין אתם קרוים 'בנים',
דברי רבי יהודה.
רבי מאיר
אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים 'בנים', שנאמר [ירמיהו
ד,כב: כי אויל עמי
אותי לא ידעו] בנים סכלים
המה [ולא נבונים המה, חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו], ואומר [דברים
לב,כ: ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה] בנים לא אמון בם; ואומר [ישעיהו
א,ד: הוי גוי חטא עם כבד עון] זרע מרעים בנים משחיתים [עזבו
את ה' נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור], ואומר [הושע ב,א: והיה
מספר בני ישראל, כחול הים, אשר לא ימד ולא יספר] והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני
אל חי';
מאי 'ואומר'?
וכי תימא סכלי הוא דמקרי 'בני' (כשאין בהם אלא שטות הוא דמיקרו 'בנים'), (אבל כשהם רשעים,) כי לית בהו הימנותייהו לא מיקרו 'בני' - תא שמע:
'ואומר 'בנים לא
אמון בם'; וכי תימא כי לית בהו
הימנותא - הוא דמיקרו 'בנים', כי פלחו לעבודת כוכבים - לא מיקרו 'בנים', תא שמע: 'ואומר: זרע מרעים בנים משחיתים'(דהיינו עבודה זרה, כדכתיב (דברים
ד,טז) פן תשחיתון ועשיתם פסל וגו'); וכי תימא: 'בנים משחיתים' - הוא דמיקרו, 'בני מעלייא' לא מיקרו (עוד
לעולם) - תא שמע: 'ואומר: והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר
להם בני אל חי (דהדרי
מקרו בני אל חי ע"י תשובה).
משנה:
הסמיכות
והתנופות וההגשות והקמיצות והקטרות והמליקות והקבלות והזאות נוהגים באנשים ולא
בנשים (אינה סומכת ואינה מניפה ואינה מגשת מנחה, ואפילו היא כהנת -
אין העבודה כשרה בה להגיש מנחה בקרן מערבית דרומית, כמשפטה, דתנינן לה בפרק ב
דסוטה (דף יד,ב), ואינה קומצת ומקטרת ואינה מולקת
עוף ואינה מקבלת דם ואינה מזה דם חטאת העוף) חוץ ממנחת סוטה ונזירה שהן מניפות (חוץ
מסוטה ונזירה שהם מניפות מנחתן בעצמן בין כהנות בין ישראליות, שמנחתן טעונה תנופה
בבעלים; ובגמרא יליף לה).
גמרא:
'סמיכות' -
דכתיב (ויקרא א,ב)
דבר אל בני ישראל [ואמרת אלהם: אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן
הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם] (וכתיב
בההיא עניינא:) (ויקרא
א,ד) וסמך [ידו
על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו];
בני ישראל סומכים ואין בנות ישראל סומכות.
'תנופות' - (ב'צו
את אהרן': המקריב את זבח שלמיו וכתיב בההוא עניינא והניף) (ויקרא ז,כט) דבר אל בני ישראל [לאמר:
המקריב את זבח שלמיו לה' יביא את קרבנו לה' מזבח שלמיו] והניף [ויקרא ז,ל: ידיו
תביאינה את אשי ה': את החלב על החזה יביאנו את החזה, להניף אתו תנופה לפני
ה'] - בני ישראל מניפין ואין בנות
ישראל מניפות.
'הגשות' -
דכתיב (ויקרא ו,ז)
וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן בני אהרן [לפני המזבח] (מהאי קרא נפקא לן הגשה בפרק ב
דסוטה (דף יד,ב)) - ולא בנות אהרן.
'קמיצות' -
דכתיב (ויקרא ב,ב)
והביאה אל בני אהרן [הכהנים] וקמץ [משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן
את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח לה']
- בני אהרן ולא בנות אהרן.
'הקטרות' -
דכתיב (ויקרא ג,ה)
והקטירו אותו בני אהרן [המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על הא -אשה ריח
ניחחלה'] - בני אהרן ולא בנות אהרן.
'המליקות' -
דכתיב [ויקרא א,טו: והקריבו הכהן אל המזבח] ומלק [את ראשו] והקטיר [המזבחה
ונמצה דמו על קיר המזבח]; איתקש
מליקה להקטרה (והא - מעיטנא נשים מ'והקטירו
אותו בני אהרן').
'הקבלות' -
דכתיב [ויקרא א,ה: ושחט את בן הבקר לפני ה'] והקריבו בני אהרן [הכהנים
את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד], ואמר מר
(קידושין לו,ב)
'והקריבו' - זו קבלת הדם.
'והזאות' -
הזאה דהיכא? (ולא גרסינן 'היכא כתיבה';)
אי דפרה (הזאת
דמה דפרה אדומה) – 'אלעזר' כתוב בה (ואפילו
שאר כהנים פסולין, וכל שכן נשים)!
אי דפנים (הזאה
דפנים, כגון הפרוכת ומזבח הזהב האמורין בפר כהן משיח ופר העלם דבר של ציבור) - 'הכהן המשיח' כתוב בה [ויקרא
ד,ג: אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר
בן בקר תמים לה' לחטאת] (למעוטי
הדיוטים, וכל שכן נשים)! (ומאי
איצטריך ליה לתנא למיתנייה?)
אלא הזאה דבן
עוף (דם עוף, דכתיב בחטאת העוף (ויקרא
ה,ט): 'והזה מדם החטאת'), דאתיא (ואיצטריך לאשמועינן נשים
פסולות, ונפקא ליה) בקל וחומר מבן
צאן (מזריקת דם דעולת בן צאן, דכתיב ביה (ויקרא
א,יא) 'וזרקו בני אהרן'): ומה בן צאן, שלא קבע לו כהן לשחיטתו (שהשחיטה
כשרה בזר, דכתיב (ויקרא א,ה): 'ושחט את
בן הבקר, והקריבו בני אהרן': מקבלה ואילך מצות כהונה; לימד
על השחיטה שכשרה בזר (ברכות לא,ב)) - קבע לו כהן להזאתו (לזריקת
דמו, כדכתיב (ויקרא א,יא) 'וזרקו
בני אהרן') - בן עוף,
שקבע לו כהן למליקתו (דכתיב (ויקרא א,טו) 'והקריבו
הכהן אל המזבח ומלק את ראשו') - אינו דין שיקבע לו להזאתו!
חוץ ממנחת סוטה
ונזירה:
אמר ליה רבי
אלעזר לרבי יאשיה דדריה (שהיה בדורו, אמורא כמותו; ויש להבין מכאן שעדיין בימי
רבי אלעזר היה רבי יאשיה בר פלוגתיה דרבי יונתן קיים, להכי איצטריך למיתני 'לרבי
יאשיה דדריה' לאפוקי רבי יאשיה קשישא): לא תיתיב אכרעך עד דאמרת לי להא שמעתתא: מנין למנחת סוטה שטעונה תנופה?
מנלן? בגופה
כתיב [במדבר ה,כה: ולקח הכהן מיד האשה את מנחת
הקנאת] והניף את המנחה [לפני
ה' והקריב אתה אל המזבח]!?
אלא תנופה בבעלים
מנלן (שתהא הסוטה עצמה מניפתה? דלמא לכהן קאמר רחמנא, כדכתיב (במדבר
ה,כה): ולקח הכהן מיד האשה וגו')?
אתיא יד יד
משלמים: כתיב הכא (במדבר ה,כה) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה [אֵת
מִנְחַת הַקְּנָאֹת; וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל
הַמִּזְבֵּחַ] וכתיב התם (בבעלים
כתיב ובתנופה משתעי) (ויקרא
ז,ל) ידיו תביאנה [את
אשי ה' את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני ה'] - מה כאן כהן אף להלן כהן, מה להלן בעלים אף כאן
בעלים; הא כיצד? - כהן מכניס ידו תחת יד בעלים, ומניף.
אשכחן סוטה,
נזירה מנלן?
אתיא 'כף' 'כף'
מסוטה (בסוטה כתיב (במדבר ה,יח) 'ונתן
על כפיה' ובנזיר כתיב 'ונתן על כפי הנזיר'
(במדבר ו,יט)).
משנה:
כל מצוה שהיא
תלויה בארץ (בגמרא מפרש להו) אינה נוהגת אלא בארץ, ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ
בין בחוצה לארץ,
(קידושין לז,א)
[המשך
המשנה:]
חוץ מן הערלה
וכלאים (שאף על פי שתלויות בארץ - נוהגים אף בחוצה לארץ: הערלה –
הלכה, והכלאים - מדברי סופרים, כדלקמן (לח,ב)).
ר"א[1]
אומר: אף החדש (מלאוכלו לפני העומר).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com