דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
קידושין דף לח
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(קידושין לז,ב)
ביאה דכתב
רחמנא גבי תפילין ופטר חמור [שמות יג,יא: והיה כי
יבאך ה' אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך. (פסוק יב)
והעברת כל פטר רחם לה' וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים לה'; [ובהמשך]
[שמות יג,טז: והיה
לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים] - למה לי?
ההוא מיבעי ליה
לכדתנא דבי רבי ישמעאל: 'עשה מצוה זו, שבשבילה תיכנס לארץ'.
בשלמא למאן דאמר: 'מושב' ('ומושב' דכתיב גבי חדש - לאו לירושה וישיבה אתא, [אלא]) = כל מקום שאתם יושבים משמע, היינו דכתיב (יהושע ה,יא) ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח [מצות וקלוי בעצם היום הזה]: ממחרת הפסח אכול, מעיקרא לא אכול, אלמא
(קידושין לח,א)
אקרוב עומר
והדר אכול; אלא למאן דאמר: לאחר ירושה וישיבה - ניכול לאלתר?
לא הוו צריכי (שנסתפקו
מן המן שבכליהם), דכתיב (שמות
טז,לה) ובני ישראל אכלו את המן
ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת (מעבר הירדן ואילך, שהיא חשובה
מארץ סיחון ועוג, כדאשכחן במשה: שהיה מתאוה ליכנס לה, וקרי לה 'טובה'); את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען (בערבות
מואב, ששם מת משה, שהיא ארץ האמורי ועל שפת הירדן, שהוא קצה כניסת ארץ כנען): [ודרשינן:] אי אפשר לומר 'עד בואם אל ארץ נושבת' שכבר נאמר 'אל קצה ארץ כנען', ואי
אפשר לומר 'אל קצה ארץ כנען' שהרי כבר נאמר 'עד בואם אל ארץ נושבת'!? הא כיצד? - בשבעה באדר מת משה, ופסק מן מלירד, והיו
מסתפקין ממן שבכליהם עד ששה עשר בניסן.
תניא אידך: '(שמות
טז,לה) ובני ישראל אכלו את
המן ארבעים שנה [עד בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל קצה
ארץ כנען]' - וכי ארבעים שנה
אכלו? והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום (דכתיב (שמות
טז,א) 'ויסעו מאילים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין
אשר בין אילים ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני', וכתיב
בתריה 'בשבתנו על סיר הבשר וגו' (שמות טז,ג),
וכתיב (שמות טז,ד) 'הנני
ממטיר לכם לחם' - אלמא בששה עשר באייר המן התחיל לירד) אכלו?
אלא לומר לך:
עוגות שהוציאו ממצרים - טעמו בהם טעם מן (שנסתפקו מעוגות שהוציאו
ממצרים).
תניא אידך: 'בשבעה
באדר מת משה, ובשבעה באדר נולד. מנין שבשבעה באדר מת? שנאמר (דברים
לד,ה) וימת שם משה עבד ה' [בארץ
מואב על פי ה'], וכתיב (דברים
לד,ח) ויבכו בני ישראל את
משה בערבות מואב שלשים יום [ויתמו ימי בכי אבל משה] (שלשים יום עמדו בערבות מואב לבכי), וכתיב (יהושע
א,א) ויהי אחרי מות משה עבד ה'
[ויאמר ה' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר], וכתיב (פסוק ב) משה עבדי מת ועתה קום עבור [את
הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל], וכתיב (יהושע
א,יא) עברו בקרב המחנה וצוו
את העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ימים תעברו
את הירדן [אתם עברים את הירדן הזה
לבוא לרשת את הארץ, אשר ה' אלקיכם נתן לכם לרשתה] (ומשנצטוה יהושע להסיען - הכינו
להם צדה לדרך שלשה ימים, ובשלישי עברו את הירדן דכתיב 'בעוד
שלשת ימים'), וכתיב (יהושע
ד,יט) והעם עלו מן הירדן בעשור
לחדש הראשון [ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו]; צא מהן שלשים ושלשה ימים למפרע (והן
עשרה דניסן, ועשרים וושלשה דאדר למפרע - והוא שבעה באדר: ששה ימים עברו ממנו
ועשרים ושלשה הרי כ"ט, שאדר חסר הוא) - הא למדת שבשבעה באדר מת משה.
ומנין
שבשבעה באדר נולד משה?
שנאמר (דברים
לא,ב) ויאמר אליהם בן מאה
ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא [וה'
אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה];
שאין תלמוד לומר 'היום'; מה תלמוד לומר 'היום'? - מלמד שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש,
שנאמר [שמות כג,כו: לא תהיה משכלה ועקרה בארצך] את מספר ימיך אמלא'.
תניא: 'רבי
שמעון בן יוחי אומר: שלש מצות (חדש וערלה וכלאים) נצטוו ישראל בכניסתן לארץ (שהרי
במדבר לא זרעו ולא קצרו ולא נטעו), ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ, והוא הדין שינהגו (החדש
- מפורש בו 'מושב', וקסבר 'כל מקום שאתם יוששבים משמע'; וערלה וכלאים - מקל וחומר): ומה חדש: שאין איסורו איסור עולם (אלא
[כל] ששה עשר בניסן, דכתיב 'עד עצם' [ויקרא
כג,יד]), ואין
איסורו איסור הנאה (דתנן (מנחות פ"י מ"ח, דף
עא,א): 'קוצר לשחת ומאכיל לבהמה'), ויש היתר לאיסורו (וביום
ששה עשר עצמו איסורו מותר אם יש עומר קרב), נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ – כלאים: שאיסורן איסור
עולם (זרע חטה וחרצן - אסורים הגפנים לעולם), ואיסורן איסור הנאה (דכתיב (דברים
כב,ט) 'תקדש' - לשון הקדש), ואין היתר לאיסורן - אינו דין שינהגו בין בארץ
בין בחוצה לארץ? והוא הדין לערלה בשתים (אף הערלה
באה בקל וחומר זה, בשני הוכחות, אף על פי שהשלישי אין בה: שאין איסורו איסור עולם;
מיהו איסור הנאה הוא, ואין לו היתר בתוך ימי איסורו)!
[תוספתא קידושין פ"א ה"יב [ליברמן]] רבי אלעזר ברבי שמעון (פליג
אדאבוה, וסבר דחדש אינו נוהג בחוץ לארץ וערלה וכלאים אינן אלא הלכה או דברי
סופרים, כדלקמן) אומר:
(קידושין לח,ב)
כל מצוה
שנצטוו ישראל (להנהיגה) קודם כניסתן לארץ (דהיינו חובת הגוף) - נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ; לאחר כניסתן
לארץ - אינה נוהגת אלא בארץ, חוץ מן השמטת כספים (ולקמיה
פריך: הא נמי נצטוו עליה קודם לכן, דהא חובת הגוף היא, ומאי 'חוץ') ושילוח עבדים, שאף על פי שנצטוו עליהם לאחר
כניסתן לארץ - נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ'.
'השמטת
כספים'? חובת הגוף היא!?
לא נצרכא אלא
לכדתניא (דלא נצטוו עליה קודם לכן:) דתניא: 'רבי אומר (דברים
טו,ב) וזה דבר השמיטה שמוט [כל
בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה']: בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת
שמיטת כספים; בזמן שאתה משמט קרקע - אתה משמט כספים, בזמן שאי אתה משמט קרקע (כגון
במדבר ולאחר שגלו) - אי אתה משמט
כספים'.
ואימא 'במקום
שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים, ובמקום שאין אתה משמט קרקע אין אתה משמט כספים (ולמעוטי
חוצה לארץ אף בזמן הארץ)'?
תלמוד לומר: (שם) 'כי
קרא שמיטה לה'' - מכל מקום [אולי
צ"ל: בכל מקום].
'שילוח עבדים'?
חובת הגוף היא!?
סלקא דעתך
אמינא: 'הואיל וכתיב [ויקרא כה,י: וקדשתם את שנת החמשים
שנה] וקראתם דרור בארץ [לכל
ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו] - בארץ אִין, בחוצה לארץ לא'? - תלמוד לומר: 'יובל היא' - מכל מקום;
אם כן מה תלמוד
לומר 'בארץ'?
בזמן שהדרור
נוהג בארץ - נוהג בחוצה לארץ; אין דרור נוהג בארץ - אינו נוהג בחוצה לארץ.
תנן התם (ערלה פ"ג מ"ט): 'החדש אסור מן התורה בכל מקום (קסבר
'מושב' - כל מקום שאתם יושבים משמע), ערלה – הלכה, והכלאים מדברי סופרים';
מאי 'הלכה'?
אמר רב יהודה
אמר שמואל: הלכות מדינה (הנהיגוהו הם עליהם בחוצה לארץ).
עולא אמר רבי
יוחנן: הלכה למשה מסיני.
אמר ליה עולא לרב יהודה: בשלמא לדידי, דאמינא 'הלכה למשה מסיני' היינו דשני לן בין ספק ערלה לספק כלאים (חמור ספק ערלה מספק כלאים), דתנן (שם: ערלה פ"ג מ"ט): 'ספק ערלה (ספק עברו עליה שלש שנים אי נמי פרדס שיש בו נטיעות ערלה ושאר נטיעות ולקט עובד כוכבים מן הפירות ואין ידוע מהיכן): בארץ - אסור, בסוריא (היא ארם צובה שכבש דוד, וסנפה עם ארץ ישראל) – מותר (וקסבר [התנא במשנה בערלה] 'כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש', הלכך ספיקו מותר; ולקמן (לט,א) פרכינן: ואי 'הלכה למשה מסיני' היא - בחוצה לארץ היאך מיקל בספיקה? ומשנינן: אימא כך נאמרה הלכה: ספיקה מותר בחוצה לארץ, ודאה אסור), בחוצה לארץ (דרחיק טפי ולא מיחליף) - יורד (ישראל) ולוקח (מן העובד כוכבים הלוקט מפרדס שיש בו נטיעות ילדות וזקנות, וישראל יודע שהוא נכנס שם ולוקט) (לכתחלה) ובלבד שלא יראנו (ישראל, כשהוא) לוקט (מן הערלה)' (והא דתניא לעיל 'בסוריא מותר' - כשנלקט כבר, אבל לכתחלה אינו אומר לו 'לך רד ולקוט'); ואילו גבי כלאים תנן (שם: ערלה פ"ג מ"ט) 'כרם הנטוע ירק (שזרע ירק בין הגפנים, דהוה ליה כלאי הכרם) וירק נמכר חוצה לו (ויש לחוש שמא מירק שגדל בכרם הוא, והוה ליה ספק כלאים): בארץ – אסור, בסוריא – מותר, בחוצה לארץ יורד (עובד כוכבים) ולוקט (מן הכלאים ממש, ומוכר לחבר) ובלבד שלא ילקוט (החבר עצמו) ביד' (ואם איתא דערלה בחוצה לארץ דברי סופרים ולא הלכה למשה - מאי שנא דאחמיר בספק ערלה מספק כלאים?)! אלא לדידך
(קידושין לט,א)
ניתני (דערלה
ודכלאים) או 'זה וזה יורד ולוקח' או
'זה וזה יורד ולוקט' (דלא אסרו בחוצה לארץ אלא את הזורע או את הלוקט בידים)!?
[אמנם
כן:] האמר ליה
שמואל לרב ענן: תני או 'זה וזה יורד ולוקח' או 'זה וזה יורד ולוקט'.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com