דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(קידושין לט,ב)
רמי רב טובי בר
רב קיסנא לרבא: תנן: 'כל העושה מצוה אחת מטיבין לו' עשה – אִין, לא עשה –
לא? ורמינהי: 'ישב ולא עבר עבירה - נותנים לו שכר כעושה מצוה'!?
אמר ליה: התם -
כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה (ההוא 'ישב ולא עבר עבירה'
דקאמר 'נוטל עליה שכר' - בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר - אין מצוה יתירה מזו), כי הא דרבי חנינא בר פפי: תבעתיה ההיא מטרוניתא
(לזנות), אמר
מלתא - ומלי נפשיה שיחנא וכיבא; עבדה היא מילתא ואיתסי, ערק טשא (נטמן
[נחבא]) בההוא בי בני [בית
מרחץ], דכי הוו עיילין
בתרין - אפילו ביממא - הוו מיתזקי (שמצויין בו מזיקין).
למחר אמרו ליה
רבנן: מאן נטרך?
אמר להו: שני
(קידושין מ,א)
נושאי קיסר
שמרוני כל הלילה.
אמרו ליה: שמא
דבר ערוה בא לידך וניצלת הימנו, דתנינא: 'כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו -
עושין לו נס'.
[תהלים קג,כ: ברכו ה' מלאכיו] גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו - כגון רבי צדוק (שלבש כח
לכוף יצרו להתגבר בחפצי קונו)
וחביריו: רבי צדוק - תבעתיה ההיא מטרוניתא, אמר לה: חלש לי ליבאי ולא מצינא איכא
מידי למיכל.
אמרה ליה: איכא
דבר טמא.
אמר לה: מאי
נפקא מינה (דהא מילתא דלא נזדמן לי אלא מאכל טמא? יש לי ללמוד מכאן) דעביד הא (הבועל
ארמית) - אכול הא (ראוי
למאכל טמא)!? שגרת תנורא (אותה
ארמית הסיקה את התנור לצלות דבר הטמא שם ואשה גדולה היתה שאין יכול ליפטר ממנה
ומסור בידה להורגו) קא מנחא ליה (לאותו
צלי בתוכו), סליק ויתיב בגויה, אמרה
ליה: מאי האי?
אמר לה: דעביד
הא - נפיל בהא (באור של גיהנם).
אמרה ליה: אי
ידעי (אילו ידעתי)
כולי האי (שחמור עליכם הדבר כל כך) - לא צערתיך.
רב כהנא הוה
קמזבין דיקולי (סלים שנשים נותנות שם פלכיהן). תבעתיה ההיא מטרוניתא; אמר לה: איזיל איקשיט נפשאי.
סליק - וקנפיל
מאיגרא לארעא.
אתא אליהו -
קבליה.
אמר ליה:
אטרחתן ארבע מאה פרסי (שהייתי במקום אחר רחוק ארבע מאות פרסי).
אמר ליה: מי
גרם לי? לאו עניותא (בתמיה: אם לא העניות - לא הוצרכתי להיות עסקי במלאכת
נשים)?
יהב ליה שיפא (שם
כלי) דדינרי (זהובים).
רמי ליה רבא
לרב נחמן: תנן (פאה פ"א מ"א): 'אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה
והקרן קיימת לו לעולם הבא: אלו הן: כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין
אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם';
בכיבוד אב ואם כתיב [דברים
ה,טו: כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה' אלקיך] למען יאריכון ימיך (לעולם
הבא) ולמען ייטב לך (בחייך:) [על האדמה אשר ה' אלקיך נתן לך];
בגמילות חסדים כתיב (משלי
כא,כא) רודף צדקה וחסד ימצא
חיים (לעולם הבא)
צדקה וכבוד (בעולם הזה); ובהבאת שלום כתיב [תהלים לד,טו: סור מרע ועשה טוב] בקש שלום ורדפהו, ואמר רבי אבהו: אתיא רדיפה רדיפה: כתיב הכא 'בקש שלום ורדפהו' וכתיב התם 'רודף צדקה וחסד';
בתלמוד תורה כתיב [דברים ל,כ:
לאהבה את ה' אלקיך לשמע בקלו ולדבקה בו] כי הוא חייך (בעולם הזה) ואורך ימיך (לעולם הבא) [לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת
להם];
שילוח הקן נמי כתיב [דברים
כב,ז: שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך] למען ייטב לך והארכת ימים –
(ו)ליתני נמי הא?
תנא ושייר.
תני תנא 'אלו דברים' ואת אמרת 'תנא ושייר'?
אמר רבא: רב אידי אסברא לי: (ישעיהו
ג,י) אמרו צדיק כי טוב כי פרי
מעלליהם יאכלו; וכי יש צדיק טוב ויש
צדיק שאינו טוב? אלא טוב לשמים ולבריות - זהו צדיק טוב; טוב לשמים ורע לבריות -
זהו צדיק שאינו טוב. ([שילוח
הקן] אינו דומה לאלו: דהנך כולהו - הבריות נהנין ממנו,
ונמצא טוב לשמים וטוב לבריות, ובההוא כתיב 'כי פרי
מעלליהם יאכלו', דבהאי קרא כתיב 'כי טוב';
'כי פרי מעלליו יאכל' – בחייו! אבל בשילוח הקן
- טוב לשמים הוא, ואין כאן 'טוב לבריות', וללא כתיב ביה 'כי פרי מעלליו יאכל',
והלכך לא תנייה גבי אוכל פירותיהן בעולם הזה).
כיוצא בדבר
אתה אומר: (ישעיהו ג,יא) אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו; וכי יש רשע רע ויש שאינו רע? אלא רע לשמים ורע
לבריות (כגון רוצח וגזלן וגנב) - הוא רשע רע; רע לשמים ואינו רע לבריות (מגלה
עריות, מבזה מועדים, אוכל חלב) -
זהו רשע שאינו רע:
הזכות - יש
לה קרן ויש לה פירות, שנאמר: אמרו צדיק כי טוב [כי פרי מעלליהם יאכלו]; עבירה יש לה קרן ואין לה פירות (אין
נפרעין ממנו יותר מכדי רשעו)
שנאמר: אוי לרשע רע [כי גמול ידיו יעשה לו]; ואלא מה אני מקיים (משלי
א,לא) ויאכלו מפרי דרכם
וממועצותיהם ישבעו? - עבירה
שעושה פירות (כגון חילול השם: שאדם חשוב עובר עבירה, ואחרים למדין
ממנו לעשות כן) - יש לה פירות,
ושאין עושה פירות אין לה פירות.
מחשבה טובה
מצרפה למעשה, שנאמר (מלאכי ג,טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב
ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו;
מאי 'ולחושבי
שמו'?
אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה -
מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה;
מחשבה רעה
אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, שנאמר (תהלים
סו,יח) און אם ראיתי בלבי
לא ישמע ה'; ואלא מה אני
מקים (ירמיהו ו,יט) הנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם [שמעי
הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה, פרי מחשבותם: כי על דברי לא הקשיבו, ותורתי
וימאסו בה]? - מחשבה שעושה פרי (שקיים
מחשבתו ועשה) - הקב"ה מצרפה
למעשה (ונפרעים ממנו אף על המחשבה); מחשבה שאין בה פרי - אין הקב"ה מצרפה למעשה'.
ואלא הא דכתיב (יחזקאל
יד,ה) למען תפוש את בית ישראל
בלבם [אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם]?
אמר רב אחא בר
יעקב: ההוא - בעבודת כוכבים הוא דכתיב, דאמר מר: חמורה עבודת כוכבים, שכל הכופר בה
- כמודה בכל התורה כולה.
עולא אמר: (הא
דכתיב 'פרי מחשבותם' - בעובר ושונה כתיב: כי הדר
מהרהר לעשות - מצטרפת למעשה; ואפילו לא עביד לה - אין חזרתו לשם שמים; אלא שלא
הוצרך לה [אלא]) כדרב הונא, דאמר רב הונא: 'כיון שעבר אדם עבירה
ושנה בה - הותרה לו'.
הותרה לו? סלקא דעתך?
אלא: נעשית לו
כהיתר.
אמר רבי אבהו
משום רבי חנינא: נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא, שנאמר (יחזקאל
כ,לט) ואתם בית ישראל כה אמר ה' איש גילוליו לכו עבדו ואחר אם
אינכם שומעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו [עוד במתנותיכם ובגלוליכם] (היינו פרהסיא, שהרואה מזלזל בכבוד
המקום).
אמר רבי אלעאי
הזקן: 'אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו - ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש
שחורים (שלא יראה עצמו בכבודו - אולי ירך לבבו בכך; וגם אם
יחטא - אין אדם נותן לב, לפי שאינו חשוב בעיניהם; לכן ילבש שחורים), ויתכסה שחורים, ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל
שם שמים בפרהסיא'.
איני!? והתניא:
'כל שלא חס על כבוד קונו - ראוי לו שלא בא לעולם!'?
מה היא?
רבה אומר: זה
המסתכל בקשת.
רב יוסף אומר:
זה העובר עבירה בסתר.
לא קשיא: הא
דמצי כייף ליצריה, והא דלא מצי כייף ליצריה.
תנן התם: 'אין
מקיפין בחילול השם, אחד שוגג ואחד מזיד'.
מאי 'אין
מקיפין'?
אמר מר זוטרא:
שאין עושים כחנווני (המקיף לאדם פעמים רבות, וגובה כל הקפותיו יחד; אין
עושין כך מלמעלה למחללי השם, אלא נפרעין מיד).
מר בריה דרבנא
אמר: לומר שאם היתה (כף המאזנים) שקולה (ויש באחד העונות חילול השם) – מכרעת (את הכף לחובה).
(והאי 'מקיפין' - לשון עיוני, כמו: אין מקיפין בבועי (חולין
מו,ב); אקפינהו ואידמו (שם נ,א):
שמקריב זו אצל זו ומעיין אם דומות).
תנו רבנן: 'לעולם
(קידושין מ,ב)
יראה אדם
עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי: עשה מצוה אחת -אשריו שהכריע עצמו לכף זכות; עבר
עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה, שנאמר [קהלת
ט,יח: טובה חכמה מכלי קרב] וחוטא אחד יאבד טובה הרבה: בשביל חטא יחידי שחטא - אובד ממנו טובות הרבה.
רבי אלעזר
ברבי שמעון אומר: לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו (יראה
אדם עצמו כאילו שקול: כל העולם שקול: כמחצה צדיקים וחסידים, ומחצה רשעים, וכאילו
מעשיו שקולים: כמחצה על מחצה);
עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות (עשה
מצוה אחת - נמצאו זכיותיו מכריעין ונמצא צדיק, ועל ידו כל העולם הוכרע להיות רובן
צדיקים); עבר עבירה אחת - אוי לו
שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה, שנאמר [קהלת
ט,יח: טובה חכמה מכלי קרב] וחוטא אחד [יאבד טובה הרבה]: בשביל חטא יחידי שעשה זה - אבד ממנו ומכל העולם
טובה הרבה.
רבי שמעון
בן יוחי אומר: אפילו צדיק גמור כל ימיו, ומרד באחרונה - איבד את הראשונות, שנאמר [יחזקאל
לג,יב: ואתה בן אדם אמר אל בני עמך:] צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו [ורשעת
הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו] ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה -
אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר (שם) 'ורשעת
הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו'.
וניהוי (צדיק
שמרד) כמחצה עונות ומחצה זכיות (ולמה
איבד את הראשונות)?
אמר ריש לקיש:
בתוהא על הראשונות (מתחרט על כל הטובות שעשה).
משנה:
כל שישנו במקרא
ובמשנה ובדרך ארץ - לא במהרה הוא חוטא, שנאמר [קהלת
ד,יב: ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו] והחוט המשולש לא במהרה ינתק;
וכל שאינו לא
במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ - אינו מן היישוב.
גמרא:
'אמר רבי אלעזר
ברבי צדוק: למה צדיקים נמשלים בעולם הזה (ביסורין
הבאים עליהם)?
לאילן שכולו
עומד במקום טהרה, ונופו (כלומר: מעט ממנו [מעט
מנופו])
נוטה למקום טומאה; נקצץ (ממנו) נופו - כולו עומד במקום טהרה. כך הקב"ה מביא יסורים
על צדיקים בעולם הזה כדי שיירשו העולם הבא (נפרעין
מן הצדיקים מעט עונות שבידם, ונמצאו כולם נקיים), שנאמר (איוב ח,ז) והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד;
ולמה רשעים
דומים בעולם הזה (בטובה שמשפיעים להם)?
לאילן שכולו
עומד במקום טומאה ונופו (מעט ממנו: אף אלו יש בידם מיעוט
טובות וזכיות) נוטה למקום טהרה; נקצץ
נופו (קבלת שכרם היא קציצת נופם) - כולו עומד במקום טומאה; כך הקב"ה משפיע להן טובה
לרשעים בעולם הזה כדי לטורדן ולהורישן למדריגה (אשולויי"א:
כדרך שעושין מדרגות לחריצין שסביבות המגדלים כשמגביהין קרקעיתן) התחתונה, שנאמר (משלי
יד,יב) יש דרך ישר לפני איש
(כשרואין הרשעים שלותן - נראית דרכם בעיניהם) ואחריתה (של אותה
שלוה) - (הזמנת) דרכי מות (היתה)!
וכבר היה
רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה (שם האיש) בלוד. נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או
מעשה גדול?
נענה רבי
טרפון ואמר: מעשה גדול.
נענה רבי
עקיבא ואמר: תלמוד גדול.
נענו כולם
ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה (נמצאו
שניהם בידו)'.
תניא: 'רבי
יוסי אומר: גדול תלמוד שקדם לחלה ארבעים שנה (כשיצאו
ממצרים נתנה להם תורה בחדש השלישי, ובחלה לא נתחייבו עד שנכנסו לארץ, דכתיב 'בבאכם',
ואמר מר (ספרי פרשת שלח לך פיסקא קי): משונה
ביאה זו מכל ביאות שבתורה, דכתיב בהו 'כי תבאו'
וכאן נאמר 'בבאכם': משנכנסו לה), לתרומות ולמעשרות חמשים וארבע (ובתרומות
ומעשרות - לאחר כיבוש וחילוק, דכתיב: 'תבואת זרעך':
שיהא כל אחד מכיר חלקו, והן י"ד שנים - הרי נ"ד), לשמיטים ששים ואחת (ומשם
התחילו למנות שמיטין, כדאמרינן בערכין (יב,ב), ועשו
שמיטה לסוף שבע - הרי ס"א שנים), ליובלות מאה ושלש (ולסוף חמישים עשו יובל, הרי
ק"ג);
'מאה ושלש'? מאה וארבע הויין!?
קסבר: יובל מתחילתו הוא משמט (מתחילת
השנה: מיום כפור עבדים נפטרים, ושדות חוזרות, ועדיין לא עברו אלא מאי טעמא; אבל
שביעית אינה משמטת אלא בסופה, דכתיב (דברים טו,א) מקץ
שבע שנים: לסוף שבע שנים; כל שנה שביעית במנין ס"א).
וכשם שהלימוד
קודם למעשה - כך דינו קודם למעשה, כדרב המנונא, דאמר רב המנונא: אין תחילת דינו של
אדם אלא על דברי תורה (ליום הדין: תחילת תביעות שעליו: מפני מה לא עסקת
בתורה), שנאמר (משלי
יז,יד) פוטר מים (הפורק
עול תורה) ראשית מדון (הוא
תחילת דינו; ואין מים אלא תורה, דכתיב (ישעיה נה): הוי כל צמא לכו למים) [ולפני התגלע הריב - נטוש]; וכשם שדינו (פורענות
תורה) קודם למעשה (קודם
לדין פורענות מעשה) - כך שכרו (אם
עסק בתורה) קודם למעשה (קודם
לשכר מעשה), שנאמר (תהלים
קה,מד) ויתן להם ארצות גוים
ועמל לאומים יירשו (פסוק מה) בעבור ישמרו חקיו (ואמר מר לעיל (לז,א)
'תשמרון' זו משנה) ותורותיו
ינצורו (יקיימו).
כל שאינו לא
במקרא ולא במשנה:
אמר רבי יוחנן:
ופסול לעדות (דכיון שאינו מן היישוב - אין מקפיד על עצמו, ואין לו
בושת פנים)
תנו רבנן: '(וכן) האוכל בשוק - הרי זה דומה לכלב; ויש אומרים:
פסול לעדות (הואיל ואין מקפיד על כבודו אינו בוש לזלזל בעצמו
וליפסל)'.
אמר רב אידי בר
אבין: הלכה כיש אומרים.
דרש בר קפרא:
רגזן -
(קידושין מא,א)
לא עלתה בידו (בשכרו) אלא רגזנותא (אלא כחש
בשרו; ברגזנותו לא נשתכר כלום),
ולאדם טוב מטעימים אותו מפרי מעשיו.
'וכל שאינו
לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ - דור (נדור) הנאה ממנו, שנאמר [תהלים
א,א: אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד] ובמושב לצים לא ישב (וזה
שאינו באחד מאלו [מקרא,
משנה, דרך ארץ]) - מושבו מושב לצים (במה
יתעסק אם לא בליצנות?)'.
הדרן עלך 'האשה נקנית'
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com