קידושין דף נא

דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

קידושין דף נא

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(קידושין נ,ב)

משנה:

המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת (אמר "הרי שתיכם מקודשות לי") - אינן מקודשות (ואין אחת מהן צריכה גט; ובגמרא מפרש טעמא).

ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות, וליקט אדם אחד כלכלה של תאנים, ושלהן היתה, ושל שביעית היתה (בגמרא מפרש מאי אתא לאשמועינן), ואמר "הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו" וקיבלה אחת מהן ע"י כולן, ואמרו חכמים: אין אחיות מקודשות.

גמרא:

מנהני מילי?

אמר רמי בר חמא: דאמר קרא [ויקרא יח,יח: ו]אשה אל אחותה לא תקח לצרור [לגלות ערותה עליה בחייה]: התורה אמרה: בשעה שנעשו צרות זו לזו (כגון שקדשן כאחת) - לא יהא לו ליקוחים אפילו באחת מהם (קא סלקא דעתא דקרא בהכי כתיב, וקאמר 'לא תקח': אין לך בהן לקוחין).

אמר ליה רבא: אי הכי (דקרא בבת אחת כתיב) היינו דכתיב [ויקרא יח,כט: כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה] ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם: אי קידושין לא תפסי בה - כרת מי מחייב (היכי מיחייב כרת אם בא עליהן? הרי אין כאן איסור אחות אשה[YH1] )?

אלא אמר רבא: קרא בזה אחר זה (שבקידושין הראשונה היא אשתו, וקאמר: אין קידושין תופסין באחותה, ואם בא עליה ענוש כרת), ומתניתין (כי היו נמי בבת אחת, מהאי קרא נפקי:) כדרבה (וסברא בעלמא הוא), דאמר רבה: כל שאינו בזה אחר זה - אפילו בבת אחת אינו (הלכך: כיון דבאחות אשה לא תפסי קידושין - כי קדשינהו בבת אחת - נמי לא הוו קידושין).

גופא: אמר רבה: כל שאינו בזה אחר זה - אפילו בבת אחת אינו.

איתיביה אביי:

(קידושין נא,א)

[תוספתא דמאי פ"ח מ"י] 'המרבה במעשר[ות] (המפריש אחד מחמשה: שמָנה ארבעה לחולין בצד זה, ומדד חמישית למעשר) - פירותיו מתוקנים, ומעשרות מקולקלין' (דטבל ומעשר מעורבין זה בזה: שהכרי כולו טבל הוה, וכשמנה ארבעה לחולין - לא היה לו ליטול מן הכרי למעשר אלא חצי מדה חמישית, והוא הפריש מדה שלמה; ושם 'מעשר' לא חל עליו אלא כפי חשבון! ונמצא השאר טבל, ואסור לכל אדם עד שיתקננה); (ואם איתא ד'כל שאינו בזה אחר זה אינו בבת אחת כלל') ואמאי ('פירותיו מתוקנין'? ולמה חל שֵם מעשר אפילו לפי חשבון)? נימא 'כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו (הרי אינו בזה אחר זה: שאם הפריש פעם אחת וחזר והפריש - לא היה שם מעשר חל על האחרון)'?

אמר ליה: שאני מעשר, דאיתיה לחצאים: דאי אמר תתקדש פלגא דחיטתא [כמעשר או כתרומה] – קדשה (הלכך כשהפריש בבת אחת יותר מכשיעור - יש לו למעשר לחוּל על כל חטה וחטה לפי חשבון, ואיכא למימר דנתפשו כולהו לפי חשבון; אבל גבי אחיות ליכא למימר נתפשו קצת קידושין אכל חדא וחדא).

והרי מעשר בהמה, דליכא לחצאין (כְּשֶמָנָה תשעה - אינו יכול להוציא שנים ולומר "חצי כל אחד יהא מעשר" ויקרב לחצאין), וליכא (נמי) בזה אחר זה (שאחר שקרא לעשירי "עשירי" וחזר וקרא לאחד עשר "עשירי" - אינו קדוש), ואמר רבא: יצאו שנים בעשירי, וקרָאָן "עשירי" - עשירי ואחד עשר מעורבים זה בזה (אחד מהן מעשר גמור, אבל אינו ידוע איזה הוא; והשני - שֵם שלמים עליו, כדין אחד עשר שקרא "עשירי" אחר שטעה וקרא לעשירי "תשיעי", דקיימא לן שהוא שלמים, כדלקמן, - האי הוי נמי שלמים, שהרי אחד עשר זה - אף הוא אחר קריאת "תשיעי" נקרא "עשירי", והרי הן מעורבים, וירעו עד שיסתאבו ויביא בהמת חולין ויאמר: "כל מקום שהן שלמים יהא מחולל על בהמה זו" ויקרב זו שלמים, והשנים נאכלין לבעלים ששניהם ספק מעשר, ומעשר בהמה נאכל במומו לבעלים [ללא קדושה]; והא הכא - דאינו בזה אחר זה: דאילו קרא לעשירי "עשירי" לא קדש אחד עשר כלל, וכי קראהו בהדדי - חשיב חד מינייהו מעשר לפטור את התשעה)?

שאני מעשר בהמה דאיתיה בטעות (אם טעה מלקרות העשירי בשמו - הוי מעשר), דתנן [בכורות פ"ט מ"ח]: 'קרא לתשיעי "עשירי" ולעשירי "תשיעי" ולאחד עשר (שבא אחריו של זה קרא) "עשירי" - שלשתן מקודשין (וסוף המשנה: 'תשיעי נאכל במומו, והעשירי מעשר, ואחד עשר קרב שלמים' ויליף לה מקראי; הלכך: כי היכי דחל שמו על הטעות - חל נמי כי נפיק אחד עשר בַּהֲדֵיה, ולא הפסיד העשירי את שמו בכך; אבל קידושין - דליתנהו בטעות - אינו בבת אחת בכל מקום, שאינו בזה אחר זה).

הרי תודה (לחמי תודה), דליתא בטעות (שאם שחט תודה על ארבעים חלות, ונתכוון לשחורות ונמצאו לבנות: שאינן אותן שבדעתו - לא קָדשוּ, דתנן (נזיר פ"ה מ"א; דף לא,א:) 'הקדש טעות: בית שמאי אומרים: הקדש, ובית הלל אומרים: אינו הקדש'), וליתא נמי בזה אחר זה (שאם שחטה על ארבעים חלות, וחזר ואמר על ארבעים אחרות "יקדשו גם אלו עם אלו" - לא קדשו, שהתודה טעונה ארבעים חלות, כדאמרינן במנחות (עו,א), ושחיטת הזבח מקדשתן קדושת הגוף, כדאמרינן התם (עח,ב): 'יקריב קרבנו על זבח' [ויקרא ז,יג] - מלמד שאין הלחם קדוש אלא בזביחה', דהאי 'קרבנו' - בלחם משתעי, דכתיב 'על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו [על זבח תודת שלמיו]), ואיתמר: תודה שנשחטה על שמונים חלות (הביא אצלה לעזרה שמונים): חזקיה אמר: קדשי לה ארבעים מתוך שמונים (ויוצא ידי תודתו; והתם מפרש היכי מתאכלים), ורבי יוחנן אמר: לא קדשי לה ארבעים מתוך שמונים (קא סלקא דעתך בדרבה פליגי, דאמר 'כל שאינו בזה אחר זה אינו בבת אחת', ומקשי לה מדחזקיה, שהיה רבו של רבי יוחנן, כדאמרינן בעירובין (כד,א) גבי סנדל שנפסקה אחת מתרסיותיו)!?

לאו איתמר עלה: אמר רבי יהושע בן לוי: הכל מודים כל היכא דאמר "קדשי לה ארבעים מתוך שמונים" (כלומר: היכא דלא נתכוון שיקדשו אלא ארבעים, ואת השאר הביא לאחריות: שאם יאבדו או יטמאו אלו יהו אלו תחתיהן) – קדשי; "לא יקדשו ארבעים אלא אם כן קדשי שמונים" (כלומר: לא נתכוון שיקדשו ארבעים בלא שמנים, שבדקנוהו ואמר "לכולם נתכוונתי") - לא קדשי (כדרבה: דכל שאינו בזה אחר זה - אינו בבת אחת); לא נחלקו אלא בסתם (ששחט סתם והלך לו): מר סבר: לאחריות קא מיכוון (ולא היה בלבו אלא על ארבעים), ומר סבר: לקרבן גדול קא מיכוון (ועל כולם היה לבו);

ורבא - למה ליה לשנויי (לעיל: טעמא דמתניתין, דקתני 'אינה מקודשת') כרבה? תיפוק ליה (דאפילו לא קידש אלא אחת מהן, אלא שלא פירש איזו היא - אית ליה לרבא דאינה מקודשת ד)'קידושין שאין מסורין לביאה נינהו' (שאין ידוע איזה מהן אחות אשה, ושמעינן ליה לרבא דאמר לקמן 'קידושין שאין ראויין לביאה - אינן קידושין')?

לדבריו דרמי בר חמא קאמר (לדידך, דילפת ליה מהאי קרא - לא תוקמא לקרא בבת אחת, דקשיא 'ונכרתו'; אלא אוקמי בזה אחר זה, והדר תיפוק לך בבת אחת דמתניתין מיניה וביה, משום דרבה).

איתמר: קידושין שאין מסורין לביאה ([כגון:] קידש אחת משתי אחיות, ולא פירש איזוהי מהם, דאין יכול לישא אחת מהן דשמא זו היא אחות אשתו): אביי אמר: הוו קידושין, רבא אמר: לא הוו קידושין.

אמר רבא: בר אהינא אסברא לי (הבינני דבר זה שיכולני להביא לו ראיה מן התורה): (דברים כד,א) כי יקח איש אשה ובעלה [והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו] ('כי יקח איש' דהיינו קידושי כסף, דגמרינן להו (לעיל ב,א) 'קיחה' 'קיחה', וכתיב 'ובעלה': דבעינן ראויה לביאה): קידושין המסורין לביאה הוו קידושין, קידושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין.

תנן: 'המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת - אינן מקודשות'; ('כאחת' הוא דאינן מקודשות, משום דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו,) הא אחת מאשה ובתה או מאשה ואחותה (ולא פירש) – מקודשת! – ואמאי? קידושין שאין מסורין לביאה נינהו - תיובתא דרבא!?

אמר לך רבא: ולטעמיך - אימא סיפא: 'מעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אחד כלכלה של תאנים, ושלהן היתה, ושל שביעית היתה, ואמר: "הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו" ואמרו חכמים: אין אחיות מקודשות' - אחיות הוא דאינן מקודשות, הא נכריות (שעמהם) מקודשות; היכי דמי? אילימא דאמר "כולכם", "קני את וחמור" הוא (נותן מתנות לנולד ולעובר שבמעי אמו) ואת וחמור לא קנה (שאינו קונה כלום: גם הנולד אינו קונה, שהרי לא הקנה לזה בלא זה; והכא נמי איכא חדא דלא חזיא ליה כלל)!

(קידושין נא,ב)

אלא לאו דאמר להו "אחת מכם" (דלאו 'את וחמור' הוא, דאם קידש זו לא קידש זו), וקתני 'אין אחיות מקודשות'!?

לרבא קשיא רישא, לאביי קשיא סיפא!

אביי מתרץ לטעמיה, רבא מתרץ לטעמיה:

אביי מתרץ לטעמיה: 'המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת - אינן מקודשות' הא אחת מאשה ובתה, מאשה ואחותה – מקודשת; ואם אמר "הראויה לביאה תתקדש לי" - אינה מקודשת; ומעשה נמי בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אחד כלכלה של תאנים ואמר "הראויה לי מכם תתקדש לי" ואמרו חכמים 'אין אחיות מקודשות'.

ורבא מתרץ (מתניתין) לטעמיה: 'המקדש אחת מאשה ובתה, או אחת מאשה ואחותה - נעשה כמי שקידש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת, ואינן מקודשות (הא דקתני 'כאחת' - לאו למידק 'הא אחת מאשה ובתה מקודשת', אלא הכי קאמר: המקדש אחת מאשה ובתה - הרי הוא כמו שקדשן כאחת, ואינן מקודשות, דקידושין שאין מסורין לביאה הן); ומעשה נמי בחמש נשים ובהם שתי אחיות וליקט אחד כלכלה של תאנים ואמר "הרי כולכם ואחת משתי אחיות מקודשות לי בכלכלה זו", ואמרו חכמים 'אין אחיות מקודשות' (דהשתא לאו 'את וחמור' הוא: דהא דאין אחיות מקודשות - משום ספיקא הוא: דלא ידע הי קדיש; הא אי יָדַע - בת זכייה היא; הלכך נכריות מקודשות; והא דלא אוקמא כגון דאמר 'אחת מכם' - משום דקתני במתניתין 'כלכם', ואין לשבש הספרים ולומר ד'אחת מכלכם' גרס, וכגון שלא קידש אלא חדא, דאם כן לא מתרצא הא דאשמועינן לקמן (נב,א) ממתניתין: אשה נעשית שליח לחברתה במקום שנעשית לה צרה).

תא שמע: 'המקדש את בתו סתם ("אחת מבנותיך מקודשת לי") - אין הבוגרות בכלל' (אם יש בוגרות הרבה - אין אחת מהן בספק קידושין הללו להצטרך גט, לפי שאינן ברשותו לקבל להו קידושין); הא קטנות בכלל (וצריכות גט, ואפילו הרבה), ואמאי? קידושין שאין מסורין לביאה נינהו, ותיובתא דרבא!?

אמר לך רבא: הכא במאי עסקינן? - כשאין שם אלא גדולה וקטנה (כשאין שם אלא בוגרת אחת וקטנה אחת; וכיון שאין הגדולה בספק - אין קידושין אלא בקטנה, וקידושי ודאי הן; והוא הדין אם היו שם גדולות הרבה: כיון דאינן בכלל - הוו להו קידושין בקטנה; ולהכי איצטריך לשנויי 'כשאין שם אלא גדולה אחת': דעל כרחך 'קטנות דומיא דגדולות' דייקינן, ומהשתא דייק הכי: הא קטנה בכלל).

הא 'בוגרות' (טובא) קתני (ודכוותה דייקינן על כרחיך: הא קטנות בכלל, ודאיכא תרתי)?

מאי 'בוגרות' - בוגרות דעלמא (כל איש שיש לו בת בוגרת - אין אותן הבוגרות בכלל קידושין שקבל אביה).

אי הכי מאי למימרא (אי אמרת בשלמא בדאיכא טובא - איצטריך למתני משום דיוקא דידה למידק 'הא קטנות בכלל', לאשמועינן דקידושין שאין מסורין לביאה הוי קידושין; אלא השתא - לא איהו איצטריך, ולא דיוקא דידה איצטריך, דפשיטא דבבוגרת אין לו רשות, ואין כאן עוד אלא קטנה וקידושין מסורין לביאה הן ופשיטא דהוו קידושין)?

הכא במאי עסקינן? - דשויתיה [הגדולה את אביה] שליח (לקדשה לכל הבא): מהו דתימא כי מקבל קידושי אדעתה דידה קא מקבל - קא משמע לן דלא שביק איניש מידי דאית ליה הנאה מיניה (דכסף קידושיה שלו).

מי לא עסקינן דאמרה ליה "קידושַי לדידך" (קושיא היא: וכי לא שמעינן מינה ממתניתין דאפילו אמרה לאביה "קידושיי לדידך" קתני נמי ד'אינה בכלל')?

אפילו הכי לא שביק איניש מצוה דרמיא עליה (דכתיב (ירמיה כט) ואת בנותיכם תנו לאנשים) ועביד מצוה דלא רמיא עליה.

תא שמע [קידושין פ"ד מ"ט]: 'מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים, ואמר "קידשתי את בתי הגדולה, ואיני יודע אם גדולה שבגדולות (בנות הראשונה) ואם גדולה שבקטנות (בנות השניה), אם קטנה שבגדולות (וכל שכן אמצעית שבגדולות בספק זה, ולגבי בנות שניה מקרי כולהו 'בנות גדולות') שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות" - כולן אסורות (לאחרים עד שיתן גט, ואפילו אמצעית שבקטנות, דלגבי קטנות - אותה הבת גדולה היא) חוץ מקטנה שבקטנות - דברי רבי מאיר' (ושמעינן דהמקדש אחת משתי אחיות סתם שתיהן צריכות גט) [וקשיא לרבא]!

הכא במאי עסקינן? - כשהוכרו (בשעת קידושין פירש לו) ולבסוף נתערבו (שכח איזו 'גדולה' פירש לו); דיקא נמי, דקתני 'איני יודע' ולא קתני 'אין ידוע' - שמע מינה.

אי הכי מאי למימרא?

לאפוקי מדרבי יוסי (דפליג באידך פירקא (סד,ב) ואמר 'כולן מותרות להנשא לאחרים בלא גט חוץ מן הגדולה שבגדולות'), דאמר: לא מחית איניש נפשיה לספיקא (להזכיר שם גדולה אם לא גדולה שבכולן, שאם ישתכח הדבר שלא יהא בספק); קא משמע לן דמחית איניש נפשיה לספיקא.

תא שמע: (יבמות פ"ב מ"ו) 'מי שקידש אחת משתי אחיות, ואינו יודע איזו קידש - נותן גט לזו וגט לזו' [וקשיא לרבא]!

הכא במאי עסקינן? - כשהוכרו ולבסוף נתערבו; דיקא נמי דקתני 'אינו יודע' ולא קתני 'אינו ידוע' (משמע לעולם).

אי הכי מאי למימרא?

סיפא איצטריכא ליה (דקתני 'היו שנים - אחד חולץ ואחד מייבם'): 'מת ולו אח אחד - חולץ לשתיהן; היו לו שנים - אחד חולץ ואחד מייבם; אם קדמו וכנסו - אין מוציאין אותם מידם' (אפילו לא כנס הראשון את יבמתו, ופגע באחות זקוקתו - מאחר שכנסה השני פקע זיקה, והותרה לראשון לקיימה, דאחות זקוקה דרבנן היא, ולא קנסי ליה להוציא)' (ולאשמועינן) דוקא מיחליץ והדר יבומי, אבל יבומי והדר מיחליץ – לא, דקא פגע באחות זקוקתו (דוקא הכי: מיחלץ חד מינייהו לחדא ברישא, והדר מייבם שני לשניה, ממה נפשך: אם זו ארוסת אחיו - שפיר מייבם, ואם לאו - נכרית בעלמא היא, ואינה אחות יבמתו הזקוקה לו, דתיהוי דמיא לאחות אשתו, שהרי נפטרה זיקת אחותה הימנה בחליצת אחיו, ולא גזרו על אחות חלוצה משחלצה, אלא על החלוץ לבדו, דקא פגע באחות זקוקה, וכל זמן שלא חלץ אחד מן האחין - אסורה אחותה על כולן מדבריהם, משום דדמיא לאחות אשתו).

תא שמע: (יבמות פ"ב מ"ז): 'שנים שקדשו שתי אחיות, זה אינו יודע איזו קידש וזה אינו יודע איזו קידש: זה נותן שני גטין וזה נותן שני גטין' [קשיא לרבא]!?

הכא נמי שהוכרו ולבסוף נתערבו; דיקא נמי, דקתני 'ואינו יודע' ולא קתני 'אין ידוע' - שמע מינה.

אי הכי מאי למימרא?

סיפא איצטריכא ליה: 'מת, ולזה אח ולזה אח - זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן; לזה אחד ולזה שנים:

(קידושין נב,א)

האחד - חולץ לשתיהן (שהרי אינו יכול לכנוס דילמא פגע באחות זקוקה); והשנים: אחד חולץ ואחד מיבם; אם קדמו וכנסו - אין מוציאין אותן מידם'; דוקא מיחלץ (האחד חולץ לשתיהן תחילה) והדר יבומי (אחת מהשתים אחר חליצת אחיו) אבל יבומי (אחת מן השתים תחילה אפילו לאחר חליצת אחיו שאין כאן אחות זקוקה) והדר מיחלץ – לא (לא לישתרי, דכיון דלא חלץ היחיד לשתיהן - איכא למיחש בזו שמתייבמת שמא זו היא יבמתו של יחידי), דקא (נמצא כונסה) פגע ביבמה לשוק (נושא יבמה לשוק, כלומר: למי שאין לְיַבְּמָהּ, ונושא אותה בלא חליצה, ומשום הקדמת חליצת אחד מן השנים ליבום של שני - לא איצטריך למיתנייא, דהא דפגיעת אחות זקוקתו - מרישא שמעינן).

תא שמע דתני טביומי: 'לזה חמשה בנים ולזה חמשה בנות, ואמר "אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני (וכגון שעשאוהו שליח)" - כל אחת ואחת צריכה חמשה גיטין (שאין ידוע איזו נתקדשה ומאיזה מהם נתקדשה; לפיכך צריכות גט מכולן); מת אחד מהם - כל אחת ואחת צריכה ארבעה גיטין וחליצה מאחד מהן (שמא ארוסת המת היא; וכל אחת עומדת בספק זה)'; וכי תימא 'הכי נמי כשהוכרו ולבסוף נתערבו' - הא "אחת מבנותיך לאחד מבני" קתני!

תיובתא דרבא – תיובתא, והילכתא כוותיה דאביי ביע"ל קג"ם (סימני הלכות הן שנחלקו בהם אביי ורבא, ובכל מקום הלכה כרבא חוץ מאלו:

יאוש שלא מדעת: ב'אלו מציאות' (בבא מציעא כא,ב)

ועד זומם: אביי אמר למפרע הוא נפסל, בפרק 'זה בורר' (סנהדרין כז,א)

לחי העומד מאיליו: בפרק קמא דעירובין (טו,א) [ולפי רבנו תם בתוספות הוא: ימי לידה שאינה רואה בהם שאין עולים לספירת זיבתה (מסכת נדה לז,א); ובני נרבונה מפרשים בפלוגתא דפרק כל שעה (פסחים כה,ב) בענין 'לא אפשר ולא קמכוין']

קדושין שלא נמסרו לביאה – בשמעתין

גילוי דעתא בגיטא: ב'השולח' (גיטין לד,א)

מומר אוכל נבילות לתיאבון בפרק 'זה בורר' (סנהדרין כז,א)).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com